אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם הציבור יהפוך לשותף של הבנקים? הרשות מקדמת הקמת שוק איגוח בישראל צילום: אוראל כהן

האם הציבור יהפוך לשותף של הבנקים? הרשות מקדמת הקמת שוק איגוח בישראל

רשות ני"ע פרסמה אתמול מסמך להערות הציבור לקראת תחילת פעילות בתחום, וזאת אף שחוק בנושא טרם אושר - הרשות מעוניינת שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי יאגחו תיקי משכנתאות ותיקי אשראי צרכני כדי לחשוף את הציבור להלוואות נושאות ריבית בפיזור גבוה

04.09.2019, 07:47 | רחלי בינדמן

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה מכינה את הקרקע לקראת קידומה של אחת מיוזמות הדגל שלה - הקמת שוק איגו"ח ציבורי בישראל. אתמול פרסמה הרשות מסמך להערות הציבור לקראת תחילת פעילות בתחום, וזאת אף שחוק בנושא טרם אושר.

בעסקת איגוח מונפקות לציבור תעודות התחייבות על תיקי הלוואות וחוב שאותן מוכר המלווה לגוף אחר או לציבור. גואטה מעוניינת שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי יפעלו בשוק זה ויאגחו תיקי משכנתאות ותיקי אשראי צרכני כדי לחשוף את הציבור להלוואות נושאות ריבית בפיזור גבוה. בנוסף היא מעוניינת לאפשר גם לעסקים קטנים שמתקשים לאגח תזרימי מזומנים עתידיים לצורך מימון הפעילות.

לצד היתרונות של האיגוח לצד המוכר, הוא טומן בחובו גם סכנות. למעשה, מדובר באחת התופעות שהובילו למשבר הכלכלי העולמי של 2008, כשהבנקים וחברות הביטוח איגחו משכנתאות סאב־פריים מסוכנות שניתנו ללקוחות שקיבלו הלוואה נון־ריקורס בשיעור של 100% על הנכס. מוצרים רעילים אלה הפכו לפצצה כשמחירי הבתים צללו. פיצוץ בועת הסאב־פריים הביא להקפאת שוק האיגוח. ברשות אומרים כי הם מודעים לסכנות, בהן מכירת אשראי רע, וכי בכוונתם לאגח רק מוצרים פשוטים שקופים, ומפרטים את הסיכונים והפתרונות:

הסיכון: מכירת הנכס בעסקת האיגוח לא תושלם ואז רוכשי האג"ח מגובות הנכסים יוכלו לחזור אל היזם שביצע את עסקת המכר ולהיפרע מנכסיו. אם היזם יקלע לחדלות פירעון, הנכסים המגבים את המוצר עלולים להוות חלק ממצבת הנכסים לשירות חובם של נושי היזם, על חשבון המשקיעים.

הפתרון: תשקיף עסקת האיגוח יכלול חוות דעת משפטית הבוחנת את העסקה וסיווגה כעסקת מכר. נושי היזם לא יוכלו להגיע לנכסים המגבים ואילו רוכשי החוב ייפרעו רק מהנכסים המגובים.

הסיכון: כשל שוק כתוצאה ממידע אסימטרי בין היזם ובין המשקיעים בנוגע לסיכונים הנובעים מהנכסים המגבים, שישפיע על תמחור הנכסים.

הפתרון: היזם יהיה שותף לסיכון המגולגל למחזיקי תעודות ההתחייבות המגובות בנכסים במסגרת עסקת האיגוח.

הסיכון: חברות ישראליות הפועלות בחו"ל יבקשו לאגח נכסים נקובים במט"ח ולגדר סיכוני מטבע.

הפתרון: הרשות פונה כעת לציבור בשאלה אם עסקאות גיור עלולות להפוך את המוצר למורכב ומסובך מידי.

הסיכון: עסקאות בריבית משתנה עלולים להיווצר פערי ריבית בין הריבית על נכסי הבסיס לבין ההתחייבויות בעסקת האיגוח.

הפתרון: גידור סיכוני הריבית.

הסיכון: האם לאפשר עסקאות איגוח סינטטיות על נגזרי אשראי או מכשירים פיננסיים.

הפתרון: הרשות פונה לציבור להביע עמדתו אם נכון לכלול גם עסקאות כאלה תחת שוק האיגוח המתהווה.

הסיכון: מתן אפשרות לבצע פירעון מוקדם של האג"ח עלולה להפוך את המוצר למורכב.

הפתרון: הרשות מתייעצת עם הציבור בשאלה אילו תנאים יש להציב כדי לאפשר פירעון מוקדם של האג"ח.

הסיכון: הרשות חוששת מחוסר שקיפות מספקת של היסטוריית הביצועים של הנכסים המגבים.

הפתרון: מוכרי החוב יחויבו לגלות למשקיעים במסגרת התשקיף את ביצועי העבר של נכסי בסיס דומים לאלו המאוגחים, בפרט כשלים, פיגורים, תשלומים מוקדמים והכל לתקופה של 5 שנים לכל הפחות.

הסיכון: היזם ימכור למשקיעים נכסים באיכות נמוכה כמו משכנתאות בסיכון גבוה.

הפתרון: בתשקיף ההנפקה יידרש גילוי מפורט בנוגע לקריטריונים לבחירת נכסי הבסיס הנכללים בעסקה בהשוואה לנכסים אחרים של היזם אשר לא אוגחו.

 

הבורסה בתל אביב , צילום: שאטרסטוק הבורסה בתל אביב | צילום: שאטרסטוק הבורסה בתל אביב , צילום: שאטרסטוק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות