אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מגדלי דירות ומסחר ראשונים יוקמו בטייבה צילום: יאיר שגיא

בלעדי לכלכליסט

מגדלי דירות ומסחר ראשונים יוקמו בטייבה

בעלי קבוצת התקשורת פנורמה באסם ג’אבר מקים בטייבה קומפלקס בשטח של 17 אלף מ"ר. לפני שנתיים אושרה תוכנית להקמת 2,500 דירות במערב העיר

04.09.2019, 08:14 | אמיתי גזית

באסם ג'אבר, בעליה של קבוצת התקשורת הערבית הגדולה בישראל “פנורמה”, צפוי לבנות בטייבה קומפלקס מגורים, משרדים ומסחר. הקומפלקס בשטח כולל של 17 אלף מ"ר ובעלות מוערכת של 80-70 מיליון שקל, כך נודע ל"כלכליסט".

הפרויקט, במימונו של ג’אבר, יכלול שני בניינים של 10 קומות, האחד למגורים והשני למשרדים, מעל מפלס מסחרי, ויהיה הראשון שייבנה מכוחה של התוכנית להרחבת היישוב, שאישרה הוועדה להאצת הבנייה למגורים (הותמ"ל) לפני שנתיים. שלוש קומות בבניין המשרדים ישמשו את הקבוצה שמחזיקה בעיתון פנרומה, אתר החדשות פאנט (panet) וערוץ הטלוויזיה הלא־TV, יתר שטחי המשרדים יושכרו. זה פרויקט ראשון לבניין רב קומות למגורים בערי המשולש ואחד הבודדים בישובים ערביים בכלל.

באסם ג’אבר על רקע הדמיה לקומפלקס. “קניתי את הקרקע במשך עשר שנים”, צילום: יאיר שגיא באסם ג’אבר על רקע הדמיה לקומפלקס. “קניתי את הקרקע במשך עשר שנים” | צילום: יאיר שגיא באסם ג’אבר על רקע הדמיה לקומפלקס. “קניתי את הקרקע במשך עשר שנים”, צילום: יאיר שגיא

בטייבה מקווים כי הפרויקט, שמצוי בהליכים לקראת הוצאת היתר, יאיץ את יישומה של תוכנית ענק להקמת שכונה חדשה ובה 2,500 דירות ו־40 אלף מ"ר למסחר ומשרדים במערב העיר. התוכנית קודמה ואושרה בוותמ"ל וקיבלה תוקף סופי בדיוק לפני שנתיים. עם זאת האתגרים בדרך למימוש התוכנית רבים ומורכבים בעקבות השינוי שמביאה עמה התוכנית בסגנון הבנייה והמגורים אליו רגילים תושבי העיר, בגלל עלות הקמת התשתיות, והעובדה שכל הקרקעות בשטח הן פרטיות, כך שהסיוע הממשלתי לפיתוח התשתיות זעום.

באסם ג'אבר (61) החל ככתב קול ישראל. ב־1986 הקים את השבועון “פנורמה”, אחד העיתונים הנפוצים בישראל בערבית. ב־2002 ייסד את האתר Panet, היום עם 5 מיליון כניסות יומיות, וב־2011 היה שותף לקבוצה שזכתה במכרז של מועצת הכבלים והלווין להפעלת ערוץ טלוויזיה בשפה הערבית, לפני ארבע שנים קנה ג'אבר משותפיו את מניותיהם והפך לבעל השליטה.

מהיום שנוסדה ועד עתה, קבוצת התקשורת של ג'אבר שוכנת בבית שבו גדל בלב טייבה. ב־2007 החל לקנות חלקות אדמה במערב הישוב, בשטח חקלאי לא מפותח בין כביש 444 לכביש 6, עד שצבר 7 דונם. "קניתי את הקרקע בשלבים בתהליך שנמשך יותר מעשר שנים" הוא מספר, "באותה תקופה לא היתה אלטרנטיבה להקמת משרד. עד כדי כך שאם משרד ממשלתי רוצה לפתוח שלוחה בטייבה הוא שוכר בית מגורים ומסב אותו למשרד.

חשוב לי שיבואו לכאן מפרסמים ומרואינים ואני רוצה שמי שבא אלי ידע שהמערכת שוכנת על הכביש הראשי 444 ליד כביש 6".

אשר לתוכנית הכוללת לדברי ראש העיר טייבה עו"ד שועאע מסארווה מנצור עד היום, שנתיים לאחר אישורה של התוכנית בהיקף של 600 דונם להקמת השכונה החדשה, קיבלה העירייה שבע בקשות להוצאת היתרי בנייה אף שיש מאות בעלי זכויות. הקושי במימוש התוכנית נובע מכך שהמתחם אינו מפותח, עיריית טייבה אמורה לפתח בו תשתיות באמצעות היטלי השבחה ופיתוח שייגבו מבעלי הקרקע בעת בקשת היתר הבנייה.

מסארווה מנצור מעריך את פוטנציאל הגבייה בכ־600 מיליון שקל. אבל ההיטלים נגבים רק לאחר שמוגשת בקשה להיתר בניה, וכל עוד השטח לא מפותח בעלי החלקות חוששים להשקיע כסף בבנייה חדשה. בישובים שבהם יש קרקעות בבעלות מדינה הבעיה נפתרת באמצעות הסכמי גג או הסכמי פיתוח שבמסגרתם המדינה נותנת לרשות המקומית מקדמה שמוחזרת למדינה מאוחר יותר מכספי הקרקעות שהיא מוכרת. ישובים ערביים, ובהם טייבה, דלים באדמות מדינה, ולכן המנגנון הזה אינו רלוונטי להם.

קושי נוסף בו נתקלות יזמיות הוא היעדר הסכמה על מודל עסקי: בעלי קרקע מסרבים להעביר בעלות ומוכנים רק להחכיר את אדמתם. גישה זו מסבכת במיוחד פרויקטים למגורים שבהם יש צורך להעביר בעלות לרוכשי דירות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות