אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איתות אזהרה: מספר המשרות קפוא מפברואר צילום: ישראל יוסף

ניתוח כלכליסט

איתות אזהרה: מספר המשרות קפוא מפברואר

נתונים חדשים של הלמ"ס מראים כי העלייה של השנים האחרונות במספר המשרות נעצרה לחלוטין מאז ינואר. בהייטק נרשם זינוק של 4% על אף החולשה בייצור, בזכות הביקוש למתכנתים ואנשי פיתוח

05.09.2019, 06:52 | אדריאן פילוט

העלייה במספר המשרות במשק שאפיינה את השנים האחרונות נעצרה: לפי נתוני מגמה של מספר המשרות במשק בין החודשים ינואר-יוני, שאותם פרסמה אתמול הלמ"ס, ינואר 2019 היה החודש האחרון בו נרשמה עלייה במספר המשרות (אם כי של 0.1% בלבד) ומאז הכל נעצר. שיעור העלייה בחמשת החודשים הבאים (פברואר־יוני) הסתכם ב־0%.

קראו עוד בכלכליסט

בשלושה ענפים מרכזיים מספר המשרות במשק ירד באופן עקבי מאז תחילת השנה: המסחר הסיטונאי, התעשייה והבינוי - ענפים שבהם מועסקים 1.03 מיליון איש שהם כ־27% מהשכירים במשק. ירידות מתונות יותר נרשמו גם בענף הנדל"ן.

שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן וראש הממשלה בנימין נתניהו, צילומים: עמית שאבי, אוהד צויגנברג שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילומים: עמית שאבי, אוהד צויגנברג שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן וראש הממשלה בנימין נתניהו, צילומים: עמית שאבי, אוהד צויגנברג

כמו כן, נרשמה התמתנות בקצב העלייה במספר המשרות שנרשם בעבר בענפים שירותי בריאות, רווחה וסעד, חינוך ומינהל מקומי,; שירותי ניהול ותמיכה, שירותים פיננסיים וביטוח, תחבורה, אחסנה ובלדרות; אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיפול בפסולת. מנגד, עליות במספר המשרות נרשמו בכרייה וחציבה (תעשיית הגז) וחקלאות ודיג - תחומים המעסיקים מספר קטן מאוד של עובדים.

הנתונים אינם אמורים להפתיע. הן בנק ישראל והן משרד האוצר מתריעים על המגמה הזו כבר תקופה ארוכה, אך שר האוצר וראש הממשלה מתעלמים לגמרי מאיתותי אזהרה אלו ומעדיפים להבליט נתונים אחרים הנוגעים לשוק העבודה, שהם חיוביים, כמו שיעור האבטלה הנמוך של 3.7%.

גם הנתונים על השכר במשק יחייבו תשומת לב של הממשלה הבאה. לפי הלמ"ס, העלייה בשכר הריאלי שאפיינה את שש השנים האחרונות הולכת ופוחתת. אם בשנתיים האחרונות השכר הריאלי עלה בקצב חודשי קבוע של 0.2%, כבר שלושה חודשים ברצף שהוא עולה בשיעור של עשירית האחוז בלבד. יתרה מזו, ירידה בשכר הריאלי נרשמה בענפי אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב, תעשייה, כרייה וחציבה, חקלאות, בריאות ורווחה, מינהל מקומי. מנגד, נרשמו עליות בשכר הריאלי, בחינוך, נדל"ן, בינוי והסקטור הפיננסי.

הייטק: זינוק רק בשירותים

הענף שממשיך לשגשג באופן עקבי הוא ההייטק: לפי נתוני הלמ"ס, מספר השכירים בסקטור עלה בשנה האחרונה (יולי 2018 עד יוני 2019) ב־4% לכ־327 אלף עובדים, וזאת לעומת 315 אלף ב־12 החודשים שקדמו. אבל התמונה אינה כולה ורודה.

בעוד שבענף שירותי ההייטק (תוכנה, מחקר ופיתוח וכדומה) יש זינוק - בתעשיית ההייטק (מוצרים פיזיים כמו תרופות וציוד טכנולוגי) נרשם קיפאון ומספר השכירים בה לא השתנה מתחילת השנה. הקפיצה הזו שחל הבמספר השכירים בשירותי הייטק היא מה שמסביר את העלייה בסקטור כולו. כך, מספר השכירים בשירותי הייטק עלה בשנה האחרונה בכ־5% ל־230 אלף איש (תוספת של יותר מ־11 אלף בתוך 12 חודש) והגיע ליותר מ־70% מכלל המועסקים בהייטק. מגמה זו מובלת על ידי הזינוק במספר המשרות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים. גם מספר השכירים בתחומי מחקר ופיתוח עולה בקצב של יותר מ־5% בשנה ובתחום כבר מועסקים קרוב ל־50 אלף עובדים.

שירות התעסוקה , צילום: ישראל יוסף שירות התעסוקה | צילום: ישראל יוסף שירות התעסוקה , צילום: ישראל יוסף

מול העלייה הניכרת במספר המשרות בשירותי הייטק בשנה האחרונה, נרשמה ירידה או קיפאון בתחומים האחרים בסקטור ההייטק. מספר השכירים בתעשיית הפארמה ירד, מספר השכירים בתעשיית כלי תחבורה נותר ללא שינוי מתחילת השנה, ומספר השכירים בייצור מכשור ומחשוב - הענף עם הכי הרבה מועסקים - עלה בכמה עשיריות אחוז בודדות.

עוצמתו של סקטור ההייטק כולו באה לידי ביטוי כאשר מסתכלים על השכר בו, שהוא יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק ועמד ביוני אחרון על יותר מ־22.6 אלף שקל בממוצע. גם בתוך סקטור ההייטק יש שונוּת: 50 אלף עובדי המחקר והפיתוח הם שיאני השכר בהייטק עם שכר ממוצע של יותר מ־25 אלף שקל בחודש ומיד אחריהם 154 אלף המתכנתים ויועצי מחשוב (ענף השירותים) עם שכר ממוצע של כ־24 אלף שקל. מנגד, עובדי שירותי מידע ותקשורת השתכרו בממוצע פחות מ־15 אלף שקל לחודש.

ירידה בכוח העבודה

 

למרות ששוק העבודה הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ומציג נתונים טובים מאוד במונחים היסטוריים, הנתונים של היום מצטרפים לאלו שלפני שבוע מתוך סקר כוח האדם של הלמ”ס המצביעים על התמתנות והרעה מסוימת. למרות הירידה באבטלה לשפל בו היא נמצאת, זה כמה חודשים שנרשמת ירידה מטרידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובשיעורי התעסוקה במשק - מגמות שהן חמורות בהרבה מעלייה באבטלה עצמה. לפי הנתונים, שיעור ההשתתפות של בני 15 ומעלה בכוח העבודה הגיע ביולי ל־63.1% לעומת 64.2% בתחילת השנה - ירידה של נקודת אחוז שלמה. המשמעות במונחים אבסולוטיים היא שכ־65 אלף ישראלים יצאו משוק העבודה בחודשים האחרונים.

מה המשמעות של יציאה מכוח העבודה? ברגע שאדם שנרשם בסטטיסטיקה כמחפש עבודה (מובטל), מתייאש ומפסיק לחפש עבודה, הוא נגרע מרשימת המובטלים ולכן שיעור האבטלה יורד. מנגד, מפני שהוא הפסיק לחפש עבודה הוא כבר לא שייך לכוח העבודה ואינו משתתף בו ולכן שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק (מספר המובטלים והמועסקים חלקי אוכלוסייה בגיל העבודה) - שהוא הנתון שמעיד על כלכלה בריאה - יורד.

כך, אותם אנשים בגיל העבודה באוכלוסייה (בני 15 ומעלה) שהיו אמורים להיות חלק מכוח העבודה ולהשתתף בשוק הזה, יצאו ממנו ולא רק שהם לא מוצאים עבודה, אלא שהם גם חדלו לחפש עבודה. יתרה מזו, שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב האנשים בגיל העבודה ירד ביולי ל־60.8% לעומת 61.7% בסוף הרבעון הראשון של השנה.

המספרים בקרב בני 64-25, שהם הגרעין הקשה של כוח העבודה (לא כולל חיילים, סטודנטים ושאר אוכלוסיות שהן פחות יציבות בשוק העבודה), אינם פחות מטרידים: שיעורם בכוח העבודה ירד ל־79.6% לעומת 80.7% בסוף הרבעון הראשון של 2019. שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 עמד על 77.0% ביולי לעומת 77.7% ברבעון הראשון של השנה. כאמור, מדובר במגמה מטרידה שבה הירידה באבטלה נראית כנתון חיובי, אלא שהיא מגיעה במחיר יציאה של אזרחים משוק העבודה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות