אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשלי החינוך הטכנולוגי: מחשב לכל ילד? עדיף מחברת ועיפרון צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

כשלי החינוך הטכנולוגי: מחשב לכל ילד? עדיף מחברת ועיפרון

הטמעה נרחבת של כלים מתקדמים בבתי ספר בארה"ב הזיקה לציונים והפכה את הלמידה למשחק תפל, מה שמחזק הערכות שבכיתה עדיף הנייר על המסך; פייסבוק מכחישה חשדות לריגול דרך משקפי אוקולוס; ואיך ניצחו הטרולים את הוקאיי מ"הנוקמים"

05.09.2019, 15:20 | עומר כביר
לפני כמה ימים נתקלתי בדיון בפייסבוק סביב השאלה למה לא מחליפים את כל ספרי הלימוד במערכת החינוך בטאבלטים. עיקר הדיון היה כלכלי: מדי שנה מוציאים הורים מאות שקלים על ספרי לימוד מודפסים, בעוד שטאבלט הוא הוצאה חד פעמית ויכול לשמש גם לשנים הבאות. הדיון כלל תובנות כמו העובדה שטאבלט הוא לא הוצאה חד-פעמית, שכן מדובר במכשיר שעלול להתקלקל ולדרוש תיקונים, ושגם בפורמט דיגיטלי ספרי לימוד יכולים להיות יקרים.

הדיון הזה תיאורטי בעיקרו; מערכת החינוך בישראל נחשבת למפגרת ומיושנת בהשוואה למדינות מערביות אחרות, וקשה לדמיין מהלך שבו משרד החינוך יוזם מהפכה נרחבת ויקרה של טאבלט או מחשב נייד לכל תלמיד, ומקדם פיתוח כלי לימוד מודרניים ודיגיטליים שיחליפו את ספרי הלימוד הפיזיים ואת העיפרון והמחק. לא כי אין בישראל כישרון שיכול ליצור פיתוחים מסוג זה, אלא כי המערכת השלטונית סובלת מסיאוב, בירוקרטיה, שמרנות וקיבעון שמונעים ממנה להוציא לפועל מהלכים נועזים. על אחת כמה וכמה כשמשרד החינוך מתעניין יותר במה שמכונה "לימודי יהדות" מאשר לימודי מדעים וכששר החינוך (בממשלת מעבר!) עוסק בעיקר בהכנסת חוקים גזעניים לספרי הלימוד או במיתוג מחדש של עמותות החזרה בתשובה כ"פלורליסטיות" כדי שיוכלו לפעול בבתי ספר של החינוך החילוני-ממלכתי (חח"מ) באין מפריע. אבל במקרה זה, ייתכן שהנכשלות של משרד החינוך בקידום אמצעים טכנולוגיים בבית הספר היא דווקא ברכה.

תלמידים ומחשביהם, צילום: טל שחר תלמידים ומחשביהם | צילום: טל שחר תלמידים ומחשביהם, צילום: טל שחר

בארה"ב, במקומות שבהם בוצעו מהלכים מתקדמים בתחום, הורים ומורים מתחילים לגלות הסתייגות משילוב רחב של טאבלטים או מחשבים בתוכנית הלימודים. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, בכל ארה"ב הורים דורשים הוכחה לכך שטכנולוגיה עובדת ככלי חינוכי, ומתעקשים להציב גבולות. הם לוחצים על בתי ספר ליצור כיתות נטולות מסכים, מפגינים נגד שיעורים מקוונים ודורשים יותר מידע על המידע שנאסף על תלמידים.

הרקע למחאה הוא מחקרים שלפיהם אין ראיה ברורה לכך שחינוך מובל טכנולוגיה עובד. דו"ח שפרסם באפריל המרכז הלאומי למדיניות חינוך של אוניברסיטת קולורדו מצא שאימוץ מהיר של טכנולוגיה סובל מ"הנחות פדגוגיות מפוקפקות... קידום מונע אינטרסים של תעשיית הטכנולוגיה, איומים רציניים על פרטיות התלמידים והעדר תמיכה מחקרית".

המקרה של בתי הספר הציבוריים בבולטימור שבמרילנד ממחיש היטב את האזהרה הזו: לפני חמש שנים נזנחו ספרי הלימוד ותלמידים עודדו שלא להשתמש יותר בניירות ובעפרונות. במקומם הונפקו לכל 115 אלף התלמידים, מגן ילדים (מה?!) ועד י"ב מחשבים ניידים – מצב אמיתי של מחשב לכל ילד. אפליקציות וקורסים דיגיטליים החליפו את המחברות והספרים.

אבל ההישגים האקדמיים של בתי הספר בבולטימור דווקא רשמו מאז ירידה. תוצאות המקבילה האמריקאיות של מבחני המיצ"ב שפורסמו לאחרונה הראו שרק 37% מהתלמידים בכיתות ג' עד ח' בבולטימור הפגינו מיומנות גבוהה באנגלית, לעומת ממוצע ארצי של 44%. במתמטיקה עמדו הנתונים על 27% לעומת ממוצע ארצי של 33%.

תלמידים בבוסטון, עם מחשבים, צילום: בלומברג תלמידים בבוסטון, עם מחשבים | צילום: בלומברג תלמידים בבוסטון, עם מחשבים, צילום: בלומברג

פרופ' סינתייה בויד, רופאה בהשכלתה ומרצה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס היוקרתית, הבחינה בבעייתיות של למידה דיגיטלית מיד ראשונה מוקדם יותר השנה בעת שצפתה בבתה ג'יין, תלמידת כיתה א' בבולטימור, פותרת תרגילי חשבון על המחשב הנייד כחלק משיעורי הבית שלה. התוכנה העניקה לג'יין מטבע דיגיטלי בכל פעם שפתרה תרגיל, ואת המטבעות ניתן להמיר במשחקים. לדברי בויד, התוכנה נראתה יותר כמו משחק וידאו מאשר שיעור חשבון, והיא לא בטוחה שחומר הלימוד באמת נקלט. "אני מרגישה שהילדים שלי הם חלק מניסוי ענק שאין לי שליטה עליו", אמרה לוול סטריט ג'ורנל. "יש תפקיד לטכנולוגיה בבתי הספר, השאלה היא באיזה היקף ומאיזה גיל".

עוד לפני תוצאות המבחנים המאכזבות, הוחלט בבולטימור לצמצם את מספר המחשבים שזמינים לתלמידי כיתות א' וב' ממחשב לתלמיד למחשב לכל חמישה תלמידים. במחוז מונטגומרי, גם במרילנד, הוחלט להחזיר לכיתות ספרי לימוד מנייר, מחברות ועפרונות. בשני המקרים הגיבו הרשויות ללחץ מצד הורים ומורים. "הורים רוצים שלילדים שלהם תהיה חוויית מדיה מעורבת שכוללת נגיעה בנייר וקריאת ספרים בלי מכשיר ביד", אמר ראש מחלקת החדשנות בלמידה של מערך בתי הספר של בולטימור, רייאן אימבריאלה.

לא כולם מסכימים עם הגישה הזהירה, שצוברת תאוצה בימים אלה. "אנחנו נמצאים בתקופה של שינוי אדיר", אמר לוול סטריט ג'ורנל מנכ"ל Consortium for School Networking, קית' קרוגר. "בתי ספר לא נמצאים בחזית הטכנולוגיה אבל הטכנולוגיה מגיעה לנקודת מפנה באופן שבו מתבצעת למידה. בתי ספר צריכים לקבוע איך להכין את התלמידים להיות אזרחים דיגיטליים חכמים".

את דבריו של קרוגר יש לקחת בערבון מוגבל: הארגון שהוא מוביל הוקם על ידי חברות טכנולוגיה במטרה לשלב את מוצריהן במערכת החינוך. כמו כן, יש הבדל בין חינוך לאוריינות טכנולוגית ובין לחינוך באמצעות טכנולוגיה. אין חולק על הצורך להכין תלמידים להתמודדות עם אתגרי העולם המודרני, אבל אין סיבה לחשוב שהדרך הנכונה לעשות זאת היא דווקא באמצעות הפיכת כל חוויית הלמידה למבוססת טכנולוגיה.

אולי עדיף מחברת אולי עדיף מחברת אולי עדיף מחברת

סכנה נוספת היא שלפעמים טכנולוגיה יכולה להפוך לפיתרון זול, עצלני ופחות טוב לבעיות מבניות. 180 בתי ספר בארה"ב, שסובלים ממצוקת מורים, מעבירים שיעורים באמצעות טכנולוגיית לייב-סטרימינג. מדובר בפיתרון קל לחור בלוח השעות, אולי הרבה יותר טוב משום דבר. אבל התלמידים בשיעורים אלו זוכים לחוויה מוצלחת פחות מאשר מורה שנמצא בכיתה ויכול לראות את תגובותיהם ולהגיב בהתאם, או לגשת פרטנית ולסייע לתלמידים. במקום להשקיע יותר בשיפור תנאים ובאיתור מורים טובים, בתי ספר יוצאים בזול עם פיתרון שבעבור התלמידים הוא לא הטוב ביותר.

ביישובים כמו הוט ספרינגס, וירג'יניה, גוגל סייעה להתקין WiFi באוטובוסים שמסיעים תלמידים לבתי ספר כדי להפוך אותם לכיתות לימוד ניידות בעבור תלמידים שצריכים לנסוע מרחק רב ללימודים. אבל שוב, מדובר בפיתרון זול ופחות טוב מהפיתרון המורכב והיקר יותר: בניית בתי ספר חדשים, אפילו קטנים ואינטימיים, שלא יצריכו תלמידים לנסיעות ארוכות כל כך.

פיתרונות אחרים, כמו מערכי לימוד שבהם את הרצאת המורה מחליפות הרצאות מוקלטות או מקוונות שתלמידים נדרשים לצפות בהן בביתם, על מנת ליישם את הידע שנצבר בהן ביום הלימודים שלמחרת (מה שמכונה Flipped Learning), הם בעיה אחרת: זה לא מתאים כנראה לכל התלמידים, אולי אפילו לא לרוב התלמידים, ומציב בעמדת נחיתות גדולה עוד יותר תלמידים מסביבה ביתית פחות תומכת או כאלה שזמנם מחוץ לבית הספר מוגבל גם כך (למשל, צעירים שצריכים לסייע בפרנסת המשפחה).

אין ספק שצריך להכין תלמידים לעולם המודרני. בין אם מדובר בהקניית כלים להבנת טכנולוגיה והסכנות שיכולות לנבוע מהשימוש בה, כמו מסירת מידע אישי ברשתות חברתיות ופייק ניוז, ובין אם מדובר ברכישת מיומנויות שיאפשרו לתלמידים שמעוניינים בכך להמשיך ללימודים בתחום מדעי המחשב או להשתלב בתעשיית ההייטק. אבל רכישת אוריונות או למידת תכנות לא שקולים בהכרח לשילוב טכנולוגיה בכל מקצועות הלימוד. זה בסדר ללמוד היסטוריה בעיקר מספרים, אפשר לפתור תרגילי מתמטיקה עם עפרון ודף. יש מקום לאמצעי הלימוד ה"מיושנים" בפיתוח מיומנויות קוגניטיביות שונות וברכישת כישורים כמו לימוד עצמאי והתמקדות במשימה אחת.

ובכל מקרה, אסור לטעות ולחשוב שטכנולוגיה היא הפתרון לבעיות של מערכת החינוך, כל מערכת חינוך. יש לה מקום במוסדות לימוד מודרניים, אפילו מקום חשוב. תלמידים צריכים להכיר כלים טכנולוגיים ולדעת לתפעל אותם ולהתמודד עם הסכנות שנובעות משימוש בהם. אבל כל זה צריך לבוא בנוסף לכלי ושיטות לימוד מבוססים יותר וטכנולוגיים פחות, לא במקום. ובעיקר, צריך להיזהר ממלכודת הדבש שבה השקעה בטכנולוגיה לא מוכחת מחליפה השקעות בפיתרונות שיתרונותיהם ידועים ובדוקים. בתי ספר יכולים להשקיע סכומים אדירים באספקת מחשב נייד או טאבלט לכל ילד, ולהמשיך להשקיע סכומים נוספים במערך תמיכה ותחזוקה באותם מכשירים. אבל יש יותר מסיכוי סביר שיזכו לתוצאות טובות משמעותית אם ישקיעו את אותם הסכומים בשיפור השכר ותנאי העבודה של המורים, כדי למשוך למערכת מורים מוכשרים יותר ומיומנים יותר. כאלה שיכולים להוציא מתלמיד הרבה יותר ממה שאפליקציה יכולה.

קצרצרים

1. גוגל נקנסה בקנס אדיר (לא באמת, זו טעות חישוב בדו"חות הכספיים שלה) של 170 מיליון דולר במסגרת הסדר טיעון עם ה-FTC בפרשה שבה הפרה פרטיות של ילדים ביוטיוב. כחלק מהסדר הטיעון התחייבה יוטיוב להגביל את איסוף המידע בסרטונים שמיועדים לילדים ותעשה שימוש בבינה מלאכותית כדי לזהות סרטונים כאלה. עורך הערוץ לא מתרגש: "איך היא תמנע את התחלואים שלה? בעזרת האלגוריתם הדפוק שהביא אותה למצב הזה ואין לו מושג מה יש בסרטון ומי צופה בו?".

2. מכה לנהגי אובר בברזיל: בית המשפט העליון של המדינה פסק שהנהגים הם פרילאנסרים ולא עובדי החברה. "לנהגי האפליקציה אין יחסים היררכיים עם אובר כי הם מספקים את שירותיהם מעת לעת, ללא לו"ז קבוע ואין להם משכורת קבועה", נפסק. מדובר בהפסד לא רק לנהגי אובר אלא לכל מי שמקווה להסדרת התחום הפרוץ של תנאי תעסוקה בכלכלת החלטורה. נקווה שלמחוקקים בקליפורניה תהיה הצלחה גדולה יותר עם הצעת החוק שהם מקדמים בנושא.

3. ג'רמי רנר, הלא הוא הוקאיי מ"הנוקמים" (או בכינויו האחר: "למה הבחור הרגיל הזה הוא בכלל אחד מהנוקמים?"), נאלץ לסגור את אפליקציית המעריצים שלו אחרי שטרולים השתלטו עליה והחלו להטריד משתמשים תוך שהם מתחזים בין השאר לרנר עצמו. אני בטוח ששניים וחצי המעריצים המושבעים של הוקאיי מתאבלים קשות.

4. פייסבוק מכחישה דיווחים לפיהם משקפי האוקולוס שלה אוספים ומשתפים איתה מידע על החדרים שבהם הם מופעלים, ומבטיחה להודיע בעתיד אם מדיניות זו תשתנה. עורך המדור, כהרגלו, מגלה ספקנות: "האם משקפי ה-VR של אוקולוס סורקים את החדר כדי לאתר מכשולים וכולי? כן. האם המידע הזה נאסף בידי פייסבוק ומסייע לה לענייני התאמת פרסומות? מה פתאום, הנה ציפור שבכלל לא מקליטה או מצלמת אותך".

- ובחדשות גיל הזהב: משחקים קלאסיים של קונסולת ה-SNES יגיעו היום לסוויץ' של נינטנדו, דרך שירות Switch Online. הם יצטרפו למבחר משחקי NES קלאסיים שכבר זמינים בשירות. בין המשחקים שיהיו זמינים: סופר מאריו קארט, סופר מאריו וורלד, The Legend of Zelda: A Link to the Past ו-Brawl Brothers. אם השמות האלו לא אומרים לכם כלום, כנראה שנולדתם במאה הלא נכונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
מה הטעם? הם יבלו את שארית חייהם מול מסכים... אז מה הטעם להתחיל עם נייר עכשיו?
מה שכן צריך זה מכשיר שסגור לכל פעילות מלבד החינוכית (על פרטיות הם כבר יוותרו מרצונם בעתיד). כמו קינדל לקריאה, שאין בו הסחות. גם הדפסה על נייר תסייע. הטכנולוגיה בתחום הזה מאוד טריה וצריכה לעבור שינויים מקיפים, אבל היא העתיד. אגב אין הרבה טעם בהרצאות מוקלטות (למרות שזה רוב מה שיש באוניב' הפתוחה למשל) אלא באינטראקטיביות כמו 'חאן אקדמי', שבהן הלומד נדרש להגיב ולתרגל.
כג  |  08.09.19
4.
החלק הזה יכול להיות בדעות, לא בטכנולוגיה:
על אחת כמה וכמה כשמשרד החינוך מתעניין יותר במה שמכונה "לימודי יהדות" מאשר לימודי מדעים וכששר החינוך (בממשלת מעבר) עוסק בעיקר בהכנסת חוקים גזעניים לספרי הלימוד או במיתוג מחדש של עמותות החזרה בתשובה כ"פלורליסטיות" כדי שיוכלו לפעול בבתי ספר של החינוך החילוני-ממלכתי (חח"מ) באין מפריע
חנוך  |  05.09.19
3.
לרוב הדו"ח הטכנולוגי כתוב משעשע, הפעם פשוט צהוב
בנסיון להיות משעשע נושא 3 כתוב בצורה מתנשאת שמעידה על בורות הכותב: ראשית - האמירה המתנשאת ""למה הבחור הרגיל הזה הוא בכלל אחד מהנוקמים?" מגיעה כנראה ממי שלא טרח לראות אף סרט בסדרה. האם IronMan אינו "בחור רגיל"? מה לגבי AntMan? וגם War Machine ? האם הם פחות רגילים מ- Hawkeye? שנית - "אני בטוח ששניים וחצי המעריצים המושבעים של הוקאיי מתאבלים קשות" הם לא מתאבלים וכנראה שאם דיסני החליטו שכמות המעריצים של הדמות מצדיקה סדרת טלוויזיה ( https://www.imdb.com/title/tt10160804 ) הם עשו מעט יותר שיעורי בית מהכתב הבטוח בעצמו והגיע ולמסקנה שלא מדובר רק בשניים וחצי. כנראה שהכותב הוא אחד מהתלמידים שקיבלו טאבלט בבית הספר במקום נייר ועפרון, כי על Fact Checking הוא לא ממש שמע.
R9  |  05.09.19
לכל התגובות