אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העולם רץ לתוך מלכודת הריבית צילום: שירי טוינה

העולם רץ לתוך מלכודת הריבית

צמיחה נמוכה, ובעיקר ריביות נמוכות, גרמו להצטברות חובות עתק, כ־250 טריליון דולר לפי הערכות, רובם במערב. לא ברור עד כמה המצב הזה בר־קיימא, קל וחומר כאשר בנקים מרכזיים מתכננים הפחתות ריבית נוספות

08.09.2019, 07:17 | אדריאן פילוט

"נוף כלכלי מאופיין בשיעורי צמיחה נמוכים עם שיעורי ריבית נמוכים", במילים פשוטות אך מדויקות להחריד הגדיר יו”ר הפד ג'רום פאוול את עתיד הכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות. הנבואה של פאוול די קודרת, אפילו מייאשת, אך כדאי להקשיב לה. הדברים אולי נאמרו על כלכלת ארה"ב, אך רלבנטיים מאוד עבור כלכלת ישראל.

קראו עוד בכלכליסט

נתחיל בצמיחה הנמוכה. שוב ושוב, פאוול חזר והדגיש כי אין מדובר במיתון, לבטח לא עבור ארה"ב, וניתן לומר דברים דומים גם על כלכלת ישראל. אין מיתון. אך צמיחה שלילית אינה חזות הכל. פאוול מנבא תקופה ממושכת של צמיחה אטית מאוד, אולם הדבר המטריד באמת הוא ההסבר לכך: "אי־הוודאות סביב מדיניות הסחר גורמת לחברות מסוימות לעכב השקעות. שמענו לא מעט על אי־ודאות. עסקים רוצים ודאות מסוימת לכך שיהיה ביקוש, במיוחד כדי לבצע השקעות לטווח ארוך במפעלים, בציוד או בתוכנה". כלומר, לדברי פאוול, אי־הוודאות נובעת בעיקר ממלחמת הסחר המסתעפת שחולל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, האיש שמינה אותו לתפקיד. ולא רק שהיא פוגעת ביצוא וביבוא, אלא גורמת לעצירה בהשקעות - וללא השקעות ריאליות גם אין צמיחה ארוכת טווח.

יו"ר הפד ג יו"ר הפד ג'רום פאוול | צילום: איי אף פי יו"ר הפד ג

מאז שפאוול נכנס לתפקיד בפברואר 2018, בנאומו הנוכחי הוא התבטא בצורה הכי נחרצת בעד הפחתת ריבית - ורמז כי יעשה הכל כדי לתמוך בהמשך הצמיחה של כלכלת ארה"ב באמצעות כלי הריבית העומד לרשותו. רבים ראו בכך איתות להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה.

אלא שכעת פאוול נאלץ להודות בכנות בחלק השני של הבעיה: הבנקים המרכזיים מאוד, אבל מאוד, מוגבלים במה שהם יכולים לעשות כדי לתמוך בצמיחה. הם נותרו ללא כלים. "מאז מלחמת העולם השנייה הפד נהג לחתוך את הריבית בין 4 ל־5 נקודות אחוז בתקופות של האטה. כעת הריבית עומדת על כ־2%, ולכן אין לנו עוד היכולות האלו", אמר. עם זאת הוא ציין כי ברשות הפד כלים "לא קונבנציונליים", שגם הופעלו במשבר האחרון, אך הודה מיד כי הם אינם יעילים כמו אלה הקלאסיים, וסירב להתחייב להשתמש בהם שוב. פאוול מציף אמת מכאיבה: לבנקים מרכזיים תפקיד משני כעת, ויכולתם לתמוך בכלכלה מוגבלת עד מאוד.

הבעיה עם המציאות שתיאר פאוול היא שצמיחה נמוכה, ובעיקר ריביות נמוכות עד שליליות, גרמו להצטברות חובות עתק, שמגיעים לפי הערכות ל־250 טריליון דולר - רובם במערב. כעת נשאלת השאלה עד כמה המצב הזה בר־קיימא, קל וחומר כאשר בנקים מרכזיים מתכננים הפחתות ריבית נוספות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
למגיב
הניתוח שלך מדוייק ונכון רק שבמקום נימת היאוש יש להוסיף את הפתרון העולה מתוכו. יש לאפשר ואף לעודד קריסה של בנקי ההשקעות, כמה גדול כך יותר טוב. זה יוריד חוליה או חוליות בשרשרת תימחור החובות, יאפשר שמיטת חובות או לפחות תמחור מחדש של חובות של חברות ריאליות. בשורה התחתונה יפנה משאבים לכלכלה האמיתית ויוציא קצת אויר מכלכלת הכלום/פיננס.
גד  |  08.09.19
1.
הם "שבויים בקונספציה" ו/או שטופי מח ו/או באמת מטומטמ*ם
ו/או שהם עובדים על העולם כבר יותר מ 10 שנים. כבר בשלושת החודשים הראשונים אחרי ה"חילוץ" ב 2008, היה ברור שהבנקאים עבדו על כולם. הם אמרו בפגישות עם האוצר בארה"ב - "תנו לנו כסף זול, ואנחנו ניתן הלוואות זולות, ובכך נמריץ את הכלכלה" בפועל הם לקחו את הכסף הזול, וסחרו ביניהם בניירות (חסרי) ערך, כך שבנק אחד מכר לבנק שני במחיר גבוה יותר, בנק שני מכר לבנק שלישי במחיר גבוה עוד יותר, ובנק שלישי מכר לבנק ראשון במחיר גבוה אפילו יותר. כך כל הבנקאים הרוויחו (על הנייר) מיליארדי דולארים, חילקו לעצמם בונוסים, והיו מאושרים, כאשר שאר העולם נשאר ללא יכולת לזוז.
המגיב  |  08.09.19