אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מאבק המדינה בזיהום רכב נמוג בעשן צילום: בלומברג

מאבק המדינה בזיהום רכב נמוג בעשן

אירופה וארה"ב קונסות במאות מיליוני דולרים יצרניות רכב שהמכוניות שלהן פולטות מזהמים בשיעורים גבוהים מהמותר. בישראל, משרד התחבורה לא יודע איזה דגמים זומנו חזרה למוסך בגלל זיהום יתר, והמדינה מתמקדת בהשבת הכנסות מזיכויי המס הירוק

09.09.2019, 22:08 | תומר הדר

"בעלי מרצדס GLE שיוצרו בין השנים 2017 ל־2018 מוזמנים למוסכים", זו היתה לשון ההודעה המפורשת שפורסמה בחודש שעבר באתר משרד התחבורה בעמוד המתייחס לקריאות שירות. הסיבה שניתנה לזימון למוסכים היתה "עדכון תוכנה לצורך עמידה בדרישות החוק החדשות", ולפי הודעת משרד התחבורה, מדובר במהלך שנובע מ"התאמת דרישות החוק והתקינה באירופה לפליטות מזהמים לאוויר".

נתוני משרד התחבורה מעלים שמתחילת 2019 הצורך בתיקון או עדכון בעקבות פליטות מזהמים הביא לזימון למוסכים של 366 מכוניות מרצדס, 204 מכוניות לנד רובר ו־98 רכבי יגואר. המשותף לכל מכוניות אלו הוא דיווחים בעולם על גילוי של פליטת מזהמים בשיעור שעולה לכאורה על הצהרות היצרנים בפני הרגולטורים. 

קראו עוד בכלכליסט

אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה שמשרד התחבורה לא יודע על כל הזימונים והקריאות שמוציאים יבואני הרכב בישראל ללקוחותיהם בשל חשש לחריגה בפליטות המזהמים. כך, יבואנית ג'יפ זימנה השנה 106 רכבי ג'יפ קומפאס ויבואנית פורשה זימנה 50 מכוניות מדגם פורשה קאיין הייבריד לביצוע עדכונים הקשורים לפליטות מזהמים - שתיהן לאחר דיווחים בעולם על גילוי פליטות חורגות לכאורה מהצהרות היצרן.

יצרני הרכב ונציגיהם בישראל מתארים לרוב את זימון המכוניות למוסך כהליך פעוט, התאמה או עדכון, לעתים אפילו כהליך וולנטרי, שנועד להתאים את פליטות המזהמים לתקני הזיהום. בפועל, גם אם הטיפול ברכב אינו ריקול של ממש, הוא מסמן תופעה חמורה: על כבישי ישראל נוסעות אלפי מכוניות שפולטות מזהמים בשיעור החורג לכאורה מהמותר. ובעוד שבעולם הרגולטורים קונסים בעקבות זאת את יצרני הרכב, ישראל נוקטת כלפיהם ביד רפה. 

השר להגנת הסביבה  זאב אלקין, צילום: עמית שעל השר להגנת הסביבה זאב אלקין | צילום: עמית שעל השר להגנת הסביבה  זאב אלקין, צילום: עמית שעל

היבואנים מצניעים את הסיבה לזימון הרכב למוסך

כל אותן קריאות והזמנות לעדכוני תוכנה ובדיקות הן למעשה פועל יוצא של "דיזלגייט": השם שהוענק לפרשה שהחלה בעקבות הגילוי בארה"ב ב־2014 שפולקסווגן שתלה בחלק מדגי הדיזל שלה מתקנים שנועדו להתל בבחינת פליטות מזהמים. הגילוי פתח קופת שרצים עולמית ולחשיפה כי יצרנים רבים של מכוניות דיזל רימו את הרגולטורים השונים והתקינו ברכביהם מתקנים שנועדו להתל בבוחנים.

שורה של בדיקות שנקטו הרשויות בארה"ב ובאירופה אילצו יצרניות כאאודי, ב.מ.וו, מרצדס, פורשה וג'יפ להנדס מחדש את מערכות הרכב של מיליוני מכוניות שכבר נסעו על הכבישים. פולקסווגן ופורשה הודיעו על ריקול לדגמי דיזל כבר לפני כשלוש שנים, אך רשויות הפיקוח האמריקאיות והאירופיות ממשיכות בבדיקות וכמעט מדי חודש מתגלה מקרה חדש של יצרן רכב שעבר על תקנות הזיהום. כך, בינואר אשתקד ביצעה אאודי ריקול למאות אלפי רכשי שטח Q7 שהועברו "חינוך מחדש" בפליטות מזהמים (יבואנית פולקסווגן ואאודי צ'מפיון מוטורס לא סיפקה פרטים על מכוניות הנוסעות בכבישי ישראל ונדרשו לריקול).

בדיקת פליטות מזהמים. סיבת הזימון למוסך נותרת לעתים מעורפלת, צילום: בלומברג בדיקת פליטות מזהמים. סיבת הזימון למוסך נותרת לעתים מעורפלת | צילום: בלומברג בדיקת פליטות מזהמים. סיבת הזימון למוסך נותרת לעתים מעורפלת, צילום: בלומברג

"יצרני הרכב מאוד ממוקדים בכל הנוגע לריקולים", מסביר בכיר באחת מיבואניות הרכב. "ריקולים הם הליך יקר והיצרנים לא ממהרים להציע ריקול מרצונם החופשי. כדי שריקול יוכרז בישראל, יצרן הרכב חייב להכריז עליו באופן רשמי וגם אז זה לוקח זמן".

לכאורה, המסלול שעוברת כל קריאה לנהגים לביצוע עדכון או טיפול ברורה: היצרן מכריז על קריאה, המידע מועבר אל היבואן המקומי, שמעביר את המסר למשרד התחבורה המקומי ומזמן את הלקוחות למוסכיו. בפועל, מדובר בהליך מורכב, שמאפשר לכאורה לצמצם את הדיווח לרשויות על ביצוע עדכונים נחוצים לטיפול בפליטות מזהמים.

חלק מהיבואנים מגדירים את הליכי קריאות השירות כ"עדכון תוכנה לצורך עמידה בדרישות זיהום אוויר", בעוד שאחרים מגדירים אותם כעדכון תוכנה בלבד, בלי לספק את הסיבות לה. מסמכי סוכנות מכוניות לים התיכון יבואנית ג'יפ הגדירו את סיבת הזימון לקריאת השירות לרכבי ג'יפ קומפאס במאי האחרון כ"עדכון תוכנת BCM" (בקרת מרכב) - אף שהחברה אישרה ל"כלכליסט" כי היא נבעה מפליטת מזהמים.

כאמור, נתוני משרד התחבורה שאמורים לרכז את המידע זימוני מכוניות למוסכים בעקבות פליטות מזהמים לא מעודכנים בכל הזימונים בנושא. יבואנית ג'יפ ויבואנית פורשה אישרו ל"כלכליסט" שקראו השנה למוסכיהן מכוניות על רקע פליטות מזהמים - אך נתוני משרד התחבורה לא כוללים את מקרים אלו.

המדינה נאבקה על השבת אובדן הכנסות ממס קנייה

חלק הארי של המכוניות שזומנו חזרה למוסכים בישראל על רקע פליטות מזהמים הם רכבי דיזל, ומיעוטם מונעי בנזין. מדובר באלפי מכוניות שנסעו אלפי ק"מ על כבישי ישראל תוך שהן פולטות לכאורה כמויות מזהמים שחורגות מהכמויות שעליהן הצהירו היצרנים. אף שבאירופה ובארה"ב מקובל במקרים כאלו לקנוס את יצרני הרכב או משווקיהם, ישראל לכאורה לא מעוניינת ואולי לא מסוגלת להתמודד עם התופעה.

למעשה, למדינת ישראל אין מנגנון שמיועד להתמודד עם הנזק הכספי שיוצרות מכוניות שפליטות המזהמים חורגות לכאורה על הצהרות היצרן. המדד המרכזי של המדינה לבחינת פליטות המזהמים של המכוניות היא גובה הפטור ממס קנייה שמוענק להן לפי תקנות המס הירוק. כתוצאה מכך, נראה שהדאגה העיקרית של המדינה במקרה של פליטות מזהמים גבוהות מהמוצהר היא לאובדן הכנסות ממסים, ולא למשל, השפעת הפליטות על איכות האוויר.

שיטת המס בישראל מחלקת מכוניות שמשווקות בישראל ל־15 קבוצות זיהום לפי הצהרות היצרן לדבי כמות המזהמים שהן פולטות. מכונית חשמלית נקייה ממוקמת בקבוצה 1, בעוד מכוניות דיזל בעלות מנועים גדולים, חזקים ומזהמים ממוקמות לרוב בקבוצות הזיהום העליונות 15–13. ככל שהרכב ממוקם בקבוצת זיהום נקייה יותר כך פטור המס שמוענק לו גבוה יותר, וככל שהוא מזהם יותר פטור המס נמוך יותר עד אפסי. התוצאה של מדיניות זו היא שאם הרכב פולט זיהום רב יותר מהצהרות היצרן, אך גם כך ממוקם בקבוצת זיהום 15, לא ניתן לגבות עליו מס קנייה גבוה יותר. ובכך מסתיים הטיפול.

הריקול הנרחב ביותר שבוצע בישראל לרכבים מזהמים בוצע ב־2016 וכלל כ־11 אלף מכוניות של קבוצת פולקסווגן. יבואנית החברה נקנסה אז ב־70 מיליון שקל במסגרת פשרה שגובשה בינה לבין רשות המסים ועסקה רק באובדן הכנסות למדינה ממס קנייה. קנס שעוסק בנזק הסביבתי ובפליטת המזהמים החורגת לא הוטל. במקרים של נציגיהן בישראל של ג'יפ, מרצדס, לנד רובר או פורשה לא הוטל כל קנס.

בארה"ב, בגרמניה, בצרפת ובמדינות אירופיות נוספות האחריות על יישום תקנות המזהמים והטלת הקנסות על יצרני הרכב שעברו עליהן מוטלת על משרדי התחבורה המקומיים, או גופי משנה שלהם. לעומת זאת בישראל נראה שהנושא נופל בין הכסאות. ברשות המסים, הכפופה למשרד האוצר, העדיפו לגלגל את האחריות בסוגיה על משרד התחבורה והגנת הסביבה. משרד התחבורה סירב להגיב.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המדינה והמשרד בוחנים כל מקרה לגופו. המדינה הודיעה על כוונתה להגיש תביעה כנגד פולקסווגן והיבואן בפרשת דילזגייט, ובימים אלו היא עוסקת בהכנת כתב התביעה. קיימת מוטיבציה רבה מצד הרשויות למצאות את הדין עם האחראיים לתרמית והגורמים לזיהום. במקרים שבהם היבואן מפרסם רכב עם דרגת זיהום נמוכה ביחס לדרגת זיהום האוויר האמיתית של הרכב המשרד יכול להטיל עיצום כספי. כך, בתחילת השנה המשרד הטיל עיצום של 135.9 אלף שקל על כלמוביל בגין פרסום דגם יונדאי i30 בדרגת זיהום 4, אף שנתוני פליטות המזהמים מציב אותו בפועל בדרגה 5".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות