צילום: Noam Galai
ריאן כוכב עליון: איך הפך יוצר “גלי” ו”אימה אמריקאית” לשם הלוהט בהוליווד?
המפיק והבמאי ריאן מרפי חתם עכשיו על חוזה בסכום אסטרונומי של 300 מיליון דולר עם נטפליקס. "זה רק בגלל שאני לוקח דמויות שוליות ושם אותן במרכז”, הוא אומר
“אם אתם לא כותבים על נשים, על מגדר או על גזע, אתם בעצם לא כותבים בכלל”, אמר יוצר הטלוויזיה ריאן מרפי באפריל שעבר. לפי המדד הזה, הוא בהחלט כותב. כך, למשל, הסדרה החדשה שלו “The Politician”, הראשונה שהיא חלק מחוזה חדש שלו עם נטפליקס, ועתידה לעלות לשירות ב־27 בספטמבר — יש בה גם נשים מכל הגילאים בתפקידים מרכזיים, גם גייז, ועולות בה גם שאלות של גזע וזכות בחירה.
קווי יסוד אלה קיימים ביצירתו מאז ומתמיד. כבר ב”ניפ/טאק” עסק בניתוחים פלסטיים ואידיאל היופי המעוות שנכפה על נשים; ב”סיפור פשע אמריקאי: המדינה נגד או.ג’יי סימפסון” העלה לדיון דרך המשפט המפורסם את היחסים הבין־גזעיים בארה”ה; והעונה השנייה על רצח ג’יאני ורסצ’ה עסקה בעקיפין ביחס של ארה”ב להומואים. העונה השלישית צפויה להיות על פרשת לוינסקי, ומן הסתם תעסוק בנשים ומגדר.
כך שלפי המדד שלו, אפשר לקבוע שריאן מרפי, אולי היוצר הכי פורה בטלוויזיה בשנים האחרונות, לא מפסיק לכתוב. כתבת השער של גיליון “טיים” מהחודש הכתירה אותו כ”מלך הטלוויזיה החדש”, והיא יוצאת חודשיים לאחר שההסכם החדש שלו עם ענקית הסרטימינג נטפליקס — בסכום האסטרונומי של 300 מיליון דולר — נכנס לתוקף.
מרפי, בן 53, שזכה במשך השנים לבדו בשישה פרסי אמי והיה מועמד ל־28 כמפיק, תסריטאי ובמאי, זכה גם בפרס התיאטרון טוני וגם מועמד לשלושה פרסי גראמי; והסדרות שלו זכו בעשרות פרסים בפני עצמן. במאמר ב”ניו יורק טיימס” הסבירו את הסיבה לסכום העצום שנטפליקס הציעה לו לחוזה של חמש שנים כך: “מרפי היה בעמדת מיקוח אידיאלית לא רק משום שיש לו דמיון פורה המאפשר לו לשלוף סדרה מצליחה אחת אחרי השנייה, אלא משום שאמזון ואפל הביעו באחרונה רצון לחבור לאולפני טלוויזיה ורשתות שידור כדי להתחרות בשירותי סטרימינג משלהן”. רצון שהתממש.
“אני ער לרגע ההיסטורי הזה”, כתב בהודעה שהוציא עם פרסום ההסכם בינו לבין נטפליקס. “אני שגדלתי כילד הומו באינדיאנה, ועברתי בשנת 1989 להוליווד עם 55 דולר בכיס, כעת מממש את חלומותיי באופן כל כך אמיתי ומשמעותי”. בהודעה מסר כי ימשיך “לקדם נשים, מיעוטים וגיבורים וגיבורות מהקהילה הלהט”בית”.
הדרך למלוכה לא היתה קלה. “כל האנשים החזקים בתעשייה היו גברים לבנים סטרייטים”, אמר בכתבה ב”טיים”. “ג’יג’י אברהמס (‘אבודים’, ‘מסע בין כוכבים’ - ר”ק) ואני הגענו לתחום בערך באותו זמן, אבל אני לא קיבלתי את ההצעות שהוא קיבל, כי אנשים אוהבים לקדם את מי שדומים להם, ושמתנהגים, חושבים ומדברים כמותם”. תחושת הניכור היתה מוכרת לו גם מיחסיו הקשים עם אביו שרק לקראת מותו התפייס איתו, ובכלל היום, לדבריו, הוא יותר מפויס מאז שהוא בעצמו נהיה אב לשני ילדים, שאותם הוא מגדל עם הבעל שלו דיוויד מילר.
מרפי לא מיד הגיע לכתיבה לטלוויזיה. בשנות ה־20 לחייו היה עיתונאי. הסדרה הראשונה שלו היתה “צעירים לנצח” (Popular), שם התנגח עם בכירים של רשת WB, שלא הסכימו שתהיה בסדרה דמות של הומו. “לא הסכמתי לקבל סירוב”, הוא מודה.
הוא גם לא הסכים להצטמצם לסוג אחד של עשייה. מרפי מצטיין בסוגות רבות, ולעתים מנוגדות זו לזו, וגם בכאלה שנטען כי אין להן זכות קיום. כך היה ב־2009 עם “גְלִי”, סדרת נוער ששרים בה, דבר שנחשב לכישלון ידוע מראש. שנתיים אחר כך, כאשר עלתה “אימה אמריקאית”, את מקום יגון גיל ההתבגרות החליפה האימה ומותחן מצמרר מלא רגעי זוועה עם אגדות הוליוודיות במרכזו. ב־2016, כאשר יצר את “סיפור פשע אמריקאי”, סדרת דרמה היסטורית משפטית על פשע אמיתי בסגנון ריאליסטי, הפגין יכולת ושליטה בעוד סוגה. רק אחרי ההצלחה הזאת, הוא מספר, קיבל מהוליווד אישור לעשות כל מה שבא לו. “ריאן מספר סיפורים של אאוטסיידרים, אבל הסדרות שלו תמיד נוצצות ומסחריות”, אומרת דיינה וולדן, מנכ”לית הטלוויזיה של דיסני ואי.בי.סי, ומעניקה עוד הסבר לסוד הצלחתו.
“הפוליטיקאי”, הסדרה החדשה שלו, היא כנראה הכי ריאן־מרפית שיצר: “רוצים אלימות מזעזעת, נערים מרושעים, כתיבה חדה, גווינת פלטרו ברומן עם מאמנת סוסים (שאותה מגלמת הטניסאית מרטינה נברטילובה), נאמברים מוזיקליים, תסמונת מינכהאוזן וג’סיקה לאנג בגלימה זהובה? יופי. כי זה מה שיהיה בסדרה החדשה”, נכתב ב”טיים”.
וזאת רק ההתחלה. עוד תקבל נטפליקס תמורת 300 מיליון הדולרים שהעבירה לחשבונו: עיבוד למיני־סדרה בת עשרה פרקים של המיוזיקל “שורת המקהלה”; עוד מיני־סדרה על מעצב האופנה הולסטון בכיכובו של יואן מקגרגור; וסדרה ששמה “רטשד”, על שם האחות הידועה לשמצה מ”קן הקוקייה”. בסדרה בת 18 הפרקים — בכיכובה של שרה פולסון, ששיחקה בכל העונות של “אימה אמריקאית” וכן ב”סיפור פשע אמריקאי” — יעקבו אחר האחות לפני שנהפכה לסדיסטית ומניפולטיבית.
“מסיבת הסיום” (The Prom) הוא סרט באורך מלא שהוא עומל עליו, וכבר ליהק אליו את מריל סטריפ וניקול קידמן. הסרט, המבוסס על מיוזיקל, מספר את סיפורה של נערה לסבית מאינדיאנה שרוצה להביא למסיבת הסיום את חברתה ובית הספר מסרב. בצד הדוקומנטרי צפויה סדרה של עשרה פרקים על האמן אנדי וורהול, וכן “אהבה סודית” על זוג לסביות שיוצאות מהארון בשנות ה־80 לחייהן. בינתיים ברשת פוקס ו־FX ימשיכו לשדר סדרות שמרפי עבד עליהן עוד בטרם חתם על ההסכם עם נטפליקס, כמו “פוזה” על סצנת הריקודים והלהט”ב של סוף שנות ה־80 בניו יורק, “אימה אמריקאית” ו”סיפור פשע אמריקאי”. “כל מה שאני עובד עליו נסב על רעיון אחד: לקחת דמויות משניות ולשים אותן במרכז”, הוא אומר. זה עוד הסבר להצלחה: העובדה שהוא פועל בעידן שבו מנסים להפוך את הוליווד למקום המשלב יותר אנשים שאינם רק גברים לבנים סטרייטים. אגב הוליווד, מרפי עובד גם על הסדרה, “הוליווד”, בכיכובן של פאטי לופון, הולנד טיילור ודארן כריסשתבחן את הוליווד בתור הזהב שלה. הוא אומר ש“היא תראה איך במשך השנים הכל השתנה ודבר לא השתנה”.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה