איך לתקן את רפורמת הקנאביס?

שנת 2020 תוכל להיזכר כשנת מהפך בתחום הלגליזציה לצריכת קנאביס מחד ולגידול ביתי אחראי ומפוקח מאידך. לא בגלל אינטרס כלכלי, לא בגלל צורך בהון פוליטי. רק למען איכות חיים. מהפיכה אמיתית ואחראית תביא להעלאת איכות חייהם של החולים, והיא יכולה להתחיל היום.

מעל מיליון אזרחים נורמטיביים בישראל צורכים קנאביס. מהם יותר מ-50 אלף (כ-5% מכלל צרכני הקנאביס) על רקע רפואי וברישיון משרד הבריאות. אזרחים אלו אינם עבריינים ולמרות זאת מרחפת היום מעל ראשם סכנת ענישה פלילית שגברה מאז כניסת הרפורמה.

הסגולות הרפואיות של צמח הקנאביס, כמו למשל טיפול במחלות קשות מאד כמו סרטן, אפילפסיה וטרשת נפוצה, מוכרות היום על ידי גופים רפואיים ממשלתיים ובינלאומיים רבים. לצד העובדה כי קנאביס מוכר כטיפול רפואי, בהגדרתו החוקית הוא עדיין נחשב “סם מסוכן”– ובכך הבירוקרטיה (המציאות התקדמה והחוק נשאר אי שם מאחור) פוגעת באיכות חייהם ושמם הטוב של מטופלים רבים, ושל אזרחים נורמטיביים רבים אף יותר. הדיון הציבורי הנרחב בימים אלה מתמקד בעיקר סביב מתיחת גבולות החוק בעקבות הרפורמה וההשלכות הכלכליות על המגדלים המסחריים. אך מה לגבי המטופלים בקנאביס שהועברו לרכישת מוצר מסחרי שאינם מורגלים אליו? רפורמה עמוקה וחברתית מחויבת בראש ובראשונה לטובת המטופלים ובריאותם הפיסית והמנטלית. לא בטוח שזה המצב נכון להיום.

בחודש מאי נכנסה לתוקפה (חלקית) הרפורמה במסגרתה הקנאביס יסופק למטופלים בבתי המרקחת במקום ישירות מחוות הגידול. אולי נדמה כי מדובר בעניין טכני גרידא, אולם אין כך הדבר. מדובר בנושא בעל משמעות מהותית של החדרת מוצרים המבוססים על קנאביס למערך התרופות הכללי. על פניו הדבר נשמע נכון והגיוני בהתחשב בעובדה שמדובר בטיפול רפואי לכל דבר.

השטח לעומת זאת גועש מתלונות וקשיים של הצרכנים: מחסור בבתי המרקחת שמביא לרכישה מגורמים שאינם מורשים (מי אמר טלגראס ולא קיבל?), תופעת עובש, חשיפה להדברה כימית, שילוב זנים שאינם מוכרים להם ועוד. לא זאת בלבד שהחסרונות הבריאותיים כבדים ומובנים, אלא גם שעבור המטופלים מדובר בשמיטת הקרקע מתחת לרגליהם. פעם ראשונה חייהם התהפכו כשאובחנו כחולים במחלה קשה לעיתים סופנית ופעם שנייה, כשנוטלים מהם את האפשרות למזור- לצרוך את הקנאביס אליו הם מורגלים שמאפשר להם לנסות לנהל שגרת חיים במינימום כאב. ואם לא די בכך, הרי בעבר אותם מטופלים היו מורשים לגדל בעצמם את הצמח, וגם רישיון זה ניטל מהם. למעשה, עצמאותם וזכותם להתמודדות עם הכאב ניטלו מהם. יהיו שיגידו בגלל בירוקרטיה, ויהיו שיפנו אצבע מאשימה לבעלי אינטרסים כלכליים.

כך או כך, כל התופעות הללו יכולות להימנע במדינה מתוקנת. ישראל צריכה לאמץ מודל של לגליזציה באחריות, שמתקיים כבר היום במספר גדל והולך של מדינות בעולם. המהלך הראשון המתחייב הוא להחזיר את הרישיון לגידול לשימוש עצמי שהוענק בעבר למטופלים.

הגיעה העת להקשיב להלך הרוח בקרב הציבור ולעבור למדיניות אחראית ומוסדרת שתאפשר בעיקר למשתמשי קנאביס רפואי למצות את איכויות הצמח. לצד הרישיון לצרוך קנאביס רפואי, יש להסדיר את הגידול לשימוש עצמי. לגידול בבית יתרונות רבים של פיקוח על תהליך הטיפול בצמח המונע את תופעות העובש והכימיקלים הנגרמות לרוב כתוצאה מחיסכון בטיב ואיכות חומרי הגידול.

ככל מוצר אחר, כך גם בקנאביס – ייצור ביתי עולה באיכותו עשרות מונים על כל ייצור מסחרי שמטבע הדברים מוזיל עלויות לעיתים קרובות על חשבון האיכות. מעלה חשובה היא השקט הנפשי של אותם מטופלים שבגידול בייתי מודעים לכל מרכיב ולכל מוצר המעורבים בתהליך. זאת בשילוב ההתמדה בזן המוכר והאפקטיבי מעלים את הסיכוי להשפעה חיובית של הטיפול בקנאביס למחלות שונות. יתרון נוסף לחולים המתמודדים עם מחלות מורכבות הוא האפקט התרפויטי שבגידול הקנאביס התורמת לחיוניות ואופטימיות שנחלשים במהלך המחלה.  

הכותב הוא שותף ובעלים בחברת הידרושופ לציוד היקפי לגידול קנאביס