אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שנה לסנקציות על איראן - האיום לא עובד צילום: חן גלילי

שנה לסנקציות על איראן - האיום לא עובד

החרפת המשבר הכלכלי מחייבת את האזרחים, ובעיקר את מעמד הביניים, הנחשב עמוד השדרה של תנועות לשינוי פוליטי וחברתי באיראן, להתמקד במאבק הישרדותי יום-יומי ומונעת ממנו להתפנות למאבק לקידום חירויות פוליטיות ואזרחיות

13.09.2019, 07:40 | רז צימט ותומר פדלון

חידוש הסנקציות הכלכליות נגד איראן באוגוסט 2018 הביא, כצפוי, להחרפה במצבה הכלכלי הרעוע ממילא של איראן. מספר מדדים כלכליים מרכזיים מעידים על חומרת המשבר הכלכלי, אך גם על הסתגלות הדרגתית של המשק האיראני למשטר הסנקציות. הפגיעה החמורה ביותר בכלכלת איראן נובעת מהקשיים לייצא נפט. טרם כניסת הסנקציות ייצאה איראן כ-3 מיליון חביות נפט ביום ואילו כיום היא מייצאת, בעיקר בזכות מנגנון הברחות, בין 300 ל-800 אלף חביות לכל היותר, שפל חסר תקדים מאז מלחמת איראן-עיראק. הירידה החדה בהכנסות המדינה חייבה את הממשלה לפתוח מחדש את תקציב המדינה לשנה הנוכחית ולמשוך מיליארדי דולרים מיתרות מטבע החוץ ומקרן הפיתוח הלאומית, שנועדה לשמר חלק מהכנסות הנפט.

קראו עוד בכלכליסט

אתגר משמעותי נוסף עמו מתמודדים שלטונות איראן הוא שיעור האינפלציה העומד כיום על 40.4% אחוזים, שיא של 23 שנים. אין ספק כי האינפלציה מגבירה את מצוקת האזרחים, אך לאזרחי איראן יש ניסיון רב בהתמודדות עם שיעורי אינפלציה גבוהים, למשל באמצעות התאמת הרגלי הצריכה שלהם. כמו כן, שלטונות איראן משתדלים למנוע שחיקה משמעותית נוספת ברמת החיים של האזרחים באמצעות עדכון שכר העובדים והגדלת התקציבים לשירותי רווחה ולסובסידיות. זאת ועוד, קרן המטבע העולמית ופרשנים כלכליים באיראן מעריכים, כי האינפלציה צפויה לרדת החל משנת 2020.

הפגנות באיראן נגד המשטר (ארכיון), צילום: רויטרס הפגנות באיראן נגד המשטר (ארכיון) | צילום: רויטרס הפגנות באיראן נגד המשטר (ארכיון), צילום: רויטרס

גם נתוני הצמיחה הכלכלית יכולים לספק עדות לחומרת המשבר הכלכלי אך גם ליכולתה של כלכלת איראן להסתגל למצב. ביולי 2019 עדכנה קרן המטבע העולמית את תחזית הצמיחה השנתית באיראן והעריכה כי השנה תרד הצמיחה באיראן בשיעור חד של 6%. עם זאת, להערכת הקרן צפוי כי כבר ב-2020 יחול מפנה ותחודש הצמיחה הריאלית באיראן בשיעור קטן, ייתכן הודות להגברת הפעילות הכלכלית של ענפי המשק שאינם מתבססים על נפט.

המדד המעודד ביותר מבחינת איראן קשור להתייצבות המטבע המקומי (הריאל) מול הדולר. לאחר שבשנת 2018 קרס הריאל בשיעור חד ואיבד כשני-שלישים מערכו, התייצב שערו בחודשים האחרונים סביב כ-120 אלף ריאל לדולר, בעיקר בזכות מאמצים מצד השלטונות לייצב את שער המטבע, למשל באמצעות מאבק בשוק השחור של הסחר במטבע חוץ.

היו שקיוו כי העמקת המשבר הכלכלי תוביל להחרפת המחאה העממית באיראן. אלא שתחושת התסכול הגוברת בקרב הציבור לא הובילה עד כה להתגברות התסיסה ובפועל ניתן להצביע על ירידה משמעותית במספר אירועי המחאה (הפגנות ושביתות). בעוד שבמהלך 2018 נרשמו בממוצע כ-800 אירועי מחאה מדי חודש, במחצית הראשונה של שנת 2019 התקיימו בממוצע פחות מ-300 אירועי מחאה מדי חודש.

את הירידה החדה בהיקף המחאה ניתן לייחס לכמה גורמים מרכזיים. ראשית, הציבור האיראני מיואש מהסיכוי לחולל שינוי פוליטי משמעותי, במיוחד לנוכח עוצמת המשטר, שאף הגביר את הדיכוי הפנימי על רקע הלחצים החיצוניים הגוברים. שנית, החרפת המשבר הכלכלי מחייבת את האזרחים, ובעיקר את מעמד הביניים העירוני, הנחשב עמוד השדרה של תנועות לשינוי פוליטי וחברתי באיראן, להתמקד במאבק הישרדותי יום-יומי ומונעת ממנו להתפנות למאבק לקידום חירויות פוליטיות ואזרחיות. זאת ועוד, המשבר הכלכלי מגביר עוד יותר את תלותם של העובדים שרובם מועסקים במגזר הציבורי, בממשלה, ובכך יורד הסיכוי שהם יסכנו את ביטחונם הכלכלי והתעסוקתי באמצעות מעורבות פוליטית ואזרחית. שלישית, החשש בקרב האזרחים מפני כאוס ואובדן יציבות, במיוחד לנוכח ההסלמה בין טהראן לוושינגטון, גובר בשלב זה על הנכונות לקדם תהפוכות פוליטיות.

בסיכומו של דבר, טועה מי שסבור כי בעקבות הלחץ הכלכלי מצויה איראן על סף קריסה כלכלית או שינוי משטר. חרף המשבר הכלכלי והייאוש הציבורי הגובר, נראה כי המשטר האיראני מצליח לעמוד בפני הסנקציות ומעריך כי הלחץ הכלכלי אינו מציב בשלב זה איום ממשי ומיידי על יציבותו. הערכה זו עלולה לחזק עוד יותר את עמדתו של המנהיג העליון ח'אמנהאי כי הוא אינו נדרש להיכנע לדרישות הממשל האמריקאי ויכול להמשיך במאמציו "למשוך זמן" לכל הפחות עד למועד הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2020.

ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. תומר פדלון הוא חוקר בתכנית המחקר כלכלה וביטחון לאומי במכון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
מאמר שטחי
המאמר הוא הסתכלות מאד שטחית ולא מעמיקה בדברים. ברור שתוצאות מפעולה כמו סנקציות כלכליות - לוקחות זמן רב. איראן כבר הייתה פעם על סף התמוטטות בגלל סנקציות כלכליות עד שבא הגאון הדמוקרט הליברל הידוע אובמה והרים אותה מאשפתות ומסף קריסה והציף אותה בכסף. מצד שני כשב 2009 יצאו שם המונים לרחוב ובפעם הראשונה היה סיכוי לשינוי- שוב ידידנו אובמה אמר שזה "עניין איראני פנימי" ונתן את האות למשמרות המהפכה להתחיל לרצוח ללא רחמים ולחסל את ההתנגדות (אתם זוכרים שדווקא אצל מובארק אובמה לא טען שזה עניין פנימי מצרי והביא לחיסול מובארק ולעליית האחים המוסלמים שרק בדרך נס נעצרה) אז כבר עכשיו (כשעדיין אירופה ממציאה דרכים עוקפות סנקציות) ובחלוף זמן קצר יחסית, ה"ה צימט ופדלון מודיעים לנו שהסנקציות לא עובדות...??? זה רציני? אולי זה בכלל הווישפול סינקינג שלהם?
מנסה לחשוב  |  19.09.19
9.
טוב מאוד עם הסנקציות אבל
לא מספיק , ההתנהלות של ארה"ב נאיבית עם איומי סרק , האירופאים שכחו מי הציל את אירופה לא לשכוח שאמריקה מאכילה את העולם מכל הבחינות, לעניות דעתי אם ארה"ב תגיב על כל תקיפה איראנית ההפגנות יתחזקו שיכול לגרום לשינוי המשטר במיוחד מעמד הביניים שסובל יותר בנוסף העם הפשוט צריך דיקטטורה (הם צריכים מנהיג לנהל להם את החיים ראה את מדינות ערב ומדינות דרום אמריקאיות, אפריקה ) ,ועוד לא לשכוח את ההיסטוריה דיקטטורים לא שורדים (ראה רומא , רוסיה, היטלר וכול"ה) ,עם צער לפעמים להבריא כלכלה כרוכה במלחמה אולי זה גם שמצפים האיראנים
יהודי  |  17.09.19
6.
מאד מאכזב. מכותבים כאלה אפשר לצפות ליותר.
[א] שנה זה זמן קצרצר לבדיקת סנקציות כלכליות בטח אם הן חלקיות והאירופאים עושים הכל כדי לפגוע בהן. [ב] מטרת הסנקציות לא הייתה לגרום לעוני וגם לא לשינוי משטר - אם לאיראן יש פחות כסף פנוי והכסף שלה שווה פחות בעולם, אז היא כבר לא יכולה גם למממן בנדיבות את החיזבאללה וגם את החותים וגם את המיליציות בעיראק וגם להצטייד וגם לפתח תעשיית נשק מתקדמת כולל מלטים וטילים ומחקר מדעי וגם לתחזק התקדמות גרעינית שקטה ומוסתרת וגם לפנק את משמרות המהפכה. היא מוכרחה לקצץ. בינתיים היא אוכלת רזרבות ומרעיבה את האזרחים כדי לשמר את האימפריה, אבל לאורך זמן אם טראמפ לא יתהפך עלינו (וקשה מאד לסמוך על זה) היא תצטרך לקצץ המון. שינוי משטר על ידי האזרחים הוא בכל מקרה תרחיש לא סביר שאין טעם לנסות להשיג בקרוב. [ג] אפילו בריה"מ שהייתה אימפריה הרבה יותר חזקה בכל מובן אפשרי קרסה בגלל לחץ כלכלי מתמשך.
:  |  15.09.19
לכל התגובות