"לא היינו יכולים לשמור על הכסף שלנו בטוח בלי טכנולוגיה ישראלית"

מערכת היחסים בין האקוסיסטם של ההייטק הישראלי לתעשייה הבריטית היא ארוכת שנים. לפני כשבע שנים הוקם UK Israel Tech Hub בעקבות יוזמה משותפת של בנימין נתניהו ודיוויד קמרון, ובעקבות ההצלחה שלו הפך למודל לפיו הקימו הבריטים מרכזים דומים כאלה בעולם. פאנל על חדשנות תאגידית בוועידת Mind the Tech של כלכליסט בלונדון התמקד ביחסים בין סטארט-אפים ישראלים לחברות בריטיות.

חיים שני, יו״ר UK Israel Tech Hub, ומייסד Israel Growth Partners, הסביר את אחד היתרונות שבשיתופי הפעולה הינו למידה הדדית של הצדדים: "אנו הישראלים מתלוננים הרבה על מערכת הבריאות שלנו, אבל בעצם היא מתקדמת למדי - כשאני מראה לחברי הבריטים שמתשמשים ב-NHS מה אני יכול לעשות עם אפליקציה של אחת מקופות החולים הם נדהמים, יש לא מעט שהם יכולים ללמוד ממערכת הבריאות שלנו למשל״.

איילת מבור, מנהלת UK Israel Tech Hub, שאלה את משתתפי הפאנל, כולם מובילי תחום החדשנות בתאגידים בריטיים גדולים, האם מלבד יחסי הציבור שמקבלים מההשקעה בחדשנות, הם רשמו גם הצלחות.

״אנחנו לא עושים את זה רק בשביל להיראות מגניבים״, אמר ג׳ונתן טודור, מנהל הטכנולוגיות של Centrica. ״במיוחד עבור הבנקים ועבור כל המגזר הפיננסי, התעשייה שלנו עוברת שינוי מהיר מאוד. העולם כולו מתמודד עכשיו עם שינויים משמעותיים, הרבה מהדברים הם כאלה שיזמים יודעים איך להתמודד איתם, האתגר הוא להטמיע את זה בתעשיה שלנו ואז אנחנו הופכים לשער שלהם לצמיחה״.

איך מביאים טכנולגיה לייצור באופן המהיר ביותר?

 

ג׳ון סטיוארט, מנהל סקאוטינג ומחקר של RBS -  Royal Bank of Scotland הסביר: ״הדבר הראשון הוא הטכנולוגי; המודל היה שבור במשך שנים רבות ועכשיו אנחנו הופכים אותו על הראש. אנחנו פונים לשווקים ואומרים להם ׳אלה הבעיות שיש לנו כיצד תעזרו לנו לפתור אותן׳, אבל מן הצד השני, אנחנו גם צריכים לדאוג שישי להם קל לעבור איתנו. הם מביאים איתם תפיסת עולם אחרת ובלי לשנות את תפיסת העולם של התאגיד יהיה לנו קשה מאוד לעשות דברים אחרת״.

"אתה צנוע מאוד", ענה לו שני, "המודל שהחברה שלך בנתה הוא משהו שכל חברה שרוצה להטמיע חדשנות צריכה להפנים, אתה רואה תוצאות והחברות שאתה עובד איתם רואות תוצאות, לדעתי זה צריך להיות הבנצ׳מרק לתעשיה כולה".

ריקש שא, מנהל חדשנות תאגידית TfL (מערכת התחבורה העירונית של לונדון) הוסיף: ״לפני כשמונה שנים הבנו שסטארט-אפים יכולים להתשמש בדאטה שאנחנו מייצרים כדי לפתור בעיות וליצור פתרונות חדשניים. דבר נוסף שאתה חייב לעשות הוא סקאוטינג ברמה הגלובלית,ולבסוף צריך לעבוד במקביל ולרשת כמה תחומים, אם אתה עושה את זה בצורה אחרת אתה נתקע״.

מבור שאלה את המשתתפים כיצד החוויה לעבוד עם חברות ישראליות, והם סיפקו כמה דוגמאות: ״עבורנו אחד הנושאים המרכזיים הוא סייבר״, אמר סטיוארט. ״לבנקים יש כסף ולכן הם מטרה לפושעים, לא היינו יכולים לשמור על הכסף שלנו בטוח בלי טכנולוגיה ישראלית והחברות שעבדנו איתן״.

שֿא הוסיף: ״ אני רוצה לגעת בעבודה שעשינו עם מוביט. מוביליות היא נושא מרכזי במיוחד עברו אוכלוסיה מתבגרת, ניגשנו אליהם עם בעיה מסוימת שהייתה לנו והם פיתחו פתרון תוך 5 ימים, זה משהו שמעולם לא ראיתי. הידע והחדשנות של החברות ישראליות הוא חסר תקדים״

מבור, ניצלה את במת הכנס כדי להודיע על הקמת בית חדש לסטארט-אפים ישראליים בלונדון ב-2020. המיזם החדש – The UK Landing Pad, לוקח את רעיון השותפות הבריטית–ישראלית צעד אחד קדימה וישמש כתשתית לפיתוח וחיזוק האקוסיסטם הטכנולוגי הבריטי-ישראלי.

מטרת המיזם היא להעניק לסטראט-אפים ישראליים גישה מהירה ונוחה לענקיות הבריטיות המובילות בתחומן שתהיינה חברות בו – משלב ההשקעה ועד יצירת הזדמנויות לשותפויות עסקיות.

מרכז הטכנולוגיה בריטניה ישראל הוקם בשגרירות בריטניה בארץ ב-2011, כדי לקדם צמיחה כלכלית וחדשנות טכנולוגית בין שתי המדינות. זאת, באמצעות יצירת שיתופי פעולה בילטראליים בתחומי הטכנולוגיה השונים. צוות המרכז פועל משגרירות בריטניה בתל אביב, עם נציגות בלונדון. מנהלת המרכז היא איילת מבור ויושב הראש הוא חיים שני.

"אני חושב שההשקה תשפיע ותעודד משקיעים בריטיים לעבוד יותר עם סטארט-אפים ישראלים ולסייע להם יותר בשלבים המוקדמים", אמר על כך שני. "אם אני חברה ישראלית ויש לי כמה משקיעים בבריטניה וצוות שעובד מכאן, הפתרון הזה יאפשר לי לעבוד מבריטניה בצורה טובה יותר בשנים הראשונות".