בנק ישראל: ככל שהממשלה תדחה את הטיפול בביטוח הלאומי הוא יכאב יותר

בשנת 2056 ייגמר לביטוח לאומי הכסף, כך עולה ממודל שבנתה חטיבת המחקר של בנק ישראל. הדו"ח האקטוארי של ביטוח לאומי שפורסם ב-2013 (מאז לא פורסם אחד עדכני יותר) העריך כי ב-2045 התקבולים של הביטוח הלאומי יהיו נמוכים מהתשלומים של המוסד.

למרות שמדובר בתחזית קודרת בנוגע לעתידו העגום של המוסד שאחראי על תשלומי הרווחה לציבור הרווח, ממנה העדיפה הממשלה להתעלם בשנים האחרונות, עדיין מדובר בתחזית מעט אופטימית יותר בהשוואה להערכות המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי | צילום: גדי קבלו

על פי המודל של בנק ישראל ב-2037 יעבור המוסד למצב של גירעון שוטף (כלומר ההכנסות יהיו נמוכות מההוצאות) בעוד שעל פי אותו דו"ח של הביטוח הלאומי זה יקרה כבר ב-2026. כאמור, בסופו של דבר לפי בנק ישראל הגירעון השוטף יביא להתרוקנות הקרן ב-2056. ההבדל בין ההערכות נובע כמובן מהמודלים השונים, התחזיות וההערכות עליהם מתבסס כל גוף.

בבנק ישראל ביקשו לבחון את מצבו של הביטוח הלאומי מזווית רחבה יותר הכוללת, של הממשלה במובן הרחב של המילה, כך שהוא מסתכל גם על התקציב שמקבל הביטוח הלאומי מהממשלה מידי שנה וחיפש את "שנת יציאת המערכת מאיזון" כלומר השנה בה צפוי להיווצר פער תזרימי בין כלל המקורות של הביטוח הלאומי (המס המשולם והמימון הממשלתי) לבין הקצבאות השונות שמשלם המוסד על פי החוק היום. זה יקרה, לפי בנק ישראל בשנת 2050.

בנק ישראל מזהיר כי כדי למנוע את אותו פער שיביא לכך שהצעירים היום לא יזכו לאותם תנאים מהביטוח הלאומי, על הממשלה לקצץ קצבאות דרך צמצום גודל הקצבה או שינוי תנאי הזכאות (למשל דרך העלאת גיל פרישה לנשים), להגדיל את התשלומים של הציבור לביטוח הלאומי או להגדיל את התקציב שניתן למוסד דרך קיצוץ בתקציבים אחרים. או כמובן תמהיל הכולל את שלושת החלופות.

הבנק מזהיר מפני שאננות הממשלה וציין כי ככל שהצעדים לאיזון הביטוח הלאומי יתרחשו מאוחר יותר כל היכולת לפרוס אותם על פני מספר גדול יותר של שנים ושל אנשים באופן שיביא לפגיעה מצוטמצת יותר, קטנה יותר. כזכור שר האוצר הנוכחי כחלון סירב להעלות את גיל הפרישה לנשים למרות הלחץ מצד פקידי האוצר ובנק ישראל ובמקביל הגדיל קצבאות שונות.

כך למשל, צעדים לסגירת הפער החל משנת 2050 ידרשו התאמה בסדר גודל כזה שניתן יהיה להשיג דרך הפחתת קצבאות הזקנה והשארים ב-40%. התאמות שיחלו כבר ב-2021 (התקציב השני של הממשלה הבאה), כדי להשיג את אותו יעד יחייבו הפחתה של 10% בלבד בתשלומי הקצבאות. באותו אופן העלאת דמי הביטוח הלאומי יכולה להיות מתונה יותר ומחלוקת על פני יותר אזרחים, אם תתחיל מוקדם יותר.

עוד מתריע הבנק כי אם הקצבאות השונות יוצמדו לשכר הממוצע ולא למדד המחירים לצרכן (כפי שהצמידה הממשלה את קצבאות הנכים, לאחר שחברי הכנסת עשו זאת לשכרם, למרות התנגדות הדרגים המקצועיים) המצב יהיה חמור יותר וכבר ב-2039 יידרשו מקורות נוספים לממן את הקצבאות הקיימות.

תגובת הביטוח הלאומי: "על פי סעיף 24ב׳ לחוק הביטוח הלאומי, הדין וחשבון האקטוארי מעודכן על פי נתוני האקטואר של המוסד. לפני 7 חודשים התקבלו נתונים עדכניים שמחלקת המחקר של הביטוח הלאומי ניתחה אותם במקביל להעברתם לבנק ישראל. הנתונים הושפעו ממצב האבטלה בשוק, רמת השכר, נתוני גבייה שנתיים ועוד. כפי שעדכנו, נקודת האיזון בין ההכנסות לתשלומים תתרחש כבר לקראת 2034(!!) בעוד כניסת הביטוח הלאומי לחדלות פרעון תהייה בסביבות 2049. צריך לזכור שתאריך זה הוא ׳במרחק נגיעה׳ שישליך על זכויות הציבור הרחב באשר הוא וביתר שאת לדור הצעיר. אסור לנו לדחות את הקץ אלא להבין כי הטיפול והשמירה על הביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל, הוא צו השעה, הכרחי ומחוייב המציאות ויפה שעה אחת קודם".