תום עידן מחיר למשתכן ובלימת העלאות המסים

הדיווחים שלפיהם שר האוצר משה כחלון יפרוש מהחיים הפוליטיים אחרי הבחירות צוברים תאוצה.

את הסיבות לפרישה, ככל שאכן תתממש, לא צריך לחפש בנרות: ההתרסקות של פרויקט חייו "כולנו" היא כבר סיבה מספקת. בנוסף, הוא נאלץ לשוב לזרועותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי קדנציה אחת בראשות מפלגה שנולדה כמועדון לליכודניקים שאינם חפצים בנתניהו. כחלון - אחת ההבטחות הפוליטיות הגדולות של ישראל - מתוסכל, ובצדק. אבל מעבר להקשרים הפוליטיים, לעזיבתו יהיו השלכות מרחיקות לכת על המדיניות המאקרו־כלכלית של משרד האוצר והממשלה הבאים.

משה כחלון | צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו

1. הסוגיה הבוערת ביותר שתושפע מפרישתו של כחלון היא אופי הגזירות שהאוצר ינקוט בתקציב 2020 כדי לצמצם את גירעון העתק, שחורג כבר ב־14 מיליארד שקל מהתקרה המותרת. יתרה מזו, לפי אומדנים של משרד האוצר עצמו, החריגה עתידה להגיע כבר ב־2020 ל־22.6 מיליארד שקל.

מדובר באתגר עצום. אם כחלון היה שב למשרד האוצר, הוא היה צריך לקחת אחריות לבור העצום בקופת המדינה וזה היה כובל את ידיו. כל גזירה היתה בבחינת הודאה במה שכחלון סירב להודות בו עד היום: האוצר תחתיו חרג מגבולות התקציב באופן שלא הלם את הנסיבות וייתכן שלאחר מכן גם נעשה ניסיון לטשטש את גודל הבור.

כחלון גם חרט על דגלו שלא יעלה מסים, מה שהיה מקשה עליו עוד יותר את ההתמודדות עם הבור. דווקא שר אוצר חדש יוכל להטיל גזירות ולהאשים את המדיניות הפזרנית והלא־אחראית של כחלון ונתניהו.

2. פרישתו של כחלון תהיה מסמר הקבורה האחרון בארון של מחיר למשתכן, תוכנית הדגל שלו בתחום הדיור. הביקורות על מחיר למשתכן, שעלתה למשלם המסים 7 מיליארד שקל ותוצאותיה שנויות במחלוקת, כבר העלו ספקות לגבי המשכה בממשלה הבאה. בין היתר, היועץ למשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע כי ההגרלות שעליהן התבססה התוכנית נערכו בניגוד לחוק. מבקרים אחרים של התוכנית טוענים שהיא אחראית למחסור הנוכחי הכבד במלאי הדירות.

כחלון גם העלה את מס הרכישה למשקיעים, ואכן רשם הצלחה ב"הברחתם" מהשוק, אבל שכח שדירה להשקעה ודירה להשכרה הן שני צדדים של אותו מטבע. עליית מחירי הדירות אכן התמתנה, אך דמי השכירות זינקו והכבידו על שוכרי הדירות. לא מן הנמנע ששר האוצר הבא יבקש לבחון שנית גם את הצעד הזה.

3. סוגיה נוספת שעשויה לקבל תפנית חדה היא יחסי האוצר עם ההסתדרות. לכחלון היתה שותפות קרובה וחמה - יש הטוענים חמה מדי - עם

ההסתדרות ואבי ניסנקורן, שעמד בראשה עד לא מכבר. אחרי שניסנקורן חבר לכחול לבן, לא מן הנמנע כי האוצר בראשות כחלון היה תופס מרחק מההסתדרות בראשות ארנון בן דוד. ועדיין, סביר להניח שהייתה נשמרת קירבה כזו או אחרת. משרד אוצר בראשות ישראל כץ או איילת שקד - הידועים בטינה לארגוני עובדים וסלידה מזכות שביתה בלתי מוגבלת - ישנו את היחס הזה מקצה לקצה.

4. אם כחלון לא ישוב לאוצר, זהות המנהלים והדמויות המובילות במשרד תשתנה מקצה לקצה. כחלון התאפיין בקושי בביצוע מינויים ובנטייה "להאריך" קדנציות כדי להימנע מהם. כמעט בכל צומת, בחר בהארכת קדנציה על פני מינוי חדש — אלא אם הסתכסך עם הדמות המדוברת. חלק ניכר מהמינויים של פקידים חדשים נעשו באיחור רב עד שערורייתי. שר אוצר חדש לא רק יביא לפרישתו הסופית של מנכ"ל האוצר השנוי במחלוקת שי באב"ד, איש אמונו ומפלגתו של כחלון, אלא עתיד להביא אולי גם לסוף כהונתו של החשב הכללי רוני חזקיהו, וזו בהחלט לא רשימה סופית.