זו כבר לא נחשבת הטבה: 75% מהעובדים מעוניינים בגמישות בעבודה

כבר אי אפשר לקרוא לגמישות בעבודה הטבה. זו הפכה להיות הנורמה שאותה דורשים 75% מהעובדים, כך עולה מסקר עולמי שערכה קבוצת IWG העולמית הפועלת בתחום חללי העבודה המשותפים.

העובדים אמנם מצפים ממקום העבודה לגמישות אך רק 62% מהחברות מאפשרות גמישות כזאת לעובדיהם, כך עולה מהסקר, שנערך בקרב 15 אלף אנשים מ-80 מדינות. ביפן למשל, 80% מהעובדים מצפים לסביבת עבודה גמישה אבל רק 30% מהמעסיקים מאפשרים זאת.

"בישראל אנחנו כמו הממוצע העולמי, אנשים מאוד מחפשים את הגמישות ויותר ויותר חברות מתחילות לדבר על היכולת לעבוד מרחוק. כמו כן יש תנועה של חברות בהתאם לביקוש של העובדים שלהן", אומר עופר ויתקון, מנכ"ל Regus ו- Spaces בישראל (שתיהן מקבוצת IWG) בראיון לכלכליסט. "לדוגמא, מכיוון שהמתכנתים יושבים בתל אביב יש לנו חברה ששוכרת משרדים בתל אביב אבל המשרדים הראשיים שלה הם בנתניה. היא גייסה את צוות האנשים הנכונים לה למשרדים פה ואת האנשים שהיא צריכה לנתניה היא גייסה לנתניה. החברות מרגישות שהן צריכות להיות יותר גמישות", הוא אומר.

עופר ויתקון, מנכ"ל regus ישראל | צילום: יעל ויתקון

גמישות מוגדרת על ידי העובדים ראשית כגמישות במיקום העבודה (52%), לאחר מכן בניהול הזמן והעבודה (27%) ולבסוף גמישות בשעות העבודה (21%). יותר ממחצית מהנשאלים העידו כי הם עובדים חצי משבוע העבודה מחוץ למשרדים המרכזיים שלהם.

"אנשים רוצים לסוע פחות, לעבוד יותר קרוב לבית. אנשים עובדים מחוץ למשרדים הראשיים וחברות נותנות היום יותר פתרונות לעבודה מחוץ למשרדים הראשיים. לא בתי קפה, לא בבית או כל מני טרנדים שהיו פעם והיום הולכים ומצטמצמים. כי עבודה מהבית, רוב המחקרים מראים שזה הפך להיות פחות אטרקטיבי הן מבחינת רצון העובד והן מבחינת הפרודוקטיביות. אנשים מבינים שצריך לצאת מהבית ולהגיע לסביבת עבודה", אומר ויתקון.

לפי הסקר גמישות בעבודה מאפילה על הטבות אחרות. למשל, 70% מהעובדים אומרים שהיכולת לבחור מהיכן לעבוד חשובה להם יותר מהעלאה במספר ימי החופש. ארבעה מתוך חמישה אנשים המתלבטים בין שתי הצעות עבודה זהות יבחרו בהצעה שמאפשרת גמישות במקום העבודה. 54% אומרים, כי היכולת לבחור מהיכן לעבוד יותר חשובה להם מיוקרת המותג בו יעבדו; 32% אומרים כי היכולת לבחור מהיכן לעבוד, חשובה להם יותר מיוקרת התפקיד אותו ימלאו ו-41% דיווחו כי יעדיפו לעבוד שעות נוספות מדי פעם, ובלבד שיוכלו לבחור מהיכן לעבוד.

"פעם זה לא היה ככה. אם היו מפלחים את התשובות לפי גיל אז הנתונים היו גבוהים עוד יותר בקרב העובדים הצעירים. דור ה-Y טוב יותר בלעשות את האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים והיום כבר יותר חשובה הגמישות מיוקרת המותג של מקום העבודה. כשהחברות מסתכלות על זה הן מבינות שהגמישות נועדה לעזור במשיכת האנשים הנכונים אליהן, בהגברת הפרודוקטיביות וכן באפשרות להיות גמישות בסקיילאביליות שלהן", הוא אומר. "ביום רגיל לוקח לי שעה להגיע מהוד השרון לתל אביב וביום פחות טוב אפילו שעה ורבע. בערב לוקח לי 18 דקות לעבור את אותו המרחק. זמני הנסיעה במכפלות של כל העובדים זה בזבוז זמן עצום".

חלל עבודה של Regus. יש חברות ששוכרות משרד קטן בתל אביב עבור צוות מתכנתים כאשר המשרדים הראשיים שלהן באיזורים אחרים בארץ | צילום: עודד סמדר

עוד עולה מהסקר כי 25% מהמשיבים היו רוצים לעבור דירה אך נמנעים מכך מפני שמעבר יאריך את זמן הנסיעה שלהם לעבודה. 85% מהמשיבים דיווחו על עלייה בפרודוקטיביות בעקבות הגברת הגמישות בסביבת העבודה שלהם ו-66% מהמעסיקים מעריכים שהם יכולים לייצר יעילות של מעל 20% באמצעות גמישות בעבודה.

אם כך, מדוע עדיין יש התנגדות בקרב כ-40% מהמעסיקים לאפשר לעובדים גמישות? "ההתנגדות העיקרית היא התנגדות לשינוי, זה הדבר שהכי מעכב את המעסיקים", אומר ויתקון.  התנגדות נוספת מצד המעסיקים נוגעת לפרטיות ואבטחת מידע. "ישבו אצלנו בחללי העבודה בישראל מיקרוסופט, גוגל פיסבוק ואמזון, לכן אנחנו יודעים שיש פתרונות. אם הענקיות הגלובליות יודעות להתמודד עם כל דרישות האבטחת מידע שלהן בחללי עבודה משותפים אין חברה שלא יכולה להתמודד עם זה".

לגבי חללי העבודה המשותפים, ויתקון טוען שזה לא טרנד חולף. "יש הבנה בעולם וגם בארץ באותה רמה שלשם עולם המשרדים הולך. יש צירוף של גורמים גם מצד העובדים וגם מצד המעסיקים שמסבירים את הצמיחה בשוק הזה וזה לא טרנד זמני שעובר".

""יש הרבה שאלות סביב העניין של חללי עבודה משותפים, אבל לא צריך להקיש ממצב של מתחרה כזה או אחר על מצב התעשייה והשוק. זה שוק שגדל בקצבים של 15% בשנה, אנחנו פותחים מרכז בכל יום בשנה."