אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

בחירות 2019, סבב שני

כלכליסט עם הבוחרים בשטח: בטירה הערבים דווקא לא נוהרים אל הקלפיות

מירושלים דרך רמלה, תל אביב, רמת גן, אלעד, אשדוד, פרדס חנה אלקנה, טירה ועד שדרות וניר עם: כתבי כלכליסט יצאו לקלפיות ברחבי המדינה, שוחחו עם הבוחרות והבוחרים על שיקולי ההצבעה שלהם ושמעו תשובות מגוונות. צפו בתמונות ובראיונות

17.09.2019, 19:17 | כתבי כלכליסט

טירה

 

בכניסה לחטיבת הביניים ב' בטירה היה שקט מאוד בצהריים. אין דוכנים, אין שלטים, אין המרצות ואין מצלמות. כמה חברי ועדת הבחירות שאחראים על הסדר במקום ישבו בצל ברחבת הכניסה ממתינים ל"ערבים הנעים בהמוניהם לקלפיות". נראה שזה לא ממש קורה בשטח, לפחות לא בקלפי הזו בטירה. מה, לא באים להצביע?, שאלנו את אחד מהם. "יבואו בערב", ענה אחד מהם, בין אם בידיעה או בין אם בתקווה.

מדי פעם נעצר רכב על המדרכה ואדם או זוג יורדים ממנו והולכים לאיטם לעבר הקלפי. רובם לא רצו להתראיין, אולי מתייחסים בחשדנות למצלמות אחרי סיפור חוק המצלמות שהליכוד קידם. אלה שכן הסכימו לדבר אמרו שהם מקווים ומאמינים שהחברה הערבית תתעורר ותצא לקלפי כדי להביא את השינוי ומאמינים שהעובדה שהמפלגות הערביות רצות ברשימה אחת משותפת בניגוד לבחירות באפריל, תסייע גם היא בעידוד ההצבעה.

"הבחירות האלה במועד ב' הן קריטיות בעיני", אומרת סמאח מנצור, אדריכלית צעירה, שמקווה שדווקא בגלל ההסתה של נתניהו נגד הציבור הערבי וניסיונות ההפחדה, הם יגמלו לו בקלפי. "הוא יכול להמשיך להסית אבל אנחנו פה. אני באה היום להצביע כדי להציל את החברה שלי ולהיאבק למענה ולמען הזכויות שלנו. אני חושבת שזה רק מראה באיזה פחד עצום הוא נמצא".

לדבריה, ההשתתפות של החברה הערבית בבחירות היא חשובה גם כדי להבטיח ייצוג הולם וקבלת תקציבים. "שנקבל שווה בשווה כמו שמקבלים בכפר סבא, כי אנו אותם בני אדם. לצערי בכל מקום אני מרגישה אפליה, מהקניון עד מקום העבודה, ואני רוצה שזה ישתנה".

סובחי מנצור (משפחת מנצור היא משפחה עניפה בטירה), שהגיע להצביע ביחד עם אשתו, אומר גם הוא כי "אחת הבעיות שצריך לטפל פה זה הפשע וגם התשתיות ונושאים נוספים שהוזנחו כל השנים, לכן חשוב לנו להצביע ואחרי 13 שנה של שלטון נתניהו במצטבר להביא לשינוי".

אמנם בקלפי לא היו תורים אך התור בשווארמה אחים סאמרה במרכז טירה הלך והתארך. ערבים לצד יהודים אכלו במסעדה שהיתה מלאה עד אפס מקום, מדגימים דו קיום, ללא כל זכר לקיטוב ולהפחדה. באחד המרכולים במרכז העיר המוכר סיפר לנו שהוא הצביע לליכוד כי "נתניהו הוא ראש הממשלה הכי טוב". הוא כמובן במיעוט. אמנם בטירה, בה באפריל הצביעו 59% מבעלי זכות הבחירה, לא נרשמה התלהבות מיוחדת מהבחירות היום בצהריים, אך כמעט כל מי שהגיע לקלפי אמר שהוא מקווה שהפעם הקול שלו ישפיע יותר.

עמיר קורץ

אלקנה

 

"בחור, אתה יכול רגע לתת לי יד ולעזור לתלות את השלט?", קידם אותנו באלקנה אריה קציר, איש חב"ד, תומך עוצמה יהודית שפרש יריעה ארוכה עם תמונותיו של איתמר בן גביר מול האולפנה ביישוב, שם הוצבו הקלפיות, שבהן השתרכו תורים ארוכים. הוא מעריך שכ-20% מתושבי אלקנה יצביעו לעוצמה יהודית, "כדי לחזק מימין את ביבי שלא ילך שוב לתהליך כמו אוסלו ושלא יחזיר שטחים שניתנו לנו מריבונו של עולם. הוא ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה לנו בהיסטוריה. מאז בן גוריון לא היה לנו מנהיג בעוצמה הזו".

אלקנה שבשומרון נמצאת ממש על הקו הירוק ויש בה כ-2,500 בעלי זכות בחירה. 85% מהם מימשו את זכותם להצביע בבחירות מועד א' באפריל, אולם עוז אלתר איש הליכוד המקומי מסביר כי בפועל האחוזים היו גבוהים בהרבה בגלל שהספירה לא כללה את קולות החיילים הקרביים הרבים שהצביעו בבסיסים ואת חברי ועדת הקלפי שהצביעו במעטפות כפולות.  

עוז אלטר, צילום דור מנואל עוז אלטר | צילום דור מנואל עוז אלטר, צילום דור מנואל

"כאן אנו שואפים להגיע לקרוב ל-100% הצבעה", אומר גם ראש המועצה, אסף מינצר, חבר הליכוד, שהגיע בדיוק להצביע ולהמריץ את התושבים. קשה להוציא ממנו מילה אחת רעה על ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם כשאנו מזכירים את כתבי האישום, המנגינה מזכירה את המנטרה שיוצאת מבלפור שמדובר בזוטות, וכמוהו כך גם אצל שאר התושבים איתם שוחחנו. מינצר בטוח, לדבריו, שנתניהו ראש הממשלה הטוב ביותר שיבטיח את ביטחון ישראל והמשך מפעל ההתיישבות ומספר כי נתניהו פתח ביישוב את שנת הלימודים כשחנך בת ספר על שם אחיו יוני נתניהו ז"ל.

בבחירות באפריל איחוד מפלגות הימין קיבלה באלקנה 40% מהקולות, הימין החדש של בנט ושקד כמעט 30%, הליכוד 18% וזהות של פייגלין 4%. כחול לבן קיבלה קצת פחות מ-3% - 61 מצביעים סה"כ, "אבל לא תמצא פה מישהו שיצעק בגאווה ובקול רם שהוא מצביע כחול לבן", אומרים אנשי הליכוד. האמת, ניסינו, ושאלנו את עשרות האנשים בקלפיות. אף אחד לא הרים את היד. הסבירו לנו שם שהקולות האלה הם בזכות יועז הנדל מכחול לבן שגדל באלקנה והוד בצר, מנהל המטה של בני גנץ, שמתגורר ביישוב.

מחוץ לאולפנה תלויים שלטים רבים של ימינה בראשות אילת שקד, עוצמה יהודית והליכוד. הקרב פה הוא בתוך הגוש. חבר מרכז הבית היהודי ארז צדוק בטוח שימינה תסיים כמפלגה הגדולה ביישוב בהפרש גדול ותחזק את נתניהו מימין.

מתן טבת, בחור צעיר שיצא מהקלפי עם אשתו, לא הושפע מקמפיין הגוואעלד של נתניהו ובחר בימינה, לאחר שבבחירות הקדומות בחר באיחוד מפלגות הימין. "אני שמח שהפעם המפלגות התאחדו, בנט ושקד והרב פרץ וסמוטריץ' וחבל שהאיחוד לא היה מושלם גם עם עוצמה יהודית, מקווה שזה לא יפגע בתוצאות". 

באלקנה הפרמטר הכלכלי לא מהווה באמת פקטור משמעותי בבחירה, מה גם שהמרואיינים מעידים שמצבם טוב. אולם הם מסכימים כי השיח הפוליטי הפך רדוד וכי נושאים כלכלים חברתיים לא באמת היו במרכז השיח, "למעט עמיר פרץ שניסה קצת לדבר על אג'נדה כלכלית וזה לא עזר לו". גם הם לא אוהבים את הקיטוב שנוצר בעם, אך לא תולים את האשם בהסתה של נתניהו אלא דווקא בתקשורת שתוקפת אותו.

אם לשפוט על פי האווירה באלקנה, הציבור הציוני דתי נכנס עמוק מתחת לאלונקה ונוהר בהמוניו לקלפיות לחזק את נתניהו ואת גוש הימין. אלתר מספר שבערב התוכנית היא "לעשות שיחות המרצה, יש לנו מערך מאורגן של מתנדבים והסעות שיגיעו לאנשים לבתים להביא אותם לקלפי. ראש המועצה בעצמו נוסע עכשיו להביא אשה מבוגרת לקלפי. בפעם שעברה דאגנו להביא אנשים בחזרה אפילו מרמת הגולן".

עמיר קורץ

ירושלים, קלפי 200

התנועה בקלפי 200 שממוקמת בליבו של גן סאקר בירושלים, הייתה דלילה בשעות הבוקר: בניגוד לבחירות האחרונות לכנסת באפריל 2019 ובשני מועדי ההצבעה בבחירות לראשות העיר ירושלים באוקטובר ובנובמבר, בכלל לא היו תורים בכניסה לשתי הקלפיות: 200.1 ו-200.2.

קראו עוד בכלכליסט

היעדר התורים מפתיע. בבחירות לכנסת שנערכו באפריל 2019, הגיע שיעור ההצבעה בירושלים כולה ל-63.89% מבעלי זכות הבחירה בישוב. מספר הקולות הכשרים היה 260,049.

בבחירות האחרונות בירושלים זכה הליכוד ב-64,380 קולות, שהם 24.76% מהקולות. כחול לבן זכתה ב-60,632 קולות שהם 23.32% מהקולות. ש"ס זכתה ב-35,776 קולות שהם 13.76% מהקולות, ויהדות התורה קיבלה 30,576 קולות, שהם 11.76%.

הקהל שהגיע הבוקר להצביע בקלפי 200 היה מגוון, היו שם צעירים, מבוגרים, חילונים ודתיים. אף אחד מבין אלה שפנינו אליהם לא הסכים להשיב על שאלות כלכליסט: מה השפיע עליך בבחירות האחרונות? האם המצב הכלכלי השפיע עליך בבחירתך? האם הצבעת הפעם באותו האופן שבה הצבעת באפריל 2019.

המצביעים שנשאלו על ידינו אמרו שאינם מדברים עם התקשורת, לא רוצים להתראיין ובטח לא להופיע בשמם. האם הכוונה לחוקק את "חוק המצלמות" השפיע עליהם? מצביעה אחת הסכימה להשיב שהמצב הכלכלי השפיע עליה, היא הצביעה לאותה מפלגה שבה בחרה באפריל ולא בעד נתניהו. היא סירבה לומר את שמה.

באותה השעה כשביקשנו לשוחח עם המצביעים, פרסם רה"מ בנימין נתניהו הודעה כי שיעור ההצבעה ברחוב הערבי גבוה.

צבי זרחיה

קלפי 200 ב ירושלים בבחירות 2019 מועד ב קלפי 200 ב ירושלים בבחירות 2019 מועד ב' | צילום: צבי זרחיה קלפי 200 ב ירושלים בבחירות 2019 מועד ב

רמת גן: "המצב הכלכלי לא מהווה כאן שיקול"

גם בקלפי רמת גן שאלנו את אותן השאלות: מה השפיע עליך בבחירות האחרונות? האם המצב הכלכלי השפיע עליך בבחירתך? האם הצבעת הפעם באותו האופן שבה הצבעת באפריל 2019.

כך ענה ירון לשאלות כלכליסט: לטענתו, "שיקולי ההצבעה הם בדיוק כמו בפעם הקודמת, ימין או שמאל. הפעם יש פשוט יותר סכנה אמיתית לנתניהו, ואני מצביע לגנץ כי זו חלופה למה שהיה לנו עד עכשיו. בבחירות האחרונות הצבעתי למפלגה אחרת, אבל אני לא מעוניין להיכנס לזה. המצב הכלכלי לא מהווה כאן שיקול מבחינתי בכלל. זה לא שמישהו באמת מרגיש משהו כשבוחרים מפלגה אחרת".

תומר הדר

תל אביב דרום: "מביבי שבענו"

את דנה פגשנו בקלפי תל אביב דרום. וכך היא אמרה: "השיקולים בדיוק כמו פעם קודמת, זה מטופש שבכלל יש עוד בחירות וזה לא משנה. הצבענו פעם קודמת למרצ ואנחנו מצביעים גם הפעם. המצב הכלכלי לא משנה, זה לא שמישהו באמת יכול לעשות הוקוס פוקוס ולשנות משהו".

תושב נוסף בקלפי הוא אור, שאמר כי: "השיקולים בבחירות בדיוק כמו פעם קודמת, גם הפעם זה יהיה נתניהו. כלכלי פחות משנה לנו, יש עניינים מדיניים יותר דחופים".

יפית אמרה שמבחינתה "שום דבר לא השתנה ואני הולכת להצביע כמו פעם קודמת. פעם קודמת גנץ וגם הפעם גנץ. שיקולים כלכליים אין כאן, זה לא משהו שאנחנו בכלל נרגיש. מביבי שבענו". 

תומר הדר

שעת בוקר מוקדמת בקלפי באלעד: הקול החרדי

 

אלעד היא עיר בעלת אופי דתי חרדי על כביש 444. בשעת בוקר מוקדמת הקלפי ברחוב חוני המעגל בעיר היה עדיין תחת אווירה מנומנמת. למעט פעילה אגרסיבית מאוד של עוצמה יהודית, שהייתה בטוחה שהם בדרך לעבור את אחוז החסימה, לא ניכרה פעילות מפלגתית במקום.

המצביעים שיצאו מהקלפי סרבו בנימוס לצילום, אך חלקם הסכימו לענות בשמחה לשאלות כלכליסט. באופן לא מפתיע, כל הנשאלים אמרו שיצביעו לאותה מפלגה שבה בחרו בפעם הקודמת.

אחד הנשאלים אמר שהיה שמח לשנות את ההצבעה שלו, אבל הוא לא יכול לעשות זאת ולא הסכים להסביר מעבר לכך. אזור הקלפי באלעד היה מאוד שונה מקלפי בכל עיר חילונית. השלטים היחידים שנראו בסביבות הקלפי היו של מפלגות חרדיות דוגמת ש"ס ואגודת ישראל ולצידם מיעוט שלטים של ימינה והליכוד.

מאיר אורבך

רמלה: החלפת שלטון מול נאמנות למסורת

 

רמלה היא אחת הערים המעניינות באזור המרכז. העיר שיושבת בסמוך ללוד ולא רחוק משדה התעופה נתב"ג כוללת אוכלוסייה מגוונת של מוסלמים ויהודים, עם שכונות המאופיינות בריבוי יוצאי חבר העמים לשעבר.

בקלפי ברחוב אבא אחימאיר ניכר הגיוון באוכלוסייה, כאשר לצד מצביעים חובשי כיפה הגיעו מספר רב של יוצאי חבר העמים. גם שם העדיפו הנשאלים שלא להצטלם וחלקם שאלו האם צילמתי ודרשו לא לצלם. חלק מהם הסבירו כי סיפור המצלמות גרם להם לחשוש.

בתשובה לשאלת כלכליסט אמר אחד הנשאלים יוצא ברית המועצות כי החליט לשנות את דפוס הצבעתו, מאחר והוא רוצה להחליף את השלטון. הנושא הכלכלי לא היה העניין בעיניו אלא רק חילופי השלטון. שני מצביעים מבוגרים חובשי כיפה אמרו שהצביעו לאותה מפלגה שהם מצביעים בכל הבחירות האחרונות ואמרו ששום סיבה לא הניעה אותם לעשות כך, מעבר למסורת שהם מצביעים לאותה מפלגה.

מאיר אורבך

אשדוד: "כל מי שמכיר אותי מצביע מח"ל"

אלי בן זקן, מאשדוד אמר: "אני חבר מרכז ליכוד. אנחנו, כל המשפחה, כל החברים, כל מי שמכיר אותי מצביע מח"ל. השיקולים שמניעים אותי הם טובת המדינה".

בנוגע לדרך שבה משפיע המצב הכלכלי האישי שלו אמר "אצלנו הכול בסדר. אני עובד, אשתי עובדת. שום דבר לא חסר. אנשים טסים לחו"ל, קניונים מלאים. לך לאילת תראה כמה פלאפונים קונים. כמה בזארה מלא. טסים לחו"ל, מבזבזים מלא כסף בחו"ל. הכול טוב אנשים רק בוכים".

 

 

בוחר נוסף מאשדוד, פיני, אמר כי: "הצבעתי גם בבחירות האלו לש"ס. בגלל שיש לנו את מר"ן, הרב עובדיה יוסף, המורשת שלו שהנחיל לנו ואנחנו רוצים להמשיך אותה".  בנוגע לדרך שבה משפיע המצב הכלכלי האישי שלו אמר "מה שאריה דרעי עשה בשנים האחרונות מאז שחזר, הרים את המצב הכלכלי של הרבה אנשים. אני מקווה שש"ס תהיה חזקה ותעלה מעל ל-9 מנדטים". 

 

חן, בן 27 מאשדוד אמר: "מגיל 18 אני חבר ליכוד ולכן מצביע ליכוד". בנוגע לשאלה מה השיקולים שהנחו אותו לתמוך במפלגה אמר "בגלל שאני חבר ליכוד, ובגלל שאני מבין את הסכנה שבעליית השמאל לשלטון. הגענו לקלפיות כדי לעודד אנשים להצביע ליכוד. זו שעת חירום לכל מי שחשוב לו ממשלת ימין".

מרדכי עמאר, אשדוד. נשוי פלוס+7: "אני מצביע ש"ס. השיקול המרכזי הוא שיקול דתי. וכמובן אני רואה את הפעילות שהם עושים עבור החלשים והעניים. זה מאוד משפיע עליי. לא שיניתי את ההצבעה שלי לאורך השנים. המצב הכלכלי שלי לא משפיע על ההחלטה שלי, אפילו שהם עזרו להרים אותו, אבל גם אם לא - זה לא משנה".

 עמרי מילמן

   

פרדס חנה: "רוב הכסף הולך לדתיים ולמתנחלים"

ניב קיי, המתגורר בפרדס חנה, בחר להמשיך בקו שבו הוא מצביע בדבקות במשך מרבית חייו הבוגרים. לכלכליסט הוא אומר: "שנים הצבעתי מרצ, ואני אשמח מאד אם הפעם ביבי לא ייבחר, אני חושב שזה צו השעה כרגע". יחד עם זאת לדבריו אין שיקול כלכלי בבחירה שלו.

מצביע נוסף מפרדס חנה הוא ידין דלויה, בן 45. לדבריו, השיקול העיקרי לבחירה הוא "להוציא את הנוכל הזה מהמדינה וכמה שיותר מהר".

לגבי העקביות בבחירת המפלגה, אומר דלויה כי הצביע בדיוק כפי שהצביע בפעם הקודמת. הפעם הוא אומר, כי השיקול הכלכלי היה בעיקר לדאוג שהכספים לא הולכים לפי מגזרים בתמורה להצטרפות לקואליציה, "החיים קשים כאן מאוד, רוב הכספים הולכים לדתיים ולמתנחלים, מושכים אותם כדי שיצטרפו לקואליציה, צריך לשחד אותם", הוא מסביר.

דותן לוי

קלפי שדרות

 

סגן שר האוצר, יצחק כהן, הגיע לקלפי בשדרות ואמר כי "שדרות זו עיר שכל השנה מותקפת במטחים של קסאמים, אבל התושבים יודעים מי דואג להם במשך כל השנה, באנו לחזק אותם ואנחנו מקבלים פידבק בחזרה, אנחנו מרגישים שהאהבה חוזרת. הרב אריה דרעי, שר הפנים ושר הפריפריה, מה שהשקיע בשדרות ובפריפריה לא היה לזה תקדים, והם יודעים להכיר תודה, הוא עשה פה מהפך, חיבר את הפריפריה למרכז עם כל הפרויקטים החברתיים, החינוכיים, הכלכליים". לשאלה האם ש"ס מודאגת מתוצאות ההצבעה היום ענה כהן כי "לדאוג זה תמיד טוב. אנחנו עובדים, נמצאים פה בשדרות, היינו באשקלון, בדרך לנתיבות ואופקים, ברוך ה' השטח חם ורותח, נקווה לבשורות טובות".

רמי, תושב שדרות, אמר שפעם קודמת הצביע מח"ל וגם הפעם יצביע אותו דבר והוסיף כי "המצב הכלכלי אז היה טוב ברוך השם וגם היום הוא טוב. התאכזבתי שבפעם האחרונה טרפדו את הקמת הממשלה על ידי מח"ל ואני מקווה שהפעם זה כן יצליח. בגדול כתושב שדרות חשוב לי שיהיה פה כמה שיותר טוב לעם היהודי ולנו לתושבי שדרות. אני מרגיש בטוח תחת מח"ל גם אז וגם היום, אני לא בטוח שמישהו אחר היה עושה אחרת או יותר טוב והייתי מעדיף שאם יעשו משהו ויקבלו החלטות שזה יהיה מתוך ממשלת ימין".

ניקול, בת 48, גרה בשדרות כבר 27 שנה, בוחרת כמו בבחירות הקודמות וטוענת ש"אמנם צריך שינוי, אבל עדיף להישאר עם הקיים. אני בוחרת בביבי. אני חושבת שהוא הכי ראוי. אני לא מרגישה בטוחה אבל לא חושבת שאם מישהו אחר ייבחר יהיה שינוי".

שלמה, תושב שדרות, אמר כי "אני אישית יותר נוטה לימין כי מרגיש לי יותר נכון ובטוח. שיניתי את ההצבעה לעומת בחירות קודמות אבל לימין אחר. המצב הכלכלי לא היה פקטור בבחירה, אני מרגיש פה בטוח בשדרות". לעומתו, אמר חברו סעדיה, תושב שדרות גם הוא, אמר שהוא לא מרגיש בטוח בשדרות תחת ממשלת ביבי, והוסיף "אני חושב שצריך שינוי במדינה הזאת. לצערי הרב אני שיניתי את ההצבעה ממועד א'. השחיתות של הימין, השחיתות של ביבי, נמאס לי מהשחיתות הזו, אני לא מרגיש ביטחון בעיר הזו, גם מבחינה כלכלית הביטחון על הפנים, אני חושב שחייב לשנות קצת את המדיניות".

אביאור אבו

קלפי קיבוץ ניר-עם

מיכאל בן הילל, בן 74 מקיבוץ ניר-עם, טוען שהכי חשוב "שסדר יום חברתי ומדיני יעמוד על הפרק". מיכאל אומר כי שינה את הצבעתו מהבחירות הראשונות "אבל בסה"כ באותו כיוון" והוסיף: "אני מרגיש בטוח בניר-עם, צריך להיזהר כאן, יש לנו ממ"דים, לא פשוט כאן, המשפחות מגדלות ילדים אבל זה בית שאין שום סיכוי שאנטוש אותו. המצב הכלכלי לא היה פקטור מבחינתי בבחירה".

אביאור אבו

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
למספר 1- האדם הממוצע לא מבין דבר וחצי דבר בכלכלה.
אני בטוח שאפילו אם תלך למערכת "כלכליסט" ותשאל מה המשמעות של תל"ג לנפש ותל"ג לנפש במונחי כוח קנייה- רובם לא ידעו לענות. אם תשאל את המיעוט שיודע במה מדובר מה היה השינוי בדירוג של מדינת ישראל מבחינת תל"ג לנפש במונחי כוח קנייה מ-1980 ועד היום, אני בטוח שרובם המוחלט יענו שהדירוג השתפר, אפילו משמעותית. האמת העצובה היא שכלכלת ישראל תקועה במקום- הדירוג של מדינת ישראל מבחינת תל"ג לנפש במונחי כוח קנייה לא השתנה כמעט כלל בעשורים האחרונים. ב-2010 ביבי הציג את החזון שלו: ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם תוך 15 שנה. באותה השנה מדינת ישראל הייתה במקום 41 בתל"ג לנפש במונחי כוח קנייה. עברו כמעט 10 שנים, וב-2019 ישראל זזה רק למקום 39- הבדל זניח בסך הכל. בקצב הזה בשנת 2025, כשיעברו 15 שנים מהצגת החזון של נתניהו- ישראל לא תהיה במקום 15 אלא במקום 37.
מישהו  |  17.09.19