אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המזון רגיש, זו הרגולציה על היבוא שלו שאטומה צילום: גדי קבלו

המזון רגיש, זו הרגולציה על היבוא שלו שאטומה

ההקלות על יבוא מזון יבש שנכנסו לתוקף ב־2016 קבעו גם נהלים ליבוא מזון רגיש, אבל משרד הבריאות לא מגדיר מהו. את המחיר של הבדיקות היקרות משלם הצרכן

18.09.2019, 06:57 | נורית קדוש

יבואני המזון יוצאים נגד משרד הבריאות, שלטענתם פועל באופן שמגביל את יבוא המזון לישראל וגורם להעלאת מחירים בגלל רגולציה חריגה. לטענת היבואנים, המשרד פועל באופן שאינו תואם את הנהוג באירופה ובארה"ב וגורם לעיכובים בשחרור מזון מהנמלים.

הבעיה נובעת מקטגוריה שלמה של יבוא, שהמשרד מגדיר כ"מזון רגיש", אך הוא עצמו, לטענת היבואנים, אינו מגדיר בדיוק מהו. "רפורמת הקורנפלקס הקלה על יבוא מזון יבש, אבל יצרה הכבדה בלתי אפשרית על מה שמשרד הבריאות מגדיר מזון רגיש", טוען יבואן מוכר. לדבריו, מדובר ברשימת מזונות רגישים שאין לה אח ורע בעולם, ומשרד הבריאות נמנע מלצמצם אותה וכן נמנע מקביעת הגדרות ספציפיות שלפיהן יוכרז מזון כרגיש.

קראו עוד בכלכליסט

מכולות מזון בנמל. עיכובים בשחרור, צילום: גדי קבלו מכולות מזון בנמל. עיכובים בשחרור | צילום: גדי קבלו מכולות מזון בנמל. עיכובים בשחרור, צילום: גדי קבלו

חלב או אבקת חלב

בספטמבר 2016 עבר חוק ההגנה על בריאות הציבור שזכה לכינוי רפורמת הקורנפלקס. הרפורמה הסדירה הקלות ביבוא מקביל של מזון לא רגיש לישראל במטרה להפחית את יוקר המחיה בישראל. במסגרת החקיקה נקבע כי הנחיות ונהלים של שירות המזון הקובעים דרישות לבטיחות ולאיכות מזון, שפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו כמנויות בתקנות, עד שייקבעו הוראות שיחליפו אותן לפי חוק, או עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, לפי המוקדם. בסוף החודש יחלפו שלוש שנים מכניסת החוק לתוקף ועד כה לא שינה משרד הבריאות את הדרישות.

אלא שהקושי של יבואנים נותר ביבוא מה שנקרא מזון רגיש, שלדבריהם הפך לבלתי אפשרי מאז רפורמת הקורנפלקס. משרד הבריאות היה אמור לצמצם את רשימת המזונות הרגישים, ואילו ביוני האחרון פרסם המשרד רשימה חדשה, שממנה עולה כי הצמצום בא לידי ביטוי בעיקר בהחרגת מזון ללא גלוטן, מוצרים עם תחליפי סוכר, וירקות ופירות טריים מרשימת המזונות הרגישים. ברשימת המזונות הרגישים נמצאים חלב, בשר, ביצים, דגים, דבש ומוצרים המכילים רכיבים אלו, מוצרים המכילים ג’לטין, מוצרים בקירור, פורמולות לספורטאים, פטריות, צבעי מאכל ואפילו מים מינרליים. “נפגשנו עם משרד הבריאות והשמענו את הטענות שלנו, אך התרשמנו שאין כוונה להוריד מוצרים נוספים מהרשימה”, טוען גורם בענף.

לטענת היבואן, התנהלות משרד הבריאות עומדת בניגוד לכוונה שעמדה בבסיס הרפורמה, הנוגעת להעברת האחריות ליבואן, תוך קביעת ענישה מרתיעה. בנוסף, לדבריו, ההתנהלות מלווה בחוסר בהירות המקשה את ההתנהלות ומובילה למצבים שבהם מוצרים מתעכבים שבועות בנמל: "מוצר המכיל חלב ומוצריו נחשב רגיש”, הוא אומר. “האם זה אומר ששוקולד שמכיל אבקת חלב או עוגה שמכילה 10% חלב נחשב רגיש או רגיל?”.

לתשובה לשאלה זו יש השלכות משמעותיות, כיוון שכל אופן הטיפול ביבוא מזון רגיש שונה לחלוטין מזה של מזון רגיל. בעוד מזון רגיל מחייב את היבואן בישראל לעדכן בהודעה באתר משרד הבריאות על כוונתו לייבאו, בכל הקשור למזון רגיש על היבואן להציג למשרד הבריאות מסמכים ובדיקות כדי לקבל אישור מקדים ליבוא. בנוסף, לאחר הגעת המזון הרגיש, עליו לעבור בדיקות נוספות. מדובר בהוצאות של עשרות אלפי שקלים ליבואן, ואף לעיכובים בנמל שמקצרים את חיי המדף של המוצרים. הוצאות אלה מגולמות במחיר לצרכן.

מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. הרגולציה לא תואמת לתקינה העולמית, צילום: יאיר שגיא מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. הרגולציה לא תואמת לתקינה העולמית | צילום: יאיר שגיא מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. הרגולציה לא תואמת לתקינה העולמית, צילום: יאיר שגיא

הגדרה גמישה

לטענת בכיר בתחום, הבטחות משרד הכלכלה בשנים האחרונות להתאמת הרגולציה והתקינה לארה"ב ולאירופה לא באה לידי ביטוי בשוק המזון: "בארה"ב ובאירופה אין מונח של מזון רגיש. יש רגולציה ולפיה מזונות המכילים יותר מ־50% רכיבי חלב, ביצים, דגים ומוצרי בשר שונים, מחייבים הצגת בדיקות שמאשרות את תקינותן בעת השחרור מהנמל. בארץ יש רשימה לא ברורה של מזונות המוגדרים רגישים, ללא סיבה".

דוגמה לכך ניתן לראות בשימורים שנחשבים למזון רגיש כשרמת החומציות בהם עולה על 4.5%. "בתקינה באירופה ובארה"ב שימורים הופכים ‘רגישים’ כשרמת החומציות עולה על 4.6%. בישראל התקן קובע 4.5% ואי אפשר לייבא שימורים שעומדים בתקינה בעולם, אלא כמזון רגיש על כל המשתמע מכך". היבואנים טוענים כי התנהלות מינהל המזון מובילה ליבוא שימורים ממדינות שבהן ניתן להשיג אישורים. "בסוף הצרכן בישראל יוצא נפסד", אומר אחד מהם.

בקרב היבואנים עולה הטענה שמינהל המזון במשרד הבריאות נמצא בקיפאון מאז פרשת השוחד שבעקבותיה הוגשו לפני כחודש כתבי אישום נגד יבואנים ועובדים במשרד. "הגיע צוות חדש שעומד על כל תו ותג בנהלים שנאספו לאורך השנים. כל יום צצות דרישות חדשות שמוסיפות לעיכובים בנמל. זה שאין הגדרות ברורות של מזון רגיש מוביל לשיג ושיח עם מהנדסי המזון, וזה בדיוק הפתח לשחיתויות", טוען בכיר בענף.

ממשרד הבריאות נמסר: “רפורמת יבוא מזון רגיש נעשתה על בסיס ניהול סיכונים, והעיקרון המנחה הוא הפחתת פוטנציאל הפגיעה באופן שמאזן בין שמירה על בריאות הציבור להשקעת משאבים, הן על ידי הרגולטור והן על ידי היבואנים. הקביעה האם המזון הוא רגיש מתבססת על השתייכות המזון לסוג הקבוצה ולא לעצם הימצאות רכיב בו. בנוסף משרדנו בוחן קידום מסלול ירוק ליבואנים, ‘בעל אישור יבוא נאות’”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות