אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לידיעת הכנסת החדשה: ארבעה תיקונים טכנולוגיים שצריכה ישראל צילום: Shutterstock

דו"ח טכנולוגי

לידיעת הכנסת החדשה: ארבעה תיקונים טכנולוגיים שצריכה ישראל

להגן על עובדי כלכלת החלטורה, למתן את השליטה של פייסבוק בשיח, לסגור את מנגנון המעקב הממשלתי ולצמצם נזקי עתיד - טיפים לכנסת הנכנסת; אפל מערערת על הדרישה לשלם מסי עבר, אובר חוצה קו קריפיות חדש ואפליקציית פודקאסטים פופולרית הופכת לחינמית

18.09.2019, 13:14 | עומר כביר
תוצאות הבחירות חותמות קרוב לשנה אבודה בכל הקשור לפעילות החקיקה והרגולציה בישראל. קרוב לשנה שבה הכנסת היתה משותקת, שבה הממשלה לא תפקדה, שבה חברי הכנסת אמנם המשיכו לקבל מאיתנו משכורת אך במקום לעשות את עבודתם, התעסקו רבים מהם בעיקר בהבלים, הסתה, פילוג והפצת שטנה.

מוסדות המדינה אולי לחצו על כפתור ה-Pause, אבל העולם והמשק, מניאקים שכמותם, המשיכו להתנהל כאילו כלום לא קרה. ועכשיו, הכנסת החדשה צריכה לשחק תופסת ולסגור את הפער המדאיג שהתעורר מול מגמות עולמיות ומקומיות מטרידות. לפניכם כמה דברים מעולם הטכנולוגיה שצריכים לעמוד בראש סדר היום של הכנסת, ובסופם עוד סוגיה בעייתית: האם אנחנו בכלל רוצים שאנשי בית המחוקקים שלנו ינסו לעשות סדר בעולם הזה?

1. לאלף את פייסבוק

אם יש משהו שלמדנו ממערכת הבחירות הנוכחית (או הקודמת), או באופן כללי מאירועי השנתיים האחרונות, הוא שרשתות חברתיות - ובעיקר פייסבוק - לא ראויות לאמון שלנו. פייסבוק עשתה בשנתיים האחרונות הרבה כדי להילחם בתופעה כמו פייק ניוז והתערבות זרה במערכת בחירות, אבל ברגע שזה מגיע לפעילות בעייתית (במקרה הטוב) של גורמים מקומיים ובעלי עוצמה, החברה פחות ששה לפעול.

מה יהיה עם הבוטים?, צילום: Oxhow מה יהיה עם הבוטים? | צילום: Oxhow מה יהיה עם הבוטים?, צילום: Oxhow

הסתה פרועה של הליכוד באדיבות הביבי-בוט, ובראשה אמירה בזויה שלפיה "הערבים רוצים להשמיד את כולנו", וכמה עבירות נוספות נענו בהשעייה כמעט מתנצלת ל-24 שעות בלבד; לשם השוואה, הפודקאסטר הישראלי דור צח הושעה השנה לשלושה ימים בגלל פוסט סאטירי במובהק שפרסם.

מנגד, הכלים הרגולטוריים הקיימים התגלו במהלך יום הבחירות אתמול כלא יעילים: כשהליכוד ובנימין נתניהו ניצלו את הביבי-בוט כדי לעבור בצורה מובהקת על החוק ולהפיץ תעמולה וסקרים לעשרות אלפי או מאות אלפי העוקבים בפייסבוק, הגיבה החברה בהשעיית הבוט. זאת, בין השאר, בעקבות צו של יו"ר ועדת הבחירות יורם מלצר שהורה לה להסיר תכנים מפרים עד אתמול ב-7:00. נתניהו, בתגובה, ניצל את החסימה כדי לתקוף את פייסבוק ואת מלצר, כמובן בשידור חי בפייסבוק. על רקע מתקפה זו התיר מלצר להחזיר את הצ'ט-בוט לחיים, בלי שום סנקציה על הפרת החוק, מה שהוביל שלא במפתיע להפרה נוספת: שידור ישיר שבו שוב דיבר נתניהו על סקרים פנימיים, שלפיהם עוצמה יהודית לא עוברת את אחוז החסימה.

אירועי אמש הבהירו: פייסבוק לא רוצה לטמון את הידיים בעיסה הפוליטית המקומית - קשה להאשים אותה בכך - והמנגנונים הקיימים מונעים כל אפשרות של פיקוח יעיל ומהיר על הנעשה ברשתות החברתיות מצד גורמים פוליטיים חזקים. זה מצב שאסור לאפשר לו להתקיים במערכת הבחירות הבאה.

זה לא הוא, זה הבוט. נתניהו, צילום: AFP זה לא הוא, זה הבוט. נתניהו | צילום: AFP זה לא הוא, זה הבוט. נתניהו, צילום: AFP

לאירועים סביב הבחירות מתלווה שורה של מהלכים שמאיימים לכרסם עוד יותר בפרטיות המעורערת שלנו, ובראשם התוכנית לאיחוד התשתיות הטכנולוגיות של אפליקציות המסרים המידיים של פייסבוק (מסנג'ר, ווטסאפ והמסרים הישירים באינסטגרם), שדעכה קצת מהשיח הציבורי בעיקר בגלל תוכנית אחרת של החברה: השקת המטבע הדיגיטלי ליברה.

פייסבוק קיבלה במשך יותר מעשור יד כמעט חופשית לנהל את השיח המקוון בישראל כראות עיניה, מצנזרת שרירותית תכנים ומשתמשים, נותנת לאחרים יד חופשית, בולעת וגורסת מידע בכמויות, ופולטת אותו עלינו בדמות פרסומות מקריפות. הגיע הזמן שמישהו ינסה לעצור אותה.

2. להסדיר את תחום כלכלת החלטורה

כמו בהרבה מקרים, כלכלת החלטורה הגיעה לישראל באיחור. אבל מרגע שנכנסה, התחילה לתפוס חזק. מאות המטעינים של הקורקינטים החשמליים השיתופיים (תחום שבו ישראל היא דווקא חלוצה) מתפעלים בהצלחה מערך של אלפי קורקינטים בתל אביב והסביבה, ויותר מאלף השליחים של וולט הספיקו בתוך פחות משנה לשנות את תרבות הזמנת האוכל ממסעדות בעיר, ועכשיו הם מתפשטים גם לגבעתיים ולרמת גן.

קורקינט בירד באמצע מדרכה ברמת אביב, צילום: ניצן סדן קורקינט בירד באמצע מדרכה ברמת אביב | צילום: ניצן סדן קורקינט בירד באמצע מדרכה ברמת אביב, צילום: ניצן סדן

וולט, בירד, ליים ואחרות החלו לפעול כמעט ללא פיקוח רגולטורי או אפילו דיון בכל הנוגע לאופן ההעסקה שלהן. הן מעסיקות אלפי אנשים, אבל לא מגדירות אותן כעובדים, לא נותנות להן תנאים סוציאליים מינימליים, אפילו לא מספקות להן הגנות הכרחיות כמו ביטוח תאונות אישיות. מדובר בדבר בעייתי במיוחד במקרה של וולט, שמעסיקה גם קטינים. אני לא רוצה לדמיין איזו מהומה תפרוץ ביום שבן 16 שמבצע שליחויות בעבור החברה יפצע קשה בתאונה ויגלה שהוא מופקר לחלוטין.

הצעת החוק בקליפורניה שמפחידה את אובר וליפט הצעת חוק בקליפורניה מאיימת להרוס את המודל העסקי של חברות כלכלת החלטורה עומר כביר, 3 תגובותלכתבה המלאה

חברות כלכלת החלטורה רוצות לרקוד על שתי חתונות: להפעיל מערך העסקה גמיש וזול בלי כל המחויבויות של מעסיק לעובדיו. המטעינים והשליחים מתפתים בגלל הכסף הקל והנוחות של העבודה, אבל עלולים בבוא הזמן לגלות ששכרם יוצא בהפסדם. במדינות עם היסטוריה ארוכה יותר של כלכלת החלטורה כבר התעוררו מחאות רחבות היקף נגד אופן העסקה זה: קליפורניה, מקום הלידה של חברות רבות בתחום, אישרה החודש חוק שמחייב את החברות השונות להכיר בנהגים, בשליחים, במטענים ובשאר נותני השירות כעובדים לכל דבר ועניין.

עכשיו, כשהתחום עוד בחיתוליו בישראל, זה הזמן של המחוקקים להסדיר את הפעילות בנושא, לפני שהחברות יתחזקו מדי וכל מהלך הסדרה יהיה מורכב וקשה יותר. יש גם תמריץ חיובי: הסדרת מעמד העובדים בכלכלת החלטורה תסיר מחסום משמעותי מהשקה מקומית של שירותים כמו אובר X.

3. לבטל את המאגר הביומטרי

אין מידע מקוון שלא נמצא בסכנת דליפה, בין אם בגלל רשלנות ובין אם בגלל תקיפה מכוונת, למידע יש נטייה לברוח מהמכלאות שהציבו לו ולהשתחרר לחופשי. רק תשאלו את כל אזרחי אקוודור שמידע אישי רגיש על כמעט כל אחד ואחד מהם דלף בשבוע שעבר לרשת דרך שרת לא מאובטח. פרטים מזהים, מידע פיננסי, מידע על מקום העבודה (כולל משכורת) ועוד - הכל היה זמין ברשת.

עמדת הרשמה למאגר הביומטרי, צילום: עמית שעל עמדת הרשמה למאגר הביומטרי | צילום: עמית שעל עמדת הרשמה למאגר הביומטרי, צילום: עמית שעל

וככל שמידע יותר מפתה ויותר שמיש, כך הביקוש לו והסכנה שהוא ידלוף גדל. ובמדינת ישראל, אין כנראה מידע רגיש הרבה יותר מהמאגר הביומטרי, שנמצא בדרך המלך לאחסון טביעות האצבע ותמונות הפנים של כל האזרחים. דליפה של מאגר המידע הזה לגורם עוין יכולה, למשל, לחסל את האפשרות של המוסד לבצע מבצעים חשאיים במדינות אויב, כי כבר במעבר הגבול יוכלו לדעת שם מי אזרח ישראלי. 

וזה עוד לפני שדיברנו על הכוח שמאגר כזה נותן בידי הממשל להגביל את פרטיות האזרחים ולהצר את צעדיהם, או על כך ששש שנים לאחר שהחל המאגר לפעול (ובמשך כעשור של חקיקה קודם לכן) לא הוצגו ראיות לקיומה של העילה העיקרית להקמתו: תופעה רחבה של זיוף תעודות זהות לצורך גניבת זהות. ברגע שהמאגר ידלוף לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור – אי אפשר להחליף טביעות אצבע ותמונות פנים. חברי הכנסת החדשה צריכים לעצור את המאגר המסוכן הזה לפני שיהיה מאוחר מדי.

4. להימנע מלהחמיר את המצב הקיים

כל אלו דברים שנשמח אם יתבצעו, אבל אם ניסיון העבר מלמד משהו הוא כשמחוקקים בישראל מנסים לפעול בעולם הטכנולוגיה נדיר שיוצאים מזה דברים טובים. בשנה שעברה, לפני שתי מערכות בחירות, התמודדנו עם פארסת חוק הצנזורה של מיקי זוהר (ליכוד) שביקש לחסום את הגישה של כל הישראלים לפורנו, תוך שימוש בשיטות הזויות במקרה הטוב ודרקוניות במקרה הרע. נוסח הצעת החוק דולל מדיון לדיון ומהצבעה להצבעה, עד שכל מה שנותר בסופו של דבר הוא בעיקר אישרור של המצב הקיים, ובסופו של דבר פיזור הכנסת השליך גם את ההצעה הזו לפח האשפה של ההיסטוריה.

צנזורה מכל הכיוונים צנזורה מכל הכיוונים צנזורה מכל הכיוונים

הצעה בעייתית אחרת, חוק הפייסבוק שמקנה לממשלה סמכות רחבה ולא מידתית לצנזר ולמחוק תוכן ברשת החברתית, כולל תכנים שעניינם העלבת עובד ציבור או פגיעה ברגשות הדת, נבלמה רק בעקבות התערבות ברגע האחרון של ראש הממשלה נתניהו. וכאן מדובר בדוגמה מושלמת למחוקקים ישראלים שמנסים לפתור סוגיה מהותית - ההגמוניה של רשתות חברתיות על חופש הביטוי - ועושים בהליך החקיקה את כל הטעויות האפשריות כך שהתוצאה הסופית יוצרת מצב גרוע יותר מכפי שהיה בהתחלה.

כשזה נוגע להסדרה של עולם הטכנולוגיה, כל פעם שחברי הכנסת נכנסים בעובי הקורה הם בעיקר מצליחים למוטט אותה. אולי עדיף שפשוט לא יתערבו. כן, המצב לא משהו, אבל הם רק עלולים להפוך אותו לגרוע עוד יותר.

קצרצרים

1. אפל הציגה אתמול את טיעוניה בערעור שהגישה על החלטת האיחוד האירופי מ-2016 לחייב אותה להשיב לאירלנד מסי עבר בסך 13 מיליארד יורו. "מדובר בהחלטה שמנוגדת למציאות ולשכל הישר", טענה החברה. כמו כן, טענה אפל שנציבות האיחוד האירופי ניצלה את כוחה כדי לבצע שינויים בחוקי מדינה ושהיא מנסה לשנות את מערכת המס הבינלאומית.

מנכ"ל אפל, טים קוק, מתוך שידור חי של אפל מנכ"ל אפל, טים קוק | מתוך שידור חי של אפל מנכ"ל אפל, טים קוק, מתוך שידור חי של אפל

2. אובר ממשיכה במאמצי ההקרפה הבינלאומיים שלה: החברה הפעילה אתמול בארה"ב תכונה בשם RideCheck, שמשתמשת ב-GPS, ג'יירוסקופ וחיישנים אחרים בסמארטפון על מנת לזהות האם הרכב שבו נמצא המכשיר היה מעורב בתאונת דרכים. עורך הערוץ מזהה מניעים נסתרים: "תאונה תדווח, לא מדובר במשהו שנוסעים ינסו להסתיר. ולכן, יותר סביר שהחברה רוצה גישה לחיישנים שמספקים יותר מידע על הנוסעים. אם היתה חברה אחרת, הייתי קונה את זה. לא אובר".

3. אפליקציית הפודקאסטים הפופולרית Pocket Casts הופכת לחינמית; עד כה,ניתן היה לרכוש אותה בתשלום חד פעמי של 3.99 דולר. לא מדובר במהלך מפתיע, שכן בשנה שעברה נרכשה האפליקציה על ידי איגוד של גופים שפעילים בתחום הרדיו הציבורי בארה"ב, ובראשם NPR, תחנות הרדיו הציבורי WNYC מניו יורק, WBEZ משיקגו ו-This American Life.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות