צילום: אוראל כהן
פרשנות
מנכ"ל פז הבא יצטרך לתכנן עתיד ללא דלקים
מי שיחליף את יונה פוגל אחרי הפרישה המפתיעה יצטרך להתמודד עם עשרות רגולטורים, ויגלה שממחזור של מיליארדי שקלים נשארים בסוף רק עשרות מיליונים; המשימה הגדולה ביותר תהיה להתכונן לסגירת בית הזיקוק, שעשוי לאבד נתחי שוק במהירות עם המעבר לאנרגיה חלופית
הפרישה המיועדת של מנכ"ל פז יונה פוגל הפתיעה גם את המעגל הקרוב אליו. מעטים האנשים שידעו, אם בכלל, בטח כשעוד לפני חודש וחצי פוגל עוד הסתובב וסיפר לכולם שהכל בסדר. למעשה, פוגל הוא אחד הענקים האחרונים שמלווים את משק האנרגיה עוד לפני שהיו פה גילויי גז או תחנות כוח פרטיות שיתחרו בחברת החשמל.
קראו עוד בכלכליסט
אז מה מחכה למי שיבוא אחריו? הבשרות הטובות יחסית שפוגל מנהל את בית הזיקוק כבר יותר מעשר שנים בדמותו ובצלמו. לרבות התוכניות שהוא הציב לבית הזיקוק עם קו השמרני עד חשדני בכל מה שקשור לאנרגיה חדשה.
פוגל נמנע במכוון מכניסה למכרזי טעינת המכוניות החשמליות, נמנע במכוון מכניסה למכרזי הממשלה לתדלוק רכב כבד בגז, ואפילו את פעילות ייצור החשמל הסולארי של פז הוא מכר מזמן.
למעשה, פוגל נשאר עם התעשייה המסורתית של זיקוק דלקים וגז בישול, תחת האמונה שמדובר במוצרים שלא אמורים להעלם לפחות עוד עשור וחצי. ולכן, מי שיחליף אותו יכול לחשוב אחרת ולנסות להכנס לתחומי פעילות חדשים, כמו שעשו דלק, סונול או דור אלון.
בצד הבשורות הפחות מעודדות המנכ"ל החדש עדיין יהיה כבול לכל המגבלות שפוגל חי איתן יום יום. פז עדיין מחזיקה באחד משני בתי הזיקוק היחידים שיש בישראל, שמספק 40% מהביקוש לסולר ובנזין.
זה אומר שהמנהל החדש ימצא עצמו מתמודד מול עשרות רגולטורים, החל במשרד האנרגיה (תפוקת דלקים, איכות דלקים), דרך המשרד לאיכות הסביבה (היתרי רעלים, זיהום קרקע), הרשות להגבלים עסקיים (בגלל קרטל הגז בישול שפז גז הייתה חלק ממנו), רשות מקרקעי ישראל עם הקרקעות לפיתוח, משרד הכלכלה עם שעות העבודה והמנוחה ומעל אלה משרד הביטחון.
וזה רק כי פז מחזיקה, בין השאר, מלאי חירום לטובת המשק. במעגל הרחב יותר יש לו גם את רשות החשמל כי פז מחזיקה תחנות כוח; רשות שדות התעופה כי פז היא ספקית הדלקים של נתב"ג; ומשרד ראש הממשלה כי הרשות הפלסטינית היא לקוחה של פז.
מדובר בכאב ראש שלא ברור מי ירצה להתעסק איתו. במילים אחרות, גם המנכ"ל החדש יגלה שממחזור של מיליארדי שקלים ממכירת בנזין נשארים לך ביד כמה עשרות מיליוני שקלים בלבד.
אבל המשימה הכי גדולה תהיה להכין תכנית מגרה לסגירת בית הזיקוק. זה לא יקרה מחר, וגם לא מחרתיים, אבל במועצה הלאומית לכלכלה חושבים שב־2030 כבר לא בטוח שכל פעילות הזיקוק בישראל תהיה נחוצה, בטח לא בהיקף הזה. אם צי הרכב יעבור לחשמל, וייצור החשמל יעבור לשמש, רוח או גז, בית הזיקוק עלול לאבד נתחי שוק במהירות. לכן, תכנית מגירה, שאולי לא תצא לפועל, היא כורח המציאות ביום שאחרי פוגל.
3 תגובות לכתיבת תגובה