צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג.
טקס פרסי אופיר: מירוץ צמוד בין "ימים נוראים" ל"עיניים שלי"
הטקס יתקיים הערב תחת עננת חוסר התפקוד של האקדמיה לקולנוע, ובמהלכו יחולקו פרסים לסרטים שהקהל הישראלי לא ראה - אם כי על חלקם כבר שמע
טקס חלוקת פרסי אופיר יתקיים הערב ב־21:00 בהיכל התרבות כפר סבא (שידור ישיר בכאן 11), ובמהלכו יחולקו פרסים לסרטים שהקהל הישראלי לא ראה, אם כי על חלקם כבר שמע. “קצפת ודובדבנים” יצא בשבוע שעבר וזכה לביקורות יפות ויש לו סיכוי לצאת עם פרסים משמעותיים. “ימים נוראים” על יגאל עמיר יופץ בסוף השבוע אבל מי שמתעניין בקולנוע כבר בוודאי שמע עליו. ו”הבלתי רשמיים” זכה לתהודה ואף להצלחה סבירה כשהופץ בבתי הקולנוע לפני כשנה.
לפני שנרחיב על העיוותים המעיבים על הטקס כבר שנים, קצת תחזיות לגבי הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר. ”ימים נוראים” ו”עיניים שלי” נמצאים, על פי בדיקתנו, במירוץ צמוד, כפי שלא היה בפרס אופיר מאז התיקו בין “אביבה אהובתי” ו”אדמה משוגעת” ב־2006. כך גם בקטגוריית השחקן: שני השחקנים הראשיים האלמונים של סרטים אלה (ערן נעים ויהודה נהרי הלוי, בהתאמה) נמצאים מרחק קולות בודדים מתיקו. בגלל ש”ימים נוראים” הוא לדעתנו סרט טוב יותר אנחנו לא רק מריעים לטובתו, אלא גם נהיה מהבודדים מבין הצופים בבית ובאולם שיהיו במתח עד לרגע האחרון.
מנגד, שני הלהיטים הגדולים היחידים השנה בבתי הקולנוע, “סיפור אחר” ו”המוסד”, כלל לא טרחו לגשת לתחרות, כמו גם “מחילה”, סרטם של יוצרי “מכתוב” שייצא לבתי הקולנוע בסוף השבוע הקרוב. כי אם חברי האקדמיה לא מתעניינים בקולנוע מסחרי, למה שהיוצרים המסחריים יטרחו להתעניין באקדמיה.
הטקס השנה יהיה הפעם ה־30 שבה יחולקו פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע. הייתם מצפים שכל מחלות הילדות של האקדמיה כבר יעברו ושהגוף הזה כבר יידע גם איך לקיים תחרות הוגנת ומייצגת, וגם איך להיות השגריר המוצלח ביותר לקולנוע הישראלי. אבל הם פשוט לא מצליחים בכך. כבר ארבע שנים מנסה יושב ראש האקדמיה הנוכחי מוש דנון לבצע רפורמה בדרך העבודה של הגוף שבראשו הוא עומד, אבל התעשייה המקומית מונעת ממנו לעשות את זה. האם עד סוף השנה, אחרי הבחירות ליו”ר האקדמיה ומינוי מנכ”ל או מנכ”לית חדשה, יש סיכוי שאת יום ההולדת הבא שלה האקדמיה תחגוג עם ניהול מעודכן שיביא את התחרות הזאת לקהל, או שעלינו להתרגל שזה לנצח יהיה קאנטרי־קלאב סגור ומנותק של כאלף יוצרי קולנוע וטלוויזיה שהקהל והציבור והסרטים המתחרים פשוט לא מעניינים אותו?
בנוסף לכך שאין עוד גוף כזה בעולם שבו סרטים מתחרים ביניהם לפני שהם מופצים לקהל הרחב, השנה נחשף ביתר שאת הקלקול הכי גדול בתחרות: העובדה שהזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר הופך אוטומטית לנציג ישראל לאוסקר בקטגוריית הסרט הבינלאומי. הרעיון שאולי היה נכון ביסודו התעוות לגמרי וגרם לכך שחברי האקדמיה הוותיקים בוחרים לפרס הסרט הטוב ביותר לא את הסרט הטוב ביותר בעיניהם אלא את זה שלדעתם יש לו את הסיכוי הכי טוב להצליח באוסקר.
ההוכחה היא מה שקרה השנה עם “הבלתי רשמיים”, הסרט החינני על לידתה של תנועת ש”ס עם שולי רנד בהופעה נהדרת, שהיה הסרט האהוב ביותר בשלב המועמדויות, אך אז התברר שתקנון האוסקר ימנע את התמודדותו, וכתוצאה מזה חברי האקדמיה קראו לפסול אותו מהתחרות וחשפו את האינטרס האמיתי שלהם: לבחור שגריר לתחרות בארה”ב.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה