אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אני מחויב גם לעובדים שלי ולבעלי המניות. לא יכולתי לדחות הצעה של 125 דולר למניה רק כי יש לי חלום" צילום: אוראל כהן

100 המשפיעים

"אני מחויב גם לעובדים שלי ולבעלי המניות. לא יכולתי לדחות הצעה של 125 דולר למניה רק כי יש לי חלום"

בראיון בלעדי למגזין כלכליסט אחרי האקזיט השני בגודלו לחברה ישראלית, מנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן מדבר על כדור השלג שהוליד את המכירה, הקרב מורט העצבים עם קרן ההשקעות האקטיביסטית סטארבורד, והסינרגיה עם אנבידיה

29.09.2019, 15:35 | מאיר אורבך ודיאנה בחור־ניר

איך שלא מסתכלים על זה, האקזיט הענק של מלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה ב־6.9 מיליארד דולר, הוא עסקת השנה בהייטק הישראלי. מעבר לעובדה שזו הרכישה היקרה ביותר של אנבידיה אי פעם, המחיר גם משקף פרמיה של 17% על שווי השוק של מלאנוקס. בקרב החברות הישראליות, האקזיט הזה שני בהיקפו רק לזה של מובילאיי, שנמכרה לאינטל תמורת 15.2 מיליארד דולר.

זהו גם אקזיט מרשים עבור אייל וולדמן, המייסד, היו"ר ומנכ"ל מלאנוקס, המפתחת רכיבים להאצת תקשורת הנתונים בין שרתים. וולדמן מחזיק ב־3.6% ממניות החברה, וצפוי לקבל תמורת מניותיו 905 מיליון שקל. אבל לצד השמחה על המכירה בסכום כה גבוה של החברה שצמחה ביקנעם, קשה שלא לחוש גם צער מסוים, על עוד הזדמנות שהוחמצה לגדל כאן צ'ק פוינט חדשה. גם וולדמן מרגיש את הפספוס הזה, אף שהוא שלם עם העסקה.

קראו עוד בכלכליסט

וולדמן. "אני מקבל הרבה הצעות, ומסרב לכולן. העסקה עוד לא לגמרי נסגרה. כשזה ייגמר, אבדוק מה עדיין רלוונטי ואחליט", צילום: אוראל כהן וולדמן. "אני מקבל הרבה הצעות, ומסרב לכולן. העסקה עוד לא לגמרי נסגרה. כשזה ייגמר, אבדוק מה עדיין רלוונטי ואחליט" | צילום: אוראל כהן וולדמן. "אני מקבל הרבה הצעות, ומסרב לכולן. העסקה עוד לא לגמרי נסגרה. כשזה ייגמר, אבדוק מה עדיין רלוונטי ואחליט", צילום: אוראל כהן

למלאנוקס יש פוטנציאל צמיחה אדיר. לא חלמת להפוך אותה לענקית ישראלית שהיא גם מובילה עולמית?

"כבר כיום מלאנוקס גדולה מאוד: עד היום ביצענו רכישות בהיקף כולל של 1.1 מיליארד דולר, במזומן. רכשנו תשע חברות שמתוכן סגרנו רק אחת, אז עשינו את זה די בסדר, אם לא טוב. המכירות שלנו היו צריכות להגיע השנה למשהו כמו 1.3 מיליארד דולר. אם היינו נשארים עצמאיים, כנראה שהיינו נהפכים לחברה בהיקף אדיר.

"יכולנו להמשיך לגדול בתור חברה בינלאומית, ובאמת היה לנו חלום לבנות חברה גדולה מאוד בבעלות ישראלית. אבל כשאתה חברה ציבורית אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, אלא את מה שנכון לבעלי המניות. תמיד צריך לשקלל סיכון מול סיכוי. יש חברות שמסרבות להצעה במחיר מסוים, ואז נופלות, מתמוטטות ונשרפות.

“תמיד קיים הפחד לקבל החלטה לא נכונה, אבל המכירה לאנבידיה היתה הדבר הנכון עבור בעלי המניות, החברה והעובדים. ישבו אצלי אתמול אנשים שאמרו 'באנו ממשפחות קשות יום, ובזכות מלאנוקס יש לנו עכשיו דירה'. אתה לא יכול לדחות כל הצעה רק כי זה החלום שלך ואין לך טרדות כלכליות. לקחת סיכונים זה קל מאוד, אבל צריך קודם כל לדאוג לעובדים ולבעלי המניות".

7.3 מיליארד דולר זה מחיר טוב, אבל לא רחוק מהשווי שמלאנוקס הגיעה אליו. לא יכולת להגיד לבעלי המניות, "יש עוד 7 מיליארד דולר מעבר לפינה, חכו איתי"?

"אתם שוכחים שחצי שנה לפני כן היתה הצעה ב־46 דולר למניה. נשים רגע בצד את האמוציות והשאיפות. אם אתה בעל מניות ובא מנכ"ל ואומר לך, 'יש הצעה של 125 דולר למניה בלי סיכון' - אני לא חושב שאפשר להגיד לא, אם יש לך היגיון פיננסי. זה מחיר שמלאנוקס אף פעם לא טיילה בו".

ב־2002, לפני ההנפקה בוול סטריט, אמרת "למכור זאת תמיד אופציה, אבל להקים משהו לטווח ארוך הרבה יותר קשה, וזה גם יחזיר ערך".

"לא שיניתי את דעתי. הציטוט הזה עדיין נכון מאוד. לבנות חברה עצמאית ולגדול בסדר גודל של מיליארדי דולרים במכירות זה קשה מאוד, ובישראל יש מעט חברות שעשו את זה, לא יותר משמונה או עשר.

“אבל ברגע שאתה חברה ציבורית, אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, אתה צריך לעשות מה שנכון לבעלי המניות. גם אם מבחינה רגשית רציתי אחרת - מבחינה מעשית, בניתוח עסקי של מה שעברנו, זאת תוצאה טובה מאוד".

"גיל שוויד ואני חברים טובים. הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב להתייעץ איתם. הוא חכם וריאלי ומנתח את הדברים מגובה 30 אלף רגל. אצלו הכל מתודי מאוד. אני התקפי ואמוציונלי יותר. אלה סגנונות שונים" , צילום: עמית שעל "גיל שוויד ואני חברים טובים. הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב להתייעץ איתם. הוא חכם וריאלי ומנתח את הדברים מגובה 30 אלף רגל. אצלו הכל מתודי מאוד. אני התקפי ואמוציונלי יותר. אלה סגנונות שונים" | צילום: עמית שעל "גיל שוויד ואני חברים טובים. הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב להתייעץ איתם. הוא חכם וריאלי ומנתח את הדברים מגובה 30 אלף רגל. אצלו הכל מתודי מאוד. אני התקפי ואמוציונלי יותר. אלה סגנונות שונים" , צילום: עמית שעל

מה עם תסריט שבו מלאנוקס גדלה ואז קונה את אנבידיה?

"אנבידיה הוקמה שש שנים לפני מלאנוקס. המכירה הגיעה בעקבות רצף אירועים".

נקודת ההתחלה של הרצף הזה היתה בקרב מול הקרן האקטיביסטית סטארבורד?

"המכירה לאנבידיה לא קשורה לסטארבורד, היא התפתחה אחרי כן. יש מעט חברות שמצליחות להתגבר על אקטיביסטים כמו שמלאנוקס עשתה זאת. סטארבורד עשו לנו תרגילים מלוכלכים והיה פה ניצחון שלנו - אני לא רוצה להגיד בנוקאאוט, אבל כן בהפרש גדול. הם לא הצליחו להכניס איש שלהם לבורד, לא הצליחו לפטר את היו"ר, המנכ"ל, או למכור אותנו לחברה אחרת, למרות שהם פנו לכל העולם ואשתו".

הם פועלים בשיטת הסוס הטרויאני?

"הם תמיד מנסים לתקוע טריז בין ההנהלה לבורד, אבל הצלחנו לשמור על הבורד מגובש מאוד. היו בו מאבקים, אבל זה בסדר. אם הבורד היה חושש, הוא היה הולך לצד של סטארבורד. זאת לא היתה הבעיה. הבורד נשאר כי חשב שזה מה שנכון לבעלי המניות והחברה.

צריך אנרגיות בשביל לנהל את הפעילות השוטפת במקביל למלחמת עצבים כזאת. סטארבורד הצליחו להתיש אותך?

"זו היתה חוויה טראומתית וקשה, אבל היא לא פגע באנרגיות שלי. לראיה, הסיפור עם סטארבורד קרה ב־2018 - וב־2019 גדלנו יפה. מלאנוקס פעלה מדהים בכל הסיפור הזה, וזה מה שהציל אותנו. המשכנו להריץ את החברה תוך שאנחנו מנהלים את המאבק הזה 22 שעות ביממה, בצורה יפה מאוד.

"אחר כך היתה חברה אחרת, שלא היתה בקשר עם סטארבורד והחליטה שאנחנו אטרקטיביים מאוד, ואז התחילו להגיע הצעות. ובחברה ציבורית, ברגע שמגיעה הצעה אתה צריך לבחון אותה, ואז גם לבדוק את הרחבת המעגל. כך שהתהליך שהסתיים במכירה לאנבידיה החל בלי שום קשר לסטארבורד".

מחכים לסינים

לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה, חשוב לציין שהעסקה עדיין לא הושלמה. על פי דיווחי הרוכשת היא תסתיים בסוף 2019 או לכל היותר ברבעון הראשון 2020. אבן הנגף העיקרית כרגע היא רשות ההגבלים הסינית, שמתעכבת במתן אישור לעסקה.

הגורמים המעורבים טוענים שמדובר במהלך עניינים שגרתי, אבל ברור שבמלחמת הסחר בין סין לארה"ב יש גם נפגעים. הרשות הסינית נשלטת על ידי הממשל הסיני. ההסתברות שהעסקה תצא לפועל גבוהה - אבל רבים לא יופתעו אם סין תחליט לעכב אותה עוד קצת. תרחיש כזה עלול גם להביא לפיצוץ העסקה, אף שלא תהיה לכך סיבה של ממש. 

"כשאתה מוכר חברה אתה רוצה תמורה הולמת, אבל גם שהצוות שלך יגיע לבית טוב. ג "כשאתה מוכר חברה אתה רוצה תמורה הולמת, אבל גם שהצוות שלך יגיע לבית טוב. ג'נסן הואנג בנה באנבידיה חברה נהדרת שיכולה להשפיע על העולם בדרכים שאנשים עדיין לא חושבים עליהן" | צילום: גיל נחושתן "כשאתה מוכר חברה אתה רוצה תמורה הולמת, אבל גם שהצוות שלך יגיע לבית טוב. ג

יש סיכוי שהאקזיט הזה לא יושלם בגלל הסינים וכל התסבוכת?

"אנחנו נערכים כרגע לשני המצבים: גם שנישאר חברה עצמאית, וגם שנהיה חלק מאנבידיה. גם אם המכירה לא תסתדר נישאר שותפים אסטרטגיים של אנבידיה. תמיד יש סיכוי שזה לא יקרה: תראו את עסקת NXP וקוואלקום שלא אושרה. במקרה שלנו, בעלי המניות בארה"ב ובמקסיקו אישרו, ואנחנו מחכים לאישור של האיחוד האירופי ושל הסינים. אני מאמין שזה ייסגר עד סוף השנה. אם זה לא יאושר בחצי השני של 2020, לדעתי קטן הסיכוי שהעסקה תושלם.

"אני חופשי לעשות כרגע את מה שנכון עבור החברה. אני צריך לעבוד מול ג'נסן (הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה) ולקבל את הסכמתו, אבל בינתיים אנחנו ממשיכים לגדול ולצבור הרבה כסף בבנק כל הזמן. אני יכול לעשות רכישות בהסכמה של ג'נסן, יש סכומים שלגביהם הסכמנו מה אפשר לעשות או לא לעשות - אבל בראייה אסטרטגית, אני יכול לעשות מה שאני רוצה".

וולדמן והואנג מתנהגים כמו חברים ותיקים, ונראה שהכימיה האישית ביניהם היא אחת הסיבות להצלחת המכירה של מלאנוקס. זו הפעם הראשונה שאנבידיה רוכשת חברה בסדר גודל כזה, והשפה המשותפת של השניים מקלה על התהליך הלא פשוט הזה. "כשאתה מוכר חברה, אתה רוצה שיהיה לה בית טוב, שתמשיך לגדול", מסביר וולדמן. "יש חברות שהיסטוריית הרכישות שלהן טובה פחות, אז אתה דואג שלא רק שהתמורה תהיה מתאימה, אלא גם שהצוות שלך יגיע למקום נכון וטוב - לא רק מבחינה כלכלית אלא גם בתרבות ובדרך שבה החברה גדלה. במובן הזה אנבידיה היא חברה מדהימה: זו חברה טכנולוגית מאוד שהמייסד שלה עדיין מוביל אותה, היא גדלה במהירות רבה, ויש לה סיכוי גבוה להשפיע על העולם בדרכים שאנשים עדיין לא חושבים עליהן.

"אני חושב גם שהכוח שמלאנוקס מביאה לאינבידיה הוא אדיר. הסינרגיה הופכת אותה לחברה חזקה הרבה יותר".

איך המיזוג הזה יתרחש בפועל?

"מלאנוקס תפעל כחטיבה באנבידיה, ותמשיך במה שהיא עושה כיום, וגם לגדול בישראל. נשתף יותר אבני בניין טכנולוגיות בין שתי החברות, ונעשה דברים סינרגטיים עם אינטרגציה בין מלאנוקס לאינבידיה".

בין אם העסקה תאושר בידי הסינים ובין אם לא - כמה זמן תישאר במלאנוקס?

"אשאר כמה שצריך. אני רוצה שהסיפור הזה יצליח".

אם אין אישור אתה מן הסתם נשאר. אם יש, אתה יכול לצעוד לעבר השקיעה באחד החופים בכרתים.

"לא יודע".

במלאנוקס זה רק אתה. באנבידיה יהיה מעליך ג'נסן.

"מבחינה מסוימת, זה גם יותר קל כשאין עליך אחריות. נחליט ביחד מה אני עושה, כמה אישאר יחד עם ג'נסן".

יהיה לך קשה לעזוב?

"קשה יש בלחם. זה לא שאתה הולך ליבשת אחרת: אתה נשאר, שומר על קשר. מלאנוקס היא חברה עם צבר אנשים נהדר, חברה בריאה שממשיכה לגדול ולצמוח. אני נותן לאנשים להוביל בחופש פעולה די גדול".

בימים אלה שכרתם 300 מ"ר בפארק ההייטק בירושלים, שם אתם מתעתדים להקים מרכז פיתוח. יהיו עוד כאלה?

"נמשיך לגדול, יהיו לנו עוד הרבה דברים לעשות. אתה לא הולך רק לאן שזול; אתה צריך פרודוקטיביות, יצירתיות, לראות איפה הכישרון שלך. במונחים של החזר השקעה, אתה צריך לראות מה אתה מקבל בתמורה. אפשר גם להקים מרכז בהודו, אבל לדעתי התוצרים יהיו פחות טובים".

אנבידיה, שפועלת בעמק הסיליקון, מעולם לא בלעה חברה כמו מלאנוקס, שצמחה רחוק ממנה בישראל. היא תצליח לעכל אתכם?

"לדעתי סיכויי ההצלחה גבוהים בגלל התרבות של שתי החברות. זה גם חלק מהאחריות שלי".

"אני יותר גולנצ "אני יותר גולנצ'יק מאיש החיים הטובים. כשאתה ממלא את החיים בדברים משמעותיים, אתה יכול להיות מאושר. מישהו שעבד איתי אמר לי 'אני מכיר כמה עשירים, ואתה היחיד מהם שצוחק כל הזמן. האחרים טרודים'" "אני יותר גולנצ

לא תהיה עוד חברה

וולדמן (59) נולד בירושלים למרים, ד"ר לכימיה, ולשלמה, כלכלן. מאחר שההורים למדו לתארים מתקדמים בפקולטה לחקלאות, וולדמן ואחיו התאום גדלו ברחובות. לאחר גירושי ההורים גידלה אותם האם לבדה.

בילדותו שהה שנה וחצי בסקוטלנד, במסגרת הפוסט־דוקטורט של אימו. ב־1978 הוא התגייס לגולני והשתחרר בדרגת סמג"ד. ב־1983 החל בלימודי הנדסה כימית ואזרחית בטכניון, אך בהמשך עבר למדעי המחשב, ומאוחר יותר השלים תואר שני בהנדסת חשמל.

לאחר לימודיו עבד באלביט ובאינטל, וב־1993 היה אחד ממייסדי גליליאו טכנולוגיות, שפיתחה שבבים לרשתות תקשורת, ושימש בה סגן נשיא להנדסה. ב־1997 הונפקה גליליאו בוול סטריט, ושנה לאחר מכן עבר וולדמן לארצות הברית. בפברואר 1999 הוא עזב את גליליאו (שב־2001 התמזגה עם חברת השבבים האמריקנית מארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר), ופנה להקים את מלאנוקס עם שותפים.

וולדמן בנה את מלאנוקס כחברת טכנולוגיה רב־לאומית המתמחה בפיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת בטכנולוגיות InfiniBand ואתרנט, המיועדים להעברה מהירה של מידע בין שרתים ומערכות אחסון לשוק מחשוב הענן ולמרכזי נתונים. מטה החברה נמצא ביקנעם עילית, ובנוסף יש לחברה חמישה מרכזי פיתוח בתל חי, תל אביב, רעננה, באר שבע וקריית גת. כאמור, בימים אלה היא נערכת להקמת מרכז פיתוח בירושלים.

האקזיט שלך מעלה לתודעה את גיל שוויד וצ'ק פוינט.

"גיל ואני חברים טובים. הוא אדם שמרני והגנתי, אחד האנשים החכמים שפגשתי, עם פרספקטיבה ריאלית מאוד. הוא יודע לנתח את הדברים מגובה 30 אלף רגל. אני התקפי ואמוציונלי יותר; אצל גיל הכל מאוד מתודי. אלה שני סגנונות שונים, אין אחד שעדיף על השני. הוא מצוין בדרך שבה הוא פועל, ואני חושב שגם אנחנו עושים טוב. הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב להתייעץ איתם".

איך הרגשת כשהבנת שמלאנוקס נמכרת? היתה נפילת מתח?

"זה לא סוף העולם מבחינתי. אני מתפנה לדברים אחרים שאני רוצה לעשות. זה גם הישג מסוים, לצאת בשיא".

מה תעשה ביום שאחרי?

"זו כבר החברה השנייה שלי. הסיכוי להצליח עם שתי חברות הוא קטן. אין הרבה אנשים שהקימו שתי חברות ויצאו לשתי הנפקות; במכירה זה קצת יותר קל. כך שלהקים עוד חברה זו לא הכוונה שלי עכשיו. מצד שני, אני לא אומר 'לעולם לא', כי אני מכיר את עצמי. גם אחרי גלילאו לא התכוונתי לעשות זאת שוב, אבל השתעממתי ואמרתי, 'אולי נעשה משהו'. כרגע אני לא חושב לעשות עוד דברים".

"אני חושב שאמא שלי היתה גאה בי, למשל בעובדה שאנחנו מעסיקים עובדים פלסטינים. אם היה כאן שלום, זה היה אחד המקומות הטובים בעולם. לא חייבים להרוג זה את זה, אפשר לפרוח יחד", צילום: Omer Moshe T@L "אני חושב שאמא שלי היתה גאה בי, למשל בעובדה שאנחנו מעסיקים עובדים פלסטינים. אם היה כאן שלום, זה היה אחד המקומות הטובים בעולם. לא חייבים להרוג זה את זה, אפשר לפרוח יחד" | צילום: Omer Moshe T@L "אני חושב שאמא שלי היתה גאה בי, למשל בעובדה שאנחנו מעסיקים עובדים פלסטינים. אם היה כאן שלום, זה היה אחד המקומות הטובים בעולם. לא חייבים להרוג זה את זה, אפשר לפרוח יחד", צילום: Omer Moshe T@L

כבר אחרי האקזיט הראשון עם גליליאו יכולת להתמקד בלחיות את החיים הטובים. אתה גרוש, גר בדירת יוקרה ברוטשילד, יש לך תחביבי אקסטרים פוטוגניים.

"אני לא עובד בשביל הכסף, אלא כי אני נהנה מהאתגר. תמיד אני אעשה משהו, לא רק אשב בחוף. אושר לא תלוי בעושר. לא הייתי פחות מאושר כשהיתה לי רנו אקספרס ונסענו לכינרת עם אוהלים וגיגיות. לפעמים זה גם מוריד לך חלק מסוים מהדאגות. קודם כל חשוב שהמשפחה שלך בריאה ובסדר, אחר כך חברים שיש מסביבך, ואחר כך זה מה שאתה עושה עם החיים שלך. כשאתה ממלא את החיים בדברים משמעותיים שחשובים לך, אתה יכול להיות מאושר.

"אני מכיר הרבה אנשים עשירים שאינם מאושרים. יש אנשים עשירים שיש להם כל הזמן הרגשה שרוצים להתקרב אליהם רק בגלל הכסף, ושמרגישים שכל הזמן רוצים לקחת להם. הם חיים בפחד שהם הולכים להפסיד. מישהו שעבד איתי אמר לי 'אתה היחיד מהעשירים שאני מכיר שצוחק כל הזמן. האחרים כל הזמן טרודים'".

איך אתה מנקה את הראש?

"צלילות, שיט, סקי. פעילות שבה אתה חייב להתרכז באבן הבאה כדי לא לשבור את הרגליים. כשאני עוסק בספורט אקסטרים, אני במקום אחר. מתנתק. כשאני לא באקסטרים, קשה לי".

תתרגל לחיים נטולי אדרנלין? עושה רושם שאתה קצת מכור.

"כשעוד עשיתי מילואים, היו חברים שלי שבאו למילואים וראו בזה הפוגה מהעבודה. אצלי היה מפחיד גם בעבודה וגם במילואים. כסמג"ד, אתה אחראי על 490 חיילים, וחייב לדאוג שהם לא יחזרו בארונות הביתה. אז לא היו לי הרבה רגעים בלי אדרנלין.

"תמיד אפשר למצוא אדרנלין, אתה תמיד יכול להפחיד את עצמך ולקחת סיכונים. זו לא בעיה. החוכמה היא למצוא את המקום שבו אתה יכול להירגע קצת".

לאיזה כיוון תתפתח? עסקי? חברתי?

"פילנתרופיה זה דבר שאמשיך לעשות, אבל הוא לא יהיה העיסוק המרכזי שלי. יש גם חיים אישיים - זה לא בסדר? יש לי עכשיו הרבה הצעות, ולכולן אני אומר לא. אני עדיין מנכ"ל חברה ציבורית, העסקה עוד לא לגמרי נסגרה".

מה אתה יותר, גולנצ'יק ובן לאם חד־הורית, או איש החיים הטובים?

"יותר גולנצ'יק. לפעמים אני מוצא את עצמי במקומות שאני תוהה מה אני עושה שם, כי בסופו של דבר אתה נשאר אותו בנאדם, שמסתכל מאותה פרספקטיבה, ושואל איך אמא שלך היתה מודדת אותך, אם היא היתה מרוצה או לא. היא לא היתה מרוצה מכל מה שעשיתי, אבל בשורה תחתונה אני חושב שהיא היתה גאה בי מאוד.

“היו לה דעות מאוד עצמאיות, אני עשיתי מה שרציתי והיא תמיד אמרה לי מה היא חושבת. למשל, בנסיעות עסקיות, היא היתה כועסת עליי אם לא הייתי מספיק להיכנס למוזיאונים. היא התנגדה שאצא למילואים בשטחים. היא איבדה את אחיה במלחמת ההתשה, וחשבה שצריך לעשות שלום, היתה שמאלנית מאוד".

תנו להם פרוטזות

את האג'נדה שלו ביטא וולדמן בין היתר בהקמת מרכזי פיתוח גם בשכם, בעזה וברוואבי. בסך הכל מעסיקה מלאנוקס כ־130 עובדים פלסטינים (100 בגדה ו־30 בעזה). "אני חושב שאמא שלי היתה גאה בפעילות של מלאנוקס עם הפלסטינים", הוא אומר. "אין סיבה להרוג אחד את השני. אפשר לעשות פה דברים מדהימים. אין לי בעיה עם הגישה של להרוג את כל מי שמנסה לפגוע בנו. מצד שני, חייבים לחתור למגע לשלום, בלי להגיד 'אין עם מי לדבר'. תמיד יש עם מי לדבר.

"ילדים שפגענו בהם כי שלחו אותם לגדר והיום הם הולכים בלי ברכיים, על קרשים - הייתי נותן להם את הפרוטזות הכי טובות שיש, שיאפשרו להם לרוץ, לא רק ללכת. רק שלדעתי הם לא יקבלו אותם, וגם זה טמטום. הם רואים את עצמם כלוחמי חופש, אנחנו רואים אותם כטרוריסטים, והפחד ההדדי משתק את שני הצדדים.

"אם היה פה שלום עם הפלסטינים, ישראל היתה אחד המקומות הטובים ביותר לגור בהם בעולם. אין פה אסונות טבע, זה מקום שיכול להגיע לפריחה כלכלית מדהימה, עם כוח אדם מיוחד. הפלסטינים יכולים לפרוח יחד איתנו".

איך אתה רוצה לראות את המדינה אחרי הבחירות?

"מנכ"ל מאוד קל למדוד - במחיר המניה, לצערי. אבל ראש ממשלה בוחנים לפי כמה דברים. הראשון הוא הביטחון, המטרה הכי חשובה של הממשלה; ואחר כך הכלכלה, שבישראל מצליחה בצורה מדהימה. אי אפשר לא לתת לממשלה קרדיט על זה. אחר כך באה החברה.

"בארה"ב, בכל חודש יש מעשי רצח המוניים. זה בא מתרבות של ריקנות, ואני לא יודע עד כמה הנשיא טראמפ מעניק דוגמה אישית טובה - לא כנשיא, אלא כאדם. הוא משדר ערכים שלא הייתי מצפה להם ממנהיג. לדעתי הוא עושה דברים נכונים, אבל לא מתקשר אותם בצורה נכונה, והיה יכול לקבל תוצאות טובות יותר לו היה יודע ליצור תקשורת חיובית במקום שלילית. מריל סטריפ אמרה עליך משהו? את מי זה מעניין. אתה לא צריך להגיב לזה בתור נשיא ארה"ב.

"גם לראש הממשלה שלנו יש בעיה רצינית. אותי פחות מעניין מה שכתוב עליי בעיתון. חשוב לי יותר שהילדים והחברים שלי יכירו אותי ויידעו מי אני. מעבר לזה, תכתבו מה שאתם רוצים. אבל אצל נתניהו אתה כן רואה את ההתעסקות הזאת. אם זה יכול להיפסק או לא - זה כנראה תלוי באישיות".

מה אתה יודע היום שלא ידעת בתחילת הדרך?

"שצריך לפחד פחות מכישלון. יש כאלה שאומרים שההצלחה שלי נובעת מהפחד שלי מכישלון, אני למדתי שהגישה ההפוכה היא הנכונה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



46 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

46.
מגיב 30 - צא ולמד - ראה את המחקרים של פרופ' דניאל כהנמן (בלי קשר לאייל)
פרופ' כהנמן זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודה בנושא אחר בשיתוף טברסקי שהלך לעולמו - שניהם פסיכולוגים. הוא עשה מחקרים רבים על האושר של בני אדם במקומות ותרבויות שונות בעולם ואחת המסקנות ממחקרים אלו - אין קשר בין אושר לעושר. החברה המערבית ה"עשירה" - ראה את שיעורי הדיכאון וההתמכרות ל"פרוזאק", שיעורי ההתאבדות וכו', נכון שעדיף להיות בריא, צעיר, מאושר, עשיר וכו' מאשר חולה, זקן, מדוכא ועני - אבל עושר לא מביא בהכרח לאושר - ואני מכיר גם עשירים שהאושר רחוק מהם ולא ממש נהנים מהחיים ומהאפשרויות שהעושר מספק להם, לכאורה. כולל עשירים שהתאבדו - שלא המחסור הכלכלי וחוסר התקווה, הביא אותם לכך. דווקא במדינות העניות עם תפיסת עולם שונה - יותר מאושרים, למרות המחסור הכלכלי. וכבר אמרו חז"ל - איזהו עשיר - השמח בחלקו...
הצופה מהצד  |  02.10.19
לכל התגובות