"אנחנו צופים 'מיני דיל' במלחמת הסחר, אבל מתחילה מלחמה קרה"

קית' ווייד (Keith Wade), הכלכלן הראשי של שרודרס (Schroders), ענקית ההשקעות הבריטית, קפץ בשבוע שעבר לתל אביב, כדי להשתתף בכנס שערכה החברה לנציגי הגופים המוסדיים בישראל. ווייד, מבכירי הארגון וכלכלן מוערך בבריטניה, מעריך בראיון ל"כלכליסט" כי המתקפה על שדה הנפט הענקי של ארמקו בסעודיה לפני כשבוע, שגרמה לקיצוץ תפוקתו בכמחצית, לא תשפיע כרגע לשלילה על הכלכלה העולמית.

מה יקרה למחיר הנפט?

"ההערכות שלנו לגבי מחיר הנפט היו זהירות מאוד עוד קודם למתקפה, וכעת הסעודים מעריכים שיצליחו לשחזר את התפוקה שנפגעה מהר מכפי שציפו. מחירה של חבית נפט לא זז הרבה, ואני סבור שלפי שעה לא תהיה לאירוע השפעה רבה. אפילו העלייה הקטנה במחיר (הנפט זינק ב־11% בעקבות המתקפה - ח"ש) לא תשפיע דרמטית על האינפלציה.

"תפוקת הנפט נמצאת כיום בשיא, ודווקא הביקוש אינו גבוה כבעבר. מאידך, השפעה אפשרית יכולה לנבוע מהחשש מפני תגובה צבאית של ארה"ב נגד איראן - תרחיש שיכול להשפיע באופן משמעותי. איראן נמצאת, ממילא, במצב קשה בשל הסנקציות, ואם היא או תימן יגיבו למהלך נגדן, נראה התגברות בחוסר היציבות. ועדיין אני לא חושב שתהיה לכך השפעה גדולה על מחיר הנפט".

מדוע?

"במסגרת ניתוח שביצענו על הסיכונים הגיאופוליטיים במזרח התיכון בשנה האחרונה, מצאנו שהאירועים משפיעים פחות על הכלכלה העולמית. העולם תלוי כיום פחות באספקת הנפט מהמזרח התיכון, בעוד בעבר התלות היתה קריטית יותר. גם ארה"ב נהפכה לספקית נפט בפני עצמה".

"הקיטוב יישאר לאורך זמן"

ווייד מוצא קווי דמיון בין הפלונטר הפוליטי בבריטניה לבין המצב שנוצר בעקבות סבב הבחירות השני בישראל. "להערכתי, לא יהיה מנוס מהליכה לבחירות בתחילת דצמבר הקרוב, ולהערכתי התוצאה תהיה כמו כאן בישראל - בלי הכרעה".

מה השפעתה של הפוליטיקה על הכלכלה?

"הכל היום מקוטב יותר. אצלנו, בבריטניה, ניצבים זה מול זה בוריס ג'ונסון השמרן וג'רמי קורבין, שהוא שמאל קיצוני בהשקפותיו. לדעתי, המצב הזה, באופן כללי בעולם, יישאר לאורך זמן, משום שיש לכך שורשים עמוקים. זאת כיוון שמעמד הביניים כבר שנים לא מרגיש שהרוויח מהצמיחה הכלכלית. הנטל הכלכלי לא מחולק כמו שצריך. עברו שנים ארוכות עד ששכר העבודה בעולם המערבי התחיל לעלות, כשמעמד הביניים נותר מאחור - וזה מתבטא בקיטוב במפה הפוליטית".

קית' ווייד

מה מקור הקיטוב?

"עליית הפופוליזם ככלל נובעת, לדעתי, מעלייה בחוסר השוויון בעולם, וההשפעה של התהליך הזה על הכלכלה נובעת מהמדיניות שמאמצים הפוליטיקאים הנבחרים. לדוגמה, הסנטורית אליזבת' וורן בארה"ב (מהמפלגה הדמוקרטית - ח"ש) מציעה הטלת מס עושר, אבל אני סבור שלהצעות מסוג זה יש מגבלות. מדיניות כזאת, או המדיניות של הנשיא טראמפ, שהובילה למלחמת הסחר, לא מייצרת צמיחה, אלא רק מכסים גבוהים יותר ועליות מחירים".

הבחירות בארה"ב יתקיימו ב־3 בנובמבר 2020. מה אתם מעריכים שיקרה?

"עדיין לא יודע מי יהיה המועמד הדמוקרטי, אבל שיעור האבטלה הנמוך, שכר העבודה שעלה קצת ומדדי אמון הצרכן הגבוהים בדרך כלל מאותתים שהנשיא המכהן צפוי להיבחר מחדש. כלומר, אנחנו מעריכים שיש סיכוי טוב שטראמפ ייבחר לכהונה שנייה, אלא אם נראה השנה כניסה למיתון. הוא השתמש בהרבה כלים (קיצוצי מסים, הורדת ריבית, רפורמות מבניות - ח"ש), ולכן איבד את מרבית הדרכים להזניק את הכלכלה במקרה של מיתון".

ולאן הולכת מלחמת הסחר של טראמפ עם סין?

"בעבר חשבנו שתהיה עסקה להורדת מכסים בין ארה"ב לסין - דבר שהיה מסייע לטראמפ בבחירות. עכשיו אנחנו צופים סוג של 'מיני דיל' במלחמת הסחר. כלומר, יורידו חלק מהמכסים ויסכימו, למשל, לקנות יותר פולי סויה מסין. אבל למחלוקת העיקרית בין המדינות, שנוגעת לקניין הרוחני, לא נראה שיש פתרון. ארה"ב רצתה מנגנון, מעין בית משפט ליישוב סכסוכי קניין רוחני עם הסינים, אבל סין לא מוכנה לוותר על ריבונותה ולכבד גוף כזה. זה נראה קצת כמו מלחמה קרה חדשה, שבמסגרתה כל מדינה תצטרך לספק את צרכיה בעצמה. בתחום הסמארטפונים, למשל, לאמריקאים יהיה אייפון ולסינים וואווי".

ההפגנות בהונג קונג, על רקע חוק ההסגרה לסין, ישפיעו על הכלכלה?

"קשה להעריך. יש לזה השפעה מדכאת על הכלכלה, שכן המשקיעים חוששים שהמשבר יימשך זמן רב, אבל הייתי אומר שסין יכולה להרשות לעצמה לגלות סבלנות. בניגוד לנשיא טראמפ, נשיא סין שי ג'ינפינג לא עומד בפני בחירות. הוא גם יודע שבסוף הונג קונג תחזור לריבונותה של סין, כך שאין לו צורך בהתערבות. הממשל גם מודע לכך שהעולם עוקב אחרי המתרחש".

ומה יהיה עם הברקזיט?

"הפרלמנט הכריח את ראש הממשלה ג'ונסון לנסות ולהשיג עסקה ליציאה מהאיחוד האירופי, והמרחק בין הצדדים אינו גדול, לדעתי. יש גם פתרון לבעיית היציאה מהאיחוד - הסכמה לכך שצפון אירלנד תיהפך למעין אזור מיוחד, והיא תישאר מבחינת הסחר באירופה. היתה לכך התנגדות פוליטית בצפון אירלנד, אבל מרבית התושבים שם הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי, כך שלדעתי הם יהיו מרוצים מהעסקה".

אז למה נוצר כאוס?

"משום שמפלגת DUP (Democratic Unionist Party) הקטנה בצפון אירלנד דוגלת באותה עמדה פוליטית כמו הממשלה השמרנית שלנו, שהיתה זקוקה לתמיכת ה־DUP כדי להישאר בשלטון. זה לגמרי פוליטי, וכלל לא כלכלי".

איך תשפיע עסקה שג'ונסון עשוי להשיג על הליש"ט?

"אם אפשר יהיה להגיע לעסקה עד סוף ספטמבר, זה יהיה חיובי מאוד לפאונד".

הפגנה של מתנגדי הברקזיט | צילום: אי פי איי

"יציאה לקניות היתה אירוע"

שרודרס, גוף ההשקעות הגדול ביותר בבריטניה, מנהלת נכסים בהיקף של חצי טריליון דולר. על תמהיל ההשקעות אומר ווייד: "אנחנו שומרים על החשיפה למניות גלובליות, שמתרכזת בעיקר בארה"ב, במה שאפשר לכנות הייטק איכותי. כלומר, חברות שמושפעות פחות מהמחזוריות הכלכלית. אנחנו נמנעים מלהשקיע במדינות כגון יפן וגרמניה, שהמחזוריות הכלכלית משפיעה עליהן מאוד. בשתי מדינות אלה אנחנו שומרים על אחזקה מנייתית ניטרלית. בתחום האג"ח אנחנו מחזיקים איגרות במח"מ ארוך, בעיקר בארה"ב, ואנחנו קונים היום אג"ח של ממשלות בשווקים מתעוררים.

"אנחנו גם עושים עסקאות Carry (מנצלות הפרשי ריביות בין מטבעות בעולם - ח"ש) במטבעות זרים. אנחנו רוצים לקחת סיכונים מסוימים בסחר במטבעות, אבל זה תלוי מאוד במחזור הכלכלי. באחרונה, למשל, רשמנו רווחים משום שמימשנו, כחלק מעסקת Carry, אג"ח של ממשלות אירופיות, שהתשואות שלהן נהפכו לשליליות וירדו למינוס 0.6%. קשה להעריך לאן זה עוד יכול לרדת. סברנו שהתשואות הגיעו לתחתית, ומימשנו".

מה הערכתך לגבי המסחר המקוון והשפעותיו?

"חל שינוי יסודי בדרך שבה אנשים מבצעים קניות. עוד לפני אמזון היה עניין השוואת המחירים. כיום משווים מחירים הרבה לפני שיוצאים לשופינג, כי יש סיכוי טוב שלחנות כבר יש אתר, ויש נטייה גוברת לרכוש מוצרים ממותגים אונליין. מאידך, כשאנשים כבר יוצאים לקניות, הם רוצים חוויה אישית, ולכן יש פריחה בחנויות הבוטיק. זה משנה את הדרך שבה קמעונאות נעשית. פעם יציאה לקניות היתה אירוע, ואילו כיום החברות נוטות להציג את המוצרים בכמה סניפים מרכזיים ולסגור את החנויות הקטנות. והאנשים? הם מגיעים לחנות, חוזרים הביתה ומבצעים את הקנייה אונליין".

יש סיכוי שמלחמת הסחר תפיל את הכלכלה העולמית?

"תמיד חשבתי שהמחשבה הזו מוגזמת. ארה"ב היא כלכלה גדולה, אבל היצוא מהווה רק 15% מהתמ"ג שלה. אז תמיד יש לה שוק פנימי גדול. גם סין עברה יותר לכלכלה פנימית. האפקט הגדול יותר הוא על גרמניה או יפן - אלה כלכלות שתלויות יותר בסחר הגלובלי ומושפעות ממלחמת הסחר האמריקאית, במיוחד אלה שהצריכה הפנימית בהן אינה חזקה מאוד. אני עדיין סבור שזה לא יפיל את הכלכלה העולמית, אבל הדאגה היא שזה ייצר שרשראות אספקה מורכבות. למכסים יש אפקט משבש".