אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כחלון מציג: אזעקת אמת במינוף שווא צילום: עמית שעל

כחלון מציג: אזעקת אמת במינוף שווא

מופע הראווה שהעלה שר האוצר עירב אזהרות מקצועיות על היעדר טיפול בגירעון, בנסיון פוליטי לקידום אינטרסים של נתניהו. התוצאה: חצאי אמיתות והפיכת פקידים לניצבים פוליטיים

24.09.2019, 06:54 | צבי זרחיה ואדריאן פילוט

1. שר האוצר משה כחלון לא הביא עמו ולו בשורה כלכלית אחת בדבריו אתמול בפתח ישיבת הנהלת האוצר, ואם היה משהו מהותי בדבריו, הוא היה רחוק מבשורה ־ אולי קרוב יותר לבשורת איוב ־ ולכן לא נאמר מפורשות.

קראו עוד בכלכליסט

כחלון דיבר על התקציב ההמשכי שייכנס לתוקף בינואר הקרוב ־ וזו כבר עובדה מוגמרת ־ מנגנון שמוכר טוב יותר בכינוי 1/12, כלומר: תקציב 2019, בתוספת אינפלציה, מחולק ל12 חודשים. זה החוק. עד כאן אין חדש תחת השמש. בשלב זה כדאי להיזכר בהיעדרותו הבולטת של החשב הכללי רוני חזקיהו ממסיבת העיתונאים אתמול.

משה כחלון, צילום: אוראל כהן משה כחלון | צילום: אוראל כהן משה כחלון, צילום: אוראל כהן

מדוע? הדרג המקצועי בכלל וחשבים כלליים בפרט, נוטים לחבב "תקציבים המשכיים" משום שהם נחשבים מרסנים. אם ניקח בחשבון שתקציב המדינה עולה לרוב (למעט בעתות משבר) על פי קצב הצמיחה (3־4%) או הריבוי הטבעי (2%), המשמעות של תקציב המשכי שגדל ריאלית ב0%, הוא למעשה — קיצוץ. מעבר לכך, החשב הכללי מאשר כל הוצאה בתקציב כזה. הפעם — המצב שונה בתכלית. תקציב 2019 הוא תקציב פזרני בצורה יוצאת דופן כאשר הגרעון (ההפרש בין ההוצאות להכנסות הממשלתיות) חורג כבר עתה בכ־14 מיליארד שקלים מהתקרה המותרת.

יתרה מזו, לפי מסמכים רשמיים של הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, אם לא יבוצע שינוי בתקציב 2020 (שלא יאושר לפני האביב הבא, בתרחיש האופטימי) החריגה תטפס ל־20 מיליארד שקלים, ואם לא ינקטו צעדים ב־2021 תעפיל החריגה ל־24 מיליארד שקלים. לכן דווקא הפעם מודאגים באוצר, וניתן להניח שגם חזקיהו עצמו, גם מתקציב שאינו גדל במאומה.

גרעון העתק לא זוכה לטיפול, וכמו שריפה משתוללת ביער, הוא ימשיך להתפשט ־ והכבאים מושבתים. "הפעם, התקציב ההמשכי ב־2020, משחזר את הקטסטרופה של 2019", מסכמים באוצר.

2. מפגן בעלות הבית של כחלון אתמול הגיע מעט מדי ומאוחר מדי. ועל כן, אין מנוס מהמסקנה כי חזינו בקמפיין בזק פוליטי שנכנה אותו: "גוועלד כלכלי". אם קמפיין הגוועלד המקורי נועד לקושש מנדטים הקמפיין הנוכחי נועד למנף נסיבות כלכליות אובייקטיביות להפעלת לחץ להקמת ממשלה במהרה.

ובהינתן שכחלון מודע היטב לפלונטר הפוליטי ולחוסר יכולתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל יו"ר כחול לבן בני גנץ להקים ממשלה, הלחץ נועד לקדם ממשלת אחדות לאומית בראשות נתניהו — הפעם באמתלה כלכלית: "המערכת (הפוליטית) הפסיקה לתפקד מאז דצמבר 2018 כשהוכרזו בחירות, מה שמערים קשיים גדולים על הטיפול באתגרים הכלכליים שלנו. אני לא מכיר תקדים כזה... ומקווה שלא ישוב בשניים הקרובות. כחלון גם שיגר אזהרה לפיה חברות דירוג בינלאומיות מזהירות שחוסר יציבות פוליטית עשויה לפגוע בדירוגה של ישראל.

רוני חזקיהו , צילום: אוראל כהן רוני חזקיהו | צילום: אוראל כהן רוני חזקיהו , צילום: אוראל כהן

עוד נחזור לאזהרות הללו. "על כן", סיכם כחלון, "אני מקווה ומייחל שתורכב ממשלה מהר ככל שניתן". האמירות הללו כוונו אל אוזניו של גנץ. חוסר יציבות פוליטית נכרכה בהידרדרות כלכלית, שנכרכה בסכנה לדירוג האשראי והפתרון: הקמתה ממשלת אחדות לאומית (בראשות נתניהו). מעניין אם כחלון כינס גם את ראש הממשלה בארבע עיניים, ואמר לו — צו השעה הוא ממשלת אחדות, בכל מחיר. באותה שיחה טוב היה לו היה מפנה את קריאתו האישית להרגעת הרוחות גם למספר אחת בליכוד, שהיה בראש המלבים ערב הבחירות.

3. זמן קצר אחרי שהסתיים מופע הראווה במשרד האוצר, דילגו כחלון ובכירי משרדו — המנכל שי באבד, וראש אגף תקציבים, שאול מרידור, לבנק ישראל. וכך — לא רק פקידות האוצר הבכירה (להוציא רוני חזקיהו) שימשה אתמול תפאורה למסכת המסרים הפוליטיים של שר האוצר — הוא גייס לטובת העניין גם את נגיד בנק ישראל אמיר ירון, והכריז על "שילוב ידיים" במטרה לצלוח את תקופת אי היציבות הפוליטית.

"הנגיד ואני שוחחנו על כך שהיציבות הפוליטית מחייבת אותנו לנהוג באחריות יתירה כדי להימנע מפגיעה בכלכלת ישראל", אמר כחלון. הנגיד לא נותר חייב והזכיר לכחלון שבתקופתו עלה הגרעון וכי "הממשלה הבאה ניצבת בפני אתגרים כולל סוגיית הפריון הנמוך במשק".

ובכל זאת, הנגיד, סיפק במתכוון או שאולי מתוך עמדה מקצועית גרידא לכחלון את הסחורה: גיבוי לזירוז הקמת הממשלה באומרו: "על נבחרי הציבור להבין שדחיית הטיפול בסוגיות אלה תפגע בכלכלת ישראל".

4. אפרופו דעה מקצועית. כחלון ציין אתמול שחברות הדירוג מזהירות: "חוסר יציבות עשויה לפגוע בדירוג של ישראל". חובה להדגיש — האזהרה נכונה והנתונים דוברים אמת. הביקורת היא על דרך הטיפול, והמינוף הפוליטי ־ לא על אזהרות שווא בהיבטים הכלכליים. התהליך הזה כבר החל להתגלגל, במובן מסוים, ביום חמישי האחרון.

בשקט די מופתי, שיגרה חברת הדירוג מודי'ס "הערה" על פני שני עמודים, ובה נכתב שחור על גבי לבן: "כישלון בהקמת ממשלה חדשה, או הקמת קואליציה מפולגת שאינה יכולה להגיע לקונצנזוס הפנימי הדרוש לקידום צעדים תקציבים חדשים, מהווה סיכון לדירוג האשראי של ישראל". בתרגום פשוט: תקימו ממשלה במהרה, אך לא כל ממשלה, אלא אחת שיכולה לשנות מסלול ולבצע "התאמות" — קיצוצים והעלאות מסים משמעותיות. אחרת, נוריד לכם את הדירוג.

בינתיים, הייתה מודי'ס, אבל לא מן הנמנע שגם S&P ופיטש תצטרפנה בקרוב. רק לפני שבעיים וחצי הורידה פיטש את דירוג אשראי של הונג קונג ל"AA" מ־"AA+" לאחר חודשים של אי שקט והפגנות במרכז הפיננסי באסיה בתוספת תחזית דירוג "שלילית" (הסתברות גבוהה להורדה נוספת בשנה וחצי הקרובות).

ההסבר היה חשש מ"חוסר שביעות ציבורי" על אף הוויתורים האחרונים של ממשלת הונג קונג כלפי המפגינים. בלי מילה על כלכלת האי, או על אבטלה, חוב, או מאזן תשלומים. הכל על רקע תסיסה וחוסר יציבות פוליטית. באיטליה ובספרד ראינו דברים דומים. החשש כמובן הוא לגידול ביחס החוב תוצר שלראשונה בתקופתו של כחלון, עלה ־ אחרי כמעט עושר של ירידה.

5. על רקע הערכות בשבועות האחרונים שלפיהן כחלון עתיד לפרוש מהחיים הפוליטיים לאחר שתורכב ממשלה חדשה, הוא הצהיר אתמול: "אני מתכוון להמשיך בפוליטיקה ולהיות שר אוצר. זה התפקיד שאני רוצה". כחלון שועל פוליטי ותיק ועל כן ניתן לייחס שתי פרשנויות לדבריו. הראשונה — הוא סימן לו דרך מילוט מהחיים הפוליטיים, ובידיעה שלא יקבל את האוצר, אמר את הדברים משום שכך יוכל להסביר את פרישתו לאחר שתוקם ממשלה.

לראייה: כחלון סירב להשיב אתמול לשאלת כלכליסט האם הוא מוכן להתחייב שיישאר בפוליטיקה ב־4 השנים הקרובות גם אם לא יהיה שר אוצר. אבל ישנה אפשרות נוספת ־ גורמים בליכוד מעלים תרחיש שלפיו נתניהו יכהן כראש ממשלת אחדות, גנץ כשר ביטחון ויאיר לפיד כשר חוץ. תיק האוצר ישאר בליכוד ולא מן הנמנע שימסר לכחלון אם ישראל כ"ץ, למשל, יעדיף להתרחק מהתיק לקראת התמודדות אפשרית שלו על הנהגת הליכוד.

6. מעניין שדווקא השר שרוצה להישאר במשרד האוצר לא הביע חרטה ולא דיבר על הפקת לקחים וזה אולי הדבר המטריד ביותר. מבין מקבת אמירות ־ "הכרנו גירעונות יותר גדולים בעבר", "אילולא הבחירות הינו במקום אחר", "הייתי חוזר על כל מהלכיי כמו העלאת שכר מינימום ולתת לחד־הוריות", "לא היה דבר אחד שעשינו ללא מקור תקציבי", "מה שקרה בגרעון היה טעות בתחזיות", ו־"מחיר למשתכן היה הפרויקט הלאומי הכי טוב שקם במדינת ישראל אחרי המוביל הארצי" — בלטה אמירה אחת: "נגלה אחריות אבל לא נעלה מסים". ככה לא מחשבים מסלול מחדש בנסיבות הקיימות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



49 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

45.
בחירות פעם שלישית?
גם פעם עשירית לא תועיל אם נמשיך "לחפש את הפרוטה מתחת למנורה במקום לחפש איפה שאבדה". הבחירות צריכות להיות את אלה ששולטים באמת, בפועל. 1. מערכת משפטית - הפרקליטות.בית המשפט העליון 2. התקשורת - נציגי מדיה ועיתונים ציבוריים. 3. הרכב ממשלה אחד מתוך שלושה שזכו בבחירות המקדימות שנערכו בין עשרה הרכבים שונים. כמובן לכל הרכב יש את המצע והדגשים אליהם ההרכב מחוייב מרגע שהרכב כזה נבחר השליטה שלו כמעט אבסולוטית. כמו נשיא ארה"ב / ברה"מ (מחק את המיותר). מה הקשר לכתבה? פשוט אבל אתן רמז: התשובה בגוף הכתבה. ש"ט
יצחק  |  24.09.19
לכל התגובות