אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השיעור העצוב של Kik: כך כשל טד ליווינגסטון מלהפוך לצוקרברג הקנדי צילום: אוראל כהן

דו"ח טכנולוגי

השיעור העצוב של Kik: כך כשל טד ליווינגסטון מלהפוך לצוקרברג הקנדי

על אף יצירתיות אפליקציית הצ'ט שלו והעובדה שהיה שם לפניה, לא הצליח היזם להתגבר על מדיניות ההעתקה של פייסבוק, שמעכה את Kik; אפל צפויה לייצר את המק פרו החדש בטקסס; ויאהו מצאה דרך להזכיר לנו שהיא קיימת

24.09.2019, 13:48 | עומר כביר
מה הופך מייסד סטארט-אפ למצליח, לאגדה בחייו, דמות לפנתאון כמו סטיב ג'ובס, ביל גייטס, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג? האם אלו הכישורים והיכולות המדהימים שלו? אולי המוצר המבריק שהביא לשוק בדיוק ברגע הנכון? שמא היכולת לזהות ולאסוף סביבו צוות מרשים של אנשים מוכשרים ובעלי חזון? ואולי. אך יכול להיות שזה בעיקר עניין של מזל. האם מייסד יכול להיות אדם מוכשר, עם הרעיונות הנכונים בזמן הנכון, ועדיין להיכשל פעם אחר פעם, כאילו כל כוחות היקום קשרו נגדו וזממו את מפלתו?

אנחנו לרוב אוהבים ללמוד מהצלחות של סטארט-אפים. הסיפורים מאחורי הקמת פייסבוק, אפל, מיקרוסופט ואחרות היו בסיס לסרטים סוחפים ומרגשים. גם כישלונות מפוארים הם חומר לאגדות, אותן חברות שהבהיקו בעוז, טיפסו למעלה, אך בסופו של דבר עפו קרוב מדי לשמש וצנחו למטה (אובר ו-WeWork הן הדוגמה העדכנית). אבל אפשר גם ללמוד הרבה מסיפורי החברות שמעולם לא פרצו קדימה. שניסו ונכשלו פעם אחר פעם, למרות שלכאורה היו להן על הנייר את כל הנתונים להצליח, למרות שלפעמים הן היו שם לפני חברות אחרות שבסופו של דבר עקפו והשאירו אותן מאחור; וזהו סיפורה הטראגי של חברת Kik, מפתחת אפליקציית הצ'ט בעלת אותו השם שבמשך עשור מצאה עצמה מתעמתת שוב ושוב עם פייסבוק וכוחות אחרים גדולים ממנה, רק כדי לצאת עם הזנב בין הרגליים. ובעיקר, זהו סיפורו של מייסד החברה טד ליווינגסטון. האיש שכמעט היה שם. מי שלעולם לא יהיה מארק צוקרברג הקנדי.

טד ליווינגסטון, צילום: אוראל כהן טד ליווינגסטון | צילום: אוראל כהן טד ליווינגסטון, צילום: אוראל כהן

אתמול נחשף בכלכליסט ש-Kik תסגור את האפליקציה, המוצר המקורי שלה וזה שסביבו נוסדה, ותפטר בדרך את מרבית עובדי החברה – יותר מ-100 איש; חלק ניכר מהם, מקרב 70 עובדי מרכז הפיתוח בתל אביב שהיו אמונים על פיתוח ותפעול Kin, מטבע הקריפטו של החברה. חלק מהעובדים בישראל יקבלו הצעה לעבור לחברה חדשה שתתבסס על טכנולוגיית הקריפטו, ותמנה 19 איש בלבד. משתמשי אפליקציית Kik Messenger יועברו לפלטפורמות חלופיות.

אפליקציית הצ'ט Kik תיסגר; המשתמשים יועברו לפלטפורמות חלופיות מרכז הפיתוח של חברת הקריפטו Kin שבבעלותה מעסיק 70 עובדים בישראל, והם קיבלו הודעה על סגירתו; למרות שהחברה הצליחה בגיוסים שביצעה, המטבע הווירטואלי שלה נסחר כיום בשווי של 0.000012 דולר; Kik לא הגיבה לפניית כלכליסט מאיר אורבך והגר רבט, 8 תגובותלכתבה המלאה

עדיין לא מדובר בהודאה בתבוסה, אך קיק סיימה את תפקידה לכל דבר ועניין והמעבר למתכונת מצומצמת אינו מבשר טובות, בעיקר על רקע ההשקה הצפויה והמתוקשרת יותר של ליברה, מטבע הקריפטו של פייסבוק. זו השקה שמסמלת פעם נוספת בה ענקית הטכנולוגיה מסתערת מלמעלה על תחום שקיק ראתה עצמה כחלוצה בו, ואז מנערת את השוק ומסלקת הצדה את כל המתחרות הקטנות.

הסיפור של Kik מתחיל ב-2009 במעונות הסטודנטים אוניברסיטת ווטרלו, שם למד ליווינגסטון הנדסת מכונות, אלקטרוניקה ומחשבים בזמן שעשה כמה התמחויות ב-RIM, יצרנית בלקברי. "היה לי רעיון לשירות מוזיקה לבלקברי", סיפר במרץ 2018 בראיון נרחב לכלכליסט. "במקום שהמוזיקה תהיה על המחשב ותסונכרן משם לטלפון, רצינו לשמור את המוזיקה על הטלפון ולהזרים אותה לכל מחשב. היו לנו אפליקציה מעולה ודמו מרשים, ורצינו ליצור אפשרות חוקית לשתף את המוזיקה עם חברים מהמכשיר הנייד. דיברנו עם חברות המוזיקה בקנדה, והן הסכימו, אבל דרשו השקה מקבילה בארה"ב. אלא שהמו"מ עם החברות האמריקאיות נמרח.

"התחלנו בינתיים לעבור על תכונת צ'ט, כי הבנו שהיכולת של האפליקציה להזרים שירים ולשלוט בהפעלה שלהם מאפשרת להעביר גם מסרים מיידיים. החתימה על הסכמי הרישוי עם חברות המוזיקה התעכבה, אז החלטנו להשיק בינתיים את אפליקציית הצ'ט ולחכות לתגובות. השקנו את קיק מסנג'ר באוקטובר 2010 עם תמיכה בבלקברי, אייפון ואנדרואיד - והיא התפוצצה. זה היה כמו ללכוד ברק בבקבוק. הגענו למיליון משתמשים ב-15 יום ולשני מיליון אחרי שבוע נוסף. השרתים התרסקו ועבדנו מסביב לשעות כדי לתקן אותם. אמא שלי התקשרה וסיפרה שוופי גולדברג מדברת על קיק ב’The View’. זה היה סוריאליסטי.

אפליקציית קיק, צילום: Kik אפליקציית קיק | צילום: Kik אפליקציית קיק, צילום: Kik

"היו שני דברים שעשינו ראשונים. ראשית, השתמשנו ברשימת אנשי הקשר של המשתמש כדי לעזור לו למצוא את כולם. שנית, היינו הראשונים לספק תמיכה טובה לאנדרואיד, אייפון ובלקברי. זה היה חשוב אז. כל מי שהשתמש בבלקברי הכיר את העצמה של מסרים מידיים, בגלל הבלקברי מסנג'ר. אבל אנשים באייפון ובאנדרואיד לא הכירו את זה. עצם זה שהצענו אפליקציה לבלקברי אפשרה לאותם משתמשים לפנות לחברים עם אייפון ואנדרואיד ולהגיד להם להוריד את האפליקציה. הם ידעו למה זה טוב".

בנקודה זו, קיק היתה בעמדה להפוך למה שווטסאפ היא היום. אבל המזל והשוק, כמו פעמים רבות בעתיד, לא שיחקו לטובתם של החברה ושל ליווינגסטון. "בלקברי ראו את קיק, הבינו שהיא יותר טובה מהמסנג'ר שלהם והחליטו לחסום אותה", סיפר ליווינגסטון. "כמובן שזה לא מה שהם אמרו לנו. הם התקשרו אלינו ואמרו, 'היי, זה מאוד מעמיס של שרתי הפוש שלנו'. כי שלחנו יותר הודעות פוש מכל המפתחים האחרים שלהם גם יחד. פי מאה יותר. קודם הם אמרו לנו שיכבו אותנו רק ללילה ולמחרת בבוקר הפעילו אותנו מחדש. אבל הם המשיכו לעשות את זה, לכבות אותנו. וזה פגע בצמיחה שלנו. זה הרס אותנו. בתוך שלושה שבועות איבדנו 99% מהמשתמשים שלנו. עברנו מצמיחה עצומה לאפס משתמשים".

הגורל של אפליקציות מסרים שהגיעו קצת אחר כך, בראשן ווטסאפ, היה שונה. לדברי ליווינגסטון, בלקברי הבינו שהם לא יכולים לחסום עוד אפליקציות צ''ט ואף שקיק חוסלה, אלו שהושקו אחריה הורשו להמשיך לפעול. החברה נערכה לפיבוט הראשון שלה. ראשית, היא שינתה את אופי האפליקציה ממודל של SMS בחינם והתחברות על בסיס מספר טלפון למיקוד בשמות משתמש: "מכיוון שלא היינו זמינים בבלקברי, לא יכולנו להתחרות במודל של SMS בחינם. היום בלקברי לא חשובה, אבל בזמנו זה זה היה מאוד משמעותי", סיפר. שנית, החברה יצרה ב-2011 פלטפורמה שמאפשרת למפתחים חיצוניים ליצור בעבורה יישומים, ולדברי ליווינגסטון היתה הראשונה לעשות זאת. ב-2012 היא היתה הראשונה להשיק פלטפורמת רשת, ב-2014 הראשונה בעולם המערבי לשלב בוטים ושנה לאחר מכן גייסה 50 מיליון דולר מטנסנט הסינית לפי שווי של מיליארד דולר.

מוצר טוב, תזמון בעייתי. קיק מוצר טוב, תזמון בעייתי. קיק מוצר טוב, תזמון בעייתי. קיק

אבל, בינתיים, מהלכים גדולים בתחום איימו לסנדל את ניסיון ההתאוששות הזה. ווטסאפ המשיכה לגדול בקצב מסחרר וב-2014 נרכשה על ידי פייסבוק בעסקה של יותר מ-20 מיליארד דולר. במקביל, פיצלה פייסבוק את המסנג'ר ששולב ברשת החברתית לאפליקציה עצמאית (בהובלת דייוויד מרקוס, שכיום מוביל את מאמצי ליברה בחברה). שני היישומים זכו להצלחה אדירה עם יותר ממיליארד משתמשים פעילים כל אחד כיום והגידול שלהם בא על חשבון קיק, שב-2016 נעצרה הצמיחה שלה לחלוטין.

"היו לכך שתי סיבות", טען ליווינגסטון. "הראשונה, פייסבוק העתיקה את כל מה שעשינו. כן, תמיד היו העתקות, אבל הם התחילו להעתיק כל כך מהר ובצורה כל כך בוטה, הם כבר לא העמידו פנים שהם לא מעתיקים. השנייה, הם השתמשו בהכנסות שלהם ממקורות אחרים כדי לממן את ווטסאפ ומסנג'ר. אנחנו היינו צריכים לייצר הכנסות או לגייס כסף, אבל להם היתה מכונת מזומנים שהזינה להם כסף. איך אנחנו יכולים להתחרות בזה?"

פלטפורמת הבוטים של פייסבוק היתה קורבן בולט במיוחד להעתקות של פייסבוק. לדברי ליווינגסטון, החברה נכנסה לתחום ברעש גדול, תוך שהיא מעתיקה אחד לאחד את החזון של קיק בתחום ומסנדלת אותה לפני שהפלטפורמה שלה גדלה מספיק והיתה יכולה לעמוד בכוחות עצמה. "נאלצנו להפסיק באמצע, כי הבנו שאנחנו פשוט מראים לפייסבוק את הדרך לעתיד", אמר. "לא היה לנו קנה מידה גדול מספיק כדי להגיע לעתיד לפני שהם יימחצו אותנו. אז עצרנו. אבל אתה יודע מה מצחיק? באותו רגע גם פייסבוק עצרה. פלטפורמת הבוטים שלהם לא התקדמה בכלל מאז שעצרנו. שום תכונות חדשות, כלום. זה כאילו הם אמרו, 'את מי נעתיק עכשיו? כנראה שנחכה'. יש לנו יותר מ-100 אלף בוטים, אנחנו יודעים איך לבנות פלטפורמות. הבעיה היא שלא הצלחנו להגיע למהירות מילוט מהר יותר מפייסבוק. הבנו שזה מבוי סתום".

אחד הניסיונות הבולטים לצאת מהמבוי הסתום הזה התבצע ב-2017 עם רכישת ראונדס הישראלית, שפיתחה פלטפורמה לשיחות וידאו ברשתות חברתיות בעסקה של בין 60 מיליון ל-80 מיליון דולר. שיחות וידאו, קיווה ליווינגסטון, יהיו המוצר המבדל שיאפשר לקיק לצאת מצלה של פייסבוק. "קנינו את ראונדס כי פייסבוק כל הזמן העתיקה אותנו ונאלצנו לקחת סיכונים והימורים גדולים יותר ויותר כדי להישאר לפניהם", אמר. "ידענו שהמשתמשים שלנו רוצים וידאו צ'ט קבוצתי, אז קנינו אותם, שילבנו את ראונדס בקיק, וביום שהשקנו את הפיצ'ר, פייסבוק השיקה את אותו הדבר בדיוק - וידאו צ'ט לשישה אנשים. חשבתי, 'הם קוראים את המיילים שלנו?'. התברר שווידאו צ'ט לא יהיה משהו שיבדל אותנו, שיביא לנו את הצמיחה, ושפייסבוק תמשיך להעתיק ולמחוץ אותנו".

עובדי ראונדס, צילום: עמית שעל עובדי ראונדס | צילום: עמית שעל עובדי ראונדס, צילום: עמית שעל

הפיבוט הבא שביצעה קיק היה השאפתני בתולדותיה: הסבה של פעילות ראונדס מפיתוח שיחות וידאו לפיתוח מטבע קריפטו בשם Kin. זה, היה בטוח ליווינגסטון, זה הרכיב הסודי שיאפשר לו סוף סוף להביס את הנמסיס. "הבנו שאם אנחנו רוצים להתחרות בפייסבוק, אנחנו צריכים למצוא משחק אחר, משהו שתהיה לו תהודה בקרב קהל המיינסטרים ושנוכל להגיע אתו למהירות מילוט לפני שפייסבוק תעתיק ותמחץ אותנו. זה קשה מאוד לעשות אחד מהדברים האלה, כמעט בלתי אפשרי לעשות את שניהם.

"חשבנו, מה אם נשתמש בקהילה שלנו כדי ליצור ביקוש לנכס חדש, למטבע קריפטו חדש? ניקח את ביטקוין ונבנה גרסה משלנו למטבע. נקים מדינה דיגיטלית קטנה משלנו עם מיליוני אנשים, שמי שרוצה לבצע בה עסקאות חייב להשתמש במטבע הזה. הבנו שאם ניצור מטבע משלנו, ובהתחלה נשמור קצת ממנו לעצמנו נוכל גם ליצור משהו פתוח, מדהים ושטוב לצרכנים שלנו ועדיין להרוויח המון כסף".

פלטפורמת הצ'ט kik מגייסת 125 מיליון דולר במטבע דיגיטלי החברה גייסה כבר 50 מיליון דולר במכירה מוקדמת למשקיעים; כל פיתוח הארנק הווירטואלי של הפלטפורמה יבוצע בארץ ויתבסס על מטבע ה-Kin מאיר אורבך, 2 תגובותלכתבה המלאה

קיק יצאה ל-ICO, כאשר המודל הכלכלי התבסס על צמיחה צפויה בערך המטבע מרגע שיוכנס לשימוש רחב. "אם יש לנו 10% מנכס ששווה 100 מיליארד דולר, זה 10 מיליארד דולר בשבילנו. הום-ראן". אבל המהלך התבסס על הנחת יסוד חשובה: פייסבוק לא תיכנס לתחום עם מטבע קריפטו משלה. "כבר יש להם הכנסות היום, הם יצטרכו לשנות מהותית את המודל העסקי שלהם שמבוסס על פרסום. הם יצטרכו לוותר על שליטה, ועל כל יכולת עתידית לייצר הכנסות", העריך ליווינגסטון.

כמה שבועות אחר כך, בסוף מאי 2018, אחרי שהחלו להופיע דיווחים שלפיהם פייסבוק מתעדת להשיק מטבע קריפטו (אך בטרם הכריזה רשמית על ליברה), נשמע ליווינגסטון אחרת, אך עדיין אופטימי. "שאלנו את עצמנו האם הם ישיקו מטבע קריפטו משלהם", אמר בראיון שני לכלכליסט. "הם העתיקו את כל מה שעשינו בעבר, למה שהם לא יעתיקו גם את זה? אז השאלה היא מה יהיה שונה הפעם? שוב אנחנו ראשונים, שוב נראה שאנחנו צודקים, האם הם שוב יעתיקו וימחצו אותנו כמו שהם עשו לנו כל כך הרבה פעמים בעבר? כל פעם עד עכשיו, פייסבוק הצליחה לבודד, להעתיק ולמחוץ חברות בזו אחר זו. אבל עם קריפטו, לראשונה, החברות הללו יכולות להתאחד ולהתחרות כגוף אחד. הן יכולות לאמץ את אותו מטבע וליצור 'ברית מורדים' שתתמודד כגוף אחד מול 'אימפריית הרשע'. זה ההבדל היסודי הפעם".

בסופו של דבר היתה זו פייסבוק שהפתיעה עם ברית חזקה: כשהכריזה ביולי האחרון על ההשקה הצפויה של ליברה ב-2020, בישרה שהמטבע ינוהל על ידי ארגון עצמאי ובו 28 חברים, כולל שמות כמו ויזה, מאסטרקארד, פייפאל, אובר, ספוטיפיי וכמובן פייסבוק עצמה. ברית הרבה יותר עוצמתית ממה שחברה כמו קיק תצליח אי פעם לגייס; פייסבוק שוב גנבו לליווינגסטון את הרעיון.

ליברה של פייסבוק, צילום: רויטרס ליברה של פייסבוק | צילום: רויטרס ליברה של פייסבוק, צילום: רויטרס

עתה מסתבר שהמהלך של פייסבוק הכניס את קיק לצלילה ספיראלית. גם כך החברה התמודדה עם קשיים רגולטוריים סביב השקת קין, ולדברי ליווינגסטון, תביעה שהגישה הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) נגד החברה אלצה אותה להפסיק את פעילותה. "אחרי 18 חודשי עבודה עם ה-SEC הברירה היחידה שנותרה לנו היתה להגדיר את קין כנייר ערך או להילחם בהם בבית המשפט", כתב בפוסט שפרסם במדיום. "ההחלטה היא תוצאה ישירה של הסכסוך המשפטי עם ה-SEC".

לדבריו, הצוות המצומצם שיישאר בחברה יתמקד בהגדלת הביקוש לקין כדי להעלות את ערכו, כאשר צמצום היקף הפעילות ישאיר לחברה יותר משאבים להתמודד עם ה-SEC. פייסבוק וליברה לא אוזכרו בפוסט, אבל ניכר שרוחם מרחפת מעליו: ההשקה הצפויה של המטבע היא בגדר תקיעת מקל בגלגלים של החברה, ולאף אחד אין ספק שהיוותה גורם משמעותי בפיבוט העדכני שלה, אולי האחרון שתוכל לבצע. זוהי התחתית של קיק, או מה שנשאר ממנה. אם גם המהלך הזה לא יצליח, החברה תיאלץ להפסיק אפילו את פעילותה המצומצמת.

לכאורה, ליווינגסטון עשה את כל הדברים הנכונים. חידש, המציא, הוביל, היה הראשון לזהות. אבל בניגוד לאתוס של עמק הסיליקון, הסיפור של ליווינגסטון וקיק מוכיח שחדשנות לא תמיד מספיקה. שאתה יכול לעשות את כל המהלכים הנכונים רק כדי לגלות שכולם היו טעות מצערת. לפעמים כוחות השוק גדולים ממך, ולא משנה מה תעשה, אף פעם לא תצליח לנצח את הענקים ולפרוץ קדימה. לפעמים, היקום פשוט אומר לך לא, וכל הכישורים, היכולות, החדשנות וההמצאות לא ישנו את המצב.

קצרצרים

1. ליווינגסטון הוא לא היחיד שסבל מהטקטיקות המלוכלכות של פייסבוק. בימים אלה נמצאת החברה תחת חקירה של ה-FTC, במהלכה התברר שסנאפ ריכזה מסמכים שמפרטים את הדרכים שבהן ניסתה פייסבוק לחבל בפעילותה, תחת השם "פרויקט וולדמורט". בין המסמכים שבאוסף נכללים תיאורים של פנייה לבעלי חשבונות פופולריים באינסטגרם בבקשה שלא יזכיר את סנאפ, ומהלכים שנועדו למנוע מתוכן של סנאפ להופיע ברשימת הנושאים החמים של אינסטגרם.

2. אפל תבנה את המק פרו, המחשב הנייח העוצמתי החדש שלה, במפעל בטקסס. אחרי שממשל טראמפ העניק לחברה פטור ממכסים על רכיבים מרכזיים במחשב. אחרי שחשפה אפל את המחשב בתחילת הקיץ, התפרסמו דיווחים שבניגוד לדור הקודם מ-2013 הוא יורכב מחוץ לארה"ב. ואולם, במקרה זה נראה שהיחסים הקרובים שמטפח מנכ"ל אפל טים קוק עם טראמפ השתלמו והחברה השיגה את הוויתורים הדרושים כדי להשאיר את ייצור המחשב במדינה.

3. זוכרים את יאהו? היא משיקה לוגו חדש, כי למה לא. כנראה שיש מי שעדיין משתמש בשירותי החברה שנמצאת כיום בבעלות ורייזון. את המטרה העיקרית שלו, להזכיר לאנשים שיאהו קיימת, הוא שירת. נקסט.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות