אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בריחת המוחות: 20% מבוגרי מכון ויצמן ו-11% מבוגרי הטכניון - חיים בחו"ל צילום: מכון ויצמן

בריחת המוחות: 20% מבוגרי מכון ויצמן ו-11% מבוגרי הטכניון - חיים בחו"ל

מספרם הכולל של האקדמאים הישראלים החיים בחו"ל עלה ב-50% תוך חמש שנים; הסיכוי שאקדמאי ישראלי ישהה בחו"ל גדל ככל שהמוסד בו למד טוב יותר וככל שתאריו גבוהים יותר

24.09.2019, 16:10 | שחר אילן

נמשכת העלייה המהירה באחוז האקדמאים הישראלים החיים ופועלים בחו"ל - מ-4.2% ב-2013 ל-5.9% ב-2018. במספרים מוחלטים נרשמה עלייה מ-26 אלף ל-36 אלף, כלומר עלייה של 49% תוך חמש שנים. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על אקדמאים השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר.

קראו עוד בכלכליסט

הטכניון, צילום: טכניון הטכניון | צילום: טכניון הטכניון, צילום: טכניון

11% מבעלי הדוקטורט שסיימו את לימודיהם בישראל - אחד מכל תשעה - ו-9.5% מהדוקטורים לרפואה, חיים בחו"ל. הבעיה מחמירה ככל שרמת מוסד הלימודים גבוהה יותר וככל שהוא "טכנולוגי" יותר; כך, 20% מבוגרי מכון ויצמן ו-11% מבוגרי הטכניון שוהים בחו"ל.

המצב במקצועות ההייטק גרוע במיוחד: 12.5% מבוגרי התארים במדעים הפיסיקליים שהו ב-2018 בחו"ל, 12% מבוגרי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ו-11% מבוגרי המדעים הביולוגיים. זאת, לעומת 2% בלבד מבוגרי החינוך וההוראה ו-4% מבוגרי המשפטים. 24% מהדוקטורים למתמטיקה, 20% מהדוקטורים למדעי המחשב ו-16% מהדוקטורים לגנטיקה, שסיימו לימודיהם בישראל, חיים בחו"ל.

שיעור השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר, אשר קיבלו את התואר הראשון שלהם מאוניברסיטאות, עמד על 8% והיה גבוה משמעותית מזה של מקבלי תואר ראשון ממכללות ומהאוניברסיטה הפתוחה. מבין המוסדות שבוגריהם חיים בחו"ל מוליך מכון וייצמן עם 20%, ואחריו הטכניון עם 11%. במקום השלישי האוניברסיטה העברית עם 9%, ואחריה אוניברסיטת ת"א עם 8.5%.

אחוז הגברים שסיימו תארים בישראל השוהים בחו"ל (7%) גבוה פי 1.4 מאחוז הנשים (5%); אחוז היהודים וחסרי דת (6.1%) גבוה יותר מאחוז הערבים (2.2%). הסיכוי לכך שאקדמאים ישראלים יגורו בחו"ל גבוה בהרבה אם הם נולדו בחו"ל: 15% מהאקדמאים הישראלים ילידי ברית המועצות לשעבר ו-17% מילידי ארצות הברית חיים בחו"ל.

שלא במפתיע, הישובים בהם גדל אחוז גבוה של אקדמאים השוהים בחו"ל הם ישובים חזקים מאוד: סביון (7.5%), רמת השרון (7.0%) ואבן יהודה (6.7%). גם נשר בפסגה, עם 6.4%, וסביר שאותה הכניס לצמרת האחוז הגבוה של משפחות עולים המתגררות בה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
מדינה בונים מתוך חזון במאמץ רב
מצד אחד חבל לי שאנשים בעלי ידע רב ויכולות עוזבים את ישראל. מצד אחר לא חבל , כי מי שעוזב .. ויתר או לא מוכן להשקיע בתהליך( המאוד בזבזני ומעייף ) עיצוב המדינה שילדיו יגדלו בה.... שינוים גדולים עושים יחד: מעטים רואים והרוב מבצע. אז מי שלא רוצה להיות איתי פה ולהפריח בזיעה משותפת את האדמה הקדושה שלנו...פחות חבל לי. אני והערסים והבורים והאנלפבטים והאחרים והפוסטדוקטורנטים שלנו נמשיך . Note: לא שמעתי על ריבוי פוסטדוקטורנטים ישראלים עובדים במדינות לא מפותחות ועניות...
דנה  |  01.04.20
16.
היציאה לחול היא חלק מהמסלול האקדמי
כל דוקטורנט המעוניין להיות פרופסור בישראל יבלה 3-4 שנים בפוסט דוקטורט בחו''ל. הפוסט דוקטורט מסביר את האחוז הגבוה בקרב בוגרי מכון ויצמן, שממשיכים באחוזים גבוהים יותר באקדמיה. בכתבה חסרה התזה, מה הסיבה למספרים האלו, ובהתאם גם הנתונים המשלימים. למשל, שאלה המעניינת (וכואבת) היא כמה פוסטדוקטורטים נשארים בחו''ל אחרי 3-5 שנים.
דוד  |  31.03.20
15.
הכתבה מטעה. זו הסיבה שהם חיים בחו"ל...
המסלול האדמאי הוא כזה: תואר ראשון > תואר שני > דוקטורט> פוסט דוקטורט. פוסט דוקטורט חיים לעשות כל מי שרוצה להמשיך באקדמיה וגם חלק קטן ממי שימשיך לתעשיה יעשה יעשה פוסט. את הפוסט דוקטורט עושים בחו"ל, תקופה של 2-5 שנים. בסיום הפוסט כמעט כולם יחזרו לארץ. לכן הכתבה מטעה. המספר האמיתי שצריך להסתכל עליו הוא מספר הבוגרים שסיימנו את לימודיהם בארץ לפני למעלה מ5 שנים.
רותם  |  31.03.20
לכל התגובות