בנק דיגיטלי חדש? אל תצפו למלחמת מחירים כמו בסלולר

"אני מאוד מתרגשת. זה יום חשוב. לראשונה אחרי עשרות שנים נתנו אישור להקמת בנק חדש", כך אמרה אתמול (ג') המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר לרגל הענקת רישיון בנקאי לקבוצה של מריוס נכט ופרופ' אמנון שעשוע להקמת הבנק הדיגיטלי. נכט ושעשוע כבר התחייבו להשקיע כ־60 מיליון דולר, ולגייס סכום דומה ממשקיעים נוספים.

אין ספק שפורמלית מדובר באירוע נדיר. הפעם האחרונה שניתן רישיון שכזה היה לבנק פאג"י לפני 40 שנה (שמאז כבר מוזג אל הבנק הבינלאומי). אלא שעם כל הכבוד להתרגשות בבנק ישראל, הדרך לתחילת פעילות הבנק ארוכה, והדרך ליצירת זעזוע במערכת הבנקאית ארוכה עוד יותר.

המכשולים: ביטוח פיקדונות ולשכת מחשוב

גם בר מודה שתחילת הפעילות של הבנק החדש אינה צפויה בזמן הקרוב, אלא בעוד כשנה וחצי, כלומר במחצית הראשונה של 2021. ניסיון העבר מראה שלוחות זמנים בפרויקטים מסוג זה הם לרוב המלצה, ולכן זו לא תהיה הפתעה אם בפועל ההשקה תתבצע מאוחר יותר.

מלבד סוגיות של תפעול המערכת, גיוס עובדים וכמובן גיוס משקיעים, יש עוד שני מכשולים מרכזיים: הראשון הוא הקמת לשכת מחשוב שתעניק לבנק שירותים טכנולוגיים. אחרי הרבה עיכובים ותלאות בחרה המדינה בחברת TCS להוביל את הפרויקט שאמור לקום רק בשנה הבאה. מכשול נוסף הוא סוגיית ביטוח הפיקדונות. בסביבת קבוצת נכט הבהירו בעבר כי תנאי הכרחי לתחילת הפעילות הוא החלת ביטוח פיקדונות על ידי המדינה, כלומר שהמדינה תעניק מעין ביטוח ללקוחות הבנק, שיקבלו את כספם גם אם הוא יפשוט רגל. זאת, כדי להגביר את האמון של הציבור בבנק החדש, ולהסיר חסמים של חשש מהפקדת הכספים בו. בינתיים במשרד האוצר לא מתלהבים מהמהלך, ולא ברור כיצד תיפתר סוגיה זו.

הוצאות נמוכות על כוח אדם

השאלה המעניינת היא מה תהיה הבשורה שיביא איתו הבנק החדש. האם בדומה לענף הסלולר כניסת שחקן חדש תזעזע את השוק ותגרום למלחמת מחירים חריפה? אפשר להעריך בזהירות שזה לא יהיה המצב.

אמנם על פניו ישנם קווי דמיון בין האירועים: כמו בסלולר מדובר בכניסת שחקן חדש שנהנה מיתרונות לעומת השחקנים הקיימים. בסלולר היו אלה המפעילים החדשים ובראשם גולן טלקום שלא היו צריכים לשאת בהשקעה כבדה בתשתיות ובכוח אדם, ולכן יכלו להרשות לעצמם להציע מחירים נמוכים. גם לבנק הדיגיטלי יהיו הוצאות נמוכות על כוח אדם לעומת הבנקים המסורתיים המחזיקים מערכת סניפים כבדה, וכן הבנק החדש לא יצטרך להשקיע הון עתק בתשתיות מחשוב אלא יקבל שירות בתשלום מלשכת המחשוב.

אולם בזאת מסתיים הדמיון. תחום הבנקאות מורכב יותר מהסלולר. ראשית, הפיקוח על הבנקים הדוק יותר מבענפים אחרים, וספק אם בבנק ישראל יאפשרו מלחמת מחירים בריביות ועמלות שתאיים על יציבות הגופים כמו שאנו רואים בימים אלה בענף הסלולר. כמו כן, מבחינת הלקוח השוואת המחירים בבנקאות הרבה יותר מורכבת מאשר בסלולר, והחסם הפסיכולוגי במעבר בין בנקים גבוה יותר. ולראיה, ישנם בנקים שמעניקים פטור מעמלות ולא מגדילים דרמטית את נתח השוק שלהם.

האם הבנק החדש יביא עמו בשורה בתחום הריביות? גם כאן קיים ספק. ראשית, ברמת הריבית האפסית כיום בשוק, יהיה לו קשה להציע ריבית אטרקטיבית בפיקדונות שתביא לגיוס מסיבי של לקוחות. אולי הוא יציג ריבית אטרקטיבית בתחום האשראי, אך שם יהיה עליו להיזהר שכן שוק זה אכזרי למדי, ומדיניות אשראי נדיבה מסתיימת פעמים רבות בהפסדים. מה שכן, ייתכן שהבשורה תגיע מתחום פעילות ני"ע, שנחשב לבור שומן בקרב הבנקים המסורתיים, ויש בו מקום לבצע הפחתת עלויות (עמלות קנייה ומכירה של ני"ע וניהול חשבון ניירות ערך), מבלי להסתכן ביציבות הבנק.

אפשרות נוספת היא שהבנק הדיגיטלי החדש יביא עמו בשורה בתחום המוצרים, החדשנות וחוויית הלקוח. לזכות המיזם עומדת העובדה שבראשו עומדים שני יזמים שכבר הוכיחו בעבר יכולות חדשנות.

מנגד, עד היום הוקמו בנקים דיגיטליים בעולם, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, אך אף גוף לא גרם לזעזוע דרמטי בענף כולו, כפי שראינו בענפים אחרים. זאת ועוד, גם בישראל הוקם בנק דיגיטלי – פפר של לאומי. מאות מיליוני שקלים הושקעו בו בעיקר ביכולות הטכנולוגיות שלו, הוא מעניק פטור מעמלות, ממשק ידידותי למשתמש ונהנה מהגב והאמינות של מוסד פיננסי מוכר – בנק לאומי. אף שבלאומי מצהירים כי מדובר בפרויקט מצליח העומד ביעדיו, פפר לא טלטל את ענף הבנקאות או גרם לשינוי במפת נתחי השוק ובטח לא למלחמת מחירים. כך שהאתגר העומד בפני נכט ושעשוע להביא בשורה חדשנית אמיתית מורכב מאוד.

המפקחת על הבנקים חדוה בר. "אני מאוד מתרגשת" | צילום: רונן פדידה

הבנקים יעבדו על תשובה משלהם

בר היתה נרגשת לא בכדי. בנק ישראל השקיע מאמצים רבים כדי להגיע אל הרגע הזה, והסכים להקלות והסרת חסמים כדי שניתן יהיה להכריז על בנק חדש. בר נלחמה בקדנציה שלה בביקורת שהוטחה בבנק ישראל בעיקר על ידי משרד האוצר והכנסת על כך שהוא דואג רק ליציבות הבנקים ולא לתחרות, ומבחינתה מתן רישיון לבנק חדש הוא אחת ההוכחות לכך שהבנק המרכזי עשה ככל שביכולותו על מנת להכניס שחקן חדש ולפעול לטובת התחרות.

לא בטוח שהבנק החדש יביא למהפכה, אבל בר צודקת כשהיא אומרת שהיא מצפה כבר עכשיו לשינוי מסוים. "ייווצר פה לחץ תחרותי שהציבור יתחיל להרגיש אותו בדרכים שונות, בהן בשירות וביחס. אנחנו בהחלט מצפים שתהיה השפעה לפני כניסת הבנק החדש", אמרה אתמול.

ואכן, הבנקים שסולדים מאיומים תחרותיים לא יחכו באדישות שנה וחצי לבנק החדש. כל בנק יכין לשנה הקרובה תוכנית פעולה סדורה לשמור על לקוחותיו ולהתמודד מול האיום. אז מלחמת מחירים? ספק רב. שיפור השירות והתנאים כנראה שכן, וגם זו התחלה טובה.

מקבוצת נכט־שעשוע נמסר בתגובה כי "אנו גאים להיות הקבוצה העסקית הראשונה זה כ־40 שנה שמקבלת מהמדינה רישיון להקמת בנק חדש, וכמובן מברכים את בנק ישראל ומשרד האוצר על החזון והאומץ. עם זאת, ראוי לציין שאנו נמצאים היום בשלבי הקמה ראשוניים ולפנינו עוד דרך ארוכה".