מצב חירום: היקף פליטות גזי החממה שבר שיאים מאז חתימת הסכם פריז

השפעות ההתחממות הגלובלית נמצאות בשנים האחרונות בתאוצה, ובשנים שחלפו מאז חתימת הסכם האקלים בפריז ב-2015 היקף פליטות גזי החממה הגיע לשיאים חדשים – כך לפי ממצאים מדאיגים של ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) שפורסמו השבוע.

לפי ממצאי הארגון, בין 2015 ל-2019 (שצפויות להיות חמש השנים החמות בהיסטוריה), הסימנים השונים שמעידים על השפעות ההתחממות הגלובלית - עליית מים הים, אובדן קרח בקטבים ואירועי מזג אוויר קיצוניים - נמצאים בעלייה. לפי הארגון, ממוצע הטמפרטורה העולמי עלה בתקופה זו ב-0.2 מעלות לעומת השנים 2011 עד 2015, והוא גבוה כעת ב-1.1 מעלות מהתקופה שלפני המהפכה התעשייתית.

הפגנה בשווייץ למען הסכם אקלים גלובלי | צילום: רויטרס

הממצאים מדאיגים במיוחד שכן בשנים שחלפו מאז הסכם פריז, שקבע מדדים להגבלת פליטת גזי חממה והגבלת ההתחממות הגלובלית, פליטות פחמן דו-חמצני דווקא עלו בשיעור גבוה יותר ב-20% לעומת חמש השנים שקדמו להסכם. "ההשפעות של שינויי האקלים נמצאות בתאוצה, במקום להאט", אמר מזכ"ל WMO, פטרי טאלאס. "עליית מפלס פני הים מואצת ואנחנו מודאגים מהירידה החדה בשכבת הקרח באזור האנטארקטי ובגרינלנד, מה שיכול להחריף עלייה עתידית. ראינו השנה איך עליה בפני הים וסופות טרופיות קיצוניות יוצרות משברים הומניטאריים וכלכליים בבהאמאס ובמוזמביק".

לפי הדו"ח, בין מאי 2014 ל-2019 עלו פני היום ב-5 מ"מ בשנה בממוצע, לעומת עלייה של 4 מ"מ בשנה בממוצע בין 2007 ל-2016. חלק ניכר מהעלייה מיוחסת לנמיסת קרחונים ושכבות קרח, שעכשיו מהווים גורם מרכזי בעליית פני הים. לאורך 2015 עד 2018, ההיקף הממוצע של הקרח בים האנטארקטי היה נמוך משמעותית מהממוצע שבין 1981 ל-2019, ואובדן הקרח השנתי בשכבת הקרח שם קפץ לפחות פי 6: מ-40 גיגה-טון בשנה בין 1979 ל-1990, ל-252 גיגה-טון בשנה בין 2009 ל-2017.

מרבית החום העודף שנוצר כתוצאה משינוי אקלים, יותר מ-90%, נקלט על ידי האוקיינוסים, שגם קולטים יותר מ-30% מהפחמן הדו-חמצני שנפלט לאטמוספירה – מה שמגביר את החומציות במי האוקיינוסים, שעלתה ב-26% מאז תחילת המהפכה התעשייתית.

קרחונים נמסים בגרינלנד | צילום: WOODS HOLE OCEANOGRAPHIC INSTITUTION

האפקטים של משבר האקלים ניכרים גם באסונות טבע, שכיום 90% מהם קשורים למזג אוויר. האסונות הבולטים ביותר מבחינת מספרם הם סופות והצפות, שגם הובילו להפסדים כלכליים משמעותיים (עונת ההוריקנים ב-2017 היתה היקרה בהיסטוריה, כשהוריקן הארווי לבדו יצר הפסדים של יותר מ-125 מיליארד דולר). אך כשמדובר באבדן חיי אדם, אסונות הטבע הקטלניים ביותר כיום הם גלי החום, שבין 2015 ל-2019 הרגו יותר בני אדם מכל אסון טבע אחר שנגרם בגלל מזג אוויר.

"האתגרים עצומים", אמר טאלאס. "חשוב מאוד להפחית את פליטות גזי החממה, בעיקר מייצור אנרגיה, תעשייה ותחבורה. על מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-2 מעלות צלזיוס רמת השאפתנות צריכה לגדול פי שלוש, וכדי להגביל את העלייה ל-1.5 מעלה היא צריכה לגדול פי 5".

לדברי מדעני אקלים, הממצאים של WMO לא משאירים מקום לספק בנוגע להשפעה הצפויה של המשך משבר האקלים. "שינויי האקלים שנחווה נמצאים בתאוצה ואנחנו במסלול מסוכן מאוד", אמר ל-BBC פרופ' בריאן הוסקינס, מטאורולוג מאוניברסיטת רדינג. "זה מצב חירום שמחייב אותנו להפחית במהירות את פליטת גזי החממה לאפס ולהתאים את עצמנו לשינויים הבלתי-נמנעים באקלים".