אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עושים הסכם זכיינות בע"פ? שלא תצאו חומוס צילום: pixabay

עושים הסכם זכיינות בע"פ? שלא תצאו חומוס

האם הסכם זכיינות יכול להיות בעל-פה? ואילו זכויות הסכם כזה יקנה? האם הזכיין יכול להשתמש במותג? בית המשפט השיב על שאלות אלו ואחרות במסגרת סכסוך בין זכיין ברשת "חומוס אליהו" לבין בעלי המותג והמתכון

25.09.2019, 11:49 | בשיתוף ריינהולד כהן, מאת: עו"ד אורית גונן ועו"ד ליאור גלסמן
מה היא זכיינות?

זכיינות היא למעשה שיטה עסקית, במסגרתה יכול העסק להרחיב את היקף פעילותו על ידי הענקת זכויות לשימוש בנכסים מסוימים שלו למי שמכונים "זכיינים", כנגד קבלת תשלום המחושב בדרכים שונות. שיטה זו מאפשרת לעסק לחלוק את השקעותיו, וכן את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילות עם הזכיינים. זכיינות היא שיטה מקובלת בישראל ובעולם בתחומים עסקיים שונים. בישראל, מוכרת השיטה במקדונלד'ס – רשת המזון המהיר, בתאגיד אפל, במשרדי התיווך של אנגלו-סכסון, ברשת קפה-קפה ועוד.

בישראל הזכיינות מוכרת במסגרת דיני התחרות הכלכלית . בין היתר, מגדיר חוק התחרות הכלכלית (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים) את הסכם הזכיינות כחוזה שבו מועברת לזכיין זכות השימוש בסימן המסחר ובמאפייניהם האחידים של הטובין הנמכרים או לחילופין של המכירה וביצועה או של השירותים הניתנים במסגרת העסק, וכן מועבר אליו ידע מהותי הדרוש לשם ביצוע השיווק, וניתנים לו סיוע טכני או סיוע מסחרי. כלומר – העסק יעשה כל שביכולתו וייתן את כל הכלים לזכיינים, לרבות השימוש בשם המסחרי (המותג), במוצריו, בשירותיו ועוד. בהתקיים תנאים מסוימים שלא יפורטו כאן בשל קוצר היריעה, הסכם זכיינות יהיה פטור מקבלת אישור מאת בית הדין לתחרות.

קראו עוד בערוץ פטנטים

בשנת 2014, סיכמו הנתבע ומקים רשת "חומוס אליהו" על הקמת סניף של "חומוס אליהו" בגן יבנה, במתכונת זכיינות. במועד ההתקשרות בין הצדדים היה רשום סימן המסחר של הרשת על שם מקים הרשת. הזכיין למד ממקים הרשת את כל הנדרש להפעלת העסק, לרבות המתכון הסודי להכנתו של החומוס הנמכר ברשת וכן נוצר קשר ישיר בין הזכיין לבין ספקי הרשת. בתמורה, שילם הזכיין לבעל הרשת סכום חד פעמי של 59,000 ₪. בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב. לאחר כשנה ממועד תחילת העבודה המשותפת, חתמו בעל הרשת והזכיין על הסכם בכתב שכותרתו "הסכם סודיות", ואשר כלל, בין היתר, איסור על השימוש בסימן המסחר של הרשת – "חומוס אליהו". נסיבות החתימה של ההסכם היו שנויות במחלוקת.

לאחר מספר שנים, העביר מקים הרשת את הבעלות על סימן המסחר של הרשת לחברה, שחצי ממניותיה הוחזקו על-ידיו, והחצי השני הוחזק על ידי צד שלישי. לאחר שינוי הבעלות דרשה החברה מהזכיין לשלם לה תשלום חודשי עבור השימוש בסימן המסחר. הטענה הייתה, שהתשלום החד-פעמי אותו שילם הזכיין היה עבור ידע ולא עבור רישיון לשימוש בסימן המסחר של הרשת. בית המשפט דחה את התביעה. הוא קבע כי רשות השימוש בסימן המסחר מהווה עיקרון יסוד בבסיסה של זכיינות. בית המשפט קבע עוד, שבמסגרת ההסכם בעל-פה שבין מקים הרשת לבין הזכיין, יש לקרוא את הזכות לשימוש בסימן המסחר.

  , צילום: pixabay צילום: pixabay   , צילום: pixabay

עוד קבע בית המשפט, שהסעיף בהסכם הסודיות הנוגע לאיסור השימוש בסימן המסחר – אינו תקף. בעקבות פסק הדין הורשה הזכיין להשתמש בסימן המסחר של הרשת מבלי לשלם דמי רישיון לבעלת הרשת (הבעלים של סימן המסחר). זאת, מפני שלא היה הסכם בכתב שהסדיר והגדיר את היחסים בין בעל הרשת לבין הזכיין, לרבות הזכויות הניתנות ומהות התשלום. נכון למועד כתיבת שורות אלו תלוי ועומד ערעור על פסק הדין בבית המשפט העליון (ע"א 699/19 חומוס אליהו מיוקנעם נ' משיטה).

לו היה נכרת בין הצדדים הסכם זכיינות מסודר, היה הסכם זה עשוי להסדיר את עסקת הזכיינות כך שכל המגיע לבעלת הרשת בתמורה לשימוש בסימן המסחר שלה, לרבות גובה התמורה, אופן החישוב והתשלום היה מוסדר באופן מפורט ומובהק. הסכם זכיינות היה מקנה לצדדים וודאות וחוסך את הצורך בהליכים. מקובל למצוא בהסכמים בין זכיינים למזכים, הסדרה של התמורה (לעיתים כנגזרת מהיקף העסקים של הזכיין ולעיתים כתשלום תקופתי קבוע). עוד ניתן למצוא בהסכמי זכיינות הסדרה של היבטים נוספים, כדוגמת תקופת ההתקשרות בין הצדדים וההשלכות שתהיינה להפסקת ההתקשרות.

מימין עו"ד אורית גונן ועו"ד ליאור גלסמן , צילום: שגב צילום, דויד גארב מימין עו"ד אורית גונן ועו"ד ליאור גלסמן | צילום: שגב צילום, דויד גארב מימין עו"ד אורית גונן ועו"ד ליאור גלסמן , צילום: שגב צילום, דויד גארב

בעקבות הסכסוך, שעוד לא נאמרה בו המילה האחרונה, בין בעלי רשת "חומוס אליהו" לבין הזכיין, עולה שוב החשיבות של עריכת הסכמים מסודרים בכתב, אשר יש בהם כדי לסייע במניעה של סכסוכים והליכים משפטיים, הוצאה כספית יקרה ותקופה של חוסר-ודאות, אשר פוגעים בהתנהלות השוטפת של העסק. בנוסף, הסכסוך מבליט את הצורך בהתנהלות נכונה בכל הקשור לסימני המסחר של העסק, ובקבלת עצת מומחים לנושא.

במילים אחרות – אל תצאו "חומוס" והשקיעו מראש בהסדרת היחסים העסקיים שלכם!

אורית גונן היא עו"ד ושותפה במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן,

וליאור גלסמן הוא עו"ד ושותף במשרד עורכי הדין גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן

אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.

חזרה לערוץ הפטנטים והקניין הרוחני >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות