דו"ח פסימי: האנושות בצרות - גם אם תצליח להגביל את ההתחממות הגלובלית

שינויי אקלים משפיעים לרעה ובאופן חמור על האוקיינוסים והאזורים הקפואים (קריוספירה) בכדור הארץ ומסכנים את את חייהם ורווחתם של מאות מיליוני אנשים שחיים בקרבתם - כך מתריע דו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC, Intergovernmental Panel on Climate Change) שפורסם היום. מחברי הדו"ח מזהירים שהאפקטים המסוכנים של המתרחש באוקיינוסים ובקריוספירה יימשכו גם אם תוגבל ההתחממות הגלובלית ל-2 מעלות צלזיוס עד 2100.

לפי הדו"ח, האוקיינוסים נעשים חמים וחומציים יותר, וכתוצאה מכך מסוגלים לספק פחות מזון. במקביל, נמיסה של קרחונים ומשטחי קרח תורמת לעלייה בפנים הים ולגידול באסונות טבע ואירועי קיצון לאורך החופים. לשינויים אלו צפויה להיות השפעה מכרעת על 680 מיליון איש שחיים קרוב לגובה פני הים, 670 מיליון איש שחיים באזורים הרריים גבוהים, 65 מיליון איש במדינות איים קטנות ו-4 מיליון איש שחיים דרך קבע באזור הארקטי.

הדו"ח חובר על ידי יותר מ-100 מומחים מ-36 מדינות ומתבסס על המחקרים המדעיים העדכניים ביותר בתחום. בסך הכל מצוטטים בו כ-7,000 פרסומים שונים. לפי הדו"ח, התחממות ושינויים כימיים באוקיינוסים כבר משבשבים את חייהם של מינים לכל אורך רשת המזון בהם, ופוגעים במערכות הימיות ובאנשים שתלויים בהם. עד היום, קלטו האוקיינוסים יותר מ-90% מהחום העודף במערכת האקלים, ועד 2100 הם יקלטו בין פי 2 לפי 4 חום מאשר בין 1970 להיום גם אם ההתחממות הגלובלית תוגבל ל-2 מעלות צלזיוס בלבד. התחממות האוקיינוסים מפחיתה את תחלופת המים בין השכבות השונות ופוגעת באספקת החמצן וחומרי התזונה.

מפגינים בסיאול | צילום: רויטרס

תדירות גלי החום הימיים הוכפלה מאז 1982 וממשיכה לעלות. להערכת מחברי הדו"ח, התדירות תעלה פי 20 בהתחממות גלובלית של 2 מעלות צלזיוס, ופי 50 אם הגידול בפליטות גזי חממה יימשך. האוקיינוסים גם ספגו בין 20% ל-30% מפליטת הפחמן הדו-חמצני שנוצרו על ידי בני אדם מאז שנות ה-80, מה שתורם לחומציות האוקיינוסים.

כבר היום התחממות וחומציות האוקיינוסים משפיעה על התפוצה והשפע של החיים הימיים לאורך החופים, בלב האוקיינוסים ובקרקעית הים. שינויים בתפוצת אוכלוסיית הדגים הפחיתו את פוטנציאל הדגה העולמי, ואזורים מסוימים, בפרט טרופיים, יסבלו בעתיד מירידה נוספת, לצד עלייה באזורים כמו החוק הארקטי.

הקרחונים ומשטחי הקרח בקטבים ובהרים מאבדים מסה באופן קבוע, מה שמחריף את העלייה בגובה פני הים. לאורך המאה העשרים עלו פני היום ב-15 ס"מ, וקצב העלייה הנוכחי גבוה פי שניים - 3.6 מ"מ בשנה - ומאיץ. גובה פני הים צפוי להמשיך ולעלות במשך מאות שנים ויכול לעלות ב-30 עד 60 ס"מ נוספים עד 2100 גם אם פליטת גזי החממה תופחת משמעותית וההתחממות הגלובלית תהיה נמוכה הרבה יותר מ-2 מעלות צלזיוס. אם הגידול בפליטות גזי חממה יימשך, יכול גובה פני הים לעלות בין 60 ל-110 ס"מ.

"בעשורים האחרונים נרשמה האצה בקצב עליית פני הים", אמרה ולרי מייסון-דלמוט, יו"ר משותף של קבוצת עבודה ב-IPCC. "ההערכות החדשות גם מעדכנות כלפי מעלה את התרומה הצפויה של משטח הקרח האנטארקטי לעליית פני הים עד 2100 במקרה של גידול בפליטות גזי חממה".

המשך העלייה בגובה בפני הים יגדיל את התדירות של אירועי קיצון לאורך החופים. אירועים שבעבר התרחשו פעם במאה שנה יהפכו עד אמצע המאה ה-21 לשנתיים. ללא השקעות משמעותיות, תושבי אומות איים קטנים יהיו חשופים למחסור במזון, ומדינות מסוימות יהפכו ללא ראויות למגורים.

במקביל, אנשים שחיים באזורים הרריים יהיו חשופים לסכנות כמו מפולות בוץ, מפולות שלגים, שטפונות ומחסור במי שתייה כתוצאה מהמשך נמיסת קרחונים, שלג, קרח וקרח-עד. קרחונים קטנים באירופה, מזרח אפריקה, האנדים ואינדונזיה צפויים לאבד 80% ממסת הקרח הקיימת שלהם עד 2100 במקרה שפליטות גזי החממה יישארו גבוהות. לנסיגת הקריוספירה בהרים גבוהים תהיה גם השפעה שלילית על תיירות, פעילות נופש ונכסים תרבותיים.

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ופעילת הסביבה השבדית גרטה ת'אנברג, בוועידת האקלים של האו"ם, השבוע | צילום: אי.פי.אי

ממחסור במי שתייה יסבלו לא רק תושבי אזורים הרריים אלא גם קהילות שגרות במורד ההרים. לדברי החוקרים, הגבלת ההתחממות הגלובלית לא תפתור בעיות אלו, אך תאפשר לפחות לתושבים להתאים את עצמם לשינויים באספקת המים ולהגביל את הסיכונים.

שטח קרח הים בחוג הארקטי קטן מדי חודש ונעשה דק יותר. אם ההתחממות הגלובלית תוגבל ל-1.5 מעלות, האוקיינוס הארקטי יהיה נטול קרח לחלוטין בספטמבר – החודש עם כמות הקרח הקטנה ביותר - פעם במאה שנה. אם תגיע ההתחממות הגלובלית לשתי מעלות אירוע זה יתרחש בין פעם בשנה לפעם בשלוש שנים. תושבי החוג הארקטי כבר החלו להתאים את פעילות הטיול והציוד העונתיות שלהם לתנאים החדשים שנוצרו.

פרמפרוסט (קיפאון עד) מתחמם ומפשיא, והתופעה צפויה להתרחב במאה הנוכחית. גם אם התחממות גלובלית תוגבל ל-2 מעלות, בערך רבע מפרמפרוסט יפשיר עד 2100. הפרמפרוסט בחוג הארקטי מחזיק כמות גדולה של פחמן אורגני – כמעט פי 2 מהפחמן שקיים היום באטמוספירה, והפשרתו יכולה להגדיל משמעותית את ריכוז גזי החממה באוויר.

"הימים הפתוחים, החוג הארקטי, החוג האנטארקטי והרים גבוהים אולי נראים מרוחקים לאנשים רבים, אבל אנחנו תלויים בהם והם משפיעים עלינו ישירו בדרכים רבות - מזג אוויר ואקלים, מזון ומים, אנרגיה, מסחר, תחבורה, תיירות, בריאות ורווחה, תרבות וזהות", אמר יו"ר ה-IPCC הוסונג לי. "גם אם נפחית בצורה חדה את פליטות הפחמן הדו-חמצני, אנשים באזורים אלו עדיין יתמודדו עם אתגרים משמעותיים, אבל אפשריים לניהול".