אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ד"ר יפעת בן חי שגב: שוק התקשורת לא מנוהל, הרגולטורים חלשים ותלותיים צילום: עמית שעל

פרשנות

ד"ר יפעת בן חי שגב: שוק התקשורת לא מנוהל, הרגולטורים חלשים ותלותיים

תגובת פקידי משרד האוצר לכלכליסט על רקע המשבר בשוק התקשורת מאששת את הסוד הגלוי: תחום התקשורת בישראל אינו מנוהל באופן מקצועי, שיטתי או מתוכנן. חולשת הרגולטורים יצרה ואקום שאפשר יוזמות כלכליות תוך דילוג על הגורמים המקצועיים

26.09.2019, 06:54 | ד"ר יפעת בן חי-שגב

"אין כשל בשוק התקשורת וכרגע אין צורך בהתערבות הממשלה", הגיבו אמש פקידי האוצר ל"כלכליסט" על רקע המשבר המתהווה בשוק התקשורת. אך תגובת פקידי האוצר דווקא מאששת את תוקפו של המשבר ומלמדת על חריפותו.

קראו עוד בכלכליסט

בכך הם חשפו את הסוד הגלוי שמזה שנים, תחום התקשורת בישראל אינו מנוהל באופן מקצועי, שיטתי או מתוכנן. חולשת הרגולטורים אל מול הדרג הממשלתי ותלותם בו, יצרו ואקום שמשך את פקידי האוצר להגשים את משנתם הניאו־ליברלית ביוזמות כלכליות ועצמאיות להסדרת השוק, תוך שהם מדלגים על הגורמים המקצועיים.

עם זאת, האוצר לא אחראי על הכשל העמוק בשוק התקשורת בישראל. אחראיות לכך ממשלות ישראל בעשור האחרון, שדחו את ההמלצות המקצועיות להקמת רשות תקשורת מקצועית בלתי תלויה, משום שהעדיפו לקצור פירות מידיים ונמנעו מרפורמות ארוכות טווח.

הפגנת עובדי סלקום עם החלטת החברה לפטר מאות עובדים לאור המשבר בענף והצורך בהתייעלות, צילום: יאיר שגיא הפגנת עובדי סלקום עם החלטת החברה לפטר מאות עובדים לאור המשבר בענף והצורך בהתייעלות | צילום: יאיר שגיא הפגנת עובדי סלקום עם החלטת החברה לפטר מאות עובדים לאור המשבר בענף והצורך בהתייעלות, צילום: יאיר שגיא

אתגור המודלים העסקיים

הציבור רק מתחיל לראות את התוצאות הקשות, והוא זה שישלם. המשבר בשוק הסלולר הוא רק ביטוי אחד של הכשל בשוק התקשורת כולו, והוא כרוך בענפי האינטרנט והשידורים גם יחד.

התמורות הטכנולוגיות היסודיות שהתרחשו בעולם בעשורים האחרונים, שנהוג להגדירן כהתלכדות תשתיות ומסכים, אתגרו את המודלים המסורתיים של כלכלה וממשל. שגשוג הטכנולוגיה גרם לשיבוש מתמשך של המודלים העסקיים, והדגים התנהגות שוק שאינה מתכתבת עם הכללים של תורת הכלכלה המסורתית. השיבוש אינו נעצר בשוק התקשורת, והוא פולש לכל תחומי המשק והכלכלה, ביניהם ביטוחים, תיירות ושוק ההון. הימים האחרונים סיפקו דוגמה, עם קריסתו של תאגיד התיירות הוותיק תומאס קוק, ומנגד השקתו של הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל.

מדינות המערב הבינו שכללי המשחק החדשים מחייבים תשובה מצד קובעי המדיניות. בזו אחר זו ביטלו הממשלות באירופה את מיניסטריון התקשורת והקימו רשות מקצועית עצמאית, שאמונה על קביעת מדיניות הוליסטית בתחום בו "אי הוודאות היא הוודאות היחידה", או בשפה הכלכלית החדשה: חדשנות משבשת (Disruptive Innovation).

רשויות התקשורת המקצועיות באירופה מרחיבות את התערבותן בשוק. הסיבה אינה רק כלכלית, שכן שווי השוק של הפלטפורמות הדיגיטליות באירופה עומד על אחוזים בודדים בלבד ביחס לפלטפורמות מתחרות. המניע העיקרי הוא להגן גם ובעיקר על ייצור ההון התרבותי האירופאי מפני זה של תאגידי הענק האמריקאים.

רפורמה שלוותה בפגמים

 

כשמדובר במדינה עם מאפיינים כל כך ייחודיים כמו ישראל, הרי שחשש זה מקבל משנה תוקף. אלא שבישראל, לפני כעשור החליט משרד התקשורת על חלוקת התשתיות הקיימות למקטעים שיאפשרו לכל חברות התקשורת, גם אלה שאינן בעלות תשתית, לשווק חבילת תקשורת מלאה. המטרה - תחרות בסלולר, באינטרנט ובטלוויזיה - ראויה ונכונה, אך תהליך הגשמתה לקה בשני פגמים יסודיים: אסטרטגי וטקטי.

בצד האסטרטגי, במקום תחרות בכל ענפי התקשורת, בפועל המדיניות התמקדה בסלולר בלבד, והתעלמה מהענפים האחרים, אליהם הוא קשור באופן הדוק. מה שהוביל לכך הוא מבנה ישן ומסורבל הכולל שלוש מועצות מפקחות על שוק השידורים (מועצת הרשות השנייה, המועצה לשידורי טלוויזיה בכבלים ולווין, מועצת תאגיד השידור הציבורי), המונות 40 דירקטורים, עשרות עובדים ופקידות אוצר דומיננטית. אם לתמצת: יד ימין לא יודעת מיד שמאל.

בצד הטקטי, משרד התקשורת כשל בניהול ואיזון שיווי המשקל של התחרות, בעיקר מבחינת גודל השוק ומספר השחקנים, וההנחה שהשקעה בתשתית היא יקרה ובעלת סיכון גבוה ולכן נחלתן של חברות רווחיות בלבד. בכך הם הקריבו את העתיד הבינוני והרחוק - דור 5 משודרג ותשתית סיבים אופטיים - לטובת זה הקרוב.

ממשלת ישראל הבאה צריכה לשאת באחריות לקלקול המתמשך באסדרת שוק התקשורת, ולכלול בקווי היסוד של מדיניותה הקמת רשות תקשורת עצמאית, מקצועית ובלתי תלויה.

הכותבת סיימה זה מכבר תקופת צינון מתפקידה האחרון כיו"ר המועצה לשידורי טלוויזיה בכבלים ובלווין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
לא ברור על מה כל המהומה. שוק התקשורת והמדיה משתנה, אין סיבה שהרגולטור יתערב
כבר מזמן ידוע שבזק כבר כמעט לא קיימת בטלפוניה קווית במשקי בית, רק עסקים בישראל עדיין תקועים בשנות ה80 ולא עוברים לשיחות וובאקס ודומיה (שיחות על גבי האינטרנט) - משהו שכבר נרחב בחו"ל. סביר שגם בישראל יפול האסימון בעשור הקרוב... הוט, יס ואחרות כבר מזמן מזמן איבדו את קהל הצופים (טוב לפחות האינטליגנטיים שבהם או אלה שלא מאותגרים דיגיטלית), עם כניסת התחליפים הזולים והאיכותיים של אקסבוקס, נטפליקס ועכשיו גם דיסני סטרים ואחרים, ובטח עם עידן פלוס שזמין היום ברשת ואפליקציות פודקסטים. מי לכל הרוחות עושה בהוט או ביס מנוי??? והסלולר - הרגולטור טיפל בשוק הזה. אם פעם היינו משלמים מאות שקלים בחודש, היום כבר רק עשרות שקלים בודדות על שירות זהה. מי שלא מתקדם עם הטכנולוגיה נשאר מאחור. גם כשעברו למחשב אף אחד לא חשב להישאר עם דף ועט ופקסים, וכשעברו ממרכבות סוסים לרכבים ממנועים אף אחד לא חשב שכיכרה זה עדיין אפשרות, אז גם כאן בשוק התקשרות יש הפיכה. אין סיבה לשמר דינוזאורים בשוק הזה ולתת להם החייאה על ידי חוקים מגנים!!!
ע  |  26.09.19
לכל התגובות