אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סביבה נשית תומכת תוביל נשים להצלחה גם בהייטק צילום: יחיאל שדה

דעה

סביבה נשית תומכת תוביל נשים להצלחה גם בהייטק

לפי נתוני המל"ג שפורסמו בשנים האחרונות, רק כ-33% מהסטודנטים למדעי המחשב בישראל הן נשים, זאת לעומת 60% מכלל תלמידי התואר הראשון בארץ. אחת מהסיבות לכך טמונה בגורם מרכזי שחסר לנשים בעולם המחשבים וההייטק

27.09.2019, 07:49 | יעל גנדמן

לא אחת דובר על שיעורן הנמוך של נשים במקצועות מדעי המחשב וההיי-טק, הן בישראל והן בעולם, כאשר על פי המספרים האחרונים שפרסם המל"ג רק כ-33% מהסטודנטים למדעי המחשב בישראל הן נשים.

על מנת להבין עד כמה נתון זה מותיר את הנשים הרחק מאחור, יש להעמידו ביחס לנתון מקביל - כ- 60% מכלל תלמידי התואר הראשון בישראל הן נשים.

נשים בהייטק. חסרה סביבה תומכת, צילום: שאטרסטוק נשים בהייטק. חסרה סביבה תומכת | צילום: שאטרסטוק נשים בהייטק. חסרה סביבה תומכת, צילום: שאטרסטוק

בשנים האחרונות המל"ג, המוסדות האקדמיים וגורמים בתעשיית ההיי-טק, פועלים על מנת להעלות את שיעור הנשים המשתלבות בתחום. ועדיין, למרות העובדה שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פלח ניכר מהמשכורות הגבוהות כיום בישראל הינו בענף ההייטק בכלל והתוכנה בפרט (מקצועות שהביקוש בהם לכוח עבודה הוא רב ועולה במקרים מסוימים על ההיצע), עדיין הפער בין שיעור הנשים לגברים הוא גדול. אז מדוע למרות מציאות זו עדיין לא מצליחים להביא יותר נשים להשתלב במקצועות המכניסים והמבוקשים ביותר בישראל?

התשובה, על פי מחקרים שבוצעו, טמונה בגורם מרכזי שחסר לנשים בעולם המחשבים והייטק - סביבה נשית תומכת. דו"ח המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה משנת 2017, הצביע על שלושה חסמים שמרחיקים נשים מלימודי הייטק - האווירה בכיתה, העדר דמות לחיקוי והעדר קהילת נשים תומכת, הנובעת מהיותן אחוז נמוך מתוך התלמידים. על כן, המסגרות האקדמיות המספקות סביבה נשית תומכת עשויות להיות דווקא הפתרון לאי השיוון הקיים בשיעור השתתפותן של נשים בלימודי מדעי המחשב.

כאמור, בבדיקה שערכה המועצה הלאומית לכלכלה, נמצא שבין היתר, הדרך להתגבר על החסמים ולהעלות את שיעור הנשים בקרב הסטודנטיות למדעי המחשב היא ביצירת אקלים תומך, זאת תוך אימוץ פרקטיקות שונות שכבר מיושמות והוכיחו את עצמן גם באוניברסיטאות מובילות בחו"ל, דוגמת סטנפורד. בין השאר מדובר על שימוש בארגוני סטודנטיות ועמותות מיוחדות שיקדמו תוכניות, מיזמים וכנסים, על מנת ליצור קהילה נשית-מקצועית, אווירה והמלצות מעשיות המעודדת לימודי היי-טק ופיתוח נטוורקינג נשי בתוך הקמפוס ומחוצה לו.

על רקע כך, נראה כי הדרך האולטימטיבית ביותר ליצירת אותה סביבה נשית תומכת, היא בקיומן של מסגרות לימוד נשיות תומכות, בהן מוסרים כמעט לחלוטין אותם חסמים. להשפעתן החיובית של המסגרות לנשים ישנו תימוכין מחקרי. כך לדוגמה, במחקר של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מ-2009 דווח שבוגרות תיכונים נפרדים מציגות אוריינטציות אקדמיות חזקות יותר ממקבילותיהן בתיכונים המעורבים במספר קטגוריות, לרבות מחויבות גבוהה יותר ללימודים, ציונים פסיכומטריים, וביטחון ביכולתן המתמטית ובכישורי המחשבים.

אולם מעבר לבסיס המחקרי, נראה כי אין משכנע יותר ממבחן התוצאה על מנת להבין את כוחן של המסגרות התומכות לנשים. מזה שנים רבות אני מלווה מאות סטודנטיות דתיות וחרדיות הלומדות בקמפוסים לנשים של המרכז האקדמי לב, אשר נמצא במקום ראשון בארץ – ובפער של עשרות אחוזים - בשילוב נשים בלימודי מדעי המחשב, עם שיעור של 53% סטודנטיות מכלל הסטודנטים שלומדים את התחום במרכז. את הביטוי וההשפעה של אותה סביבה נשית תומכת אותה אני רואה מידי יום בכיתות הלימוד שלנו, ניתן לראות לא רק בהיבט המספרי, אלא גם בהנמכת שיעורי נשירה, הישגים בלימודים ועידוד נשים לכניסה ללימודים. על אלה יש להוסיף שיעורי השמה גבוהים של הסטודנטיות שלנו – שיעור של כ-90% מבין מסיימות התואר במקצוע לימודן בחברות המובילות במשק ובמשרדי רו"ח והפירמות הגדולות בארץ.

למרות ההתנגדויות וסימני השאלה שיש מי שמעלים כנגד הלימודים בסביבה נשית, בסופו של יום הנתונים מדברים בעד עצמם. לאור היתרונות שבהם, השנה אף נפתח בירושלים בית ספר ממלכתי (חילוני) נפרד ראשון, מתוך מטרה לספק לבנות הרוצות בכך סביבת לימודים נפרדת שתתרום לתחושת המוגנות שלהן ותסייע להן לממש את הפוטנציאל שלהן.

אנו נמצאים במירוץ ארוך בדרך להעלאת שיעור הנשים הלומדות מדעי המחשב בפרט, ובשינוי מגמת אי השיוויון בפערי ההשתכרות בין נשים לגברים בכלל. במירוץ זה אסור להתעלם מהצרכים של נשים ואוכלוסיות אחרות בסביבה תומכת ומקדמת, מהנתונים הגבוהים באופן יוצא דופן ומהפרמטרים שנמצאים מוכחים מחקרית כמעודדים נשים להשתלב במקצועות ההייטק.

הכותבת היא מנהלת המרכז לפיתוח קריירה במרכז האקדמי לב, המציין בימים אלה 50 שנה להקמתו ופעילותו

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות