אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מסכמים שנה: יש גם במה להתגאות איור: יונתן וקסמן

מסכמים שנה: יש גם במה להתגאות

מאגר נתוני האשראי סוף סוף קם; ישראל שיאנית במחקר ופיתוח; ירידה גדולה בדורשי קצבאות הבטחת הכנסה; המכוניות החשמליות כבר על הכבישים; שתי סטארטאפיסטיות עשו אקזיט מרשים; ההייטק התחיל להתעניין בפוליטיקה; חוק הצנזורה השערורייתי נפל; אחוז הזכאים לבגרות מלאה עלה; כתבי כלכליסט מסתכלים על מחצית הכוס המלאה של השנה החולפת

29.09.2019, 22:13 | כתבי כלכליסט
כבר לא שבויים של הבנקים

נקודת מפנה צרכנית: מאגר האשראי נולד

המהלך הדרמטי של השנה בשוק האשראי הצרכני הוא הקמת מאגר נתוני אשראי. מדובר במאגר שמנהל בנק ישראל ושמכיל, לראשונה, את כלל הנתונים של אזרחי ישראל בנוגע להיסטוריית האשראי שלהם - היקף החוב, מוסר התשלומים, נכסים משועבדים ונתונים נוספים, אשר מאפשרים לקבל תמונת מצב רחבה על רמת הסיכון של הלקוח, ולהציע לו אשראי בהתאם לכך.

הגברת השקיפות הזו היא כלי חשוב בתחרות. עד הקמת המאגר התמונה על הלקוחות היתה חלקית ועיקר הכוח היה בידי הבנקים, אם כי גם המידע שהיה ברשותם היה חלקי (לא ידעו אם ללקוח חוב במקומות אחרים). לעומת זאת, לגופי האשראי החוץ־בנקאיים כמעט לא היה מידע על רמת הסיכון של הלקוח, ולכן הם נאלצו להציע ריביות גבוהות למרבית הלקוחות. המרוויחים מהסיטואציה הזו היו הבנקים, ששלטו בשוק האשראי הצרכני ללא עוררין.

אלא שהקמת המאגר, שההשקעה בו עמדה על יותר מ־160 מיליון שקל, הופכת את כללי המשחק לשווים יותר. בלחיצת כפתור (ובאישור הלקוח) יידעו גופי האשראי את רמת הסיכון של הלקוח, ויוכלו מצד אחד להציע הצעות אטרקטיביות ללקוחות טובים ומצד שני להתרחק מלקוחות מסוכנים. עדיין מוקדם למדוד את תוצאות הקמת המאגר, אך אין ספק שבשנים הקרובות היא תביא לשינוי מהותי בשוק אשראי הצרכני.

 

עירית אבישר

 

מרכז חדשנות עולמי

בראש המשקיעים במחקר ופיתוח

שיעור ההשקעות במחקר ופיתוח (מו"פ) כאחוז מהתוצר בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח, יחד עם דרום קוריאה, ועומד על כ־4.5% מהתמ"ג (הפער מול המדינה האסייתית הוא של 0.01 נקודות אחוז לטובתה). מדובר בנתון מרשים, שכן מדובר באחד ממנועי הצמיחה ארוכת הטווח ובת־הקיימא החיוניים ביותר - אם לא החשוב מכולם.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

בדירוג התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי - המיועד לבחון באילו מדינות הכי כדאי להשקיע - נכתב כי ישראל "הפכה לאחד ממרכזי החדשנות העולמיים הודות ליצירת אקוסיסטם של חדשנות חזק מאוד. ישראל, שיאנית עולמית בהוצאה למו"פ, היא המדינה שמקבלת הכי טוב כישלון של יזם, וחברות הזנק שבה צומחות בקצב המהיר ביותר".

לפי דו"ח השכר האחרון של הלמ"ס, מספר עובדי המו"פ בישראל עולה בקצב של יותר מ־5% בשנה ומתקרב ל־50 אלף. אותם עובדים הם גם שיאני השכר בסקטור ההייטק עם שכר ממוצע של יותר מ־25 אלף שקל בחודש. הסיבה: הפריון שלהם הוא הגבוה במשק הישראלי, והשכר בהתאם.

אדריאן פילוט

כואב אבל פחות

ירידה בהיקף העוני

שני דו"חות חיוביים רשמה הממשלה היוצאת בתחום הטיפול בעוני.

הדו"ח השנתי של שירות התעסוקה הציג הישג גדול: מספר תובעי הבטחת ההכנסה ירד בארבע השנים האחרונות ב־39%, מ־114 אלף ב־2014 ל־69 אלף ב־2018. בשירות אוהבים לייחס זאת לתוכנית "מעלי תעסוקה" לשילוב בעבודה, אך בביטוח לאומי ובארגוני הרווחה מצננים את ההתלהבות, ומייחסים זאת לשחיקה המתמדת בקצבאות ולהקשחה בתנאים לקבלתן. כתוצאה מכך גם מי שמתקשה מאוד לעבוד, נאלץ לעשות זאת כדי להתפרנס.

דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי גילה ירידה קלה בהיקפי העוני ובאי־השוויון. תחולת העוני בקרב ילדים ירדה מ־31% ל־29.6%. למרבה הצער, נתונים אלה לא חילצו אותנו מהמקום הראשון הבלתי מכובד בהיקף העוני בין המדינות המפותחות.

 

שחר אילן

 

נסיעה לא מזהמת

הרכב החשמלי כאן

שמונה שנים לאחר שבטר פלייס התפרקה, חזון התחבורה החשמלית מתעורר שנית.

באולמות המכירה יש מכוניות חשמליות בעלות טווח נסיעה של מאות ק”מ בין טעינה לטעינה, ובימים אלו מוקמות 2,500 עמדות טעינה, 110 מהן מהירות.

עמדת טעינה, צילום: ג עמדת טעינה | צילום: ג'ינרג'י עמדת טעינה, צילום: ג

בתחום התחבורה הציבורית, אגד הצטרפה לפיילוט של דן ותפעיל החל מהחודש 10 אוטובוסים חשמליים.

מה הלאה? הכדור אצל המדינה, בעיקר בכל הקשור למיסוי ותשתיות: המס שמוטל על מכוניות חשמליות נמוך: 10% בלבד, לעומת 83% על רכב "רגיל", וכל שנשאר הוא לוודא שיקומו עוד ועוד עמדות טעינה.

 

ליאור גוטמן ותומר הדר

 

היזמיות שעשו את זה

אקזיט ישראלי נשי

 

אין הרבה סטארט־אפים בישראל ובעולם שהוקמו על ידי נשים בלבד, ואפילו פחות סטארט־אפים שהיזמיות שלהם ממשיכות להוביל אותם עד האקזיט. כזה בדיוק הואSafeDK. החברה, שהוקמה ב־2014 על ידי אורלי שואבי ורוני שטרנברג, נמכרה ביולי תמורת עשרות מיליוני דולרים לחברת הפרסום במובייל האמריקאית AppLovin.

מימין: אורלי שואבי ורוני שטרנברג, צילום: אוראל כהן מימין: אורלי שואבי ורוני שטרנברג | צילום: אוראל כהן מימין: אורלי שואבי ורוני שטרנברג, צילום: אוראל כהן

SafeDK פיתחה מערכת המנטרת בזמן אמת כלי פיתוח (SDK) המשמשים מפתחים ליצירת אפליקציות צד שלישי. הכלים של החברה מאפשרים לנטר פרסומות לא חוקיות שנכנסות לאפליקציות וכל שימוש לא ראוי שנעשה בהן ללא ידיעת מפתחי האפליקציה.

החברה גייסה עד האקזיט כ־8 מיליון דולר, ובין המשקיעים היו שמות בולטים דוגמת מריוס נכט, ממייסדי צ’ק פוינט.

שואבי ושטרנברג הקימו את החברה כשהן בעלות ניסיון בעולם העסקי: המנכ”לית שואבי שירתה ב־8200 והועסקה בכמה תפקידי פיתוח בכירים, ושטרנברג היא בכירה לשעבר במערך השיווק של לנדא לאבס מבית בני לנדא.

מאיר אורבך

    , איור: יונתן וקסמן איור: יונתן וקסמן     , איור: יונתן וקסמן

הקטר של המשק נכנס לפוליטיקה

ההייטק גילה את האקטיביזם

זה התחיל במחאת הלהט"ב הגדולה בקיץ שעבר, חברות הייטק גילו שהן יכולות לקחת צד בנושאים פוליטיים ולכמה רגעים היתה כאן חגיגה של מחאה אזרחית. לא צריך להתבלבל, המעסיקים המבוקשים ביותר במשק לא הפכו בלילה אחד לאקטיביסטים לזכויות אדם - בזמן מחאת הנשים, למשל, קולם בקושי נשמע - אבל הבחירות האחרונות הראו שהם עדיין מסוגלים לפעולה, עם כמה יוזמות שניסו להוציא את הישראלים להצביע (ודי הצליחו). חשוב לא פחות, חברות רבות מקיימות תוכניות פנימיות, שמעודדת את עובדיהן להתנדב ולגלות מעורבות בקהילה.

הפגנת להט"ב, צילום: מוטי קמחי הפגנת להט"ב | צילום: מוטי קמחי הפגנת להט"ב, צילום: מוטי קמחי

השנה האחרונה גילתה למגזר ההייטק הישראלי שאפשר לגלות מעורבות בפוליטיקה לא רק כדי להשיג הקלות מס. אולי בשנה הקרובה קטר הצמיחה של המשק יתחיל למשוך אותנו לא רק כלכלית, אלא גם חברתית.

הגר רבט

יישמר חופש הגלישה באינטרנט

חוק הצנזורה של מיקי זוהר הוקפא

     , איור: יונתן וקסמן איור: יונתן וקסמן      , איור: יונתן וקסמן

קשה למצוא משהו טוב להגיד על מערכת הבחירות הכפולה שנכפתה על ישראל, אבל לפחות דבר חיובי אחד יצא מפיזור שתי הכנסות ב־2019: חוק הצנזורה הדרקוני שניסה לקדם ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הושלך לפח האשפה של ההיסטוריה.

במהלך 2018 החל זוהר לקדם במרץ הצעת חוק שביקשה לחסום את הגישה של כל הישראלים לפורנו, תוך שימוש בשיטות שנעו בין הזויות לדרקוניות. בתחילה הציע זוהר להנפיק קוד אישי לכל גולש, שאותו יתבקש להקליד בעת כניסה לאתר פורנו. מאוחר יותר הציע שכל הספקיות ישלחו ללקוחות הודעה שבה יתבקשו להשיב האם הם מסכימים לחסימת הגישה לאתרי פורנו בחשבונם - כאשר גולש שלא ישיב לאחר שלוש פניות תיחסם גישתו לאינטרנט לחלוטין. הצעת החוק אמנם דוללה מדיון לדיון ומהצבעה להצבעה, עד שכל מה שנותר הוא שליחת הודעה רבעונית מספק

האינטרנט על האפשרות לחסום אתרי פורנו. נוסח זה אושר בקריאה ראשונה, אך זוהר איים לשוב ולהחדיר אמצעים דרקוניים בקריאה שנייה ושלישית. פיזור הכנסת ה־20 בלם את מאמצי החקיקה, ופיזור הכנסת ה־21 מנע אפשרות להמשיך את קידום הצעת החוק מאותה נקודה, שכן כבר לא ניתן להחיל עליה דין רציפות. הצעת החוק המיותרת של זוהר נמצאת עתה בפח האשפה - אפשר גם לקוות שתישאר שם.

 

עומר כביר

 

מגמה חיובית בחינוך

יותר זכאים לבגרות

אחד השינויים שהנהיג משרד החינוך בתקופת השר נפתלי בנט היה התמונה החינוכית, שמשקפת את מצבה של מערכת החינוך לא רק לפי מספר הזכאים לתעודת בגרות אלא גם משתנים כהיקף נשירת תלמידים והיחסים החברתיים בבתי הספר.

בתחום הזכאות לבגרות משרד החינוך רשם כמה הישגים: הזכאות לתעודת בגרות עלתה מ־66% ב־2015 ל־70% ב־2018. המשרד אמנם מודד רק בקרב התלמידים בבתי הספר שמגישים לבגרות - בלי החרדים ובלי נושרים - ובכל זאת המצב השתפר.

את ההישגים האמיתיים רשם המשרד בתחום שיפור איכות הבגרות. מספר הזכאים לבגרות עם מתמטיקה 5 יחידות נסק מ־11.2 אלף תלמידים ב־2015 ל־18.2 אלף ב־2018, עלייה של 61%. גם בזכאות לתעודת בגרות עם אנגלית 5 יחידות היתה עלייה מ־32% ל־38% בשלוש השנים האחרונות. רק חבל שהבגרות עדיין לא בודקת יכולת לימוד עצמי ויצירתיות.

שחר אילן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות