מפילים את האמריקאים: אלו שיטות הנוכלות המקוונת הנפוצות בארה"ב

מהן ההונאות המקוונות הנפוצות ביותר? חוקרי אוניברסיטת סטנפורד פרסמו מחקר בנושא שערכו בשיתוף FINRA, גוף לא ממשלתי שמבצע רגולציה פיננסית פנימית בסקטור התעשייתי האמריקאי, ו-Better Business Bureau, מלכ"ר שפועל לשיפור אמון הציבור בעסקים. הוא כלל בין השאר ראיונות עם כ-1,400 קורבנות הונאה מקוונת, ומסקנותיו מדאיגות: אמנם מחצית מפניות הרמאים נענו בשלילה כבר מהרגע הראשון ו-30% מהמשתמשים אמנם נפלו במזימה אך הצליחו להימנע מלהפסיד כסף, אך 23% אכן הפסידו. לפי מחקר אחר שבוצע אשתקד בידי נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב, הסכום שנגנב בהונאה הממוצעת עומד על כ-600 דולר.  

רוב הפניות מתבצעות דרך שיחות טלפון או מיילים, אך אלו הפלטפורמות עם רמת ההצלחה הנמוכה ביותר מבחינת העבריינים. לעומת זאת, 91% מהניסיונות לפתות משתמשי מדיה חברתית הובילו להמשך ומתוכם כ-53% הפסידו כסף. מספרים אלה חוזרים על עצמם גם בניסיונות הונאה דרך אתרים, שם כ-81% המשיכו עם ההליך שיזמו העבריינים וכ-50% מהם הפסידו כסף בסיום התהליך.

סכנה: רמאים ברשת | צילום: שאטרסטוק

ישנן כמה הונאות פופולריות במיוחד שכדאי מאוד להיזהר מפניהן, ויכולות בקלות לקרות גם בארץ. בביזנס אינסיידר ציינו שמונה מהן ואלה הפופולריות ביותר, בסדר עולה:

הונאות חוב מסים, ביטוח לאומי והוצאה לפועל

מדובר בניסיון להתחזות לאנשי רשות המסים או הביטוח הלאומי. ההאקרים ינסו להציג בפניכם הודעת חוב ב-SMS או מייל וידרשו שתקליקו על קישור זדוני שמוביל לאתר מתחזה. שם תתבקשו להקליד פרטי אשראי, או לבצע העברה לחשבון פייפאל/אפליקציית תשלומים.

מנסים להשיג את נתוני האשראי שלכם | צילום: PEXELS

כמובן שלא מדובר בחוב אמיתי - אך האתרים עשויים להיות כל כך מדויקים שלא תחשדו בכלל במקור שלהם. חשוב תמיד לבדוק כתובות אינטרנט מכיוון שלפעמים מספיק שישנה אות נוספת כדי שהכתובת תוביל לאתר אחר. חשוב גם לזכור שלרוב אם משרדי ממשלה יוצרים עימכם קשר, עדיף לוודא את אמיתות הפרטים על ידי חיוג למוקד או לגשת לאתר שלהם ישירות דרך גוגל ולא דרך קישור שצורף למייל.

גם כאן מדובר בניסיונות לדלות מכם פרטים פיננסים, מידע אישי או פרטי גישה לשירותים מקוונים. מדובר בהונאות כל כך נפוצות שלרוב הציבור כבר ניסיון בזיהוי שלהן. על פי הנתונים בארה"ב רק כ-4% מהמשתמשים הפסידו כסף דרכן.

רק 4% מההונאות המוצלחות בארה"ב. פישינג | צילום: Tom's Hardware

בניגוד לחובות מס או בט''ל, הודעות חוב של רשות האכיפה והגבייה כן נשלחות לפעמים דרך אמצעים אלקטרוניים. למשל, לפני כמה שבועות נחשף קמפיין הודעות זדוניות שהתחזה להודעות חוב של הוצל''פ והגיע לכ-16 אלף ישראלים. לא ברור כמה מהם נפלו בפח, אך לדברי המשטרה מדובר בכמה עשרות. אין דרך יעילה להתמודד עם שיטת הונאה זו, למעט על ידי בדיקה של ההודעה שצריכה לכלול סדרה של פרטים מזהים כגון מס' תיק כדי שתזוהה כמדויקת. גם כאן מומלץ לפנות לרשות האכיפה ולבקש פירוט - הונאות בדרך כלל מתבססות על ניסיונות דיוג אקראיים ולא על חובות אמיתיים.

את זה קל לגלות; אם לא רכשתם כרטיס לוטו או פיס או הגרלה, אתם לא אמורים לזכות בכלום. כסף לא נופל מהעצים ואף אחד לא מגריל אנשים בספר טלפונים אקראי ונותן להם הון ככה סתם. בנוסף, אף אחד לא יבקש מכם פרטי אשראי כדי להעביר לכם סכום זכיה או ידרוש עמלה על כך.

לא מילאת? זה לא יעבוד עליך | צילום: צביקה טישלר

אם כבר, ההיפך הוא הנכון. מפעל הפיס יידע אתכם דרך זכייני הכרטיסים או באופן ישיר ולרוב תצטרכו גם להגיע פיזית כדי לקבל פרסים גדולים במיוחד. עם זאת ההונאות האלה מצליחות יחסית, ושלא במפתיע, לרוב בקרב אוכלוסיות חלשות.

כאן לא מדובר בהונאה מקוונת בלבד, יכול להיות שיזמנו אתכם לראיון עבודה במשרד מומצא לאחר פנייה אליכם במדיה החברתית. בסיום הראיון תידרשו לעבור הכשרה מקוונת או לקנות ערכת ציוד וכמובן שאין אף משרה ולא תקבלו גרוש בחזרה. כ-25% מהניסיונות האלה מביאים להפסד כספי מצד הקורבנות. זיכרו: מעסיק שמבקש כסף על עצם העסקתכם הוא במקרה הטוב בוס לא מוצלח, ובמקרה הרע נוכל.

התקבלת! עכשיו רק תן לנו כסף | צילום: שאטרסטוק

אלה הונאות קלות למימוש מפני שהן קלות לתפעול. כל מה שצריך זה לפרסם קמפיין של באנרים פרסומיים שמפחידים את המשתמש שמחשבו נפגע מווירוס. מהרגע שאתם פונים ל"תומכים" או ה"טכנאים" שיצילו לכם את המחשב, הם למעשה מנצלים את החיבור כדי להחדיר לכם נוזקת כופר אמיתית, לגנוב מידע או סתם להבטיח לכם תמיכה מרחוק שלא תגיע אף פעם אחרי שתשלמו דמי שימוש.

ירים יד כל מי שנתקל בפוסטים באינסטגרם או בפייסבוק שמבטיחים משקפי ריי באן מקוריים ב-20 דולר או מכנסי ליווייס ב-10 דולר. אלה הן ההונאות הפופולריות ביותר; כולנו ציידי מבצעים, אך צריך להכיר בכך שלפעמים מבצעים אינם אמיתיים. הבעיה היא שלמעט רכישה מפלטפורמות מקוונות שמספקות אחריות כגון אמזון, איביי או קמעונאים מוכרים, אין כל דרך לדעת מראש אם מדובר באתר לגיטימי או בנוכלים. הדרך הכי יעילה כוללת בדיקה של האתר ברשימות Who-Is שמצביעות על תאריך ההקמה של האתר, מיקום השרתים וכמה קישורים מובילים אליו מבחוץ. אתרי נוכלים בדרך כלל מוקמים בסמוך לקמפיין ההונאות.

עם זאת, גם כאן כללי האצבע לא תמיד עובדים. לפעמים נוכלים פועלים גם באיביי, מבטיחים לכם משהו ושולחים לכם מוצר אחר שאינו תואם את התיאור במחיר גבוה בהרבה משוויו. אם מדובר בכמה דולרים בדרך כלל תימנעו מלפעול - וכך מספיק שכמה אלפי קורבנות ישלחו דולרים בודדים כדי לייצר החזר נאה על השקעה נמוכה במיוחד. דרך טובה לבדוק את הנוכלים האלה היא להריץ חיפוש מהיר בגוגל על שמם, לבדוק המלצות ואחוז אמינות וכמובן לבדוק אם המוצר מוצע במקום אחר במחירים שונים מאוד. למשל אם מישהו מציע לכם משקפי יוקרה במחיר שנמוך בכ-80% ממחיר השוק הממוצע, כדאי לחשוד; אף אחד לא ימכור לכם פרימיום במחיר של דוכן בשוק.