אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מסע הגמילה של ילד הדבש: סרטה החדש של עלמה הראל בפסטיבל חיפה צילום: באדיבות פסטיבל חיפה

מסע הגמילה של ילד הדבש: סרטה החדש של עלמה הראל בפסטיבל חיפה

בפסטיבל שייפתח בשבת יוקרנו, בין השאר, “ילד דבש" של עלמה הראל על סיפורו האישי של שיה לבוף, ונציגים של הקולנוע הרוסי המתעורר

06.10.2019, 08:49 | יאיר רוה

“ילד דבש". אחרי שני סרטי תעודה יפהפיים באורך מלא ועשרות קליפים ופרסומות, עלמה הראל, במאית ישראלית שכבר שנים משגשגת בניו יורק, מביימת כעת את סרטה העלילתי הראשון, שנולד משיתוף הפעולה המתמשך שלה עם השחקן שיה לבוף.

קראו עוד בכלכליסט

לבוף נתן לה תסריט שהוא כתב כחלק מתהליך ההחלמה שלו במוסד גמילה ושעוסק באביו. בסרט “ילד דבש” (“Honey Boy”, על שם שם החיבה של האב לבנו), לוקאס הדג’ס (“מנצ’סטר ליד הים”) מגלם את בן דמותו המבוגר של לבוף שבעקבות סשנים טיפוליים במוסד הגמילה מחליט לכתוב תסריט על אביו.

הסרט ג הסרט ג'ירפה של הבמאי הצעיר קנטמיר בלאגוב. קולנוע רוסי מתעורר | צילום: באדיבות פסטיבל חיפה הסרט ג

לטענתו, הוא אלכהוליסט בגלל אביו, שטען שהוא עצמו אלכוהוליסט וג’אנקי בגלל אביו שלו. רוב הסרט חוזר בפלאשבקים אל מערכת היחסים בין הבן הצעיר (בגילומו של נואה ג’ופ) ובין האב (שאותו מגלם לבוף, במה שנראה כמו סשן טיפולי בפני עצמו).

הבן הוא שחקן צעיר שמעסיק את אביו, אסיר משוחרר ומכור סמים לשעבר, כמלווה שלו. האב, אמן קרקס רודיאו בעברו, אמנם מלמד את בנו דבר או שניים על אמנות הבמה, אבל עסוק רוב הזמן בנרקיסיזם שלו שמוביל אותו להזנחה או התעללות רגשית בבן.

הנושא הטעון מבחינה רגשית ואוטוביוגרפית יכול בקלות היה להפוך לדרמה ריאליסטית מייסרת לצפייה, אבל הכישרון המיוחד של הראל מקנה לסרט איכויות של חלום והופך את המצוקה להרפתקה ואת טראומת הילדות לחוויה של התבגרות והשלמה.

מתוך הסרט "ילד דבש" של עלמה הראל. יכולת ליצור אינטימיות ברגעים קשים, צילום: באדיבות פסטיבל חיפה מתוך הסרט "ילד דבש" של עלמה הראל. יכולת ליצור אינטימיות ברגעים קשים | צילום: באדיבות פסטיבל חיפה מתוך הסרט "ילד דבש" של עלמה הראל. יכולת ליצור אינטימיות ברגעים קשים, צילום: באדיבות פסטיבל חיפה

“חוקר המס“, “סקין“. עלמה הראל היא לא הבמאית הישראלית היחידה שעושה חיל בארה”ב. בחיפה תתקיים הקרנת הבכורה הישראלית של “סקין”, סרטו האמריקאי הארוך הראשון של גיא נתיב (“מבול”), שזכה באוסקר על סרטו הקצר באותו שם. ג’יימי בל מגלם בסרט ניאו־נאצי מקועקע שמחליט לחזור למוטב.

ואילו ”חוקר המס” הוא סרטו האמריקאי של אבי נשר שמציין כעת 20 שנה לבכורתו בהקרנה של עותק דיגיטלי חדש ומשופץ ושבו אחרי שנים של סרטי אימה ומד”ב נשר שינה כיוון באופן שרמז לאן יפנה כשישוב לישראל שנה אחר כך. ג’ו פנטוליאנו ואליזבת ברקלי מככבים בסרט, שהוא דרמת פשע על חוקר מס מסכן שמנסה לשווא לפצח את עולם הפשע המאורגן הרוסי בברוקלין.

“ג’ירפה“. הסרט, נציג רוסיה לאוסקרים, הוא סרטו השני של הבמאי הצעיר קנטמיר בלאגוב — אחד הקולות החדשים והמסקרנים שפועלים בקולנוע הרוסי המתעורר. הסרט העגום והקודר הזה, שנרכש להפצה בישראל אך אין לדעת אם אמנם יוצג כאן, מתרחש בסנט פטרסבורג שמיד אחרי מלחמת העולם השנייה. אייה, שמכונה “ג’ירפה” בגלל הגובה שלה, היא אחות שסובלת מהתקפי שיתוק. אלה יישאו מחיר הרסני כשנתוודע לילד הקטן שהיא מציגה כבנה ולאשה שתתגלה כאמו האמיתית. בלאגוב לא מרחם על הצופים, אבל יש משהו יוצא דופן בקולנוע שלו, שמביט בגיבורותיו מקרוב ויוצר אינטימיות והזדהות גם ברגעים הכי קשים מנשוא.

“לב העולם“.
סרטה השני של נטליה משאנינובה, שזכתה בהמון פרסים על התסריט שכתבה ל”הפרעה בקצב הלב” (שכן הוצג כאן), הוא נציג נוסף של הקולנוע הרוסי שחווה עכשיו התעוררות שרק לעתים רחוקות אפשר לחזות בה בארץ. בן זוגה של משאנינובה, השחקן סטפן דבונין, מגלם את הדמות הראשית, איגור, שעובד בחווה לגידול כלבי ציד ומסתדר עם הכלבים הרבה יותר מאשר עם בני האדם. אבל כדי לגדל כלבי ציד, צריך גם לגדל שועלים שעליהם יתאמנו הכלבים, וזה מסבך את בעלי החווה עם אקטיביסטים אקולוגיים. באנלוגיה מעניינת בין עולם החי לתרבות בני האדם הסרט מציג איך איגור מנסה להתחבב על כלב האלפא שבראש המשפחה ועל הנשים והגורים של השבט.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות