אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלנית הראשית באוצר: "יש לבטל הפטור על יבוא אישי ב-75 דולר" צילום: אלכס קולומויסקי

ראיון כלכליסט

הכלכלנית הראשית באוצר: "יש לבטל הפטור על יבוא אישי ב-75 דולר"

לא יהיה מנוס מהעלאת מסים כדי להתמודד עם הגירעון המעמיק, צריך לשקול ביטול הטבות מס על קרנות השתלמות, יש לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי מתחת ל־75 דולר ולהישמר מאיתותי האזהרה בשוק העבודה. הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג מבטיחה בראיון ראשון שלא תיתן לפוליטיקאים לשחק בנתוני המחקרים

07.10.2019, 06:48 | עמרי מילמן

"לכולם ברור שצריך להפחית את הגירעון המבני של המשק, ונעשו בתקופת הבחירות כמה צעדים שאפשר היה לעשותם. אבל בהשוואה למדינות ה־OECD אנחנו בגירעון מבני גבוה וצריך להפחית אותו", כך אומרת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג בראיון ראשון מאז כניסתה בינואר לתפקיד, שאליו הגיעה מאגף תקציבים. על השאלה איך יוכל שר האוצר הבא, יהיה מי שיהיה, לסגור את הגירעון, שלהערכות האוצר יגיע בשנה הבאה ל־3.8%, היא משיבה: "הדרך להפחתה עוברת בקיצוץ הוצאות לא יעילות. אגף תקציבים הוכיח בעבר שהוא יודע להביא הרבה הצעות כאלה, שיגיעו כעת לשר האוצר בממשלה החדשה. מעבר לזה, אנחנו, במינהל הכנסות המדינה, בודקים את הפטורים הקיימים ממס, ובמקומות שבהם אנו מזהים עיוותים נציע לשר הבא ולממשלה לתקן זאת".

נראה כי עוד רחוקה הדרך למינוי שר האוצר הבא, אך שבוע לפני ראש השנה נקלעה גרינברג למחלוקת פומבית עם השר היוצא. זאת במהלך מסיבת עיתונאים שמשה כחלון בחר לכנס, כדי להכריז כי בניגוד לכל הפרסומים הוא שואף להמשיך לכהן בתפקידו. בדבריו תלה כחלון את הסיבה לגירעון בטעות בתחזיות — שעל הכנתן אחראי האגף בראשות גרינברג — אך היא מיהרה לתקן אותו ולומר כי התחזיות היו נכונות לשעתן והתעדכנו לאורך הדרך. כחלון, כזכור, העדיף לקדם תקציב דו־שנתי, בניגוד לדעת הפקידים, ובשל כך נקבעו התחזיות בשלב מוקדם מאוד.

קראו עוד בכלכליסט

"לציבור מגיע ליהנות מהצלחת ההייטק"

אחת הסיבות למחסור בהכנסות המדינה היא העובדה שקטר הצמיחה, ענף ההייטק, לא הניב את ההכנסות הגבוהות שציפו להן באוצר. "את אחד הגורמים לירידה בהכנסות אפשר לראות בנתוני ההכנסות הישירות מאקזיטים", אומרת גרינברג. "גל האקזיטים אמנם נמשך בשנתיים האחרונות, אבל ההכנסות הישירות של המדינה היו מצומצמות בהרבה מבעבר. הדבר נובע, בין היתר, משיעורי הבעלות הזרה בחברות הישראליות שנמכרו. המצב הזה הוביל אותנו לחשיבה אם הליכי המימון של התעשייה עתירת הידע מעודדים במידה מספקת בעלות שאינה זרה. כיום יש לדוגמה מיעוט השקעות של גופים מוסדיים ישראליים בתעשייה הזו, וגם אשראי מצומצם לשלב שבו לחברה כבר יש הכנסות והיא יכולה לחפש אפיקי מימון נוספים. אנו עוסקים באגף בסוגיה זו, בניסיון לעודד את צמיחת חברות ההייטק הישראליות באמצעות הוספה עתידית של פונקציות, שיעבירו עובדים מעיסוק בפריון נמוך לפריון גבוה, דבר שיוביל גם להגדלת המסים הישירים ממכירת חברות כאלה בעתיד. גם לציבור הרחב מגיע ליהנות יותר מהצלחת ההייטק הישראלי".

איך הגיע משרד האוצר, בפעם השנייה בעשור, לחריגה גדולה בגירעון?

"בעוד הצמיחה הממוצעת בעשור האחרון עמדה על 3.5%, הרי שלפי התחזיות שלנו כרגע יש התמתנות ל־3.1% בשנה הנוכחית. התחזית ל־2020 מדברת על 3.2%, והסיפור העיקרי הוא ירידה במנוע הצמיחה של הצריכה הפרטית שהתמתן. הריביות הנמוכות, האינפלציה הנמוכה והתעסוקה המלאה, שהביאו לעליות שכר, וצעדי הממשלה להוזלת יוקר המחיה, הפכו את הצריכה הפרטית למנוע צמיחה. כל הרכיבים האלה עדיין קיימים, אבל בעצימות נמוכה קצת יותר, וזו הסיבה העיקרית לירידות בקצב הצמיחה".

במה מתבטאת העצימות הנמוכה יותר של הגורמים שהניעו את הצריכה הפרטית?

"כרגע אנו מניחים שהאינפלציה תעלה קצת יותר, בין היתר בעקבות כך שחלק ממימון הגירעון ייעשה באמצעות מסים. אנחנו רואים מיצוי בהרכבי הצריכה בשכבות החלשות. נתוני האשראי בשטח מצביעים על פיק משמעותי, ולאחריו אנו רואים התמתנות וירידה באשראי הצרכני. כך שבעצם יש פה מיצוי".

בשבועות האחרונים מדברים שוב על כוונה באוצר לבטל פטורים ממס, למשל על קרנות השתלמות. ושמענו גם על ביטול הפטור ממע"מ באילת. זה שוב על הפרק?

"אנחנו בוחנים את כל הפטורים ממס, ועל קרנות ההשתלמות אכן חל פטור. עמדתנו המקצועית היא שבסופו של דבר 94% מההטבה שניתנת לחוסכי קרנות ההשתלמות מגיעים לעשירונים 8–10. אנחנו גם רואים כי שיעור המעסיקים שמפרישים לקרנות השתלמות גדול יותר בקרב האוכלוסיות החזקות, ולכן ככלל אני חושבת שמדובר בכלי שבאמת מיטיב יותר עם השכבות החזקות".

שירה גרינברג. הכלכלנית הראשית במשרד אוצר, צילום: אלכס קולומויסקי שירה גרינברג. הכלכלנית הראשית במשרד אוצר | צילום: אלכס קולומויסקי שירה גרינברג. הכלכלנית הראשית במשרד אוצר, צילום: אלכס קולומויסקי

במידה מסוימת קרן ההשתלמות היא אחד הכלים היחידים שנותרו למעמד הביניים היום כדי לחסוך כסף.

"מהמחקרים שאנחנו מסתכלים עליהם עולה שההטבות שניתנות באפיק הזה לא משפיעות על החיסכון הכולל במשק, אלא רק על אפיקי החיסכון שאינם מקבלים הטבות מס. כלומר, יש מעבר מאפיק חיסכון לא מוטב לאפיק מוטב. אנחנו מאמינים שאם ייעשה שינוי, הוא צריך לחול גם על המודל שמאפשר לחסוך שש שנים עם הטבת מס, כך שהוא עדיין ישרת את מעמד הביניים, ומהשנה השביעית והלאה, נניח, תמוסה רק התשואה על הקרן. מה שאנחנו אומרים בפועל הוא, שאם מישהו לא רוצה שיחול מס על החיסכון שלו, הוא יכול למשוך את הכסף ולהפקיד אותו בחשבון העו"ש בבנק. אגב, הטבות המס בישראל גדולות יותר מהטבות המס הממוצעות על אפיקי החיסכון במדינות ה־OECD, וזה מצדיק בחינה של הנושא. אנחנו בודקים הרבה מאוד סוגים של מסים ופטורים, ואת אלה שנמצא בהם נימוק לשינוי נכלול בסל האפשרויות שנציע לשר האוצר. תפקידנו הוא להציע מגוון רחב של צעדים, ששר האוצר והממשלה יוכלו לבחור מתוכם את אלה שמתאימים למדיניות שלהם".

כמי שעמדה בראש הוועדה שעסקה בהקלות על ייבוא אישי. מה דעתך על הפטור שניתן היום ממע"מ עד 75 דולר?

"אנחנו חושבים שנכון לעודד תחרות במשק שהוא סגור וריכוזי, אבל שהתחרות תהיה הוגנת ברמה המקצועית, בין היבואנים לבין היבוא האישי, ולכן בהחלט יש נימוק מקצועי למה צריך לבטל את הפטור הקיים על יבוא אישי של ה־75 דולר. נכון שהתחרות תהיה על המחיר ולא בגלל גביית המע"מ. יש היום פערי מחירים משמעותיים בין ענפים שיכולים להגיע גם לעשרות אחוזים בין המוצר בישראל לעומת המוצר מחו"ל. כך שגם אם יעלה המע"מ, זה עדיין יהיה פער מספיק משמעותי כדי שיהיה משתלם לרכוש את הדברים דרך יבוא אישי ולייצר ולעודד תחרות".

אותו פטור ניתן בכלל היסטורית מסיבות טכניות שנועדו להקל על רשות המסים. רשות המסים תדע להתמודד עם ביטול פטור כזה?

"את זה צריך לשאול את רשות המסים, אבל אני חושבת שמבחינת איבוד הכנסות עתידיות של רשות המסים מכיוון שהיבוא האישי גדל משמעותית עם השנים, אז אם היסטורית דובר על נתח מס קטן ושלצורכי תפעול קל בעצם לתת את הפטור הזה, ככל שההכנסות שהמדינה תאבד יהיו גדולות יותר, יהיה יותר תמריץ לשנות את המצב. גם רשות המסים סבורה שנכון לשנות את המצב הקיים. גם בעולם ישנה מגמה לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. באוסטרליה היה פטור של כ־800 דולר והוא בוטל, האיחוד האירופי גם כן ביטל פטור דומה, בגלל התחרות הלא הוגנת בין היבואנים והקמעונאים אל מול היבוא האישי".

לדעתך ניתן להתמודד עם הגירעון בלי העלאות מסים?

"אני חושבת שזה יהיה קשה מאוד להתמודד עם זה ללא ביטול פטורים או העלאות מסים. אבל בהחלט ניתן יהיה לבצע צעדים משמעותיים גם בצד ההוצאה, דבר שיביא לכך שהצעדים שצריך יהיה לבצע בצד המיסוי יהיו קטנים יותר".

מה עושים עם התמריצים לחרדים

 

כשמדברים על הצמיחה, אי אפשר להתעלם מהפריון של המשק שברובו נותר תקוע, מלבד ההייטק. מה הפתרון לזה?

"סוגיית ענף הפריון הגבוה, מול ענפים עם פריון נמוך, ושינוי התמהיל במשק, הוא דבר שהממשלה כמובן תצטרך לשים דגש עליו בעתיד. זאת בהיבט של איך משמרים או מרחיבים את הפריון הגבוה שבענף ההייטק ומצד שני איך משפרים את הפריון ביתר הענפים במשק כשבסוף ההייטק מהווה 12% מהתוצר העסקי והענפים האחרים 88%.

"הפריון מושפע גם משוק העבודה. שוק העבודה עדיין חזק בתעסוקה מלאה עם אבטלה נמוכה. עם זאת, יש תמרורי אזהרה – אחד מהם הוא שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, ירידה שבעיקר נובעת משינוי בתמהיל האוכלוסייה. וביתר שאת, כשמסתכלים על שיעור ההשתתפות של גברים חרדים ונשים ערביות, שהוא נמוך יותר".

איך אפשר לשפר את שיעור ההשתתפות של נשים ערביות וגברים חרדים?

"אנחנו רואים ששיעור ההשתתפות של נשים ערביות כן עלה בעזרת התוכניות שיזמה הממשלה. הנושא היותר משמעותי בהקשר זה הוא גברים חרדים. קיצוץ הקצבאות ב־2003 הוביל בעיקר לעלייה משמעותית בשיעור ההשתתפות של נשים חרדיות, ובשנים שבהן הסבסוד של האברכים ירד נרשמה גם עלייה בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים. כשהסבסוד עלה ראינו התמתנות. חשוב לדעת שאוכלוסיות מגיבות לתמריצים כלכליים, וחשוב להמשיך ולתמרץ אוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן נמוך.

"מבדיקה שעושים כעת באגף הכלכלן הראשי ניתן לראות שהתמריץ ליציאה לעבודה של אברך אל מול גבר יהודי שאינו אברך נמוך משמעותית. בעת היציאה לעבודה הוא מאבד הטבות משמעותיות שגבר יהודי אחר לא מקבל, כמו למשל כספים מהישיבה, כספים מהקהילה והנחות בארנונה. היקף ההטבות שיפסיד פוגע בתמריץ שלו לצאת לעבוד".

לדברי גרינברג, "תמרור האזהרה השני לצמיחת המשק הוא ירידה ביצירת המשרות במשק, והיא נובעת מירידה בעלייה ביצירת משרות במגזר העסקי שעומדת על 1% לעומת המגזר הציבורי שעומד על 3%–4%. חשוב שהממשלה תייצר תמריצים ליציאה לשוק העבודה ותמריצים ליצירת משרות בסקטור העסקי".

שר האוצר משה כחלון. עימות פומבי עם גרינברג , צילום: משה מילנר, לע"מ שר האוצר משה כחלון. עימות פומבי עם גרינברג | צילום: משה מילנר, לע"מ שר האוצר משה כחלון. עימות פומבי עם גרינברג , צילום: משה מילנר, לע"מ

אנחנו בעצם חוזרים לעולם של האיש השמן והאיש הרזה כפי שהגדיר זאת בעבר נתניהו?

"אנחנו מדברים על קצב העלייה ולא על המספר האבסולוטי, אבל כן, בקצב העלייה רואים עלייה יותר משמעותית במגזר הציבורי אל מול העסקי. מדובר במגזר ציבורי רחב שכולל בתוכו גם את מערכת הבריאות הפרטית, את מערכת החינוך הפרטית, אלו תחומים שנשענים בעיקר על כספים ציבוריים אבל יש בהם גם כסף פרטי שנכנס. עם זאת חשוב לומר שיש דברים ונושאים שחשוב שיהיו בהם תוספות כוח אדם כדי לתת שירותים יותר טובים לציבור. אבל בהחלט, מכיוון שאנחנו רוצים לראות את השוק העסקי מתפתח ומסייע לצמיחה של הכלכלה, אנחנו צריכים לוודא שקצב יצירת המשרות במגזר העסקי יהיה לפחות בקצב העלייה של התוצר".

אילו מחקרים נמצאים כרגע על שולחנכם, ניירות עמדה שמכווינים או שאמורים להכווין את עבודת הממשלה?

"נושאים שנראים לנו חשובים ברמת המאקרו וברמת הכלכלה כמו למשל שוק העבודה. יש עבודות שנעשות כאן על הנושא של בני מיעוטים והשילוב שלהם במערכת החינוך. בעוד צמצום אי־השוויון והעוני בקרב האוכלוסייה החרדית יהיה משמעותי עם עלייה בשעות העבודה, ניתוח שעשינו מעלה כי בקרב בני מיעוטים השינוי העיקרי יכול לנבוע דווקא מההשוואה של השכר השעתי של הגברים לזה של יהודים".

איך פותרים את הבעיה הזו?

"הדבר קשור למיומנויות הנרכשות במערכת החינוך היום. בקרב בני המיעוטים רואים היום פערים גדולים מאוד בהשוואה לקבוצת היהודים שאינם חרדים. לכן הממשלה צריכה לשים דגש, והיא עושה את זה, על הנושא של שיפור החינוך אצל בני המיעוטים. הדבר הזה יוסיף מאוד גם לצמיחה, גם להעלאת הפריון, וגם בעצם לצמצום אי־השוויון. במערכת החינוך יש כיום תקצוב דיפרנציאלי שהוא בעיניי רפורמה מאוד חשובה, שצריך להמשיך".

איך הנושאים שאתם בוחנים נבחרים? האם את מחליטה? האם הם מגיעים מלמטה ואת מאשרת? האם זה מגיע מלמעלה מכיוון השר?

"הבחירה של המחקרים שנעשים פה נעשית גם ברמה האסטרטגית שלי ושל קודמי בתפקיד בנוגע לנושאים החשובים עבור הכלכלה הישראלית. זאת לצד צמיחה מלמטה של מחקרים של אנשים מצוינים באגף שיש להם המון ידע לגבי הכלכלה הישראלית ומביאים בעצמם את הרעיונות ואת נושאי המחקר שהם מעוניינים לעשות, שתמיד נמצאים בהלימה לנושאים החשובים שבחזית המחקר והכלכלה בהקשר של הכלכלה הישראלית".

ומה קורה כשסקירה שלכם לא מציגה באור מחמיא או לא תואמת את האג'נדה של המנכ"ל או של השר?

"אנחנו יוצאים למחקר בלי שאנחנו יודעים מה תוצאות המחקר. ואנחנו לא מתחשבים אם זה כן או לא מוצא חן בעיני מישהו. לא אם זה מוצא חן בעיניי ולא אם זה מוצא חן בעיני מישהו אחר. אנחנו מראים את הנתונים לאשורם. אנחנו מבצעים מחקרים. חשוב לנו שהמחקרים יהיו מהימנים. לעתים יש מחקרים שמראים שהממשלה מצליחה ברפורמות שהיא מבצעת ולעתים יש מחקרים שמראים שהממשלה לא מצליחה ברפורמות שהיא מבצעת, והדבר הזה חשוב בעיניי. האמינות של האגף והאמינות של ביצוע המחקרים והנתונים שמתפרסמים חשובות גם לצורך קביעת המדיניות. אנחנו עובדים עם הרבה משרדים אחרים שמבקשים מאיתנו עבודות, ואם לא היתה הבנה כלל־ממשלתית וציבורית שהנתונים שיוצאים מפה הם נתונים מהימנים, אני חושבת שהיינו חוטאים מאוד לתפקידנו, ולכן אנחנו שמים על זה דגש מאוד משמעותי. אנחנו לא נייפה שום דבר".

התבקשתם באיזשהו שלב לא לבדוק משהו?

"לא. אני נכנסתי לתפקיד בחודש ינואר האחרון. אני לא מודעת לכך שלפני כן התבקשו לא לבדוק משהו. אני בתקופתי ודאי שלא התבקשתי לא לבדוק משהו, ואני גם לא ארשה, ככלכלנית הראשית של האגף הזה, שיהיה מישהו שיגיד לנו לא לבדוק משהו".

מחיר האמהות

 

חזרת מחופשת לידה לפני כמה חודשים. ניתוח שעשיתם העלה שבקטר הצמיחה של ישראל, ההייטק, יש פערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים בגלל חופשת הלידה. מה שאולי קצת מפתיע כשאנחנו חושבים על 2019 במדינת ישראל, מדינה מערבית. איך אפשר לפתור את זה?

"עשינו ניתוח דרך שיעורי התעסוקה של בוגרי תואר ראשון במקצועות של ההייטק, מה קורה לאחר שנולד להם ילד ראשון. אנחנו רואים שנשים משלמות באמת את מחיר האמהות גם בענף הזה, ואנחנו רואים שם את שיעורי התעסוקה יורדים לאחר לידת הילד הראשון. בדקנו את זה גם בענפים אחרים, כמו סטודנטים למשפטים, וראינו את אותה המגמה, שנראית גם במחקרים בין־לאומיים. חשוב מאוד לזכור שהנשים הן 50% מהאוכלוסייה, ופערי השכר בין גברים ונשים נובעים מהיקף התעסוקה ומענף התעסוקה. הנקודה הזאת כן צריכה להיות ניצבת בפני מקבלי ההחלטות כדי לעודד נשים בשני ההיבטים האלו, דרך תמריצים נכונים, כדי שנשים יוכלו בעצם לצאת לעבודה כמו גברים, שוויון בין משקי הבית במובן של חלוקה שוויונית. אני יכולה להעיד על עצמי כאשה שיש שוויוניות מוחלטת בבית. אני ובעלי מתחלקים בצורה שוויונית בכל מה שקשור בגידול הילדים, והדבר הזה הוא דבר קריטי. זה דבר אחד. דבר שני, יש לי גם סביבה תומכת שמאפשרת לי לבצע את עבודתי בצורה הטובה ביותר, בלי שהיא תיפגע בגלל הרחבת המשפחה. ואני גאה בבנות שלי ואיך שהן גדלות, והקשר שיש לי איתן, וגם בכך שאני מצליחה לשלב את זה עם קריירה שבעיניי חשובה ומשמעותית.

"גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי נכון לראות נשים מתקדמות לתפקידי ניהול. הדבר הזה הוא גם פונקציה של תרבות ארגונית שצריכה לאפשר לנשים גם להיעדר לעתים, לקחת ילדים מהגן, וגם לגברים להיעדר כדי לקחת ולאסוף את הילדים מהגן. אף שיש תמורות בשנים האחרונות, המחקר שעשינו מראה שקיימת תקרת זכוכית לנשים. הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים גדל משמעותית בעיקר בעשירונים העליונים 9–10. אפשר להסיק שבאמת בהיבט של קידום נשים לדרגות ניהול בכירות, הדבר הזה עוד טעון שיפור".

המחקרים שלכם התמקדו כמה פעמים במערכת הבריאות, ושכר הרופאים. אתם מזהים את זה כבעיה שמחייבת טיפול?

"זו אחת המערכות הציבוריות החשובות ביותר, ולכן אנחנו עוסקים בה. אנחנו עוקבים אחרי הממשקים שבין המערכת הציבורית לפרטית, לאור ההשפעה של המערכת הפרטית על הציבורית, בטח מבחינת שכר הרופאים ונוכחות פיזית של רופאים במערכת הציבורית. ראינו במחקר שככל שהשכר במערכת הפרטית גבוה יותר, כך ההיקף של אותו רופא במערכת הציבורית יורד. כלומר רואים מתאם בין האלטרנטיבה שיש לרופא במערכת הפרטית לנוכחות הפיזית שלו בציבורית ולחלק מהשכר שמגיע מהמערכת הציבורית".

המדינה נדרשת להתמודד מול המערכת הפרטית על רופאים. יבוא יום שהמערכת הציבורית לא תוכל לעמוד בסכומים שמשלמת המערכת הפרטית. מה יקרה אז?

"כבר היום המערכת הפרטית משלמת שכר מאוד גבוה לפחות לחלק מהרופאים מהנתונים שאנחנו רואים. הדבר הזה כן גורע מהנוכחות של הרופאים במערכת הציבורית. אבל אני כן חושבת שמערכת הבריאות הציבורית יודעת למשוך ולהשאיר אצלה רופאים טובים. הרבה מהרופאים במערכת הבריאות הפרטית משיגים את היוקרה דרך המערכת הציבורית. כך שאני לא חוששת שהמערכת הציבורית לא תכיל את הרופאים הטובים, אך בהחלט לאורך זמן צריך להטיל מגבלות על המערכת הפרטית. צריך לשים מגבלות ורגולציה שתבטיח שהחולים יקבלו את הטיפול הטוב, האיכותי והשוויוני ביותר במערכת הציבורית".

בתפקידך הקודם באגף תקציבים עסקת לא מעט בהטבות מס לחברות. בעוד אג"ת סבור מסורתית שלא נכון להגביל את הטבות המס שניתנות היום לחברות, באגף הכלכלן הראשי המליצו בעבר להגביל את ההטבות. מה דעתך בנושא לאור כך שבפועל ההטבות לא גרמו לטבע לשמור על כל פעילות הייצור שלה בארץ, והמענקים הגבוהים שניתנים לאינטל לא בהכרח מתגלגלים בסופו של דבר לציבור?

"בנוגע להטבות הנוספות, אני חושבת שיש חשיבות בנושא השקעות אסטרטגיות, חשוב שנהיה תחרותיים, ככל שמבחינת עלות־תועלת זה מועיל למשק הישראלי. מעבר לזה, כשמסתכלים על יציבות של מערכת מס, זה גם נושא שצריך להיות לנגד עינינו, שכן שינויים תכופים במערכת המס של חברות עלולים ליצור חוסר אטרקטיביות של המדינה מבחינת השקעות. כשבוחנים מיסוי, שינויים תכופים גם יכולים לייצר נזק, ולכן נכון לא לשנות מיסוי באופן תכוף".

כמי שחשופה לנתונים הנרחבים ביותר ועוקבת אחרי השוק במסגרת הסקירות החודשיות, אילו מגמות את מזהה בשוק הדיור?

"אנחנו רואים שמתחילת 2019 השוק התייצב מבחינת שיעור המשקיעים על כ־13%, כאשר עדיין נמשכת הירידה במלאי הדירות על ידי המשקיעים שהחלה ב־2016 (מספר הדירות שמוכרים המשקיעים גבוה מאלה הנרכשות על ידיהם). משמעות הדבר היא שציפיות המשקיעים לגבי שוק הנדל"ן הן שהם לא צופים לאורך זמן שהמחירים יעלו. ראינו שכשמסתכלים על היחס בין מספר הדירות שנרכשות לאלו שנמכרות נמצא עם מתאם למדד המחירים. כשיותר דירות נמכרות, המחירים יורדים ולהיפך. אנחנו רואים את זה כאינדיקציה לכך שהציפיות של המשקיעים הן שהמחירים לא יעלו".

הציפיות לא השתנו מתחילת השנה?

"מ־2019 רואים ירידה קלה יותר. יש כרגע תחושה של מיעוט עסקאות יחסי, השוק מחכה לראות מה הממשלה הבאה תעשה ולכן הדבר הנכון הוא לחכות לאחר הקמת הממשלה ולראות מה יקרה בשוק".

הגעת לתפקיד הכלכלנית מסגנות באגף התקציבים. מהן התחנות הבאות שלך?

"הגעתי לאחד החלומות שלי בקריירה, להיות ראש אגף, להיות כלכלנית ראשית, אחת השאיפות שיש לכל כלכלן באוצר שיש לו שאיפות במגזר הציבורי, הגעתי לפסגה. מפה ארצה להמשיך לקפוץ על עוד פסגות. אני רק בתחילת הקדנציה, קודם אמצה את הפסגה הזו ואז אחשוב על איזו עוד פסגה ארצה להשתלט".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



366 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

366.
מה עם הפיריון של עובדי המדינה?
אולי הגיע הזמן לדבר על קיצוצים במגזר בציבורי, לחתות קצת בשומן עודף, לייעל את המערכות. אני בטוח שיש איפה לקצץ שם. חברי הכנסת העלו (לא מזמן) לעצמם ולכל מי ששכרו צמוד לשלהם את השכר, נתחיל מביטול העלייה הזו לאחר מכן נדבר על כל שאר הציבור. מה אתם אומרים?
uri  |  14.10.19
364.
נקודה למחשבה חלק 3
מחד חסר כסף ולכן צריך העלאת מיסוי מאידך אין מילה או תכנית לחיסול הון שחור. מחד לטעון בעד ביטול הפטור על ייבוא אישי, מאידך לא להתבונן בעובדות הצועקות לשמיים, שהפטור ממיסוי הוריד דרמטית את המחירים, התבוננות קלה בשוק האופנה ב 5 שנים האחרונות ומיד מבחינים בעובודות. העידוד אינו הוגן במהותו בסכומים גבוהים, נניח 75$ אך עד כ 50$ עלות השילוח האווירי האישי גבוהה עשרות מונים מעלות השילוח ליבואן גדול. הרבה מעל רמת המע"מ ולכן היא מאפשרת תחרות יעילה (אם כי במבנה מיסויי גרוע למדינה). עידוד התחרות בתורו סביר שיגרום ליבואנים להשוות מחיר ויחזיר אותנו לרכוש בארץ [מה שקרה ב Black Friday האחרון], מה שיחזיר למדינה את ההכנסות, ליבואנים את הלקוחות ולצרכנים את המחיר ההוגן - כלומר את האיזון למשק. השקעות בודקים לטווח ארוך. לא לתקציב של השנה או השנתיים הקרובות.
א  |  13.10.19
363.
נקודה למחשבה
מחד טוענת: "קיצוץ הקצבאות ב־2003 הוביל בעיקר לעלייה משמעותית בשיעור ההשתתפות של נשים חרדיות, ובשנים שבהן הסבסוד של האברכים ירד נרשמה גם עלייה בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים." מאידך תומכת בהעלאת מיסים. מחד טוענת שחשוב להקטין אבטלה, מאידך לא מעמידה על טעותו את המראיין המדבר על ההטבות של אינטל. אני מכיר אדם הבקיא בפרטים בקרית גת. אינטל מחזיקה חצי אזור תעשייה מהגדולים בארץ, מעסיקה בצורה ישירה ועקיפה אלפי עובדים. עוזרת בייצוב תקציב העירייה הענייה הזו (עשירון 4). תפיסה אדמדמה משהו מביאה את המראיין/ציבור לחשוב שאם נעלה את המס על אינטל/טבע/ענקית אחרת היא תמשיך לייצר פה. עובדתית, ברגע שהדבר ייטב בעיניה ולו במעט, אינטל תתפוס את הרגליים ותעבור לאירנלד שמה קלטו את הפטנט באמרם עדיפים 5% מס של אפל אינטל וכו' על כלל הכנסותיהם מ 25% על 0 הכנסות.
א  |  13.10.19
362.
נקודה למחשבה
מחד טוענת להוגנות בהעלאת מיסוי קרנות השתלמות מאידך לא מדברת על הפטור ממס על השכרת דירה. הרי זה הכי הוגן שמשקיע בן 20 ישלם 25% מס מהשקל הראשון על הכמה אלפים שחסך בצבא לעומת משקיע בן 60 המשכיר דירה ב 5000. וחלילה עיניי אינם צרות במשקיע. לעניות דעתי שניהם צריכים לשלם מס זהה. בדיוק כמו חברם המשכיר נדלן מסחרי.
א  |  13.10.19
לכל התגובות