אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נוהל השיימינג של המשטרה: ניטור של התבטאויות אזרחים בגנות שוטרים - והסרתן צילום: יריב כץ

בלעדי לכלכליסט

נוהל השיימינג של המשטרה: ניטור של התבטאויות אזרחים בגנות שוטרים - והסרתן

לפי מסמך פנימי שהגיע לידי כלכליסט, במשטרת ישראל החליטו להקים מערכת ניטור - שאינה פועלת כיום - במטרה לסרוק את הרשתות החברתיות ולאתר בזמן אמת התבטאויות של אזרחים בגנותה; שוטר בדרגת רב-פקד שיחזיק בתפקיד המכונה "קצין שיימינג" יעביר בקשות הסרה ליחידת הסייבר במשרד המשפטים - שבתורה תעביר אותן לרשתות עצמן. עו"ד יהונתן קלינגר: "משטר מיוחסים של שווים ושווים יותר"

07.10.2019, 12:28 | עומר כביר

משטרת ישראל החליטה להקים מערכת אוטומטית, שתנטר בזמן אמת התבטאויות של אזרחים ברשתות החברתיות בגנות שוטרים והמשטרה – כך לפי מסמך פנימי שהגיע לידי כלכליסט. מערכת זו אמנם לא פעילה כיום, אך לא ברור האם נזנחו הכוונות להקמתה.

עיקר המסמך הוא נוהל שגיבשה המשטרה לטיפול במה שמוגדר על ידה כ"פרסום פוגעני נגד שוטרים ברשת", ובין השאר הוא מתאר גם תפקיד חדש יחסית במשטרה: "קצין שיימינג", שאמון על טיפול בפניות בנושא משוטרים.

קראו עוד בכלכליסט

תחנת משטרה, צילום: גיל נחושתן תחנת משטרה | צילום: גיל נחושתן תחנת משטרה, צילום: גיל נחושתן

גיבוש הנוהל החל בינואר 2017 כשמדור מאוימים (הגוף במשטרה שאמון על טיפול באיומים על שוטרים) קיבל לידיו את האחריות לטיפול בתחום האלימות נגד שוטרים ברשת. ניסוחו הושלם באוגוסט 2017, והוא מתפרסם עתה בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה בנושא לפני כשבועיים.

בשנים האחרונות אזרחים רבים מנצלים את המצלמות הנגישות של הסמארטפונים או מצלמות דשבורד לרכב, ואת פלטפורמת ההפצה שמספקות הרשתות החברתיות, על מנת לתעד התנהגות קלוקלת או לא תקינה של שוטרים ולהפיץ את התיעוד ברשת כנתיב צדק חלופי. רק בשנה האחרונה, למשל, נחשפו שוטר שמסמס ומצלם סלפי בעת נהיגה ברכב שהחרים, והקלטה של שוטר שמתוודה שגנב סיגריות מאישה בזנות.

דיווחים מסוג זה פוגעים בתדמית המשטרה, שהחליטה להילחם בהם במלוא העוצמה. "התופעה של פרסום תכנים פוגעניים ומשמיצים כלפי עובדי ציבור, ובכלל זה שוטרים, הולכת וגוברת", נכתב במסמך. "תכנים אלה מפורסמים לעתים לצד תמונתם של השוטרים ופוגעים בכבודם, בשמם הטוב ובפרטיותם, כאשר אין להם דרך אמתית להתגונן. מטרתם של חלק מהפרסומים היא להרתיע את השוטרים, לרפות את ידיהם ובכך למעשה לפגוע בשלטון החוק. נוכח ריבוי המקרים בהם הוכפשו שוטרים וקצינים, זוטרים ובכירים כאחד, התקבלה החלטה ארגונית על גיבוש מענה הולם ונכון אשר יצמצם את הנזק בפרסום ההכפשה - הן כלפי השוטר אשר כלפיו מופנית ההכפשה, והן כלפי הארגון. הטיפול, מעבר להיותו יעיל כלפי המשמיצים, חשוב מאוד לתחושת השוטר אשר נשלח על ידי הארגון לביצוע המשימה".

הנוהל מבסס תפקיד חדש במשטרת ישראל: "ראש תחום אלימות נגד שוטרים ברשת", שמכונה גם "רכז שיימינג" ובחלק אחר במסמך "קצין שיימינג". מדובר בקצין בדרגת רב-פקד, "השייך לסגל מדור מאוימים בחטיבת אבטחה ורישוי באגף השיטור, שמונה לתפקיד". שיימינג, אגב, מגדיר המסמך כ"פרסום דברי הסתה, הכפשות ואיומים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות נגד שוטר ו/או שוטרים על רקע עבודתם בארגון".

אחד הסעיפים המטרידים במסמך עוסק בהקמת מערכת לניטור אוטומטי של פוסטים בגנות שוטרים. "ניטור פרסומים פוגעניים נגד שוטרים יתבצע באופן יזום על ידי חטיבת אוכלוסיה ותקשורת באמצעות מערכת ממוחשבת, בפיקוח קצין מדור שימונה לשם כך. תוצרי הניטור הרלוונטיים יועברו למדור מאוימים", נכתב.

במקום אחר נכתב על מערכת זו: "הנציג (שמונה מטעם חטיבת אוכלוסייה ותקשורת, ע"כ) יפקח על ניטור פרסומים פוגעניים נגד שוטרים באופן יזום, באמצעות מערכת ממוחשבת. תוצרי הניטור הרלוונטיים יועברו למדור מאוימים". כן מצוין שהנציג "ידאג כי יחידות הניו מדיה יעבירו דיווחים לראש תחום הטיפול באלימות נגד שוטרים ברשת, אודות כל חומר פוגעני שלידיעתם פורסם נגד שוטרים ברשת וכן כל חומר שעלול לגרום לשיימינג של שוטר".

עם זאת, באחת ההערות שצורפו למסמך נאמר ש"בפועל לא קיימת מערכת ניטור כפי שתוכנן בעבר שתהיה". מהערה זו לא ברור האם החליטה המשטרה לזנוח את פיתוח מערכת זו, או שמא הפיתוח מתעכב מסיבות כאלו ואחרות וייתכן שבעתיד המערכת כן תופעל.

"המשמעות בפועל של הקמת מערכת כזו - הפיכת ישראל למדינת מעקב מודרנית בדומה לסין"

גם אם החליטה המשטרה לזנוח את פיתוח המערכת, עצם הכוונה ליצור מערכת ניטור ומעקב שכזו עוכרת שלווה בפני עצמה. "מדאיג מאוד שהמשטרה רוצה להקים מערכת שתאתר העלבות של שוטרים ברשת", אמר ל"כלכליסט" היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר. "הסיבה לכך היא פגיעה משמעותית בפרטיות של כולנו. לא ניתן להקים מערכת שתנטר את כל הפוסטים ברשת שמדברים על שוטרים מבלי להקים מערכת של מעקב מתמיד אחרי כל הערוצים החברתיים. הקמת מערכת כזו משמעה בפועל הפיכת ישראל למדינת מעקב מודרנית בצורה זהה לשל סין. המערכת, ככל שתוקם, גם תפר את חוק הגנת הפרטיות שכן היא תאסוף מידע שלא בהסכמה".

עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גיא אסיאג עו"ד יהונתן קלינגר | צילום: גיא אסיאג עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גיא אסיאג

בכל הנוגע לטיפול בהתבטאויות עצמן, מגדיר הנוהל ארבעה עילות לפתיחת תיק: איום ("מקרה שבו קיים איום לפגוע בשוטר בהתבטאות או בפוסט שפורסם"), הסתה ("מקרה שבו קיימת הסתה נגד השוטר"), העלבת עובד ציבור ("מקרה של פרסום במדיה, במילים או בתנועות, המעליב שוטר בעת מילוי תפקידו כדין ושוטר יטען כי הוא נעלב או מוטרד או נפגע בכל דרך שהיא כתוצאה מפרסומו") ולשון הרע ("מקרה של פרסום במדיה המפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע ושוטר יטען כי הוא נעלב או מוטרד או נפגע בכל דרך שהיא כתוצאה מפרסומו"). שתי העילות האחרונות בעייתיות במיוחד, שכן על פניו אין צורך שהפרסום המדובר יהיה שקרי או לא מדויק על מנת לפתוח בפעולה שמטרתה להסירו מהרשת.

בקשות ההסרה עצמן לא מועברות לרשתות החברתיות על ידי המשטרה, אלא באמצעות יחידת הסייבר במשרד המשפטים לאחר שזו קיבלה פנייה מתאימה מקצין השיימינג. ליחידה זו יש נוהל עבודה מבוסס - עם פייסבוק ועם רשתות חברתיות אחרות - במסגרתו היא מעבירה להן פניות עם בקשות להסרת תכנים שאינם נוחים לה. הרשתות ממהרות להיענות לפנייה ולהסיר את התכנים במידה שאלו מנוגדים לתנאי השימוש שלהן.

את הליך הטיפול יכול לפתוח השוטר עצמו. "על שוטר שנפגע מפרסום ברשת לגשת לתחנת משטרה ולהגיש תלונה מסודרת", נכתב. "במסגרת התלונה ימסור השוטר את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים לו בעניין הפרסום. השוטר יחתום על בקשה מסודרת להסרת תכנים, שתוכן על ידי יחידת החקירות. השוטר יהיה בקשר עם יחידת החקירות הרלוונטית ויתייצב למתן הודעה מסודרת על פי המתבקש. על השוטר לעדכן את מפקדו הישיר אודות הפרסום הקיים כנגדו ברשת".

הנוהל מגביל גם את חופש הפעולה של השוטר בתגובה לפרסום. "כל עוד הטיפול בהסרת האיום מתבצע על ידי משטרת ישראל מול יחידת הסייבר במשרד המשפטים - לא יפנה השוטר למסלול של הגשת תביעה משפטית נגד הספק. זכות התביעה כלפי המפרסם נתונה לשוטר בכל שלב".

קלינגר אמר בהקשר זה: "המשטרה מודה בקיומם של יחסי תן וקח בין הפרקליטות לרשתות חברתיות, כאשר היא אוסרת על שוטרים לתבוע את הרשתות החברתיות כל עוד מתבצע תהליך של הסרה באמצעות הפרקליטות".

עם קבלת תלונת השוטר מסווג הפרסום לפי אחת מהקטגוריות שלעיל (איום, הסתה, העלבת עובד ציבור, לשון הרע). במקרה של איום לפגוע בשוטר תחל פעולה מיידית להסרת התכנים, במקביל לחקירה. במקרה של הסתה נכתב: "בשל המאפיינים הייחודיים של סוג עבירה וההפצה בהיקף בלתי במוגבל ברשת האינטרנט, יוחרג הטיפול מול פרקליטות המדינה ויתייחסו לכל מקרה כדחוף".

הנוהל גם מפרט את תפקידיו של קצין השיימינג במשטרה. הקצין ישמש כתובת לפניה של כל שוטר שנפגע עקב פרסום פוגעני ברשת, וכגורם מקשר בין השוטר שנפגע לבעלי התפקידים שמטפלים בנושא ולגורמים העוסקים בהסרת התכנים. כן יהיה הקצין אחראי על פיקוח והנחיה בנושא הטיפול באלימות נגד שוטרים ברשת, ועל מעקב אחר הטיפול בפניות.

קצין השיימינג הוא גם זה שמחליט, בהתאם לקריטריון שנקבע, האם יש להסיר תוכן מסוים או לא. במקרה שיש להסיר את התוכן מעביר הקצין את הבקשה לטיפול יחידת הסייבר במשרד המשפטים (שיכולה לדחות אותה משיקוליה שלה). "במקרה שאין עניין להסיר את התוכן (אין עבירה / ההתבטאות מינורית / התבטאות כללית / תוכן אמיתי / תוכן העולה בקנה אחד עם חופש הביטוי) - יסביר הקצין לשוטר את ההחלטה", נכתב.

עוד מגלה הנוהל שבמקרים של הסתה נגד שוטר ברשת יבוצעו פעולות מידיות "לאיתור זהות המפרסם ו/או המפרסמים". "בעוד שהאדם הרגיל אינו יכול לפעול לחשיפת זהותו של מי שמעליב אותו ברשת או אפילו של מי שפוגע בפרטיותו, למשטרה יש נוהל מיוחסים לפיו היא רשאית לפעול לחשיפת האדם, ככל הנראה לפי חוק נתוני תקשורת", אמר קלינגר. "התשתית המשפטית בנוהל הזה לא רק שהינה רעועה, אלא אף יוצרת משטר מיוחסים שבו יש כאלה ששווים ויש כאלה ששווים יותר - ורשאים לפעול לצורך סינון של ביקורת ציבורית. הרי עבירת העלבת עובד ציבור היא העלבה שבית המשפט העליון כבר הזהיר שצריך להמנע מאכיפתה, וכך גם עבירת לשון הרע הפלילית. מנגד, במשטרת ישראל רוצים להסיע אותנו אחורה כדי לחזור לתקופה שבה נתינים לחוד ושליטים לחוד".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו, לעיתים קרובות מדי אנו נתקלים בתופעה פסולה של 'שיימינג' (ביוש) ברשת כלפי שוטרים אוכפי חוק, בדרך כלל על רקע פעילות אכיפה שביצעו. המשטרה רואה בחומרה כל ניסיון פגיעה והכפשה של שוטרים על רקע מילוי תפקידם לשרת ולהגן על אזרחי ישראל, בין היתר באמצעות פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות. הטיפול בפרסומים פוגעניים מתבצע בהתאם לנסיבות המקרה ובמטרה לסייע לאותם שוטרים להתמודד עם התופעה המכוערת. טיפול זה מתמקד בעיקר בניסיון להסיר את הפרסום וללוות את השוטר - הכל בהתאם לנוהל החדש שנכתב בנושא זה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות