דו"ח טכנולוגי
גם מכירה של סמארטפונים ב-70 דולר יכולה להיות מודל עסקי רווחי
יצרנית הטלפונים הסלולריים הסינית טרנסיון הגיעה לשווי של 6.5 מיליארד דולר באמצעות מכירת מכשירים סופר זולים ללקוחות אפריקאים; מדענים סינים פיתחו מצלמת על שמזהה תווי פנים בודדים בקהל של עשרות אלפי בני אדם; ו-Wework פוסט אדם נוימן מתכננת נסיגה מהשוק הסיני
אחרי אפריקה, מכוונים להודו
אחרי אפריקה החלה טרנסיון לפעול בהודו, בנגלדש, נפאל ופקיסטאן. כדי לרכוש את אמון ההודים לאחר ההשקה ב-2016, טרנסיון הבטיחה לרוכשים המקומיים כי יוכלו להחליף את הטלפון במשך 100 יום חינם אם התגלתה בו תקלה כלשהי. בטרנסיון טוענים כי במשך שנה לפני הכניסה להודו למדו את מאפייני השוק המקומי וניסו למצוא צרכים שאינם מסופקים על ידי היצרניות הקיימות. בסוף הם מצאו. ההודים כידוע אוהבים לאכול עם הידיים ולקוחות הודים התלוננו כי הם מתקשים לתפעל את הסמארטפון בזמן הארוחה בגלל ידיים שמנוניות. בסדרת הסמארטפונים i שפונה לשוק ההודי, טרנסיון הכניסה מנגנון טביעת אצבע חסין לשומן לפתיחת המכשיר. טרנסיון אמנם לא עמדה ביעד שהציבה להפוך לאחת משלושת יצרניות הסמארטפונים המובילות בהודו בתוך שנתיים, אבל עדיין זכתה להצלחה יפה במדינה. ב-2018 דורגה החברה במקום החמישי בטבלת מכירות הסמארטפונים בהודו עם 6.7% מהשוק. ברמה העולמית רשמה טרנסיון הכנסות כוללות של 22.5 מיליארד יואן (3.29 מיליארד דולר) ב-2018 ממכירות 124 מיליון מכשירים סלולריים, 72.6% מהם מכשירים טיפשים. הרווח הנקי של החברה עמד על 654 מיליון יואן (91 מיליון דולר). ההצלחה של טרנסיון היא עדות נוספת לכך שגם בעולם גלובלי לכאורה לשווקים שונים עדיין יש צרכים שונים מאוד. גם בעולם גלובלי מותגים צריכים אסטרטגיה שונה כדי לפנות לקהלים שונים. מבחינתי זה לא מפתיע שדווקא יצרנית סינית היא מי שידעה לעשות את ההתאמות הטובות ביותר לשוק האפריקאי. במידה רבה מותגים מערביים נוטים לגישה ”אימפריאליסטית“ יותר המיישמת את אותו מודל עסקי על העולם כולו ללא הבחנה. לפעמים זה מצליח יותר כמו במקרה פייסבוק אבל במקרים אחרים זה יכול להתרסק כמו במקרה של אובר, שאיבדה שווקים רבים למתחרות מקומיות. החברות הסיניות באות עם יותר הבנה של ההבדלים התרבותיים בין שוק אחד לשני, פשוט כי השוק הביתי שלהם בעצמו כל כך שונה משאר העולם. השליטה בשוק האפריקאי מספקת לטרנסיון הזדמנויות גדולות לעתיד. לפי תחזית של GSMA, ארגון הגג של תעשיית הסלולר, שיעור החדירה של סמארטפונים למדינות אפריקה שמדרום לסהרה צפוי לזנק בשנים הקרובות מ-36% ב-2018 עד ל-66% ב-2022, כך שמנועי צמיחה לא חסרים לטרנסיון. באותה מידה הסכנה המאיימת על טרנסיון היא תשומת הלב הגוברת שמפנים המותגים הגדולים כמו וואווי, סמסונג ושיאומי לאפריקה כיום. התחרות הדלילה שאיפשרה את החדירה של טרנסיון לשוק האפריקאי הולכת ונעלמת. סימן ראשון לכך שהשחקניות הגדולות סימנו את טרנסיון הגיע בדמות תביעה משפטית שהגישה נגדה וואווי על גניבת זכויות יוצרים. התביעה התקבלה על ידי בית משפט בשנג‘ן, העיר ממנה שתי החברות פועלות, בדיוק שבוע לפני ההנפקה. תביעות כאלה נפוצות בין חברות סמארטפונים וגם סכום התביעה נמוך למדי, כך שנראה שהמטרה העיקרית היתה להרוס את החגיגה של טרנסיון. בינתיים זה לא ממש הצליח. בין החברות הסיניות קולגיאליות היא אכן מילה גסה.
קצרצרים
1. מדענים מאוניברסיטת פודאן בשנחאי והאקדמיה הסינית למדעים בעיר צ‘אנגצ'ון הציגו בתערוכה בסין בחודש שעבר מצלמת-על ברזולוציית 500 מגה פיקסל. לפי המדענים, המצלמה, שהרזולוציה שלה גבוהה פי חמישה מהעין האנושית, יכולה לזהות את תווי הפנים של אדם ספציפי בתוך קהל של עשרות בני אדם. המצלמה החדשה, שיכולה לצלם סטילס או להקליט וידיאו, תשתלב במהירות ובקלות במערך זיהוי הפנים הכלל ארצי האימתני שבונה ממשלת סין בשנים האחרונות. בכל זאת יש עוד מקום לאופטימיות זמנית, לחוקרים עדיין נשאר לפתור בעיות כמו איך להעלות כל כך הרבה מידע מהמצלמה אל הענן ולנתח אותו בזמן סביר. אחרי שאלו יפתרו אנונימיות תהיה מצרך העבר והמונח להיטמע בקהל יהפוך נוסטלגיה.
2. כחלק ממאמציה של WeWork לקצץ בעלויות בעידן שלאחר הדחת המנכ“ל אדם נוימן , החברה בוחנת את עצירת התרחבותה בשוק הסיני, כך פרסם הוול סטריט ג‘ורנל בשבוע שעבר. WeWork נכנסה לסין ב-2016 ולפי הדיווחים השקיעה 500 מיליון דולר בשוק זה ב-2017 וסכום דומה ב-2018. לפי אתר Wework, החברה מפעילה יותר מ-100 מתחמי עבודה ב-12 ערים בסין. אלא שמראש היה ברור כי ל-WeWork מצפים חיים קשים בסין בהתחשב בכך שקל מאוד לחברות מקומיות להעתיק את המודל העסקי שלה, כפי שאכן קרה. בסופו של יום רק מעט חברות זרות הצליחו בסין ואלו שהצליחו נזקקו בדרך כלל לסבלנות והשקעה ארוכת טווח, שני דברים ש-WeWork לא תוכל לספק כעת. הערכה שלי לפחות שעצירת ההתרחבות היא מילה מכובסת לעזיבה קרובה של WeWork את סין.
3. טרנד מטריד נולד בסין: צפייה בוידאו ברשת במהירות כפולה. סקר שערך העיתון בייג‘ינג ניוז בקרב 200 סינים בגילאי 14-40 מצא כי 70% מהם צופים בתוכן בסטרימינג במהירות כפולה. הנשאלים נימקו את הבחירה במהירות גבוהה בקצב האיטי יחסית של תוכניות טלוויזיה סיניות, במיוחד תוכניות בידור שונות, וכן בהיעדר זמן פנוי. אחת המשיבות אמרה כי הצפייה במהירות כפולה מאפשרת לה להבין את התמה הכללית של התוכנית, מספיק כדי שתוכל לדבר עליה עם העמיתים לעבודה, אבל בלי לבזבז יותר מידי זמן על העניין. בעיני כל זה מדאיג מאוד ומתחבר לתרבות הצ‘ק ליסט הרווחת. כמו שתיעוד בסלפי של כל מקום חדש שהגעת אליו הפך למהותי יותר מהחוויה עצמה, גם בצפייה המהירה הדגש הוא על לסמן וי זריז על התוכנית מבלי להתעכב על ההנאה ממנה. באותה מידה אפשר להסתפק בצפייה בקדימון.
7 תגובות לכתיבת תגובה