אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגיע הזמן להיערך טוב יותר לטיפול בנפגעי החרדה והטראומה

דעה

הגיע הזמן להיערך טוב יותר לטיפול בנפגעי החרדה והטראומה

מערכת בריאות הנפש שהופקדה בידי קופות החולים ומשרד הבריאות אינה ערוכה לטיפול במספר העולה של אזרחים בקווי העימות הסובלים משלל נזקים, בהם הפרעת דחק פוסט טראומטית, חרדות ודיכאון. משרד הבריאות חייב לקחת אחריות

11.10.2019, 07:17 | מרק מוספיר

בעשורים האחרונים משתנה אופיין של המלחמות באזורנו - לא עוד לחימה בין צבאות סדירים, אלא לחימה פסיכולוגית דרך אירועי טרור ומתקפות, כשהמטרה היא להשפיע על העורף האזרחי ולהחלישו.

קראו עוד בכלכליסט

שכנינו האויבים מבינים כיום כי בעוד שאינם יכולים להכריע את המערכת בדרך צבאית, הם כן יכולים לנסות לפגוע בבטן הרכה ולמעשה לערער על החוסן הנפשי ויכולת העמידה של אזרחינו. והנה, אוכלוסיית עוטף עזה מהדרום סופגת בלוני תבערה, פצמ"רים, מנהרות וכל אמצעי אחר, בגולן נחשפנו לפצמ"רים וירי טילים וככל הנראה אף סוכל ניסיון לפיגוע רחפנים גדול ובגבול עם לבנון נחשפו מנהרות ונורו טילי נ"ט סמוך למושב אביבים, כשברקע גובר האיום על הישובים השוכנים ממש על הגבול.

וכשהעורף הפך לחזית, כשמספר הנפגעים בגוף בירידה ומספר נפגעי החרדה והטראומה נמצא בעליה מתמדת, אין זה פלא כי נפגעי הטראומה והחרדה מקבלים היום הכרה ציבורית ותקשורתית, והם אף נכללים במניין הנפגעים במלחמה. ההתמודדות הנפשית של האזרחים בפריפריות עם "שגרת החרום" שנכפתה עליהם באה לידי ביטוי בדרכים שונות כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית, חרדות, דיכאון ובעיות התנהגות שונות, וכן היא מובילה גם לעלייה באבטלה ובצריכת שירותי בריאות ורווחה ולפגיעה בתפקוד הילדים במסגרות חינוכיות וחברתיות. חלק מהפגיעות האלו דורשות טיפול קצר טווח, אך לצערנו אצל חלקם נותרת פגיעה הדורשת טיפול ממושך. למרבה הצער,  מערכת בריאות הנפש שהופקדה בידי קופות החולים ומשרד הבריאות אינה ערוכה לכך.

הסלמה בדרום הארץ (ארכיון), צילום: איי פי אי הסלמה בדרום הארץ (ארכיון) | צילום: איי פי אי הסלמה בדרום הארץ (ארכיון), צילום: איי פי אי

המדינה מתמקדת בעיקר באמצעים צבאיים שיכולים למנוע את האיומים ההולכים וגוברים ומתייחסת מעט מדי לנזקים הנפשיים של תושבי הפריפריה ולהיערכות הנדרשת למתן מענה נפשי לאותם תושבים. על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי והרפורמה בבריאות הנפש, האחריות לטיפול בבריאות הנפשית והפיזית של תושבי המדינה הן קופות החולים, אשר רק להן פריסה ארצית ואפשרות למתן רצף טיפולי, אך שירותי בריאות הנפש של קופות החולים באזורים אלו אינם מסופקים כראוי, חוסר תקצוב של תקנים מוביל למחסור במטפלים, והתורים שהולכים ומצטברים מאלצים את האוכלוסייה להמתין לתורים במשך כחצי שנה ויותר.

משרד הבריאות למעשה פטר את קופות החולים מאחריות לשירותי בריאות הנפש בחירום והותיר את הטיפול בנפגעי החרדה והטראומה בידי עמותות פרטיות. וטובות עמותות אלו ככל שיהיו, אין להן את היכולת להעניק את המענה הנכון, הן אינן מאפשרות את השילוב הטיפולי הנדרש במצבים אלו בין בריאות הנפש ותחומי רפואה משלימים, הן אינן יכולות להעניק רצף טיפולי והן מספקות כיסוי חלקי בלבד של אזורי הפריפריה. אמנם משרד הבריאות בתפקידו כרגולטור הוציא הנחיות טיפוליות לטיפול נפשי בעת חרום אולם בפועל אין שום פיקוח אפקטיבי על המערך הטיפולי.

פגיעת רקטה באשקלון (ארכיון), צילום: איי אף פי פגיעת רקטה באשקלון (ארכיון) | צילום: איי אף פי פגיעת רקטה באשקלון (ארכיון), צילום: איי אף פי

ובינתיים נראה כי משרד הבריאות הסיק שבגבול הצפוני שורר שלום, אחרת לא ברור מדוע סגר בשנה האחרונה את מרכז החוסן היחיד שפעל באזור והיה אחראי לאוכלוסייה המונה כמיליון ושלוש מאות אלף איש. הדבר דומה לפירוק אוגדה צבאית המגינה על הצפון מכיוון שברגע זה אין אירועי מלחמה. ודי לראות את תגובת מתיישבי מושב אביבים למתקפות האחרונות כמו התעוררות הטראומות של מאורעות העבר ועליית הפחדים והטראומות בקרב הילדים וההורים הצעירים כדי להבין את הנזק הרב שעלול להיגרם כתוצאה מגישה זו.

כעת אנו עומדים בפני שוקת שבורה והאוכלוסייה האזרחית הופכת לפגיעה יותר כשאין כל יכולת להעניק לה מענה ראוי. על משרד הבריאות לקחת אחריות מלאה להפעלת המערך המשולב של טיפול בנפגעים בזמן חירום, לחייב את הקופות לספק את השירות במקום להסתמך על עמותות וארגונים וליצור מנגנון פיקוח עם יעדים ופריסה ארצית, שכן אחרת אנו עלולים למצוא את עצמנו מופתעים בלי כל יכולת לתת מענה למיליוני אזרחים.

הכותב הוא פסיכולוג קליני בכיר, רכז פורום ארגוני בריאות הנפש מטעם האגודה לזכויות החולה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות