הנפילה המוקדמת של אנלייבקס הצילה את המדדים מקריסה

כניסת מניית אנלייבקסנתנה מכה קלה בכנף למדדים אליהם נכנסה - ת"א 90, ת"א 125 והביומד. זאת, לאחר שמניית החברה צנחה ב־39% בשבוע המסחר הראשון שלה במדדים. המכה היתה עלולה להיות גדולה יותר, אך מרביתה נמנעה בשל קריסת מחיר המניה ערב כניסתה למדדים, שחלה ב־3 באוקטובר.

מניית אנלייבקס נכנסה למדדי ת"א 125, ת"א 90 והביומד במשקל יחסי של 0.05%, 0.2% ו 1.25% (בהתאמה). הנזק שהיא גרמה למדדים אלו בשבוע שחלף היה כ־0.02% למדד ת"א 125, 0.08% למדד ת"א 90, ו־0.5% למדד הביומד.

בורסת תל אביב | צילום: בלומברג

על פי כללי הבורסה, מניה חדשה עוברת 30 ימי צינון לפני שהיא בכלל מועמדת לכניסה למדדים. לאחר השלמת הצינון, אם במועד הקובע לעדכון המשקל החודשי המניה עומדת בתנאי הכניסה, היא תיכנס למדדים באותו עדכון. יש לציין כי המועד הקובע חל שלושה שבועות לפני העדכון החודשי, שחל ביום חמישי הראשון של אותו חודש (אלא אם זה נופל על חג בישראל או בארה"ב).

לפיכך, העדכון החודשי של אוקטובר התבסס על המחיר הממוצע של מניית אנלייבקס בשבועיים הראשונים של חודש ספטמבר. לפי מחיר זה, ערך השוק הקובע של אנלייבקס היה כמיליארד שקל, ערך שהספיק לכניסה למדדי ת"א 90 ות"א 125. כתוצאה מכך, נוצרה ציפייה שקרנות הסל ירכשו כ־440 אלף מניות אנלייבקס בשלב מסחר הנעילה של ה־3.10.

חסימת המניה הוסרה והמחיר צנח

לפי מחיר המניה בתחילת ספטמבר, הביקוש מקרנות הסל היה צפוי להיות 44 מיליון שקל - גבוה פי 50 ממחזור המסחר היומי הממוצע במניית החברה בארה"ב. הבורסה זיהתה את הבעיה הצפויה והטילה פקטור משקל על מניית אנלייבקס, שצמצם בחצי את המשקל הצפוי של המניה במדדים ואת כמות המניות שקרנות הסל ירכשו ל־220 אלף.

בנוסף, במניית אנלייבקס נרשמו מחזורי מסחר נמוכים באותם ימים, שנבעו בעיקר מכך שעל מרבית מניות החברה היתה חסימה, שנפתחה רק בשלהי ספטמבר.

החסימה נבעה מהמיזוג שהחברה ביצעה לתוך שלד בורסאי בארה"ב בחודש מרץ. שילוב גורמים אלו הוביל את מניית אנלייבקס למחיר שיא ב־24 בספטמבר, שעמד על 141.5שקל למניה, ששיקף ערך שוק של 1.43 מיליארד שקל לחברה.

אך עם פתיחת החסימה, זמן קצר לפני כניסת המניה למדדים, של המניות החל גל מוכרים, שהיקפו היה גדול מהותית מהביקוש הצפוי על ידי קרנות הסל. מחיר המניה ירד במהירות, ועם כניסת המניה למדדים מחירה היה כבר 51 שקל בלבד, מחיר ששיקף ערך שוק של 516 מיליון שקל לאנלייבקס.

עם זאת, ירידה זו לא פגעה במחזיקי תעודות הסל, כי היא אירעה לפני כניסת המניה למדדים. קרנות הסל רכשו באותו מועד 220 אלף מניות, בשווי כולל של 11.22 מיליון שקל. אבל, כאמור, הירידה במחיר המניה נמשכה גם בשבוע שאחרי הכניסה למדדים והמניה סגרה את שבוע המסחר במחיר 31.1 שקל המשקף שווי שוק של 314 מיליון שקל. עבור מחזיקי קרנות הסל המשמעות היתה הפסד של 4.4 מיליון שקל.

שי נוביק, יו"ר אנלייבקס | צילום: עמית שעל

הבורסה תצטרך לקבוע כללים טובים יותר

התרופה שאנלייבקס מפתחת, Allocerta, מיועדת למקרים בהם פעילות יתר של מערכת החיסון מובילה לביטוי יתר של ציטוקינים (חלבונים המופרשים על ידי תאי מערכת החיסון). התרופה מיועדת לטפל בעיקר במחלות אוטואימוניות ובספסיס (אלח דם - אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם).

אנלייבקס מבצעת כעת ניסוי שלב 1 בטיפול בחולי ספסיס בישראל. הניסוי מתוכנן לכלול 10 חולים, אך לאחר גיוס 6 חולים ראשונים אנלייבקס דיווחה שהטיפול בהם הסתיים בהצלחה, שכולם שוחררו מבית החולים, ושלא נרשמו תופעות לוואי מהותיות. תוצאות אלו דרמטיות, לאור הסיכון הגבוה לתמותה כתוצאה מספסיס בדרגה חמורה.

מנגד, מדובר במדגם קטן, שגם לגביו קיימת בעיית סלקציה, שנובעת מעמידה בקריטריונים להצטרפות לניסוי ומכך שהניסוי נערך רק בבית חולים הדסה אצל רופאים מהמובילים בעולם בתחום זה (ולכן לא ניתן להשוות את התוצאות לממוצעים היסטוריים).

החלום של המשקיעים, יחד עם מצגת אופטימית שפורסמה ב־9 בספטמבר והשוותה את אנלייבקס עם Kite Pharma ו־Juno, שנמכרו בתמורה ל־12 מיליארד דולר ו־9 מיליארד דולר (בהתאמה), תרמו לעליה במחיר המניה, אך תרומה מכרעת לא פחות היתה לציפיות ההשפעה של כניסת המניה למדדי הבורסה בתל אביב, ובעיקר לחסימת מניות אנלייבקס, שמנעה את מכירתן.

כעת, הבורסה תצטרך להחליט אם לבטל את פקטור המשקל למניית אנלייבקס, ביטול שיוביל את קרנות הסל לרכישה של 220 אלף מניות נוספות (בשווי של כ־6.8 מיליון שקל) בתחילת נובמבר, או להשאיר את פקטור המשקל, כיוון שלפי ערך השוק הנוכחי המניה כלל לא היתה נכנסת למדדי ת"א 90 ות"א 125. אם לא יהיה זינוק במחיר מניית אנלייבקס ברבעון הנוכחי, המניה צפויה לצאת מת"א 125 ות"א 90 בפברואר 2020.

כעת, הבורסה תצטרך להתמודד עם הסלקציה הבעייתית שבה מניות טכנולוגיה נרשמות ברישום כפול בתל אביב, בעיקר כדי להיכנס למדדים ולנצל כניסה זו לצורך גיוס הון. הבורסה נכוותה בעבר בעקבות הרישום של המניות מנקיינד, נבידאה, ביוטיים וסלזיון למסחר בתל אביב. כל ארבע המניות נחתכו בצורה חדה לאחר כניסתן למדדים. הפתרון שהבורסה יישמה היה כלל שדרש שייכות ישראלית לצורך כניסה למדדים (מבין הארבע רק לביוטיים יש שייכות ישראלית).

אך הדוגמה של אנלייבקס הישראלית, שפועלת מנס ציונה, מבהירה שרצוי לחשוב שוב על תנאי הכניסה למדדים, כדי למנוע סלקציה שלילית של מניות שנרשמות למסחר לצורך גיוס מהיר של כסף, שמגיע לעיתים קרובות על חשבון משקיעי קרנות הסל הישראליות.

במבט מעט רחוק יותר, לדעתנו, רצוי שהבורסה תקבע כלל שמניה תהיה מועמדת לכניסה למדדים רק כאשר מרבית המניות שלה לא חסומות. בכך, היא תמנע מצב שבו הכניסה למדד נובעת בגלל אותה חסימה. באופן מעט אירוני, יש גם מניות של הבורסה שניתנו לעובדים (כ־6%) שעדיין חסומות, גם לאחר כניסת מניית הבורסה למדדים. מחצית ממניות הבורסה שניתנו לעובדים צפויות להשתחרר ביולי 2020 והמחצית השנייה ביולי 2021.

במועדים אלו עלול להיווצר לחץ שלילי על מחיר מניית הבורסה. אך בניגוד לאנלייבקס, מרבית מניות הבורסה לא היו חסומות במועד לפיו נקבע שהמניה תיכנס למדדי ת"א 125 ות"א 90, ולכן השפעת חסימה זו על עצם הכניסה של הבורסה למדדים הייתה שולית.

פתיחת החסימה של מניות העובדים בעתיד עלולה ללחוץ למטה על מחיר מניית הבורסה, שלדעתנו גבוה מאוד יחסית לרווחיות הנוכחית של הבורסה.

הכותב הוא כלכלן בחברת היי טק