הכל בהקפאה, חוץ מהשכר של הח"כים

אתמול חשף כלכליסט כי שכרם של חברי הכנסת, השרים וראש הממשלה יעלה בינואר 2020 בכ־3%. הח"כים כבר קיבלו בינואר תוספת שכר של 3.4%. העלאת השכר הזו, בשנה שבה כמעט לא עבדו, היא מקוממת - במיוחד לנוכח הגזירות הצפויות על הציבור.

מדובר בעדכון של כ־1,320 שקל ברוטו לכל ח"כ, ואחריו שכרם החודשי יגיע ל־45.3 אלף שקל. כל אחד מהשרים יזכה לעדכון של 1,378 שקל, ושכרם החודשי ברוטו יעמוד על 50.7 אלף שקל. שכרו של רה"מ יעלה ב־1,643 שקל ויגיע ל־56.4 אלף שקל ברוטו בחודש.

עלות העדכון הזה זעומה: כ־8 מיליון שקל לקדנציה או 2 מיליון שקל בשנה. מדובר בכסף קטן במונחים של תקציב המדינה. אבל הבעיה בעדכון אינה תקציבית, אלא עקרונית. נבחרי הציבור זכאים כמובן לשכר הולם, אך רק בתנאי שביצעו את עבודתם. ב־2019 זה לא קרה, בגלל שתי מערכות הבחירות, למעט חודש דיונים דליל במליאה. גם שרי הממשלה, שלכאורה היו אמורים לעבוד כרגיל, הקדישו את מרבית מרצם לבחירות ולא התרכזו בקידום הנושאים של משרדיהם.

מליאת הכנסת | צילום: רויטרס

כשסוף סוף תקום ממשלה, השרים וחברי הכנסת יתבקשו להטיל גזירות קשות וכואבות על הציבור כדי להתמודד עם הגירעון העמוק בתקציב המדינה. במצב כזה, ראוי שגם נבחרי הציבור ירגישו את הקיצוץ, במקום לראות את משכורתם מתנפחת. זה נכון במיוחד לאור החלטת חברי הכנסת בינואר 2018 להצמיד את שכרם של ראש הממשלה והשרים לשכר הממוצע במשק, בדומה לשכר הח"כים שצמוד עשרות שנים לשכר הממוצע במשק.

את מרבית חברי הכנסת זה לא מעניין. חלקם הסתפקו בפרסום הודעות על כך שהם מוכנים לתרום חלק ממשכורתם או לוותר באופן זמני על העדכון. זה לא מספיק. יש לדרוש מחברי הכנסת לחוקק חוק לביטול עדכון השכר.

2019 הפכה לשנת שיתוק לאומי כמעט בכל נושא. מן הראוי היה שגם עדכון השכר ייכנס להקפאה.