ויתרו על התואר: רק 42% מהסטודנטים הם גברים

שיעור הסטודנטים הגברים בישראל הלומדים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה נמצא בירידה מתמדת והגיע בשנה היוצאת לשפל של 42% לעומת 58% סטודנטיות. בדיקת "כלכליסט" מגלה שהירידה אינה רק בהיקף היחסי וכי מספר הסטודנטים עצמו ירד.

אם ב־2010 למדו במוסדות להשכלה גבוהה 100,300 סטודנטים גברים לתואר ראשון, ב־2019 קטן מספרם ל־96,700, ירידה של 4%. זאת מול עלייה של 12% אצל הנשים.

ההתרסקות של לימודי הגברים בפועל גדולה בהרבה. זאת משום שבמהלך העשור גדלה קבוצת הגיל הרלבנטית של הגברים (24-20) ב־11%. בעוד אצל הנשים העלייה בשיעור הסטודנטיות תואמת את הגידול הטבעי, אצל הגברים מדובר בירידה ריאלית של 13% ביחס לגודל המחזור. המוסדות להשכלה גבוהה סובלים בשנים האחרונות ממשבר בכמות הנרשמים. נראה אם כן שלא מדובר במשבר כללי, אלא שעיקרו משבר רישום של גברים בלבד.

הרבה יותר חרדיות וערביות

אחד ההסברים לתופעה של עזיבת גברים את האקדמיה קשור לשני מגזרים ייחודיים. הריבוי הטבעי הגבוה של החרדים והערבים גורם לכך שחלקן של שתי אוכלוסיות במחזורי הצעירים ובין הסטודנטים הולך וגדל. בשתיהן יש ייצוג הרבה יותר גדול בין הסטודנטים לנשים. מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה ששני שליש מהסטודנטים הערבים בישראל הן סטודנטיות. לכך תורמת העובדה שגברים ערבים צעירים יוצאים ללמוד בחו"ל וברשות הפלסטינית.

דו"ח של מבקר המדינה שפורסם במאי האחרון חשף את כישלון שילוב החרדים באקדמיה. אחד ההיבטים של הכישלון הזה הוא שכ־78% ממקבלי התארים החרדיים בשנים 2017-2011 הן נשים. הסיבה העיקרית לפער הגדול בין נשים לגברים חרדים היא כמובן העובדה שנערות חרדיות לומדות מתמטיקה ואנגלית בתיכון בעוד רוב הנערים החרדים אינם לומדים מקצועות כלליים בישיבה.

הסבר נוסף לתופעה הוא כנראה מספר תחומי לימוד שפונות אליהם בעיקר נשים. כך למשל על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 79% מתלמידי המכללות להוראה ב־2017 היו נשים. אלא שזה הסבר חלקי מאוד. על פי אותו דו"ח גם באוניברסיטאות היוו הגברים מיעוט של 45%, במכללות האקדמיות 42% ובאוניברסיטה הפתוחה 43%.

המחקר של מרכז המידע של הכנסת מגלה ש־55% מבוגרות התיכון היהודיות מתחילות לימודים אקדמאים תוך עשר שנים מסיום הלימודים אבל רק 42% מהגברים. הפערים מתרחבים באוכלוסיות חלשות. בקרב יוצאי אתיופיה 33% מהנשים פונות ללימודים אקדמאים לעומת 12% מהגברים, כלומר פי שלושה. בקרב המוסלמים היחס הוא פי שניים ובקרב הבדואים פי 2.5.

כבר לא מאמינים בתואר

התופעה שבה מוותרים יותר גברים על לימודים במוסדות להשכלה גבוהה טרם נחקרה, אבל נראה שסיבה מרכזית לה היא שהמושג "צריך שיהיה תואר" שהיה רווח מאד בחברה היהודית הלא חרדית בעבר נשחק ואיבד מכוחו. פרופ' לילך לב ארי סוציולוגית וחוקרת צעירים ממכללת אורנים ואוניברסיטת בר אילן אומרת ש"התואר איבד מקסמו ואנשים צעירים חושבים שאפשר להתפרנס בלי תואר ואז בשביל מה לעשות". לדבריה, "גברים יותר נון קונפורמיסטים ומעיזים לשנות יותר ונשים הולכות בתלם". לכן לדבריה זה הגיוני שאם יש שינוי חברתי גברים יעזו קודם. גם יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית שלומי יחיאב מעלה את האפשרות ש"זה קשור לשיח של השחיקה ברלבנטיות ובפרקטיות של האקדמיה. אולי זה גורם לגברים לפנות לזירות יותר פרקטיות כמו תעודה ורכישת ניסיון".

דיקן בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל ד"ר גוין סאס מציין שיש תופעה של צעירים שמעדיפים לימודי תעודה קצרים ולא תואר בדרך לעבודה בהייטק. לדבריו בוגרי יחידות המחשב של הצבא דוגמת 8200 משתחררים עם ארגז כלים משמעותי שמאפשר להם להשתלב ישר בעבודה. עם זאת הוא אומר שאינו יודע עד כמה התופעות האלו משמעותיות מספרית.

מימין: יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה יפה זילברשץ, ויו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית שלומי יחיאב | צילומים: צביקה טיזלר, יריב כץ

לב ארי מציינת גם שמאגר המועמדים הגברים לאוניברסיטאות קטן יותר מראש. זאת בגלל ששיעור הבנות המסיימות עם תעודת בגרות גבוה כבר כמה שנים יותר משיעור הבנים.

על פי דו"ח מצב המדינה 2018 של מרכז טאוב 60% מהנשים היהודיות הלא חרדיות שסיימו תיכון ב־2013 היו זכאיות לבגרות שעומדת בדרישות סף אקדמיות לעומת 49% בלבד מהגברים. גברים מהווים היום רק 30% מהסטודנטים לאדריכלות, ביולוגיה ומדעי החברה ורק 40% מהסטודנטים למנהל עסקים, פיסיקה ואפילו רפואה. במשפטים הם מהווים 46%. לעומת זאת במקצועות ההייטק הם עדיין שומרים על יתרון מוחץ.

סטודנטים, ארכיון | צילום: שטארסטוק

המועצה להשכלה גבוהה מתגאה כי מאז תחילת העשור הוכפל מספרן של הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב מ־2,600 בשנת 2010 ל־5,600 בשנה היוצאת. מספר הסטודנטיות להנדסה גדל מ־8,600 ל־10,400. אלא שמתברר שבאותם תחומים נרשמה גם עלייה משמעותית במספר הנרשמים הגברים. התוצאה היא ששיעור הסטודנטיות להנדסה רשם במהלך העשור עלייה די זעירה מ־27% ל־30% ושיעור הסטודנטיות למתמטיקה ומחשבים רשם עלייה דומה מ־29% ל־33%. כלומר, הנשים הצעירות עדיין בורחות ממקצועות הקשורים למתמטיקה.

התקציב זינק ב־70%

אחרי כמה שנים של דריכה במקום, בהן היה מספר הסטודנטים בישראל 308-306 אלף סטודנטים חזר מספרם לצמוח. השנה צפויים ללמוד 314 אלף סטודנטים, עלייה של קרוב ל־2%. מתחילת העשור ועד השנה הבאה נרשם גידול של 10% במספר הסטודנטים, אלא שכחצי ממנו אינו נובע מתוספת סטודנטים לתואר ראשון, אלא מעלייה במספר הממשיכים לתארים מתקדמים.

במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) יכולים להצביע על פריחה תקציבית מרשימה. תקציב 2020 שאושר שם לאחרונה יגיע ל־11.8 מיליארד שקל. 71% יותר מאשר התקציב ב־2010 שעמד על 6.9 מיליון שקל. גם אם צפוי קיצוץ בתקציב - כחלק מהקיצוץ המתוכנן בתקציב המדינה - עדיין מדובר על עלייה של פי שבעה מהגידול במספר התלמידים שעמד, כאמור, על 10%. כלומר, מדינת ישראל השקיעה במחקר ובפיתוח באקדמיה. עדיין מדובר בסכומים נמוכים בהרבה הנדרשים כדי להתמודד עם ההשקעות הגדולות של מדינות מזרח אסיה באוניברסיטאות שלהן. אלו עוקפות בעקביות את האוניברסיטאות הישראליות בדירוג המוסדות האקדמיים בעולם.