אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בפני איזה בית משפט תתברר תביעה בנושא קניין רוחני? צילום: pixabay

בפני איזה בית משפט תתברר תביעה בנושא קניין רוחני?

מסתבר שגם בעת בחירת הערכאה הנכונה לדיון בתביעה העוסקת בסכסוך מעולם הקניין הרוחני יש לתת את הדעת היטב למספר שיקולים טרם הגשת התביעה

23.10.2019, 10:30 | בשיתוף ריינהולד כהן, מאת: עו"ד ערן ברקת ועו"ד אורית גונן
סוגיית סמכותם העניינית של בתי המשפט לדון בתביעות בתחום הקניין הרוחני עלתה לאחרונה לדיון מחודש. בכמה פסקי דין שניתנו על ידי בתי משפט שונים, בהם בית המשפט המחוזי תל אביב, בין היתר, בעניין שביט נ' דג'יברי (להלן: עניין שביט) ובית משפט השלום נתניה, בעניין אליהו נ' מנטין (להלן: עניין אליהו) , נדרשו בתי המשפט לדון בשאלת הסמכות העניינית של בתי המשפט בתביעות אשר עילותיהן מבוססות על חקיקה המיועדת להגן על ולהסדיר זכויות בקניין רוחני. בשני המקרים הנ"ל, כפי שיובהר בהמשך, הועברו תיקי התביעות מבית המשפט בו בחרו התובעים להגיש את תביעתם, לבית המשפט אשר הוכר כבעל הסמכות העניינית לדון בתביעות אלו ובשני מקרים אלה השית בית המשפט על התובע הוצאות בשל טעותו בבחירת הערכאה.

קראו עוד בזירת הנדל''ן

התביעה שנדונה בעניין שביט הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי. התובע בתיק עתר לקבלת צו הצהרתי לעניין קיום שותפות בינו לבין הנתבע. העתירה התבססה גם על הטענה כי לתובע זכות לקבל חלק בתמלוגים שצמחו לנתבע מכוחן של זכויות יוצרים שיש לו בששת התקליטים שהופקו במשותף על ידי הצדדים (כך לטענת התובע). הסכום שנתבע היה 500,000 ₪ (ולחלופין 440,000 ₪ בהתבסס על הטענה לקיום זכות לשכר ראוי).
ערן ברקת, עו"ד ושותף בכיר במשרד גילת ברקת ושות ערן ברקת, עו"ד ושותף בכיר במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן | צילום: אייל יצהר ערן ברקת, עו"ד ושותף בכיר במשרד גילת ברקת ושות

הנתבע ביקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום ובקשתו נענתה בחיוב. בנתחו את סעיפי החוק הרלוונטיים, ביניהם סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט, קבע בית המשפט המחוזי, כי את סוגיית הסמכות יש להכריע בהתבסס על שוויו של הסעד הנתבע, גם במקרה שבו התובע מבקש צווי עשה או סעד הצהרתי ובלבד שלא מדובר בסעד שלא ניתן לאמוד את שוויו. על כן, במקרה הנוכחי, מאחר ושווי הסעד הנתבע, לרבות הסעד ההצהרתי, לא עולה על 500,000 ₪, יש לברר את התביעה בבית משפט השלום.

התביעה בעניין אליהו שהוגשה לבית משפט השלום נתניה, נדונה על בסיס טענת התובע שהנתבע הפר את זכויותיו בסימן מסחר. עתירת התובע הייתה לקבלת צו מניעה קבוע כנגד ההפרה ובנוסף נתבע פיצוי בסך 300,000 ₪. במקרה זה בקשת הנתבע להעביר את התיק לדיון בפני בית המשפט המחוזי התקבלה והתביעה הועברה לדיון בבית המשפט המחוזי. החלטת בית המשפט השלום בנתניה התעלמה לחלוטין מסכום התביעה והתבססה על הקביעה כי במקרה בו מתבקש סעד של צו מניעה קבוע בענייני קניין רוחני בנוסף לסעד כספי בשל הפרת סימני מסחר (על פי פקודת סימני המסחר(, מדובר בסוגיה של קניין רוחני, והסמכות לברור התביעה כולה היא בידי בית המשפט המחוזי. נראה כי בהחלטתו זו יצא בית משפט השלום מתוך נקודת הנחה כי מדובר בסעד שלא ניתן להעריך בכסף ולפיכך הוא מצוי בסמכות השיורית של ביהמ"ש המחוזי.

בפסק דין מאוחר יותר של בית המשפט המחוזי תל אביב בעניין איתן אבניאון נ' ידיעות אינטרנט (להלן: עניין אבניאון) חזר בית המשפט פעם נוספת על ההלכה, הקובעת כי הסמכות העניינית לדון בתובענה בתחום הקניין הרוחני מתבררת ונקבעת לפי שווי התובענה וכי תביעת סעד של צו מניעה או של צו מתן חשבונות איננה מחייבת את המסקנה האוטומטית כי הסמכות העניינית לדיון בתביעה היא של בית המשפט המחוזי. על כן, במקרים בהם ברור כי שווי התובענה, לרבות כל הסעדים הנתבעים במסגרתה, אינו עולה על גבול סמכות בית משפט השלום, הסמכות העניינית תהיה נתונה לבית משפט השלום. בעניין זה הוסיף בית המשפט כי אין טעם בטענה כללית כאילו שווי התובענה יהיה ידוע רק לאחר שיינתן צו מתן חשבונות בכדי להכניס את התביעה אל מסגרת סמכות בית המשפט המחוזי.

ההחלטות הנזכרות לעיל, שניתנו על ידי בתי משפט שונים, בזמן האחרון, ובסמיכות זמנים, מדגימות כי יש לשקול בכובד ראש את הניסוח של הסעדים המבוקשים על ידי התובע בעת הגשת התביעה. כאשר מבוקש סעד אשר לא ניתן להעריך את שוויו בכסף, הדבר צריך להיות מצוין במפורש בכתב התביעה מכיוון שאחרת, לשיטת ביהמ"ש המחוזי בעניין אליהו ואבניאון, ככל שהסעד הכספי נמצא בגדר סמכותו העניינית של ביהמ"ש השלום - התביעה תועבר אליו (אם לא הוגשה אליו במקור).

אורית גונן, עו"ד ושותפה במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן
אורית גונן, עו"ד ושותפה במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן צילום: שגב צילום

בבואנו לבחור את הערכאה המתאימה, עלינו להפעיל את העקרונות הקבועים בפסיקה ובחקיקה הרלוונטית. בחירה נכונה תוך התחשבות בהחלטותיו העדכניות של בית המשפט תחסוך לנו, בין היתר, זמן ומשאבים. בנוסף, בעת ניסוח תביעה המבוססת על עילות מעולם הקניין הרוחני חשוב לזכור את הוראות החוק הקונקרטיות המעניקות לבית המשפט המחוזי סמכות בעניינים מסוימים כמו למשל: סעיף 188 לחוק הפטנטים , סעיף 46 לפקודת השותפויות, ואחרים.

ערן ברקת הוא עו"ד ושותף בכיר במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן

אורית גונן היא עו"ד ושותפה במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן

אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות