אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המאבק של שקד בבנייה לא חוקית מגיע לבג"ץ צילום: ישראל יוסף

המאבק של שקד בבנייה לא חוקית מגיע לבג"ץ

עתירה לבג"ץ מבקשת לבטל תקנות שקידמה שרת המשפטים לשעבר שמאפשרות קנסות של מאות אלפי שקלים ללא משפט על עברייניי בנייה: "אין כאן מידתיות"

24.10.2019, 08:23 | שלומית צור

מהפכת הקנסות המנהליים של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מגיעה לפתחו של בג"ץ.

קראו עוד בכלכליסט

בעתירה שהגישו שני אזרחים נגד שר המשפטים ומשרד המשפטים הם מבקשים מבית המשפט לבטל את תקנות העבירות המנהליות שאושרו במאי 2018 ואיפשרו להטיל קנסות של מאות אלפי שקלים ללא משפט נגד עברייני בנייה. עוד הם מבקשים לתת צו על תנאי המורה לכל רשויות האכיפה לחדול מהטלת קנסות מכוח התקנות עד להכרעה בעתירה. בג"ץ צפוי לבקש בימים הקרובים את תגובת המדינה לטענות בעתירה, כדי להכריע בבקשה להוצאת הצו הזמני. העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין שלומי סהר ולילך זילכה ממשרד גרשטיין סהר ושות'.

ביולי 2016 הפיצו שרת המשפטים איילת שקד ושר האוצר משה כחלון תזכיר חוק שלפיו עברייני תכנון ובנייה צפויים לעונשים מיידיים, והוועדות המקומיות לתכנון ובנייה מוסמכות להטיל קנסות מנהליים על עברייני בנייה בסכומים של מאות אלפי שקלים ללא משפט, בדומה לקנסות על עבירות תנועה וחניה. בעבר התאפשר לעברייני הבנייה לגרור רגליים בבתי משפט בניסיון להתיש את המערכת, וגובה הקנסות שקבעו בתי המשפט נסמך על סכומי מקסימום בחוק העונשין ובחוק התכנון והבנייה. במאי 2018 אישרה ועדת הפנים של הכנסת את התקנות.

קנסות נמוכים ברמה"ש

 

לטענת העותרים, שר המשפטים מוסמך להתקין את התקנות ולקצוב עונשים על עבירות מנהליות, בכפוף לאישור ועדת חוקה ומשפט של הכנסת, ולא בכפוף לאישור ועדת הפנים: "התקנת התקנות מכוח חוק העבירות המנהליות בוצעה בחוסר סמכות, בלי שהוצגו בפני ועדת חוק ומשפט וללא אישורה, דבר שלבדו מספיק כדי להורות על ביטולן".

הריסת בנייה לא חוקית ביישוב הבדואי טראבין אלסאנע, צילום: ישראל יוסף הריסת בנייה לא חוקית ביישוב הבדואי טראבין אלסאנע | צילום: ישראל יוסף הריסת בנייה לא חוקית ביישוב הבדואי טראבין אלסאנע, צילום: ישראל יוסף

עוד נטען כי התקנות פוגעות בזכות לשוויון. העותרים טוענים כי בדו"ח הרישוי ל־2018 ניכרת אפליה ביחס למיקום הגיאוגרפי בהטלת קנסות מנהליים. התקנות הותקנו לפני שהתאפשר לאכוף אותן באופן שוויוני על כל אזרחי המדינה. חוק העבירות המנהליות קובע שרק ועדות מקומיות עצמאיות יכולות להטיל קנסות מנהליים, שעה שוועדות מקומיות שאינן עצמאיות יכולות לנקוט הליכים פליליים בלבד: "הזכות לשוויון נפגעת במקום בו אין רשות אכיפה מקומית פעילה ביחס לאזורים בהן מבוצעת אכיפה באופן שוטף, קל וחומר שהסמכות להטלת קנס מכוח התקנות אינה מסורה לכל ועדה מקומית. על פי חוק העבירות המנהליות, ועדה מקומית שאינה עצמאית אינה מוסמכת להטיל קנסות מנהלים. באותם מרחבי תכנון רשאית לפעול היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, שמדיניות אכיפתה המוצהרת אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות האכיפה המקומית".

בנתיבות למשל פועלת ועדה מקומית עצמאית, בעוד ברמת השרון אין ועדה עצמאית, "דהיינו סכומי הקנסות הגבוהים בתקנות יוטלו באופן לא שוויוני על מפרים המתגוררים בנתיבות". כלומר התקנות פוגעות בזכות להליך הוגן ובזכויות ובערכים העומדים ביסוד כבוד האדם, ובכלל זה בזכות לשוויון.

איילת שקד, צילום: אלכס קולומויסקי איילת שקד | צילום: אלכס קולומויסקי איילת שקד, צילום: אלכס קולומויסקי

כמו כן נטען שהתקנות קובעות קנס מנהלי קצוב ואחיד, בלי להתחשב ברווח הכלכלי שצמח למבצע העבירה: "התקנות קובעות כי יש להשית על מפר המתגורר בהרצליה פיתוח קנס זהה לזה שיוטל על מפר המתגורר בירוחם בגין אותה עבירה, אפילו שכל אחד מהם הניב רווח כלכלי שונה בתכלית".

טענה נוספת היא שהתקנות אינן מתייחסות לתקופת ביצוע העבירה: "התקנות קובעות קנס זהה למי שביצע עבירה והפיק רווחים בגינה במשך שנים ולעבריין חדש שטרם הפיק רווחים מביצוע העבירה".

עוד נטען בעניינים אלה: "על התקנות ליצור הבחנה המבוססת על שונות רלוונטית של מבצעי העבירה בהתאם לאזור מגוריהם, ומשך הזמן שהביא להשאת רווחיהם, שכן מפר המתגורר בשדרות לעומת מקבילו בסביון נשאו רווחים שונים ויכולתם הכלכלית לשאת בקנסות זהים הינה שונה בתכלית, ואף במקרים שהאחד נשא רווחיו תקופה ממושכת ואילו חברו טרם השיא כל רווח בגינה.

"בעבירות בנייה יש מקום לערוך שונות רלוונטית בדבר גובה הקנסות, והמצב שאינו מבדיל בין ערכי הקרקע השונים אינו שווני ואינו מידתי... התקנות אף פוגעות במגזרים מסוימים אשר נמנים עם קבוצות מוחלשות באוכלוסייה".

טענה נוספת היא כי זכות מבצע העבירה להליך הוגן נפגעת, כי במועד קבלת ההודעה על הקנס המנהלי ניתנת לו אפשרות לקבל היתר בנייה בתוך 30 יום, אלא שבפועל לא ניתן לקבל את ההיתר בפרק זמן קצר כל כך.

למי ניתנת הסמכות?

 

את העתירה הגישו שני בעלי נכסים: עלי אלהואשלה, אזרח בדואי מהנגב, ומשה לוי בעל נכס בפתח תקווה. אלהואשלה קיבל התראה לפני הטלת קנס מנהלי קצוב של עד 300 אלף שקל על עבירה מסוג שימוש אסור בשטח של 135 מ"ר, וכן התראה לפני קנס מנהלי בגין עבירה נמשכת בסך של 1,400 שקל לכל יום בו נמשכה העבירה, אלא אם יחדל מביצוע השימוש האסור בתוך 30 יום.

לוי קיבל התראה לפני נקיטת הליכים, שלפיה עליו לחדול מהעבירה ומהשימוש האסור, אחרת יהיה צפוי לקנס מנהלי קצוב וכן לקנס מנהלי נוסף על עבירה נמשכת של שימוש אסור. העבירה היא מסוג עבודה אסורה ושימוש אסור, שמהותה עבודות קירצוף בשטח של 2,400 מ"ר ושימוש אסור באותו תא שטח באמצעות הצבת גדר היקפית. מאחר שלוי מחזיק בנכס באמצעות חברה, הוא נתון לקנס מנהלי של עד 300 אלף שקל על עבודה אסורה ושל עד 300 אלף שקל על שימוש אסור, והחברה בבעלותו נתונה לקנסות בסכומים כפולים.

העותרים טוענים כי גובה הקנסות אינו סביר וחורג משמעותית מעונשי המקסימום שהיו נהוגים עד כה לפי חוק העונשין וחוק התכנון והבנייה. העותרים מבקשים מבית המשפט לקבוע כי המדרג הנורמטיבי של חוק העונשין גבוה יותר מכל חקיקה עונשית אחרת וכי סמכויות בית המשפט לא יכולות להיות מוגבלות, כלומר שצריכה להיות לו הסמכות להתערב בשיקול הדעת המינהלי בדבר גובה הקנס.

ממשרד המשפטים נמסר: "תגובת המדינה לעתירה תוגש לבג"ץ, כמקובל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות