פרשת השוחד במשרד הבריאות: "לפעמים מקבלים שוקולדים ויין, אין לי שליטה על זה"

במינהל המזון במשרד הבריאות אין נוהל מסודר לקבלת מתנות וטובות הנאה מיבואני מזון וכל עובד קיבל מתנות ללא פיקוח ובדיקה ובלי רישום מסודר; כך עולה מתמלילי חקירתו במשטרה של ראש המינהל אלי גורדון במסגרת פרשת השוחד שנחקרה בשירות המזון הארצי, והגיעו ל"כלכליסט".

"לפעמים מקבלים שוקולדים, בקבוקי יין, לוחות שנה וכדומה. לא ידוע לי על גיפט קארד, הלוואות וכסף מזומן", השיב גורדון לשאלת החוקר אילו סוגי מתנות מקבלים עובדי שירות המזון הארצי ממקבלי שירותים חיצוניים כמו יבואנים ובאילו הזדמנויות.

ראש מנהל המזון הארצי במשרד הבריאות אלי גורדון | צילום: שאול גולן

לשאלה אילו מתנות הוא עצמו קיבל במסגרת תפקידו כעובד ציבור השיב גורדון: "מידי פעם בקבוק יין, שוקולד, לוחות שנה. יש מקרים שלא מגיעים אלי באופן אישי, אלא משאירים במזכירות".

מינהל המזון במשרד הבריאות מופקד על הפיקוח על המזון בארץ בכל היבטיו. יבואנים המבקשים לייבא מזון לישראל חייבים את אישור שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. השירות אמור לוודא שהיבואן, המזון המיובא ואחסונו עומדים בדרישות החקיקה בישראל.

על פי נתוני המשרד, בכל שנה מתבצע אישור לכ־22,000 מוצרי מזון מיובאים. החיכוך של היבואנים עם נציגי מינהל המזון ממושכים, שכן תהליכי יבוא המזון כוללים מספר שלבים. כל עיכוב בשחרור המוצרים מהנמל, כרוך בהוצאות גבוהות על אחסון המכולות וכן חיי מדף של המוצרים.

שוחד וקשרים רומנטיים

הקשר המטריד בין גורדון ועובדי מנהל המזון האחראי על מתן אישורי יבוא מזון ושחרור מזון מיובא מהנמל, לבין היבואנים לא נעצר במתנות. גורדון תיאר בעדותו לחוקרים כיצד נהג להשתתף באירועים משפחתיים של יבואנים: "לא זוכר אצל מי, אבל כל מי שמזמין אני הולך".

היעדר נהלים מחייבים, בולט על רקע תשובתו של גורדון לשאלה האם הוא מבין שהוא נוהג בניגוד לנהלים המצופים ממנו כעובד ציבור ככלל וכמנהל שירות המזון הארצי בפרט: "עכשיו אני יודע שזה לא בסדר. אלמד להבא".

גורדון טען בחקירתו כי אינו זוכר איזו מתנה נחשבת ללגיטימית ועד איזה סכום: "אם אני לא טועה יש נוהל ובו כתוב הסכום. אני חושב שזה עד 250 שקל. אני לא יודע בדיוק, כי אני לא מתעסק בזה ביומיום".

לחוקר שהטיח בגורדון כי כמנהל שירות המזון הארצי עליו להכיר את נהלי וטוהר המידות כעובד ציבור "איך יכול להיות שאתה לא מתעסק בזה ולא בקיא בנהלים"? השיב גורדון: "אני לא מתעסק בזה ביומיום כי זה לא קיים למיטב ידיעתי במנהל המזון".

"איך אתה מבטיח שמקרים מהסוג של קבלת מתנות אסורות על ידי יבואנים לא יקרו במנהל", נשאל גורדון והשיב: "זה אחריות של כל עובד ועובד לשמור על טוהר המידות שלו. יכול להיות שאני טועה, אבל כך אני חושב. שוחד, קשרים משפחתיים ורומנטיים, אני לא מאמין שזה קורה אצלי, אבל אין לי שליטה על זה". גורדון גם לא ידע להשיב למי פונים כאשר עובד מהמשרד מקבל מתנה ורוצה לדווח על כך.

בעקבות עדותו של גורדון, פנו עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג, המייצגים את אחת הנאשמות בפרשה, לבית המשפט וטענו שיש לבטל את כתב האישום. זאת לטענתם משום שהפרקליטות החליטה להאשים את המפקחים ולא את מנהלם שלטענתם "חלקו באירועים אינו פוחת מחלקם".

מימין: שר הבריאות יעקב ליצמן ועו"ד גיל דחוח. מהי האחריות של המנהל | צילומים: אלכס קולומויסקי, אוהד רומנו

עו״ד עפר ברטל ממשרד ברטל כהן המייצג את גורדון, מסר כי יש בידיו להשיב לטענות, אולם אין הוא מעוניין לגרור את לקוחו למשפט שהוא אינו צד לו. ככל שיידרש להגיב על ידי בית המשפט הוא יעשה כן.

עיכובים ממושכים בנמלים

ברקע הדברים, כתב אישום שהוגש לפני שנה לבית המשפט המחוזי בת"א נגד 7 עובדים ומנהלים בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות, על קבלת שוחד מיבואנים ויועצי מזון. זאת בתמורה ליחס מועדף, טיפול מזורז בבקשות ייבוא לאישור מזון רגיש, או פגיעה במתחרים שלהם. בנוסף, הוגש כתב אישום נגד 11 נותני השוחד.

על פי כתב האישום שהגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות, העובדים קיבלו כשוחד בין היתר מעטפות כסף עם אלפי שקלים, מוצרים שונים כגון טלוויזיה, מכשיר כושר או טלפון אלחוטי, חופשות בבתי מלון, בילויים במסעדות יוקרה ובקבוקי יין. בין הנאשמים בפרשה: מנהלת תחנת ההסגר באשדוד, ויקטוריה שמיט; מנהלת מחלקת יבוא בשירות המזון הארצי, רות שימברג; וארתור פטחוב, מהנדס מזון במשרד וארבעה עובדים נוספים בשירות.

מאז פרשת השוחד ומעצרם של העובדים החשודים, יש עיכובים ממושכים בשחרור מזון בתחנות ההסגר בנמלים. יבואני המזון טוענים הרישוי והאכיפה כשנתיים שנגרמים להם נזקים כספיים בשל אותם עיכובים. בימים אלה בוחן משרד הבריאות לשנות את שיטת הרישוי והאכיפה. אם המהלך יצא לפועל, יוכל ייבוא המזון להתרחב משמעותית.