אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זוכת תחרות פודטק 2019, חברת Zero Egg:  "התחליף שלנו לביצה הוא כמו ביצה אמיתית" צילום: אוראל כהן

זוכת תחרות פודטק 2019, חברת Zero Egg: "התחליף שלנו לביצה הוא כמו ביצה אמיתית"

Zero Egg פיתחה נוזל ביצה טבעוני באמצעותו ניתן להכין חביתות, דברי מאפה ורטבים. במקום שני זכתה חברת Phytolon מציעה תחליפים טבעיים, בריאים ואיכותיים לשוק צבעי המזון. בתחרות השתתפו 11 חברות הסטארט-אפ מתחום המזון, החקלאות, הבריאות ועוד

28.10.2019, 13:38 | נעמי צורף

במתחם לאבס במגדל עזריאלי שרונה מתקיים הבוקר גמר תחרות foodtech 2019 - בחירת המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון של תנובה בשיתוף כלכליסט. 11 חברות הסטארט-אפ שהתחרו הן מתחום טכנולוגיית מזון, טכנולוגיה בחקלאות, בריאות, אופטימיזציה בשרשרת אספקה וחדשנות בשיווק. במקום ראשון זכתה חברת Zero Egg ובמקום השני חברת Phytolon.

השופטים באירוע הגמר היו מנכ"ל תנובה אייל מליס, מו"ל כלכליסט יואל אסתרון, פרופ' מרסל מחלוף דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ג'ון מדבד, מנכ"ל ומייסד OurCrowd, ד"ר עינב קליגר חברת סגל ומרצה בחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל חי, גיל מירון שותף בקרן פיניסטר, אורן אבראשי מנהל החדשנות בטמפו ותמר מורג-סלע שותפה בכירה ומרכזת תחום זכויות מטפחים, אגרוטק ופודטק בקבוצת ריינהולד כהן ועידית בלאנק-ורול שותפה וראש מחלקת מזון ופודטק ב-KPMG סומך חייקין המשמשת כרו"ח מלווה של התחרות.

שופטי התחרות והזוכים במקום הראשון, השני והשלישי, צילום: אוראל כהן שופטי התחרות והזוכים במקום הראשון, השני והשלישי | צילום: אוראל כהן שופטי התחרות והזוכים במקום הראשון, השני והשלישי, צילום: אוראל כהן

1. חברת Zero Egg

לירון נמרודי, צילום: אוראל כהן לירון נמרודי | צילום: אוראל כהן לירון נמרודי, צילום: אוראל כהן

חברת Zero Egg פיתחה נוזל ביצה טבעוני באמצעותו ניתן להכין חביתות, עוגות ודברי מאפה ורטבים, כמו מיונז טבעוני. "הביקוש בכל מה שקשור בתחליפי ביצה הולך וגדל", אמרה לירון נמרודי מ-Zero Egg, "זה ביקוש שמגיע קודם כל מהצרכן שרוצה להפחית מוצרים מחי ולשמור על הסביבה וגם מתעשיית המזון מסיבות פרקטיות יותר".

עבור תעשיית המזון השימוש במוצרים שאינם מהחי מאפשר להמנע מפתוגניות (סלמונלה, התפרצות שפעת העופות), אלרגניות, שינוע ואיחסון נוזלי ביצים, תנודתיות גבוהה של מחירי הביצים.

לטענת החברה, המוצר שהיא יצרה יכול להביא לשינוי גלובלי ולאפשר לצרכנים לצרוך מוצרים טבעוניים, טעימים ומזינים מבלי לפגוע בבעלי החיים ובסביבה. בנוסף, המוצר של זירו אג בעל ערכים תזונתיים גבוהים וללא כולסטרול.

"צריכה של מוצרים פלנט בייס הולכת וגדלה, אבל הפתרונות שקיימים היום לא מספקים מבחינת טעם לא מבחינת פונקציונאליות, לא מבחינת ערכים תזונתיים או ורסטיליות של המוצרים", הסבירה נמרודי. "התחליף שלנו מתפקד כמו ביצה אמיתית ומאפשר לייצר מוצרים שונים - מעוגות ועד רטבים וכמובן חביתות. בנוסף הוא בעל ערכים תזונתיים מצויינים: 15 קלוריות ל"ביצה" לעומת 70 בביצה אמיתית אחת, בנוסף הוא נמוך בקלוריות בשומן וללא כולסטרול".

2. חברת Phytolon

חלים ג חלים ג'וברן | צילום: אוראל כהן חלים ג

"התעשייה נמצאת בחיפוש מתמיד אחר חומרי צבע טבעיים ואיכותיים. כיום משתמשים רק בתמציות מאוד ספציפיות והיצור שלהן נשען על תעשיית החקלאות. צורת הייצור היא בעייתית כך שהמוצר לא מתחרה באופן ראוי מול תעיית הצבעים הסינטטיים", הסביר ד"ר חלים ג'וברן מחברת Phytolon המציעה תחליפים טבעיים, בריאים ואיכותיים לשוק צבעי המזון. הטכנולוגיות הקיימות בשוק כיום יודעות להפיק חומרי צבע רק מסלק, גזר וכורכום, וגם זאת כאבקה, בדרך המחייבת ניצול של כל הצמח, תהליך יקר ולא אפקטיבי.

המוצרים של החברה חסכוניים ומציעים מגוון רחב של צבעים. Phytolon משתמשת בטכנולוגיה מבוססת מחקר של מכון ויצמן, המשתמשת בבטאלאינים חומרים טבעיים חסרי טעם. "למעשה אנחנו מפיקים את הצבעים שהצמחים מייצרים בצורה טהורה וללא תלות בצמחים, אלא על ידי שימוש בשמרים", הסביר ג'וברן. "אנחנו מייצרים מוצרים זולים שמתאימים להרבה שימושי מזון וגם שומרים על הסביבה".

את Phytolon מובילים ביו-טכנולוגים מיומנים ומהנדסי מזון בעלי ניסיון נרחב בתעשייה. היא נהנית מליווי של חממת Trendlines ודירקטוריון בעל ניסיון רב. ממציאי הטכנולוגיה – פרופ' אסף אהרוני וד"ר גיא פולטורק ממכון ויצמן.

 

3. חברת DayTwo

 

 

אמיר גולן , צילום: אוראל כהן אמיר גולן | צילום: אוראל כהן אמיר גולן , צילום: אוראל כהן

"מהי תזונה טובה? קשה לומר. אבל היום הולך ומתברר שתזונה חייבת להיות מותאמת אישית לכל אדם. התזונה שאנחנו צורכים היום כנראה לא מותאמת אם אלו המספרים של חולי הסוכרת הדם", אמר אמיר גולן מחברת DayTwo.

DayTwo היא חברה מובילה בתחום הרפואה המדייקת המבוססת על מיקרוביום. החברה מפתחת פתרונות תזונה, אבחון וטיפול בהתאמה אישית תוך שימוש בבינה מלאכותית ו-Machine learning. החברה מחזיקה במסד הנתונים הגדול ביותר בעולם על חיידקי מעיים, המהווה את הפלטפורמה לאבחון וטיפול רפואי מדויק במחלות מטבוליות ואחרות.

גולן הוסיף: "כשאדם מזוהה עם ערכי סוכר לא מאוזנים בדם הוא מופנה לדיאטנית שנותנת לו תפריט, אבל בשנים האחרונות אנחנו מבינים שתזונה גנרית לא יכולה לעבוד".

הסיפור של תזונה וחיידקי המעי מתחיל ברמת העובר שניזון מהאם במהלך ההריון, הוא מקבל נוטריינטים מסויימים ומערכת החיידקים שלו משתנה בהתאם למה שהאם צורכת".

"הטכנולוגיה בה משתמשת החברה פותחה במכון ויצמן ומתמקדת ברכיב אחד - קפיצות הסוכר בדם. "איזון הסוכר בדם מתקשר למחלות רבות ולא רק לסוכרת", אמר גולן. "אנחנו יודעים לקחת פרופיל של בן אדם, למפות אותו לפי הרכב חיידקי המעי שלו והבנת הגנטיקה של החיידקים ששונים מאדם לאדם, לקחת פרופיל רפואי ושאלון אישי ולתת אפליקציה שיודעת להגיד מה לאכול כדי לאזן את סוכר בדם. זה טוב לא רק לסוכרתיים אלא גם כמניעה, זו מהפכה תחת כותרת של תזונה מותאמת אישית".

4. חברת Tamiz

 

אורי שטיינפלד, צילום: אוראל כהן אורי שטיינפלד | צילום: אוראל כהן אורי שטיינפלד, צילום: אוראל כהן

 

מוצרי החברה מבוססים על שקדים ומספקים אלטרנטיבה בריאה וטעימה למוצרי חלב לטבעוניים כמו גם לרגישים ללקטוז. ניתן למצוא מוצרים ראשוניים של Tamiz בחנויות הטבע בישראל. כיום מיוצרים שלושה קווי מוצרים: משקאות (יוגורט), ממרחים וגבינות רכות (לבנה, קוטג') וגבינות קשות (סגנון צרפתי). כל המוצרים מיוצרים במפעל החברה בתהליכים יעילים וזולים וחיי המדף של המוצרים הם בין 3 ל-4 שבועות.

"המטרה העיקרית שלנו היא לייצר תחליפי חלב בריאים שנמכרים במחיר סביר לצרכן וגם מאוד טעימים ואיכותיים", אמר אורי שטיינפלד מחברת Tamiz. החברה מייצרת גבינות ומוצרי חלב על בסיס צמחי ללא חלב וללא סויה, על בסיס טכנולוגיה וכימיה מתקדמות.

"אנחנו מייצרים משקאות ממותקים וטבעיים קוטג', ריקוטה וכו' גבינות רכות נביא בשורה חדשה של גבינות לפיצה שעשויות משקדים ועולם שלם של קינוחים. בנוסף, ניתן מענה למשקאות עתירי חלבון נראה יוגורטים וגם קממבר. אנחנו רוצים להציע לתנובה שיתוף פעולה כדי לייצר חמאה טבעונית שתתן לתנובה תוספת ולהשתלט על נתח שוק רחב יותר. שקד זה לא חומר גלם שיצרנים אחרים מייצרים ממנו כמויות הוא נותן תזונה טובה מבחינת חלבונים פחממות ויטמינים. 14-12 גרם חלבון למאה גרם", אמר שטיינפלד.

5. חברת YORAN Imaging

ערן סינבר , צילום: אוראל כהן ערן סינבר | צילום: אוראל כהן ערן סינבר , צילום: אוראל כהן

YORAN Imaging פיתחה מערכת בדיקה מקוונת עבור חבילות אטומות חום שאינה פולשנית ואינה גורמת להאטת ייצור, וזאת בניגוד המדגמית וההרסנית הקיימת היום. הבדיקה מתועדת ותאפשר בעתיד ניתוח נתונים לצרכי צפיית תקלות.

"כיום בתעשייה מייצרים אריזות בצורה מאוד מתקדמת אבל שיטת בדיקת האריזה היא מאוד פרימטיבית", אמר ערן סינבר מחברת YORAN Imaging. "לפעמים הבדיקה נעשית בלחיצה עם האצבע, יש מפעלים שזורקים מוצר על הרצפה, מנסים לקרוע אותו או שמים בדלי מים - אין למעשה דרך לבדוק את האטימה".

סינבר אמר כי YORAN Imaging שואפת לשנות את השיטה מהיסוד. "היום לוקחים בודקים מוצר מדגמי אחד על כל אלף מוצרים, יש נזק עצום לחברות מעצם שיטת הבדיקה שמתבטא בחשיפה גבוהה לתביעות, פגיעה במותג ובצרכן. אנחנו מציעים לבדוק 100 אחוז מהמוצרים בצורה לא הרסנית", אמר.

"הפטנט שלנו הוא יצירת הדמייה של המוצר באמצעות אינפרא אדום שיודעת להרגיש חום ומעבר לבדיקה של כלל המוצרים המערכת שלנו מייצרת גם דאטה בייס שיודע להתריע בזמן אמת על תקלות מה שמאפשר לעצור את קו הייצור ולמנוע בזבוז ולחסוך תקלות עתידיות", אמר סינבר.

6. חברת Equinom

איתי דאנה , צילום: אוראל כהן איתי דאנה | צילום: אוראל כהן איתי דאנה , צילום: אוראל כהן

חברת Equinom עוסקת בגידול זרעים באמצעות רצפי DNA ואלגוריתמים ליעול תהליך הרבייה. הזרעים מותאמים לתעשיית המזון העולמית, בעלי אחוז חלבון גבוה יותר (בכ-30%-50% מעל ריכוז החלבון המקובל בתעשייה), בעלי תכונות פונקציונליות מותאמות לאפליקציות מזון שונות ובעלי ערכים בריאותיים גבוהים יותר.

הטכנולוגיה של החברה מאפשרת גידול קרוב יותר אל נקודת הצריכה ובכך ניתן להגיע אל השוק מהר יותר עם מוצר איכותי יותר, עקבי ברמתו ובעל שווי שוק מקסימלי. הטכנולוגיה מתאימה לכל סוג זרע וכיום מתמקדת החברה בשומשום, אפונה, חומוס וסויה.

"החברה שלנו מתמקדת בנקודה מאוד כואבת לתעשיית המזון והעיסוק בה הוא לא הכי סקסי, יש בתחום הזה הרבה שחקנים והמון אינטרסים", אמר איתי דאנה מחברת Equinom. "כיום יש פער מאוד גדול בין חברות הזרעים שמפתחות משהו בעל ערך לבין הלקוח הסופי. חברות הזרעים מתעסקות בעיקר על ייבול, בקרת מחלות ועוד ופחות בערכים תזונתיים. הטכנולוגיה שפתחו לאורך השנים לא מאפשרות לגשת לאיזורים של השבחת הערכים התזונתיים של הזרעים.

"אנחנו פיתחנו טכנולוגיה שפועלת במטרה לפתח את איכות הזרעים מבחינת ערכים תזונתיים, אחוזי החלבון ופונקציונאליות של כל זרע בהתאם לשימוש אליו מיועד. בנוסף יש לנו אלגוריתם שיודע לחבר תכונות שנות מתוך מאגר גנטי קיים לפי דרישת הלקוח - הרכב טעם, אחוז חלבון ועוד".

 

7. חברת N.R. Soos Technology

 

 

יעל אלטר, צילום: אוראל כהן יעל אלטר | צילום: אוראל כהן יעל אלטר, צילום: אוראל כהן

 

N.R. Soos Technology מפתחת טכנולוגיה לשינוי מין בעוברי תרנגולת, זאת במטרה לאפשר לתעשיית הביצים להקטין את היקפי פרקטיקת ההשמדה של 7.5 מיליארד זכרים, להגדיל משמעותית את תפוקת המטילות לכל תא הדגרה ולשפר את שיעורי הרווחיות התפעולית במדגרות מסחריות. 

 

פרוטוקול ההדגרה של Soos משפיע על תהליך התפתחות המין בעוברי תרנגולות ומאפשר להפוך זכרים גנטיים לנקבות פונקציונליות שמטילות ביצים.

 

"איך אנחנו עושים את הקסם הזה? באמצעות תהליך שאינו פולשני במהלך תקופת הדגירה אנחנו משנים את התנאים במדגרה כמו למשל רמת הלחות, ה 2CO והטמפרטורה מה שמשפיע אצל עופות על מין העובר", הסבירה מייסדת החברה יעל אלטר. "הדבר הכי משמעותי שגילינו זה שחשיפה לעוצמות קול בתדרים ועוצמות מסויימות במדגרה משפיעה גם היא באופן משמעותי על תהליך שינוי המין, בעיקר כאשר נעשית מיום 0 עד 13-12. החשיפה נעשית לתדרי קול בתחום הנשמע שאינם מסוכנים".

8. חברת AGRI IOT GROUP LTD

איל גינזבורג, צילום: אוראל כהן איל גינזבורג | צילום: אוראל כהן איל גינזבורג, צילום: אוראל כהן

AGRI IOT GROUP LTD פתחה טכנולוגיה המאפשרת לזהות את רמת החנקן בצמח. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על אפליקציה שבאמצעות צילום הצמח במצלמת הטלפון הנייד מאפשרת לזהות את כמות החנקן בצמח ובכך לחסוך לחקלאים כ-10%-20% בעלויות הדישון.

"אחד האתגרים הגדולים בעולם החקלאות הוא לייצר יבול אופטימלי ברמת דישון מינימלית", אמר איל גינזבורג מהחברה. "דישון מכניס כמויות גדולות של חנקן לקרקע ובמקרים רבים זה נעשה שלא לצורך. הטכנולוגיה שפיתחנו יודעת להגיד כמה חנקן הצמח צרך ולתת המלצות לדישון אם יש צורך או לדווח כאשר יש בעיה של דשן שלא נצרך", אמר גינזבורג. "כיום אין שום טכנולוגיה שמתמודדת עם הסוגיה והדרך היחידה לבדוק את כמויות החנקן היא לשלוח את הצמח למעבדה מה שלוקח כמה ימים טובים".

החברה פיתחה כאמור אפליקציה שמאפשרת לזהות חנקן בשישה גידולים: חיטה, תירס, עגבניות, פלפל חסה וגזר עם רמת דיוק של חנקן מעל 90 אחוז בהשוואה לבדיקות מעבדה כימיות, ושל אשלגן ופוספט ברמת דיוק של בין 70% ל-80% ביחס לבדיקות מעבדה. הפתרון של החברה אינו דורש סנסור לניתור, אלא מבצע את הניתוח על בסיס תמונה בלבד של הצמח ושימוש ב- AI.

החברה ביצעה ניסויים במדגרות תעשייתיות והפיקה 60% נקבות בניסויים חוזרים.

9. חברת Verstill

 

יחיאל בן צבי, צילום: אוראל כהן יחיאל בן צבי | צילום: אוראל כהן יחיאל בן צבי, צילום: אוראל כהן

חברת ורסטיל (Verstill) פיתחה טכנולוגיה המאפשרת שליטה מלאה על פרופיל הטעם של המוצר והפחתה של 70% בעלויות הייצור הכוללות של תזקיקי אלכוהול. הטכנולוגיה מאפשרת לייצר בדוד אחד מספר סוגי וויסקי ומשקאות אלכוהוליים. בנוסף, פיתחה טכנולוגיה שמאיצה תהליכי יישון טבעיים, שמצמצמת את זמן היישון המסורתי של ויסקי ותזקיקים אחרים וחוסכת עד 90% מעלות אחזקת המלאי.

"הצרכנים של שוק האלכוהל מחפשים מגוון של מוצרים וההעדפות שלהם משתנות לעיתים קרובות בין מוצרים בין קטגוריות שונות למשל מווסקי לטקטילה או לג'ין או בין מוצרים שונים באותה הקטגוריה, הבעיה שזה מייצר לשוק נובעת מכך שכל סגנון וטעם דורש קו יצור ייחודי וישנם מוצרים שדורשים יישון שיכול לקחת בין 3-10 שנים", אמר יחיאל בן צבי מחברת Verstill. החברה משלבת חדשנות טכנולוגית בשלבי הזיקוק והיישון בתהליכי הייצור של משקאות אלכוהוליים ובכך מביאה לייצור משקאות אלכוהוליים איכותיים במהירות ובעלות נמוכה.

"הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לייצר מותגים מצויינים בלו"ז של שבועות בודדים במקום שנים, זאת על ידי מערכת ששולטת בתהליכים הטבעיים שקורים לאורך היישון", הסביר בן צבי.

10. חברת Kinoko-Tech

 

יסמין רביד, צילום: אוראל כהן יסמין רביד | צילום: אוראל כהן יסמין רביד, צילום: אוראל כהן

 

חברת Kinoko-Tech פיתחה מערכת גידול בת קיימא וידידותית לסביבה לייצור מגוון רב של מוצרים טעימים. כל מוצרי החברה הינם נטולי אלרגנים, ללא גלוטן, ללא כולסטרול ו- non-GMO.

"פתחנו תחליף חלבון טבעוני המבוסס על פטריות מיוחדות. הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על חלק בפטריה שנקרא תפטיר - שורש הפטריה אותו אנחנו מגדולת על מצע דגנים וקטניות ואחרי 6-10 ימי גידול חומר הגלם מוכן", הסבירה יסמין רביד מחברת Kinoko-Tech. "הגידול של הפטריה לתוך חומר הגלם הזה מאוד משפר את הערכים התזונתיים כמו כמות החלבון, איכות החלבון וכמות הסיבים. יחד עם זאת, המרקם הופך אחיד ונעים לאכילה והטעם מאוד פטרייתי ועשיר, מזכיר טעם של פטריה שצולים על האש".

11. חברת TIPA

יוליה שיפטר , צילום: אוראל כהן יוליה שיפטר | צילום: אוראל כהן יוליה שיפטר , צילום: אוראל כהן

חברת TIPA המפתחת ומייצרת פתרונות אריזה גמישים ומתכלים. המוצרים של טיפה מיוצרים מפולימרים קומפוסטיביליים אשר הופכים לקומפוסט בתוך חודשים בודדים בתוך קומפוסטר.

"כ-40% מהפלסטיק המיוצר כיום בעולם מיועד לתעשיית המזון", אמרה יוליה שיפטר מחברת TIPA. "במשך 4 שנים עבדו על פיתוח מוצר כשמה שהניע אותנו זה שהשאלה שהובילה אותנו היא איך אפשר להסתכל על תעשיה של 122 מיליון דולר ולייצר מוצר שישמר את הפונקציונאליות, את אורך חיי המדף ולא יגרום לבזבוז מזון וכל זה באמצעות שימוש חומרים פחות עמידים מהפלסטיק הקונבציונאלי".

האריזות של TIPA בעלות תכונות פונקציונליות דומות לאריזות קונבציונליות (גמידות, שקיפות, חוזק, הדפסה וכ') אך עם התכונות המתאימות להתפרק בסוף החיים בדיוק כמו אשפה אורגנית ביתית.

הרעיון של TIPA הוא לתת פיתרון חלופי לאריזות פלסטיק חד-פעמיות גמישות שקיימות זה עשרות שנים ומהוות גורם פלסטי מזהם חמור למאות שנים קדימה במטמנות, באוקיינוסים ובטבע. האריזות של TIPA מתאימות להחליף מגוון שימושים מאריזות למזון טרי, חטיפים, גבינות קשות ובשר ועד לאריזות למגזינים ובגדים.

"כיום תחום האריזות המתקלות תופס תאוצה גם בקרב חברות גדולות וגם בקרב מדינות שהתחייבו שעד שנת 2025 כל אריזות הפלסטיק יהיו ברות מחזור", סיכמה שיפטר.

ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן: "אני מברך את תנובה על ההחלטה לבחור בגליל המזרחי כמרכז פודטק בין לאומי. זו הדרך להפוך את קריית שמונה לעיר שווה למגורים, יזמים, השקעות וחיי איכות. התהליכים שאנו מובילים הולכים להפתיע בענק וכולם מוזמנים לקחת חלק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות