אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל, אל תפקיר את התעשייה צילום: הילה תומר

בנק ישראל, אל תפקיר את התעשייה

השארת הריבית בישראל ללא שינוי ושימור פער הריבית בינינו למדינות המובילות בעולם הוא איתות בעייתי – פערי ריבית אלה יוצרים תנועות הון לאור הרווח הגלום בהפרשי הריבית, ובמצב הנוכחי מובילות ליבוא של הון, אשר גורם לתיסוף השקל

29.10.2019, 15:05 | רון תומר

מתחילת השנה נמשכת מגמת התיסוף הגובר של השקל מול סל המטבעות ובעיקר מול הדולר והיורו - המטבעות המובילים בשווקי היצוא של ישראל. הדולר נחלש מול השקל בכ-7%, מול היורו בכ-11% ומול סל המטבעות בכ-9%, זאת בניגוד למגמה של התחזקות הדולר בעולם. מאז אוגוסט אנו נמצאים באזור ה-3.5 שקלים לדולר – רמה המהווה סכנה לתעשייה בישראל.

קראו עוד בכלכליסט

מלחמות הסחר והמטבע והעדפות לתעשייה מקומית שמתחזקות ברחבי העולם מגבירות את האיום על התעשייה הישראלית. מתחילת השנה פוטרו אלפי עובדים בתעשייה הישראלית והדיווחים על פגיעה ביצוא הסחורות והשירותים מתגברים. מנגד, מספר המפעלים החדשים הנפתחים בישראל מועטה. לתעשייה חשיבות רבה בצמיחת המשק ובהפרחת הפריפריה, צמצום פערים חברתיים והשקעות במחקר ופיתוח שישמרו על מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות.

על רקע הורדת תחזית הצמיחה בישראל, והצטברות הנתונים השליליים מרחבי העולם, ישראל חייבת להיות מדינה מייצאת ולהתבסס על שווקים גדולים בהרבה מהשוק המקומי הקטן.

לכן, האדישות של בנק ישראל לא רק שפוגעת בטווח הקצר בתעשייה, ובמועסקים הרבים בה, אלא גם מאותתת לסוחרים בשוק המט"ח כי הזירה הופקרה לתעלוליהם הפיננסיים.

השארת הריבית בישראל ללא שינוי ושימור פער הריבית בינינו למדינות המובילות בעולם הוא איתות בעייתי נוסף – פערי ריבית אלה יוצרים תנועות הון לאור הרווח הגלום בהפרשי הריבית, ובמצב הנוכחי מובילות ליבוא של הון, אשר גורם לתיסוף השקל.

פרופ פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל | צילום: עמית שעל פרופ

התעשייה הישראלית אמנם רוכשת חלק מחומרי הגלם שלה במטבע זר אך לעלויות המוצר מצטרפות עלויות עבודה ותשומות שקליות אשר מתייקרות לאורך זמן וגורמות לאובדן התחרותיות של התעשייה הישראלית בחו"ל.

שולי הרווח של התעשייה בכללותה אינם גבוהים. ירידה של כ-10% ברווחיות בארץ בגלל שינויי מול מדינות שהדולר התחזק מול המטבע המקומי שלהן – דבר שהעלה את ערך המכירות שלהן, נוגסת "בבשר החי" של התעשייה המקומית, וגורמת לעסקאות רבות להפוך להיות לא תחרותיות או הפסדיות.

המשך המדיניות הזו תביא, במקרה הרע, להעברת ייצור מוצרים ישראליים המיועדים לשווקי יצוא למפעלים בחו"ל, ובמקרה הגרוע להפסד מוחלט של שווקי יצוא עבור ישראל. על הנגיד לפעול בנחישות כבר כעת ולאותת לתעשיינים ולכל העוסקים בשוק ההון שהוא בא לעבוד, בנחישות, וכי הוא, בדומה למקביליו בעולם וקודמיו בתפקיד, לא יפקיר את זירת מלחמת המטבעות.

מה יש לעשות כדי להגיע לשער מטבע שיאפשר את המשך הפעילות התעשייתית בישראל?

  • בנק ישראל חייב לאותת כי מדיניות הריבית תיקבע באופן מתואם למדיניות הפד ובנקים מרכזיים רבים נוספים.
  • עידוד נקיטת צעדים למלחמה בספקולנטים, דוגמת הטלת מס על תנועות לטווח קצר במט"ח.
  • יש לשקול מחדש צעדים לאיזון השפעת משק הגז ("המחלה ההולנדית") בנוסף לקיום קרן העושר שגם היא תזרים את רווחיה לשוק המטבעות ותשפיע על חיזוק השקל.
  • לפעול לקיזוז ההשפעה של הכנסות דולריות כתוצאה ממכירות (אקזיט) של חברות ישראליות לגורמים בחו"ל, וכן לאפשר תשלום מיסים בגין הכנסות אלו בדולרים ללא צורך להמירם לשקלים.
  • לחזור למדיניות התערבות במסחר במט"ח לפי הצורך כדי לאזן תיסוף חריג של השקל ולאותת לסוחרים בשווקי המטבע כי "בעל הבית כאן ומוכן לפעולה מולם".
  • להצהרה של הבנק על הדאגה למצב התעשייה בכלל ולמצב הייצוא בפרט תהיה השפעה חיובית על השווקים.

תעשיינים רבים חוששים שבנק ישראל הפקיר את התעשייה ובעיקר את היצואנים, דבר העלול לגרום לנדידה של פעילות תעשייתית לחו"ל ואובדן נכסים משמעותיים למדינה. אחרי החגים כבר כאן - על הנגיד להבין שתקופת "ההכשרה" הסתיימה ולנקוט בפעולות ברורות שישדרו מסר חד וברור למען חוסנה של הכלכלה הישראלית ושימר התעשייה כקטר הצמיחה המוביל שלה.

הכותב הוא יו"ר ועדת ההסברה של התאחדות התעשיינים ובעלי חברת אוניפארם

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
נו באמת. די לנסות לעבוד על כולם!! כמה שטויות, אלוהים!!! :(
וואו!!! השקל. הדולר!!! כבר שנים השקל חזק. אממה, גם שנים ארוכות יותר כבר סוגרים ייצור בישראל. ובכלל כל העולם משתנה. הכל כבר עבר: מפעלים, טקסטיל, מוקדי שירות.... בלי כל קשר למטבע. אז אין שום בעיה עם שקל חזק. ככה זה וזהו. העולם משתנה. ובכלל, אין דבר שהמדינה יכולה לעשות על מנת לשנות זאת. וגם אם היה, המאמץ הענק וההשפעות הגדולות של פעולות כאלו על תחומים ארוגים האחד בשני - פשוט לא אפשריים! אז מה עושים? קודם כל מחפשים את האינטרסים של אלו שכותבים. כמו למשל ד"ר תומר, בעלי מפעל ייצור בישראל, באינטרס שלו מבקש לפחת בשער השקל על מנת לאפשר לו עצמו לייצר במפעל שלו בישראל ועדיין להצליח לייצא לחול ולהרויח כסף גדול. זיהית את האינטרס שלו, הבנת מה הוא רוצה. הבנת מה הוא רוצה - לפחות עליך לא יוכל לעבוד! כך או כך, את הפתרונות לבעיות הגדולות של מדינת ישראל יש לחפש לא מתחת לפנס, אלא היכן שיש אפשרות למצוא אותו באמת! אבל למי אכפת. העולם הפוסט קפיטליסטי, האנוכי, האינדיבידואליסטי, משתיק הדעות האלים בחסות הפוליטיקלי קורקט. העולם האנטי חברתי, השיקרי והמתדרדר. זה שאיבד כל ערך. כל זה הורג כל דבר עד העצם!
שמפו  |  29.10.19
2.
כזה קשקוש. וגם הוא לא כתב את זה
רון תומר הוא בעלים מוצלח מאוד של מפעל מצליח מאוד לתרופות. אבל בכלכלה הוא לא ממש חזק. למעשה, את כל הכתבה הזו - הוא לא כתב. מישהו בהת' התעשיינים כתב לו, והוא אישר אחרי שהבין פחות או יותר מה כתוב. חבל רק שעובדים עליו ועלינו, ומשום מה כלכליסט נותנים לזה במה בלי לבדוק. - פערי ריביות - זה לא שיעור מבוא למקרו. יכולים להתקיים לאור עלויות בין-מדינתיות - ספקולנטים - ברור שיהיו בזמן שבנק ישראל רוכש מט"ח בלי סוף. פעולה שתומר עצמו תומך בה, בלי הבנה של המשמעות. שלא לדבר על הקשקוש של התערבות במסחר במט"ח - דבר שלעולם לא יקרה. - קיזוז ההשפעה ע"י מיסוי בדולר? זניח. אקזיטים הם לא כאלה גדולים, והרבה מהכסף נשאר במט"ח בשביל פעילות בחו"ל. רק חלק מגיע לארץ. מאיפה הוא מביא את זה?? בקיצור דש לשרגא ברוש ולקשקשנים שלו - רון תומר - תתבייש שהוספת את השם שלך לזה.
אלי  |  29.10.19
1.
הצעד היחיד שחשוב הוא מיסוי תנועות ספקולטיביות
ברור לכולם שמדובר בתנועות ספקולטיביות שמחזקות את השקל. כל מה שצריך לעשות לקבוע מס מחזור על המרת מטבע זר לשקלים בשויי 0.1%. תייר מחו"ל שרוצה לקנות 50,000 ש"ח לטיול בארץ ישלם מס של 50 ש"ח בלבד. רוכש זר שרוצה לקנות חברה ישראלית במיליארד ש"ח יוסיף עוד מיליון ש"ח מס. זה הכל כסף קטן ביחס לכך שהשקל ייחלש והזרים יוכלו לבצע כאן פעולות אמיתיות (רכישות של חברות, השקעות, קניית בתים, תיירות וכו' במחירים יותר זולים).
כלכלן  |  29.10.19