צילום: איי פי, נמרוד גליקמן, אוראל כהן
ניתוח כלכליסט
החור השחור שאחרי היציאה הבהולה מביטוחי הסיעוד
החלטת מבטחת המשנה סקור להפסיק לפעול בישראל יחד עם דרישות רשות שוק ההון המרחיקות את בעלי המניות מהדיבידנדים נתנו מכת מוות לתחום ביטוחי הסיעוד הפרטיים. מה המשמעות של המהלך מבחינת המבוטחים ואילו פתרונות עומדים על הפרק
חברות הביטוח הישראליות בדרך להפסיק לשווק פוליסות של ביטוח סיעודי. אתמול הודיעה חברת מנורה כי היא יוצאת מתחום הסיעוד. שתי החברות הגדולות בתחום — הראל והפניקס בוחנות גם הן מהלך דומה. איך זה קרה פתאום ומה השתנה?
1. יציאת מבטח המשנה
המהלכים של חברות הביטוח לצאת מהתחום לא נולדו בפתאומיות. באנגליה, למשל, אין אף חברת ביטוח שמציעה ביטוח סיעודי פרטי, ובארה"ב נותרו שש חברות ביטוח בלבד שמציעות ביטוח כזה מתוך עשרות שפעלו בשוק בעבר. הטריגר שהפעיל את חברות כעת הוא ההחלטה של מבטחת המשנה סקור, חברת ביטוח בינלאומית, לא לספק בישראל ביטוח משנה בתחום החל מ־2020.
קראו עוד בכלכליסט
סקור היא היום החברה המשמעותית היחידה שמציעה לחברות בישראל ביטוח משנה. יציאתה, כל עוד לא ימצא מבטח משנה אחר - היא בבחינת מכת מוות לתחום. עם כל הכבוד לחברות הביטוח המקומיות אין ביכולתן לספוג את הסיכון הכרוך בסיעוד על גבן בלבד, וכ־70% ממנו מגלגלות למבטח המשנה.
אלא שסקור, באיחור אחרי שחקניות ענק כמו מיוניק רה וסוויס רה מזהה את התארכות תוחלת החיים, ועמה את התגברות סיכון התחלואה המשולבים בסיכוני הריבית (פרטים בהמשך), ומבינה שהעסק כבר אינו כלכלי עבורה.
2. זינוק בביטוחים הפרטיים
דורית סלינגר, הממונה הקודמת על שוק ההון, החליטה בתחילת 2018 לבטל את ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים הפרטיים שהציעו חברות הביטוח דרך מקומות העבודה. סלינגר חששה שבתום חמש שנות הביטוח הקבוצתי, חברות הביטוח עלולות שלא לחדש אותו או להזניק דרמטית את מחירו ואז העובדים ששילמו לאורך השנים יעמדו מול שוקת שבורה כשהם זקנים יותר וסיכוייהם לרכוש חלופות יורד.
סלינגר העדיפה כי העובדים הללו ירכשו ביטוח סיעודי דרך קופות החולים או מי שידו משגת ביטוח פרטי. וכך באמת קרה. ביטול הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים הפרטיים הקפיץ את רכישות ביטוחי הסיעוד הפרטיים.
נכון לסוף 2018, הפרמיות שגבו חברות הביטוח על פוליסות סיעוד פרטיות הגיע ל־1.74 מיליארד שקל - זינוק של 235% בתוך עשור עבור כ־900 אלף מבוטחים פרטיים. התוצאה: החשיפות של חברות הביטוח לתחום הלכו וגדלו ועמן האיום הכרוך בתחום.
3. דרישות הון מחמירות
תוחלת החיים הולכת וגדלה והסיכון שחברות הביטוח מתמודדות איתו גדל. זה גם החשש של הרגולטור האחראי עליהן — רשות שוק ההון. כדי להבטיח שחברות הביטוח לא יקרסו ולא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהן כמה עשורים קדימה, הרגולטור מחייב אותן להשאיר מאות מיליוני שקלים מתוך הרווחים בתוך חברת הביטוח כדי להבטיח עמידה בתשלומים העתידיים. דרישות ההון המחמירות ביותר הן בתחום הסיעוד עתיר הסיכון ובתחום ביטוחי המנהלים הישנים ששווקו עד 2013. הכסף הזה לא נעלם, אבל בעלי המניות של חברות הביטוח לא יכולים לפגוש אותו היום כדיבידנד ומנקודת מבטם זו פגיעה כלכלית משמעותית. זאת במיוחד כשהתשואה על הכסף הזה היום נמוכה מאוד כשהוא מושקע בעיקר באג"ח סולידיות שמניבות תשואה אפסית. בנוסף, הריבית היורדת במשק מחייבת את חברות הביטוח להגדיל עוד יותר את סכומי הכסף שהן לא יכולות למשוך כדיבידנד, מכיוון שהרגולטור מבין שבעולם של ריבית נמוכה גם התשואה על הכסף הזה שמושקע כאמור בשוק ההון תהיה יותר קטנה. עד החודשים האחרונים של 2018 שוקי ההון היו משוכנעים שהריבית בעולם בדרך חזרה לעלייה וחברות הביטוח אף שחררו בעקבות כך לשורת הרווח שלהן מאות מיליוני שקלים.
אלא שב־2018 איתותי האטה והמיתון בעולם הפכו את הקערה על פיה ומתווה הורדת הריבית חזר לשולחן. התוצאה: חברות הביטוח נדרשות לקחת שוב כסף מתוך הרווחים שלהן ולשים אותו בצד לטובת חיזוק ההון שלהן, ולא לחלק אותו כדיבידנד. זהו עוד טריגר לצאת מתחום הסיעוד עתיר דרישות ההון.
הסיבות האלה השפיעו גם על ההחלטה של רשות שוק ההון לאמץ בישראל לפני שלוש שנים את דרישות ההון המחמירות שיובאו מאירופה (סולבנסי 2) שחייבו את חברות הביטוח להגדיל בהדרגה את ההון העצמי שלהן במאות אחוזים בתהליך שנפרס על פני 8 שנים. חברות ביטוח עם חשיפה גבוהה לתחומי ביטוחי החיים והסיעוד נאלצו לבצע את החיזוק המשמעותי ביותר.
השאלות הפתוחות
מהם הכיסויים הסיעודיים הקיימים?
שכבת סיעוד בסיסית של ביטוח לאומי מעניקה שעות מטפל סיעודי (שוות ערך לכ־2,000‑3,000 שקל בחודש) בבית או אשפוז במוסד. גובה הכיסוי מותנה במבחני הכנסה.
מעבר לכך, ישנו הביטוח הסיעודי של קופות החולים, שמעניק כיסוי של 5,000 שקל בחודש לעד חמש שנים או 10,000 שקל בחודש באשפוז במוסד לעד חמש שנים. זאת בתמורה לפרמיה שעולה עם הגיל ומשתנה בין קופת חולים אחת לאחרת, אך נעה בין שקלים בודדים בחודש לילדים ועד לכ־150 שקל בחודש למבוגרים מאוד.
ביטוח סיעודי פרטי של חברות הביטוח – מאפשר רכישת קצבה חודשית במכפלות של 1,000 שקל בחודש. הפרמיה קבועה לכל חיי הפוליסה כולל צבירת זכויות, כך שמבוטח ששילם פרמיה עשרות שנים, גם אם הוא מפסיק לשלם בגיל מבוגר, נצברות לו זכויות לקצבה חלקית.
עלות הפרמיה נעה בין עשרות שקלים למצטרפים צעירים למאות עד אלפי שקלים למצטרפים מבוגרים. העלות לא משתנה מרגע ההצטרפות.
מה היתרון של ביטוח סיעודי פרטי?
בביטוח הסיעודי הפרטי משלמים המבוטחים פרמיה קבועה שמשתנה לפי לגיל ההצטרפות. ככל שמצטרפים בגיל צעיר יותר, כך הפרמיה נמוכה יותר. זאת להבדיל מפרמיה עולה בביטוחים של קופות החולים. עבור מצטרפים בגיל צעיר, העלות אפילו זולה יותר ממה שמציעות קופות החולים.
בנוסף, יש אופציה בביטוח הפרטי של כיסוי לחולה לכל חייו, בעוד בקופות הכיסוי מוגבל לחמש שנים.
מה יקרה למבוטחים הקיימים בביטוח פרטי?
כל עוד המבוטחים בביטוח סיעודי פרטי ימשיכו לשלם את הפרמיה, הכיסוי שלהם לא ייפגע. לחלקם יש גם מנגנון צבירת זכויות, כך שאם שילמו תקופה יחסית ארוכה וחדלו, הם כבר הספיקו לצבור זכאות לקצבה מסוימת.
מה צריך לעשות במציאות החדשה?
מי שרוצה להבטיח שיהיה לו ביטוח סיעודי פרטי, שיצטרף כבר עכשיו לביטוח הפרטי לפני שיבוטל. אבל הפתרון האמיתי הוא להצטרף לביטוח של קופות החולים ולחסוך את כספי הפרמיה שהיו משולמים לחברת הביטוח בתוכנית חיסכון בשוק ההון.
למה חברות הביטוח אומרות שלא משתלם להן לבטח בביטוח סיעודי פרטי, אבל כן מבטחות דרך קופות החולים?
כי בביטוח של קופות החולים הן נושאות רק ב־20% מהסיכון, בעוד יתר הסיכון נופל על המבוטחים, על בסיס מנגנון ערבות הדדית בדומה לקרן פנסיה. לכן חברת הביטוח לא צריכה לשים כמעט הון בצד עבור הביטוחים האלה. בנוסף, לביטוחים של קופות החולים הללו אין עלות שיווק של סוכני ביטוח.
3 תגובות לכתיבת תגובה