איור: יונתן פופר
פועלי ההייטק מתעוררים - ויוצאים לחנך את הבוס
עובדי ענף הטכנולוגיה בארה"ב החלו להבין שהפינוקים שמורעפים עליהם נועדו לטשטש את חוסר היכולת שלהם להשפיע על המוצר. נסיונם לכתוב את הכללים מחדש עשוי לטלטל את התעשייה כולה
כמו הרבה דברים שקשורים באינטרנט, גם סיפור התאגדויות העובדים מערב נאצים. במובנים רבים, קיקסטארטר יונייטד, הארגון שמאגד את עובדי פלטורמת מימון ההמונים קיקסטארטר ומהווה את התאגדות העובדים המשמעותית הראשונה בעמק הסיליקון, חייב לנאצים את לידתו.
קראו עוד בכלכליסט
האיגוד הגיח לעולם לאחר שקיקסטארטר הסירה פרויקט מימון המונים שפתח באתר אמן צעיר בשם "תמיד החטף לנאצים" (Always Punch Nazis) בעקבות ביקורת מצד אתר הימין ברייטבארט, לפיה האתר מקדם פרויקטים שמציתים אלימות. עובדי קיקסטארטר מחו, הפרויקט חזר לאתר וגייס בהצלחה 5,000 דולר - אבל ההישג האמיתי היה יצירת שיחה כנה בין העובדים שהציפה סוגיות שמטרידות אותם כפערי שכר והטרדות מיניות, ודחפה אותם להתאגד.
עובדי קיקסטארטר לא לבד. בשנתיים האחרונות יותר ויותר עובדים חזקים, מעולמות הטכנולוגיה והסטארט-אפ המרופדים, יוזמים פעולות מתואמות שנועדו להשפיע על התנהלות החברות שבהן הם עובדים. הם מגיעים מענף שאחראי כמעט לבדו על עיצוב מחדש של שוק העבודה, יצירת עשרות קטגוריות תעסוקה חדשות ומחיקתן של ישנות, והם מחזיקים בכוח מינוף שיכול לשנות את השוק שוב. בעוד ששיעור החברות בהתאגדויות עובדים בארה"ב נמצא בשפל כל הזמנים של 10% מכוח העבודה, דווקא ההתאגדויות בענף הטכנולוגיה מבשרות על ענף חדש של התאגדויות, בקרב עובדי הצווארון הלבן.
1. טשטוש מכוון של גבולות
עם כל הפינוקים מסביב, השכר הגבוה, שולחנות הפינג-פונג במסדרון ומקרר הגלידות במטבח קל לפעמים לשכוח שבסופו של יום עובדי חברות הטכנולוגיה הם עדיין עובדים. אמנם עובדי צווארון לבן, אבל בכל זאת הפועלים של עולם הייטק.
הטשטוש המעמדי הזה, בין מנהלים לעובדים-פועלים, לא התרחש במקרה. איגודי עובדים נתפסים כחסם להתקדמות במקום שמאפשר חופש אישי רב ומתייחס לעובדים כטאלנטים. התרבות הארגונים וסגנון הניהול יצרו היררכיה כל כך שטוחה שלפעמים נדמה שאינה קיימת.
העובדים והמנהלים חולקים תלבושת פשוטה ולא מחייבת, העובדים מדורבנים להתבונן על החברה כאילו היא שלהם ומצופה מהם לקחת "בעלות" על המוצר ולהשקיע בו שעות עבודה ארוכות במיוחד. אפילו ישיבות העבודה מנוהלות במתכונת מאווררות שכוללת לעתים פיצה ובירה. הכל כדי לשדר לעובדים שכולם באותו צד.
התגובה של מנכ"ל קיקסטארטר לבקשת העובדים להכרה בהתאגדותם מסמנת את הגישה הזו היטב: "דינמיקה מסוג זה אינה משקפת את מי שאנחנו בתור חברה, כיצד אנחנו מתקשרים, איך אנחנו מקבלים החלטות או לאן אנו צריכים ללכת. אנו מאמינים כי במובנים רבים זה ייקח אותנו אחורה ושהבינאריות של 'אנחנו לעומת הם' כבר עשתה זאת".
אך על אף המאמץ המוצלח לטשטש מעמדות, המציאות נותרה זהה: עובדי ההייטק מקבלים משכורת על עבודתם ומתוגמלים באופציות, בעוד המנהלים גוזרים דיבידנדים מהמוצר, ולא יכולים לצפות לקביעות או שותפות. הם גם לא מקבלים קול בשאלה עבור מי או מה הם בונים את המוצרים. המעמד המוחלש של העובדים מתבטא באופן גס במיוחד בכל הקשור בחלוקת רווחים ופיצויים. דוגמה מובהקת לכך היא הפיטורים הצפויים של 2,000 עובדי WeWork, שמתעכבים בגלל שלחברה אין אמצעים לשלם להם פיצויים בשעה שהמייסד-מנכ"ל ומשמיד הערך אדם נוימן נשלח הביתה עם מצנח פלטינה של 1.7 מיליארד דולר.
גם מיתוס כוח המיקוח המפורסם של העובדים על שכרם אינו ממש מדויק. ב-2015 אישר בית המשפט בארה"ב תשלום של 415 מיליון דולר מאפל, גוגל, אינטל ואדובי כדי לסיים תביעה אזרחית נגדן, שטענה כי סיכמו שלא יתחרו ביניהן על עובדים ובנו לעצמן קרטל קטן של העסקה.
2. לוקחים אחריות
זה לא שלעובדים אין כוח. ההתפכחות שלהם בשנה האחרונה הביאה לגל של פעילות מתואמת בנסיון להשפיע על נוהלי העבודה. ניכר שרגע השבר היה תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, שחשפו את היקף המניפולציה שנעשתה בכלים טכנולוגיים במהלך הקמפיין.
העובדים, יחד עם אמריקה כולה, הבינו שהרגולטורים לא מיומנים או מהירים מספיק כדי להתמודד עם ההשלכות החברתיות של פיתוחים כמו ויראליות ברשתות חברתיות או הסכנות במערכות מבוססות AI. העובדים אף הבינו שהמנהלים שלהם לא מעוניינים להתמודד עם השאלות הללו, ושהאחריות לשרטט את גבולות הראוי והסביר של עבודתם מוטלת על כתפיהם. הקריאה המשמעותית הראשונה היתה ב-2018, כשעובדי גוגל קראו לחברה לסיים פרויקט לפיתוח אמצעי ראיית מכונה למל"טים של משרד ההגנה האמריקאי.
בהמשך היו אלו עובדי מיקרוסופט וסיילספורס שדרשו לחדול מפרויקט משותף עם רשויות ההגירה; עובדי אמזון מחו על טביעת הפחמן הגדולה של החברה וקראו לה לחדול מלהעניק שירותי ענן לתעשיית הנפט והגז; וכמובן המחאה המפורסמת של עובדי גוגל, הפעם נגד מדיניות ההשתקה של הטרדות מיניות בחברה.
הסולידריות זלגה גם לעובדי הקבלן, כמו אלה של גוגל בפיטסבורג שמנסים זו תקופה להתאגד ולשפר את תנאי העסקתם, וקיבלו לאחרונה תמיכה מעובדי גוגל, שקראו להנהלה לא להתערב בהתאגדות. כמוהם גם עובדי המפעל של טסלה ועובדי הקפיטריות של פייסבוק ויאהו.
3. הזדמנות ייחודית לשינוי
העוצמה הכלכלית של החברות הטכנולוגיה היא אדירה. חמש החברות הציבוריות הגדולות באמריקה כיום הן חברות טכנולוגיה ואשתקד השקיעה בתחום תעשיית הון הסיכון 130 מיליארד דולר. זו עוצמה כלכלית שאפשר למנף להשתקת כל התנגדות, גם במחיר של נשיאה בעלויות של פיצויי פיטורים לא מוצדקים. התאגידים לא קיבלו את התעוררות העובדים בשתיקה, ופועלים ככל הניתן לפרק את ההתנגדות, אם בנועם ואם בכוח. בקיקסטארטר פוטרו שלושה ממארגני ההתאגדות, בגוגל פוטרו כמה ממארגנות המחאה ובחברת התוכנה Lanetix פוטרו 12 עובדים שניסו להקים איגוד.
למחאות העובדים יש תוצאות אך הן עוד בתחילת דרכן: העלאת שכר המינימום השעתי של עובדי המחסנים באמזון, שינוי הסכמי הבוררות חובה במקרי הטרדה מינית בגוגל וניתוק ההתקשרות עם רשויות ההגירה במיקרוסופט. בנוסף השבוע נודע שמאות מעובדי פייסבוק חתמו על עצומה הקוראת לחברה לשנות את מדיניותה בנוגע לפרסום מודעות פוליטיות שקריות.
חלק מפרשני הטכנולוגיה סבורים שהדבר היחיד שיצליח להביא לשינוי של ממש ביחס של פייסבוק לפייק ניוז ושאר מרעין בישין בפלטפורמה שלה הוא קושי במשיכת עובדים. בעוד הרגולטורים מתנהלים באטיות, המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג מסתתר מאחורי פרשנות שטחית לחופש הביטוי והדירקטוריון שומר על שתיקה, המוטיבציה בקרב העובדים הולכת ויורדת.
העמדה הייחודית של עובדי ההייטק וכוח המיקוח שלהם מעניקים להם הזדמנות להוביל שינוי אמיתי. כזה שיכול להציג מידע חדש לציבור כולו ולעורר דיון בהשפעות הטכנולוגיה על הדמוקרטיה, החברה והכלכלה של כולנו.
7 תגובות לכתיבת תגובה