אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצטרפות ישראל להסכם שמביא בשורה למעצבים ישראלים צילום: תומר יעקובסון

הצטרפות ישראל להסכם שמביא בשורה למעצבים ישראלים

הצטרפותה של ישראל להסכם האג מחזקת ומרחיבה את ההגנה על עיצובים ברמה הבינלאומית וחוסכת בעלויות ההגשה של בקשות עיצוב ברחבי העולם

30.10.2019, 15:48 | דור כהן צדק

מוגש מטעם DUN'S 100 

מהפכה בתחום ההגנה על עיצובים ברחבי העולם עם הצטרפותה של ישראל להסכם האג. אחרי כניסתו לתוקף של חוק העיצובים החדש באוגוסט 2018 מגיע השלב השני עם הצטרפותה של ישראל להסכם האג המאפשר הגשה בינלאומית של בקשות עיצוב שיכנס לתוקף בינואר הקרוב.

בהתאם לחוק העיצובים החדש, חברות ומעצבים יכולים להגיש בקשת עיצוב (בעבר בקשות מדגם) ביחס לעיצוב של מוצר, אריזה, סימן גרפי או תצוגת מסך. עם הצטרפותה של ישראל להסכם האג, ניתן יהיה להגיש בקשת עיצוב בינלאומית. במילים אחרות, בקשות לעיצוב מאפשרות הגנה על העיצוב החיצוני של המוצר, לדוגמא עיצוב של בקבוק יחודי, עיצוב חדש של כיסא או של מכשיר סלולרי ועוד.

למי שלא זוכר, לפני מספר שנים ישראל חתמה על פרוטוקול מדריד המאפשר הגשה של בקשות סימן מסחר (מותגים) בינלאומיות, עתה, סוף סוף, גם בעלי עיצובים יוכלו להגן על זכויותיהם ברחבי העולם באמצעות של הגשת בקשה בינלאומית. ההגשה הבינלאומית צפויה לחסוך בעלויות ההגשה הבינלאומיות שכן במקום הגשה מדינתית, ניתן יהיה להגיש בקשה אחת למשרד הבינלאומי שתייעד את המדינות הרלוונטיות ככל שהן חברות להסכם. אומנם לאחר ההגשה תתבצע בחינה של העיצוב בכל אחת מהמדינות שיועדו כחלק מהבקשה הבינלאומית אך עדין מדובר בחיסכון גדול בעלויות ההגשה עצמן ולאחר מכן גם בעלויות חידוש, העברות בעלות או שינויים אחרים שיש לבצע ברישום.

ההצטרפות להסכם פותחת פתח לחיזוק והרחבת ההגנה על עיצובים ברמה הבינלאומית. חשוב לציין שרישום העיצובים הבינלאומי אינו חף מקשיים ודורש הבנה מעמיקה בתחום ההגשות הבינלאומי מאחר והוא אומנם מאחד את הליך ההגשה ונותן מענה פרוצדורלי הולם שמוזיל את עלויות ההגשה אבל אינו מאחד את דרישות חוקי העיצובים במדינות השונות ולכן ישנם שיקולים שונים שיש צורך להביא בחשבון בטרם יוחלט לפנות לאפיק זה. אחד הקשיים המרכזיים נובע מדרישות שרטוטי העיצובים, דרישות השונות בכל מדינה ומרוחב יריעת ההגשה כאשר בבקשה בינלאומית ניתן להכליל עד 100 עיצובים שונים ככל שהם נכללים תחת אותו סיווג, בעוד שישנן מדינות שידרשו פיצול של בקשה כזאת שכן החוק שלהם אינו מאפשר רישום יחיד הנוגע למספר עיצובים שונים דבר שכמובן ייקר בסופו של דבר את הליכי הרישום.

עו"ד דור כהן צדק, צילום: תומר יעקובסון עו"ד דור כהן צדק | צילום: תומר יעקובסון עו"ד דור כהן צדק, צילום: תומר יעקובסון

במערך הרישום הבינלאומי של סימני מסחר ישנם יתרונות וחסרונות, ואין לי ספק שלהצטרפות להסכם האג חשיבות רבה והיא עשויה לחסוך לבעלי הזכויות כסף רב ככל שהם ידאגו להביא בחשבון את מכלול השיקולים בטרם יחליטו להגיש בקשה בינלאומית. הסיכוי להרמוניזציה בחוקי העיצובים בין המדינות השונות הינו נמוך ולכן מערך הרישום הבינלאומי עשוי עדיין להיות מסורבל ולעיתים לא כלכלי אבל היתרונות ברורים ובמקרים הנכונים ניתן לחסוך לחברות ישראליות כסף רב.

באופן כללי מדובר בהישג חשוב של רשות הפטנטים שהובילה את מהלך הצטרפותה של ישראל להסכם. בדומה למה שקרה ועדין קורה בתחום סימני מסחר בעקבות פתיחת האפשרות להגשה של בקשות בינלאומיות, אני צופה עליה והרחבה בכמות ההגשות של בקשות עיצוב של חברות ישראליות ברחבי העולם באמצעות אופציה זו. יש לזכור שעם הצטרפותה של ישראל צפויה גם עליה במספר הגשות העיצוב שמוגשות בארץ ע"י חברות זרות דרך הרישום הבינלאומי. אם בעבר חברות בינלאומיות היו נמנעות להגיש בישראל בגלל העלויות, עתה יהיה לכן קל וזול ונוח יותר להגיש בקשות בישראל וכמובן בשלב מאוחר יותר לאכוף את זכויותיהן.

*הכותבת היא שותפה בכירה וראש מחלקת סימני מסחר ומדגמים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות