צילום: גבריאל בהרליה
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
השעשועון "המרדף", לחגוג עם הדראג קווינז הגדולות, התערוכה "אחות, אחות" בפסטיבל הירושלמי "מנופים", ההצגה "אפס ביחסי אנוש" בבית ליסין, הסרט "פאראנו" בסינמטק ועוד
להתחרות בצ’ייסר מהספה
כולם מדברים על הופעתו של אבנר נתניהו בשעשועון “המרדף”, שחזר בעונה חדשה השבוע לכאן 11. הוא אכן היה מתמודד מצוין וגם סיפק פן ידועני ומסקרן שנעדר לרוב מהתוכנית. אבל אני רוצה להמליץ על התוכנית עצמה - “המרדף” הוא שעשועון הטריוויה המוצלח והמהנה ביותר על המסך כיום. הוא טוב במתכונתו - מאפשר לצופים בבית להרגיש ידענים וטובים עם עצמם במידה, ולהתפעל מידענותם של המשתתפים ובעיקר של הצ’ייסר, איתי הרמן, מאידך. פיתחתי סוג של אובססיה לשעשועון הזה. צפיתי בכל הפרקים באתר, ואני גם משחקת באפליקציה של “המרדף” בזמני החופשי. אפילו צפיתי בגרסה הבריטית המקורית, אבל היא פחות טובה מהישראלית. זאת, בין היתר, הודות לחן והכריזמה של עידו רוזנבלום, שהופך גם את תפקיד של מנחה בשעשועון - וגם של נהג מונית - למשהו קולי ביותר.
רותה קופפר
תערוכהלהתרגש מאמנות בחלל לא צפוי
“אחות, אחות”, התערוכה המרכזית של הפסטיבל הירושלמי “מנופים”, מוצגת בסוף השבוע הקרוב בבית החולים הפעיל ביקור חולים בעיר. זהו בניין היסטורי שנבנה במאה ה־19 ומשמש כיום שלוחה של ביה”ח שערי צדק. אוצרות הפסטיבל, לי היא שולוב ורינת אדלשטיין, מסבירות שהתערוכה עוסקת במרחב שבו מושמעת קריאה לעזרה, בין הרצון להירפא ולהחלים לבין אי־האפשרות למלא משאלה זו בשל שיקולים רפואיים, כלכליים, בירוקרטיים או סובייקטיביים. בין המשתתפים אמנים מהמוערכים בישראל, בין השאר איה בן רון שייצגה אותנו בביאנלה בוונציה האחרונה, הצלמת הוותיקה מיכל הימן, האמן הצעיר והמוערך תומר ספיר ועוד
רעות ברנע
מופעלחגוג עם הדראג קווינז הגדולות
אם יש ניכוס תרבותי אחד שמותר לעודד, הרי שזה של החגים הכיפיים של הגויים. בוודאי כשהם נופלים בבצורת הממושכת שבין שמחת תורה לחנוכה. קחו את האלווין, למשל. למה להסתפק בפורים אחד בשנה, כשאפשר שניים? ואם כבר לחגוג את האלווין, אז בנשף תחפושות בהובלת שתיים מהדראג קווינז הכי גדולות בעולם. מחר ומחרתיים (1.11, 2.11) יעלו להופיע במועדון התיאטרון ביפו דיטוקס ומנילה לוזון, כוכבות “המירוץ לדראג של רופול”. האחת היא הכלאה בין דוגמנית־על לסייבורג מסיליקון, והשנייה היא פצצת קאמפ קורעת מצחוק. שתיהן רבות מעללים וכישורים, ומערבבות במופע אחד ליפסינק, כוריאוגרפיה, קומדיה ואופנה עילית. על עקבים גבוהים כמובן.
דודו מצויינים
הצגהלהתענג ממפגן כוח נשי משובח
את הסיפור על גיבורות סרטה של טליה לביא “אפס ביחסי אנוש” במשרד השלישות בבסיס בשיזפון כמעט אין צורך להציג, כמעט 600 אלף איש צפו בו בקולנוע. עכשיו הוא מגיע לבמת בית ליסין בגרסה מוזיקלית, ואין לי ספק שגם פה יהפוך לקאלט סוחף. ההישג המרשים של אורן יעקובי שכתב את המחזה הוא שהצליח לשמור על כמה פניני לשון ורגעים בלתי נשכחים מהסרט, ועם זאת ברא יצירה חדשה ושלמה המותאמת למדיום התיאטרוני. עידו רוזנברג ביים בכישרון רב, ועילי בוטנר עטף את הכל בלהיטים מעולים. צוות השחקנים הנפלא כולו חוגג עם כל הגוף והנשמה: מגי אזרזר היא חיית במה עם טיימינג קומי מושלם שיודעת גם לשיר לא רע בכלל. משי קליינשטיין עם קולה הנדיר משוחררת ומקסימה מתמיד, ודיאנה גולבי הנהדרת מעיפה את הקהל. התוצאה היא ערב כל כך ישראלי, מהנה, ומרגש, והכי חשוב – מפוצץ בכוח נשי.
מאיה נחום־שחל
סרטיםלהתפעל מקולנוע מקומי יוצא דופן
בסינמטק תל אביב עלו החודש שני סרטים שלא כדאי לפספס: הראשון הוא “פאראנו”, סרט תיעודי שנראה כמו סרט עלילתי; השני הוא “כאן ועכשיו”, סרט עלילתי שנראה כמו סרט תיעודי. “פאראנו” הוא מונטאז’ תיעודי אובססיבי ופסיכדלי, שבו מתעד הצלם אריאל סמל את עצמו כבר 24 שנה מאז נחטף, לדבריו, על ידי חייזרים. לא ברור אם זה טריפ סמים מתמשך, התמוטטות נפשית או אכן סיפור מד”ב שקרה באמת, אבל זו חוויה אודיו־ויזואלית יוצאת דופן. “כאן ועכשיו” הוא סרט מוזיקלי ריאליסטי המתרחש בסצ נת ההיפ־הופ הרוסי באשדוד ושזכה לפני שנה בפרס אופיר על המוזיקה. בתוך קשיי קליטה ומצוקה כלכלית ואישית, חבורת צעירים מנסים להגיע לפסגת תחרות ראפ. יש משהו מחשמל בסרט הזה, והמוזיקה שלו אכן מצוינת.
יאיר רוה
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה