אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עבודה שחורה: ביקור בחזרות ל”ג’נטלי" צילום: טל שחר

עבודה שחורה: ביקור בחזרות ל”ג’נטלי"

זה מחזמר עם שירים שכתב שאנן סטריט בכיכובה של אסתר רדא, העוסק בקשיים שאיתם מתמודדים הפליטים בארץ

31.10.2019, 08:17 | מאיה נחום שחל

המחזה: ג'נטלי ומרים הם זוג פליטים מניגריה, הוא מוזיקאי וזמר רחוב והיא עובדת במשק בית. כשנולד להם תינוק לבן, הם נקלעים לצרות מול רשויות החוק. כשמרים מטיילת איתו בעגלה והוא בוכה, עוצר אותה שוטר ומתחיל לתחקר אותה והבוס שלה נחלץ לעזרתה ומשחרר אותה. כשג'נטלי מזמין אותו לארוחת ערב בביתם, האירועים מתחילים להשתבש. הסיפור עטוף בשירי היפ הופ, גוספל, בלוז רוק, סול וביטים אפריקאיים. את מילות השירים כתב שאנן סטריט מ"הדג נחש" ואת המוזיקה אמיר לקנר.

מימין: יוחי אדוארדס, אסתר רדא וטופז אבדנג. רוב הקאסט חדש בתיאטרון, צילום: טל שחר מימין: יוחי אדוארדס, אסתר רדא וטופז אבדנג. רוב הקאסט חדש בתיאטרון | צילום: טל שחר מימין: יוחי אדוארדס, אסתר רדא וטופז אבדנג. רוב הקאסט חדש בתיאטרון, צילום: טל שחר

שחקנים: אסתר רדא, יוחי אדוארדס, ירון ברובינסקי, מתן און־ימי, דניאל און־ימי, צביקה היזיקיאס, אליזה אקוונדו, טופז אבדנג, עדי אדוניה, אושרת מסלה, רודי ביינסין, אשוט גספריאן, אדם הירש.

במאי: משה נאור הוא בוגר הסטודיו של ניסן נתיב שהחל דרכו כשחקן ובהמשך ביים בתיאטרונים הקאמרי, הבימה ובית ליסין. החל מ־2008 הוא מנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה ובתקופת כהונתו עלה מחזמר ישראלי מקורי נוסף — "בילי שוורץ" שזכה בפרס התיאטרון. בין ההצגות שביים במהלך השנים "הכתובה" של אפרים קישון, "ימי שלישי עם מורי" ו"סוחרי גומי".

העבודה: שירי נדב נאור התנדבה במשך שנים במקלטי חירום וכותבת מתוך מודעות חברתית פוליטית, והמחזה גובש ממקרים אמיתיים שעלו מתוך תחקיר שערכה. "הליהוק היה מלאכה קשה במיוחד", מספר משה נאור. "לקח לנו הרבה זמו למצוא שחקנים כהי עור שגם שרים. זה קאסט שרובו חדש בתיאטרון ולא מכיר את המסגרת. המחזה עוסק, בין השאר, במה זה להיות חסר אונים ולחיות במקום בלי זכויות. הוא אינו נוקט עמדה, אבל מציף נושא שעלה גם סביב מחאת האתיופים ושאלת הפליטים. המחזה לא מנסה להטיף או להתחסד, אלא מספר סיפור אנושי וגם עטוף במוזיקה מדהימה. כשפניתי לשאנן, הוא קרא את המחזה ואחרי שעתיים אמר שהוא איתנו ותענוג לעבוד יחד".

בחזרה המוזיקלית יושבים השחקנים על כיסאות במעגל ולומדים את הקולות והמוזיקה מהמנהל המוזיקלי לקנר. בן רגע הקולות מתחברים לשיר, והחדר מתמלא בקולות שמימיים וגרוב אינסופי שעושה חשק להתנועע. רדא היא הכוכבת של ההצגה וזה ניכר גם שהיא יושבת על הכיסא חבושה כובע קסקט, אי אפשר להפסיק להסתכל עליה. זו הפעם הרביעית שלה בתיאטרון ממוסד אחרי "הלהקה" ו"סדקים בבטון" בהבימה ו"גזע" בתיאטרון חיפה, גם אז ביים אותה נאור.

הבמה:
הבמה שעיצבה לילי נחשון אינה ריאליסטית ולא משקפת מקום ספציפי. יהיו בה בעיקר עמודי חשמל ממתכת, מעין מגדלי אייפל קטנים שבקצה שלהם תלויים גופי תאורה שיתפקדו גם כפנסי רחוב, פנסי משטרה ופרוז'קטורים. הם יעמדו על רצפת בטון לא אחידה בגובהה וברקע ניתן להבחין בעיר, אבל גיבורי הסיפור נמצאים בחצר האחורית שלה. "זה מקום שאפשר לשחק איתו ולהפוך אותו לכל מיני מקומות. בית, למשל, יכול להיות פנס רחוב שמאיר על שולחן, זה עובד גם כדימוי", מספר נאור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות