אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גולדן סטייט: כישלון? מזל רע? גם וגם? צילום: רויטרס

גולדן סטייט: כישלון? מזל רע? גם וגם?

זו היתה אחת מקבוצות הכדורסל הטובות בכל הזמנים, והעונה היא אחת מהקבוצות הגרועות בליגה. איך זה קרה והאם זה יכול לקרות גם לחברות גדולות

02.11.2019, 17:00 | אוריאל דסקל

מאז שנת 2010, אז גולדן סטייט ווריירס נרכשה ב-450 מיליון דולר - השווי של המותג צמח ל-3.5 מיליארד דולר. זהו קצב צמיחה מרשים ביחס לשאר הליגה.

קראו עוד בכלכליסט

באותה שנה הווריורס היתה קבוצה גרועה שמשחקת באולם מתפרק באוקלנד. בעשור האחרון נהפכה לאחת מהקבוצות המפוארות בתולדות ליגת הכדורסל של צפון אמריקה ואחת מעשר קבוצות הספורט בעלות השווי הגבוה בעולם. כיום גולדן סטייט משחקת באולם חדש ומפואר בסן פרנסיסקו שעל תקרתו תלויים שלושה דגלי אליפויות מהשנים האחרונות.

קרי בימים שמחים יותר, צילום: רויטרס קרי בימים שמחים יותר | צילום: רויטרס קרי בימים שמחים יותר, צילום: רויטרס

זה קרה הרבה בזכות מזל (סטף קרי, למשל, היה בקבוצה כאשר נרכשה ופציעות מנעו ממנו לחתום על חוזה גדול, מה שאפשר להחתים את קווין דוראנט), אבל גם ניהול חסר תקדים ב-NBA סייע לארגון להעמיד את הקבוצה הדומיננטית ביותר בליגה ב-50 השנים האחרונות. הבעלים, ג'ו לייקוב ופיטר גאובר - מיליונרים אבל לא מיליארדרים כשרכשו את הקבוצה - בנו צוות יועצים מגוון שכולל אנשי כדורסל מנוסים, בכירים בעמק הסילקון ואף פרופסורים באוניברסיטאות מובילות. הם מינו אנשים טובים ומצוינים לתפקידים החשובים והקבוצה התחילה לקרוע את הליגה. ג'ו לייקוב אף התרברב על כך שקבוצתו "במרחק שנות אור" מהיריבות. ונראה שהוא צדק. קבוצתו רשמה את שיא הניצחונות בעונה, הגיעה לחמישה גמרים רצופים - משהו שלא קרה מאז שנות השישים - וגם בהילוך שלישי ניצחה יריבות לתואר.

הקבוצה נבנתה סביב גרעין של בחירות דראפט כגון קרי, קליי תומפסון ודריימונד גרין, אליהם הצטרפו אנדרה איגודלה ושון לווינגסטון - כוכבים בעברם שהיו מוכנים להצניע דרישות ורצונות אנוכיים בשביל לזכות בתארים, ואחרי שנתיים רצופות בגמר הצטרף לחבורה אחד מהשחקנים הטובים בכל הזמנים, קווין דוראנט. קרי, הכוכב הצנוע, הפך את השחקנים סביבו לטובים יותר ובניגוד לכוכבים גדולים בעבר הסכים לוותר על מעמדו כדי להכניס לקבוצה את דוראנט.

דוראנט פצוע, צילום: רויטרס דוראנט פצוע | צילום: רויטרס דוראנט פצוע, צילום: רויטרס

כולם גם הסכימו לשחק כדורסל מתקדם למדי, שמבוסס על יכולות הקליעה משלוש שהובילה לריווח על המגרש שלא נראה בעבר. הקבוצה המציאה מחדש את "הסמול בול" והיתה הראשונה שזוכה באליפויות עם חמישייה ללא "ביג מאן" מוגדר. תנועת הכדור והשחקנים הייתה מבוססת אינטואיציה שמשולבת באנליטיקס (הווריירס היו מהקבוצות הראשונות שאימצו את הטכנולוגיה הישראלית SportVU). המאמן (סטיב קר), בזכות ניסיון רב שהיה לו כשחקן בקבוצות היסטוריות תחת מאמנים מיתולוגיים, הצליח למקסם את הכישרונות שהיו לו בסגל עם כדורסל קבוצתי ומהנה. קר, נטול האגו, השתמש בשיטות ניהול שאימץ מגוגל ומאמנים מוצלחים משלל ענפים אחרים. הוא הסתמך על צוות מאמנים מקצועי ומועצם וליקט רעיונות לתרגילים ואימונים מרחבי הליגה, ואפילו מבלוגים וכתבות.

עונה שהיא אסון ספורטיבי

ולמרות כל זה, העונה הנוכחית של גולדן סטייט היא אסון ספורטיבי. הקבוצה כבר רשמה כמה מהרבעים הגרועים ביותר בהיסטוריה של קבוצה שבעונה שלפני היתה בגמר. הסיבות לכך רבות. קודם כל, שחיקה - פיזית (בכל זאת, יותר מ-100 משחקים בעונה במשך 5 עונות) ומנטלית ("מה, שוב פעם לשחק את אותם משחקים ולעמוד באותם לחצים?").

השחיקה היא אחת מהסיבות העיקריות לכך שהשחקנים המובילים נפצעו או עזבו. בשלושת המשחקים האחרונים של העונה שעברה קליי תומפסון (רצועה צולבת) וקווין דוראנט (גיד אכילס) נפצעו בצורה קטסטרופלית ובשלושת המשחקים הראשונים של העונה הנוכחית קרי שבר את היד. זה אף פעם לא קרה לאלופה. אבל יש לציין שהסגל - כמעט כולו - עזב והוחלף בשחקנים צעירים מדי ונטולי כישרון מיוחד.

קרי פצוע, צילום: רויטרס קרי פצוע | צילום: רויטרס קרי פצוע, צילום: רויטרס

וגם כל האקלים בליגה השתנה סביב גולדן סטייט והרבה בגללה: אם לפני ההצלחה של גולדן סטייט כמעט כל קבוצה שיחקה בערך 50% מהזמן עם שני גבוהים על המגרש, אז בעונה שעברה רק ב-6% מהזמן הקבוצות שיחקו עם שני גבוהים באותו הזמן על המגרש. אם לפני האליפות הראשונה של הווריירס היו מספר חד ספרתי של משחקים בהם כ-50% מהזריקות היו מהשלוש, אז כיום כ-40% מהזריקות בליגה הן מהשלוש. נראה שהקבוצה איבדה את היתרונות היחסיים שלה כי כולם התחילו לחקות אותה. ונראה שההנהלה - זו שבמרחק שנות אור מכל קבוצה אחרת - פשוט לא ידעה איך להתמודד עם בריחת המוחות והכישרונות בסיטאוציה המשתנה.

הטריידים בקיץ היו רחוקים מאידיאלים, ההכנה לחיים אחרי דוראנט לא היתה מספקת וההחתמות השחקנים החופשיים מאכזבות בינתיים.

חברות כקבוצות ספורט

בגלל המיידיות של הספורט - את התוצאות רואים כאן ועכשיו ולא בסוף רבעון או אחרי תוכנית חומש - תהליכים מתרחשים הרבה יותר מהר מאשר בחיים עצמם. אבל גם בעולם החברות הגדולות ביותר יכולות לקרוס בדיוק מאותן סיבות כפי ששושלות NBA נעלמות.

לפי בדיקה של ההיסטוריונית לזלי האנה, חצי מהחברות המובילות בשוק העולמי ב-1912 נעלמו עד 1995. כמעט חצי מ-25 החברות שטום פיטרס ורוברט ווטרמן כתבו עליהן ב-1982 שהן "מצוינות" בספר In Search of Excellence נעלמו. ורק 15% מהחברות הראשונות במדד מניות 500 התאגידים הגדולים (S&P 500) שרדו מאז הקמתו ב-1957.
וול סטריט, צילום: בלומברג וול סטריט | צילום: בלומברג וול סטריט, צילום: בלומברג

אז למה חברות נעלמות?

המרכז ללימוד צמיחה עסקית באוניברסיטת דרום אוסטרליה ערך סקר בקרב מאות מנכ"לים שהחברה שלהם פשטה רגל או רשמה כישלון עסקי משמעותי. המנכ"לים סיפקו 253 סיבות שונות למדוע החברות שלהם כשלו. 70% מהם סיפקו את אותן חמש סיבות:

1. מחקר שוק גרוע שנבע מחוסר השקעה במחקר. רבים זנחו את מחלקת המחקר ואז פספסו את הדבר הגדול הבא או פספסו את המגמות בשוק שלהם (הווריירס, למשל, איבדו את היתרון בסגנון המשחק שלהם ולא חיפשו אלטרנטיבות).

2. ניהול פיננסי לא מתאים - תשלום גבוה מדי למנכ"לים או סמנכ"לים, שלא נתנו את העבודה שציפו מהם, מה שפגע בצמיחה (אפשר להתווכח על כך שהווריירס לא באמת היו צריכים לשלם את השכר הגבוה ששילמו לחלק מהשחקנים שמשחקים או שיחקו אצלם ואולי זה היה מאפשר בנייה אחרת של הקבוצה). רבים מהמנכ"לים הסבירו גם שקרסו כי התרכזו יותר מדי בלקוח גדול אחד או הסתמכו על השקעה אחת ולא חיפשו גיוון בהשקעות (שוב, ייתכן שהווריירס היו יכולים לבנות את הקבוצה אחרת ולא להחתים שחקן יקר ולא בהכרח מתאים כמו דיאנג'לו ראסל).

3. לא היו מוכנים לאירועים חיצוניים כגון יובש, ציקלונים, שריפות, הצפות, קריסת שוק, שינויי מס, אי תשלום חוב, הליך משפטי וכו' (הווריירס, כאמור, סבלו ממספר "אסונות" ספורטיביים - בצורת פציעות קטסטרופליות).
קליי תומפסון, צילום: איי אף פי קליי תומפסון | צילום: איי אף פי קליי תומפסון, צילום: איי אף פי

4. חוסר תכנון וביצוע גרוע. רבים מהמנכ"לים התלוננו שלא לקחו סיכונים כדי להרחיב את העסק או כדי לשפרו וגם אם היתה להם תוכנית, הם לא הוציאו אותה לפועל מספיק טוב (הווריירס נהנו ממזל גדול שאיפשר להם להיות עם ארבעה אולסטארים ואולי אחרי שתי אליפויות רצופות היו יכולים 'להרוויח' מספר שחקני עתיד עם טרייד. הם בחרו לא להסתכן).

5. הנהגה גרועה וניהול לא נכון של אנשים (קשה להגיד שבווריירס ההנהגה גרועה - למרות יהירות מסוימת). עם זאת, המבחן האמיתי של הווריירס יהיה לשמר את התרבות הניהולית כפי שמנהיגים טובים מצליחים בחברות שלא פושטות רגל. מנהיגים צריכים לגרום לחברה להתמקד בדברים הנכונים - מטרות, שווקים, מחקר וכו'. מנהיגים מבררים שהדברים הללו קורים ומשתפים את העובדים שלהם בחזון. מנכ"לים רבים הודו ש"תקשורת גרועה" או "ניסיון לנהל את העסק לבד לחלוטין" הוביל לקריסת העסק (וגם כאן אי אפשר לומר שבווריריס נכשלו - למרות שאולי כן היו יותר מדי קצרים בתקשורת עם דוראנט).

יש לומר שגולדן סטייט יכולה לחזור לגדולתה כבר בעונה הבאה כאשר תומפסון וקרי יחזרו כשלצידם שחקן שנבחר גבוה בדראפט, ואולי גם תהיה בנייה מחדש עם כמה טריידים. המבחנים הגדולים של התרבות המנצחת שבנו בווריירס הם העונה שהתחילה - כלומר איך יוציאו ממנה את המיטב למרות הסיטואציה הקשה - ואיך הם יגיבו אליה בעונה הבאה, כלומר השינויים שהם חייבים לעשות כדי לחזור לדרך המלך.

אבל מה שבטוח זה שכרגע הארגון הכי טוב בליגה בנה את אחת מהקבוצות הגרועות בליגה. הקריסה קרתה. הם יהיו חייבים לעשות שינויים כדי לחזור לגדולתם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
זה היופי בNBA פעם אתה למטה פעם אתה למעלה אלא אם אתה ניקס
אין מקום אמיתי להשוואות לעולם העסקים שכן תנאי הרגולציה של הNBA משנים את פני הדברים לגבי הגבלת שכר והרבה תנאים חוזיים וכן הנושא של הדרפאט שהוא לרוב מקרי. את קרי לקחו למשל במיקום נמוך וזאת אכן גאונות או מזל תלוי איך מסתכלים על זה. זה היופי בNBA גם לליקרס בשנות ה90 היו שנים גרועות ואחכ חזרה. זהנ המחזוריות .
צדק  |  11.11.19
6.
דורנט קיבל החלטה נכונה לעזוב. וגולדן סטייט צריכה להבנות מחדש
היו שמועות שקלי רוצה לעזוב. סטף כבר לא ילד וגם כשיחזור יש לו שנים ספורות בטופ (אני מקווה שכמה שיותר כי הוא שחקן חד פעמי) לכן, הם חייבים לנצל את השנים הללו כדי לקלוט צעירים חדשים וליצור שושלת חדשה אחרת צפוייות להם שנים לא קלות (כמו שהיו לפני עידן הספלאש ברודרס) גולדן סטייס זה עדין לא הליקרס, לא הניקס , לא בוסטון ולא עוד כמה קבוצות שמושכות שחקנים.
n  |  04.11.19
5.
ל-1 - אתה אופטימי מאוד
ראשית, כמו שצוין בכתבה השחקנים בוותיקים, כלומר קרי ותומפסון וגרין, שחוקים מאוד פיזית ומנטלית. שנית, כרגע אין סביבם שחקנים משלימים וספסל באיכות מתאימה - בוודאי לא שחקנים כמו איגודלה, ולוינגסטון (ואחת מהסיבות לאובדן האליפות ביוני האחרון היה ירידה בכושר שלהם). שלישית, צריך לייצר סגנון משחק שמתאימה להרבה שחקנים חדשים שיגיעו, וכבר אי אפשר לצפות שהם ישתלבו בשיטה שרצה שנים.
מ.  |  03.11.19
4.
השאלה הניהולית הגדולה היא כיצד בונים בעתיד עוד קבוצה גדולה
ראשית, למרבה הצער קבוצה כמו שראינו ב-5 השנים האחרונות, לא תחזור בקרוב - זו הייתה קבוצה חד פעמית, הן בהישגים ובעיקר בסגנון במשחק. מצבת השחקנים הנוכחית שלה היא החלשה בליגה, וגם אחרי שקרי יחזור היא תהיה אחת הקבוצות החלשות בליגה העונה. האתגר של ההנהלה היא לבנות קבוצת פלי-אוף טובה בעונה הבאה, גם אם קרי, תומפסון וגרין יהיו - שלושתם עמוק במחצית השנייה של הקריירה וכאמור שחוקים פיזית ומנטלית - ויהיה צורך בלא מעט יצירתיות ותחכום - השארת השחקנים הצעירים הנכונים, בחירות דראפט ומצלחות וטריידים מדויקים.
מ.  |  03.11.19
לכל התגובות